Disambig RTL.svg המונח "אובות" מפנה לכאן. לערך העוסק ביישוב בערבה, ראו עיר אובות.

אֹבֹת, אתר מקראי, אחת התחנות בנדודי בני ישראל במדבר במסעם לארץ ישראל. שמה מופיעה בספר במדבר.[1] בני ישראל עצרו באובות בדרכם מפונון והמשיכו בדרכם לעיי העברים.

מפה של נדודי בני ישראל 1641

פירוש השם וזהות המקוםעריכה

הטענה הרווחת היא שאובות הן נאדות מים וזאת לפי הכתוב בספר איוב.[2][3] לכן, ייתכן שהכוונה היא למעיין, שממנו היו רגילים למלא את הנאדות במים. יש הסוברים כי מקור השם אובות הוא במילה אויבים.[דרוש מקור] סברה אחרת מקשרת לשונית את השם אובות לפולחן המתים והאוב שהיה נפוץ בקרב המואבים. פולחנם התרכז בעבודת בעל פעור באזור המזרחי של ים המוות.[4]

לגבי זיהוי מקומו של אובות, נחלקו החוקרים. לפי וצנשטיין, אובות היא אל-ויבה. זאת על אף שאל-ויבה נמצאת מערבית לפונון, ובניגוד לכיוון ההתקדמות של בני ישראל שנעו שלב זה במסעם בכיוון צפון.[5]

רייט הציע שמדובר באל-חֻצֻב, צפון מערבית לפונון.[5]

עם זאת, לפי הצעת ליונשטם בצו המיסים של באר שבע, מוזכר יישוב אחרי תמר שעשוי להיות אובות, ואם אכן כך אזי אובות אמורה להיות צפון-מזרחית לפונון ודרומית לנחל זרד.[5]

פרס מזהה את אובות עם אל-עינה במואב, צפונה מנחל זרד, בדרך המלך.[5] זיהוי זה העלה מספר התנגדויות הקשורות לכך שמעבר נחל זרד נוח מאוד להגנה ובאזור התגלה גם מבצר מתקופת הברזל כך שלא מסתבר שבני ישראל עברו בדרך המלך את גבול מואב אלא הקיפו את מואב ממזרח.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוקים י'-י"א
  2. ^ ספר איוב, פרק ל"ב, פסוק י"ט.
  3. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, תל אביב, משרד החינוך, 2010, עמ' 756
  4. ^ Karel van der Toorn, Bob Becking, Pieter Willem van der Horst, Dictionary of Deities and Demons in the Bible, page 147, Article: baal peor.
  5. ^ 1 2 3 4 שמואל אפריים ליונשטם, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך א', ירושלים, מוסד ביאליק, 1950, עמ' 69.


קודמת:
פינון
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
עיי העברים