אהרן שמואל תמרת

רבה של מילייציץ, הוגה דעות מראשי חובבי ציון בפולין

הרב אהרן שמואל תַמַרֶת (ה'תרכ"ט, 1869כ"ז באב ה'תרצ"א, 10 באוגוסט 1931[1]) היה רבה של מילייציץ, הוגה דעות מראשי חובבי ציון בפולין. פרש מהתנועה הציונית לאחר הקונגרס הציוני העולמי הרביעי ולחם נגדה.

אהרן שמואל תמרת
לידה 1869
מאלץ', פלך גרודנו, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוגוסט 1931 (בגיל 62 בערך)
מילייצ'יצה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ספר הַיַּהֲדוּת וְהַחֵרוּת, 1905 אודסה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

ביוגרפיה עריכה

נולד במאלטש שבליטא למשפחה מיוחסת, והתפרסם בכינויו "העילוי ממאלטש". בגיל 17 נישא לבתו של רבי שלמה[2], רבה של מילייציץ. לאחר נישואיו למד שנתיים בכולל הפרושים בקובנה ואחר כך שנתיים נוספות בישיבת וולוז'ין שבה היה מתלמידיו הקרובים של רבי חיים סולובייצ'יק. בוולוז'ין נמנה עם אגודת "נצח ישראל" לצד יצחק ניסנבוים ואחרים.

בשנת ה'תרנ"ג (1893) נפטר חמיו והוא התמנה במקומו כרבה של מילייציץ. זמן מה לאחר מכן החל לפרסם מאמרי דעה, בפסבדונים אחד הרבנים המרגישים. אחד ממאמריו הראשונים המפורסמים היה מאמרו "שלומים לריב ציון" שהתפרסם על גבי עיתון המליץ. תמרת התכתב עם הרב קוק, ביאליק, הלל צייטלין ואחרים. עם צייטלין היו לו יחסים מיוחדים וקרבה נפשית. לאחר פטירתו התמנה חתנו הרב יעקב ליפשיץ, על מקומו כרבה של מילייציץ.

מכתביו עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • ש. דניאל, לזכר "אחד הרבנים המרגישים", ההד, שנה ז (תרצ"ב), גיליון א, עמ' יא
  • אלי הולצר, הסכנה המוסרית והאלילית שבלאומיות המדינית: משנתו של הרב תמרת, בתוך: חרב פיפיות בידם 109 - 164, מכון שלום הרטמן, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וכתר ספרים, 2009

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אהרן שמואל תמרת בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה