אוהל יזכור

מבנה ההתכנסות המרכזי ואולם הטקסים של יד ושם

אוהל יזכור הוא מבנה ההתכנסות המרכזי ואולם הטקסים של רשות הזיכרון ואתר ההנצחה יד ושם בירושלים. במבנה מתקיימים טקסי הזיכרון הממלכתיים לזכרם של הנספים בשואה, ובו נוהגים לבקר אורחים רשמיים של מדינת ישראל המניחים זרי פרחים לזכר הקורבנות.

אוהל יזכור
מידע כללי
סוג אתר הנצחה, פסל עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת יד ושם עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום יד ושם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1957
תאריך פתיחה רשמי 1957 עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר אריה אלחנני עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אריה אלחנני, אריה שרון, בנימין אידלסון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′26″N 35°10′30″E / 31.773911°N 35.174918°E / 31.773911; 35.174918
(למפת ירושלים רגילה)
 
אוהל יזכור
אוהל יזכור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקמת המבנה עריכה

מבנה אוהל יזכור תוכנן על ידי האדריכלים אריה אלחנני, אריה שרון ובנימין אידלסון בהשראת מבנה אתר ההנצחה לטבח בפוסה ארדיאטינה.[1] המבנה נבנה בשנת 1957 במטרה לשמש אולם טקסים לאתר ההנצחה.

תיאור המבנה עריכה

 
שערי הכניסה לאוהל יזכור
 
אוהל יזכור בפנים

צורת המבנה רבועה, קירותיו בנויים אבני גוויל בגדלים שונים, אבני בזלת שהובאו מעמק בית שאן כי הבנייה הייתה ב-1961 ורמת הגולן היה בידי סוריה.

וגגו עשוי בטון חשוף, אשר צידו הפנימי בצורת פירמידה. קודקוד הפרמידה מצוי מעל אש התמיד הבוערת במבנה. הגג אינו נוגע בקירות המבנה ונתמך על ידי עמודי פלדה דקים ובלתי נראים כמעט, מאחר שהמבנה אינו מואר, האור היחידי החודר למבנה חודר דרך החריץ שבין הגג לקירות המבנה.

דלתות המבנה עוצבו על ידי הפסל דוד פלומבו (אשר עיצב בהמשך את שערי פלומבו בכניסה למשכן הכנסת) בצורת אודים עשנים.

המבקרים אינם דורכים על רצפת המבנה, ועוברים לאורכו על גשר בטון. על רצפת המבנה חקוקים שמות מחנות ריכוז והשמדה באירופה, שמות של גטאות וגאיות הריגה. במקום מצוינים סה"כ 22 שמות של מחנות ריכוז והשמדה וכן אתרי השמדה ורצח מרכזיים שבלטו במחקר באותה התקופה. למשל, השם ברינדונק נכתב בעקבות עדות של ז'אן אמרי שנמצאה.

שמות המקומות מצוינים בתבליטים באותיות לבנות מעל הרצפה השחורה, שעיצב הטיפוגרף והקליגרף ירחמיאל שכטר. מתחת לאבן השיש השחורה שבמרכז האולם נקבר אפר שהובא ממחנות השמדה ומחנות ריכוז. האפר נקבר בחוץ, בשיפולי ההר, בשנות החמישים, וב-1961 הועבר לאוהל יזכור עם חנוכתו. עם חנוכת האוהל קברה הרבנות הצבאית כי הרבנות הראשית פעלה עם מרתף השואה ולא הייתה בקשר בנושא זה עם יד ושם באותן שנים. [2]

שמות המקומות באוהל יזכור עריכה

שמות המקומות באוהל יזכור, כפי שהם כתובים בתעתיק שהיה נהוג בשנות השישים:

בעברית בלועזית
ראוונסברוק RAVENSBRUEK
וסטרבורק WESTERBORK
באבי יאר BABI-YAR
פונאר PONAR
ברינדונק BREENDONCK
טראנסניסטריה TRANSNISTRIA
בוכנוואלד BUCHENWALD
טרבלינקא WESTERBORK
סוביבור SOBIBOR
קלוגא KLOOGA
יאסנובאץ JASENOVAC
מאוטהאוזן MAUTHAUSEN
שטוטהוף STUTTHOF
תרזיינשטאט-טרזין THERESIENSTADT-TEREZIN
אושוויץ-אושווינצ'ים AUSCHWITZ-OSWIEĆIM
מאידאנק MAJDANEK
דכאו DACHAU
ברגן-בלזן BERGEN-BELSEN
בלזץ BEŁZEC
חלמנו CHEŁMNO
לבוב-יאנובסקא LWOW-JANOWSKA
דראנסי DRANCY

סה"כ – 22 שמות.

המבנה בנוי בצורת פירמידה הבאה לסמל זיכרון נצחי, וכן נועד המבנה להזכיר את אוהל המועד (ומכאן שמו: אוהל יזכור).

לקריאה נוספת עריכה

  • Doron Bar, Yad Vashem: The Challenge of Shaping a Holocaust Remembrance Site, 1942–1976, De Gruyter Oldenbourg 2021

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוהל יזכור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מיכאל יעקובסון, האנדרטה והקבר לטבח בפוסה ארדאטינה ברומא שהיוותה השראה לאוהל יזכור ביד ושם, בבלוג "חלון אחורי".
  2. ^ Doron Bar, Yad Vashem: The Challenge of Shaping a Holocaust Remembrance Site, 1942–1976, De Gruyter Oldenbourg 2021