אהרן פרץ

רב ומשורר יהודי-תוניסאי

הרב אהרן פרץ (נפטר בשנת ה'תקכ"ו - 1766) היה רב ראשי בג'רבה שבתוניסיה. מקובל, בלשן ומשורר.

קורותיו עריכה

נולד בג'רבה לאביו הפייטן רבי אברהם פרץ. סבו, הרב שלמה פרץ, המיוחס לפרץ בן יהודה, הגיע לג'רבה ממרוקו בתחילת המאה ה-18. נולדו לו שני בנים, חזקיה ומיכאל.

התחנך אצל הרב ניסים כייאט, יחד עם רבי יצחק חדאד (הראשון). בשנת ה'תע"ו חלה בעיניו, לאחר שהתפלל לה', התרפא מחוליו, ורבי אהרן כתב פיוט הודאה מיוחד לה' על רפואתו.[1] התכתב בהלכה עם רבי מסעוד אלפאסי.[2]

בהיותו רבה של ג'רבה, שינה כמה ממנהגי מקום,[3] לדוגמא: תיקן לתקוע בשופר גם בתפילת הלחש (ולא רק בחזרת הש"ץ).[4] כמו כן בסוף ימיו נמנע מאכילת חגבים, בעקבות דברי רבי חיים בן עטר.[5] מביא שמועות רבות מחכמי מרוקו, עד שיש מי ששיער ששהה במרוקו תקופת מה.[1]

בין תלמידיו הרב נסים חורי הראשון, הרב ניסים הכהן, והרב צמח הכהן (אברי"ש)[6].

חיבוריו עריכה

חיבוריו העיקריים הם:

  • בגדי אהרן - חידושים ופרשנות על התורה
  • משחת אהרן - חידושים על התלמוד - שני החיבורים הראשונים נערכו ע"י הרב יהודה נג'אר. ונדפסו ע"י הרב מימון פרץ (ליוורנו תקס"ו).
  • קול יעקב - קובץ פיוטים
  • ערוגות הבושם - נושאים בלשניים ולשוניים

ידועים 14 פיוטים שחיבר. שניים מפיוטים אלה, "אהובי" ו"איילת חשקי", חודשו והולחנו על ידי יונתן בר גיורא והם מושרים על ידי מירי מסיקה בסדרת הטלוויזיה מעורב ירושלמי.

קישורים חיצוניים עריכה

יום פטירתו של רבי אהרן פרץ זצ"ל, באתר תוניסיה מורשת

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 ראו: מלכי תרשיש עמ' שנז.
  2. ^ ראו: משחא דרבותא סימן קמט.
  3. ^ ראו: סלושץ, אי הפלא עמ' 99-100.
  4. ^ ממלכת כהנים אות נה.
  5. ^ ראו: גנזי שלום יו"ד ה.
  6. ^ חכם צמח הכהן, באתר החכם היומי