אוהד חמו
אוהד חמו (נולד ב-21 בספטמבר 1976) הוא עיתונאי ישראלי המשמש ככתב בשטחים לענייני פלסטינים. חתן פרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית לשנת 2021.
לידה |
21 בספטמבר 1976 (בן 48) ירושלים, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | |
תקופת הפעילות | מ-2003 |
מעסיק | חברת החדשות |
סוג כתב | כתב לענייני השטחים והתיישבות בחברת החדשות. |
תחום סיקור | יהודה ושומרון, ההתנחלויות, הפלסטינים |
פרסים והוקרה | פרס סוקולוב (2021) |
קישורים חיצוניים | |
פייסבוק | OhadHemoNews |
טוויטר | ohadh1 |
ביוגרפיה
עריכהחמו נולד, גדל והתחנך בירושלים, בנם של חיים ואביבה. בנעוריו למד בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים במגמת מזרחנות. חמו הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב במדעי המדינה וארכאולוגיה ומוסמך במזרחנות מהאוניברסיטה העברית.
את דרכו העיתונאית החל חמו בשנת 2003 כקשב בדסק הערבי של הערוץ הראשון וכאחד מעוזריו של עודד גרנות, הפרשן לענייני ערבים של הערוץ. כעבור שנה, מונה לכתב השטחים של הערוץ הראשון. את השידור הראשון שלו עשה מחוץ למוקטעה, בשעה שיאסר ערפאת עזב את רמאללה בדרכו לבית חולים בצרפת, שם לבסוף נקבע מותו. במהלך עבודתו בערוץ הראשון, סיקר את הנעשה ביהודה ושומרון, ואף נכנס באופן קבוע לרצועת עזה.
בשנת 2009 עבר חמו לשמש בתפקיד דומה בחדשות 10.
בשנת 2010 החל לעבוד ככתב לענייני שטחים בחברת החדשות, כשהוא ממלא את מקומם של סלימאן א-שאפעי ויורם בינור, שסיימו את עבודתם בערוץ זמן קצר קודם לכן.
במהלך השנים סיקר חמו בכתבותיו את הנעשה בעזה וביהודה ושומרון, ועקב אחר האינתיפאדה השנייה, עסקת שליט, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות ומלחמת חרבות ברזל. כמו כן, הביא תיעודים נדירים של חמושים ומבוקשים פלסטינים מהפת"ח ומהחמאס במחנות הפליטים ובערים הפלסטיניות. בנוסף, נשלח לסקר אירועים חדשותיים בעולם. בין היתר, הצטרף בשנת 2015 למשט הסיוע "חירות" שיצא מכרתים לכיוון עזה[1][2], וכן תיעד את הנעשה בשכונת מולנבק בבריסל.
בסוף שנת 2015, החל בפרסום סדרת כתבות שהתמקדו בתנאים השוררים במחסומים בשטחים. בעקבות כתבות אלו, הוחלט להעביר 300 מיליון שקלים לשיפור המצב[3].
ב-2020 יצא לאור ספרו הראשון "פני השטח" בהוצאת "כתר"[4][5].
לאחר מותה של עיתונאית אל-ג'זירה שירין אבו עאקלה, שנטען שנפגעה מאש צה"ל, ספג חמו איומים על חייו מצד פלסטינים ברשתות החברתיות השונות, בהן נכתב: "עין תחת עין, שן תחת שן. חכה למוות שלך"[6][7][8].
חמו הוא חתן פרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית לשנת 2021, לצידה של יפעת גליק[9].
בנוסף לעיסוקו בחברת החדשות, חמו כתב באופן קבוע במגזין "בלייזר".
חיים אישיים
עריכהחמו מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשלושה.
קישורים חיצוניים
עריכה- אוהד חמו, ברשת החברתית פייסבוק
- אוהד חמו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אוהד חמו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- תיק תקשורת: כתב ערוץ 2 במשט אל חופי עזה, סרטון באתר יוטיוב
- דוד אברהם, "הסיקור היום מאוד סטרילי. אנחנו לא באמת יודעים מה קורה בעזה", באתר וואלה, 18 ביולי 2014
- איילת שני, אוהד חמו: "הפכנו לאומה שונאת, גזענית ובורה. לא מכירים את האחר, והוא גם לא מעניין אותנו", באתר הארץ, 26 במרץ 2015
- נעמה לנסקי, "מדחיק את המחשבה שאין לכל זה תוחלת", באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2020
- מאחורי הרעלות, באתר העין השביעית, 24 באוקטובר 2015
- איתי שטרן, חתרנות בטלוויזיה: תוכנית חדשה מנסה ללמד ילדים ישראלים לא לשנוא ערבים, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2016
- חיים ביאור, פני המציאות בצד הפלסטיני, באתר אגודת העיתונאים בתל אביב, 7 במרץ 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ אוהד חמו, תיעוד: 3 ימים בלב ים בדרך לעזה, באתר מאקו, 1 ביולי 2015
- ^ אוהד חמו, בלעדי: שליח חדשות 2 עם פעילי המשט לעזה, באתר מאקו, 25 ביוני 2015
- ^ קרן מרציאנו, אוהד חמו, ניר דבורי, המעברים באיו"ש ישודרגו - זמני ההמתנה יקוצרו, באתר מאקו, 19 במאי 2016
- ^ צבי בראל, "פני השטח" מציג תפישות עולם ותובנות של דור פלסטיני חדש, אך חסר בו דיון מקיף בצד הכובש, באתר הארץ, 6 בינואר 2021
- ^ אוהד חמו, פרק מהספר "פני השטח", באתר "דיומא", 8 בינואר 2021
- ^ "חכה למוות שלך": פלסטינים מאיימים על חייו של אוהד חמו ברשת, באתר מעריב אונליין, 12 במאי 2022
- ^ חמו על הכוונת: "עין תחת עין, שן תחת שן. חכה למוות שלך", באתר וואלה, 12 במאי 2022
- ^ גיל משעלי, בעקבות הרג הכתבת הפלסטינית: קריאה לפגוע באוהד חמו, באתר מאקו, 12 במאי 2022
- ^ כתבנו אוהד חמו זכה בפרס סוקולוב: "מסקר את הזירה הפלסטינית במקצועיות ובאומץ", באתר מאקו, 14 ביוני 2021