אוהל יזכור
אוהל יזכור הוא מבנה ההתכנסות המרכזי ואולם הטקסים של רשות הזיכרון ואתר ההנצחה יד ושם בירושלים. במבנה שנחנך ב-1961 מתקיימים טקסי הזיכרון הממלכתיים לזכרם של הנספים בשואה, ובו נוהגים לבקר אורחים רשמיים של מדינת ישראל המניחים זרי פרחים לזכר הקורבנות.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אתר הנצחה, פסל  |
| כתובת |
יד ושם |
| מיקום |
יד ושם |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1957 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1957 |
| יוצר |
אריה אלחנני |
| אדריכל |
אריה אלחנני, אריה שרון, בנימין אידלסון |
| קואורדינטות | 31°46′26″N 35°10′30″E / 31.773911°N 35.174918°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   אוהל יזכור | |
  | |
הקמת המבנה
עריכהמבנה אוהל יזכור תוכנן על ידי האדריכלים אריה אלחנני, אריה שרון ובנימין אידלסון בהשראת מבנה אתר ההנצחה לטבח בפוסה ארדיאטינה.[1] המבנה נבנה בשנת 1957 במטרה לשמש אולם טקסים לאתר ההנצחה.
תיאור המבנה
עריכה
צורת המבנה רבועה, קירותיו בנויים אבני גוויל בגדלים שונים, אבני בזלת שהובאו מעמק בית שאן כי הבנייה הושלמה ב-1961 ורמת הגולן היה בידי סוריה.
וגגו עשוי בטון חשוף, אשר צידו הפנימי בצורת פירמידה. קודקוד הפרמידה מצוי מעל אש התמיד הבוערת במבנה. הגג אינו נוגע בקירות המבנה ונתמך על ידי עמודי פלדה דקים ובלתי נראים כמעט, מאחר שהמבנה אינו מואר, האור היחידי החודר למבנה חודר דרך החריץ שבין הגג לקירות המבנה.
דלתות המבנה עוצבו על ידי הפסל דוד פלומבו (אשר עיצב בהמשך את שערי פלומבו בכניסה למשכן הכנסת) בצורת אודים עשנים.
המבקרים אינם דורכים על רצפת המבנה, ועוברים לאורכו על גשר בטון. על רצפת המבנה חקוקים שמות מחנות ריכוז והשמדה באירופה, שמות של גטאות וגאיות הריגה. במקום מצוינים סה"כ 22 שמות של מחנות ריכוז והשמדה וכן אתרי השמדה ורצח מרכזיים שבלטו במחקר באותה התקופה. למשל, השם ברינדונק נכתב בעקבות עדות של ז'אן אמרי שנמצאה.
שמות המקומות מצוינים בתבליטים באותיות לבנות מעל הרצפה השחורה, שעיצב הטיפוגרף והקליגרף ירחמיאל שכטר. מתחת לאבן השיש השחורה שבמרכז האולם נקבר אפר שהובא ממחנות השמדה ומחנות ריכוז. האפר נקבר בחוץ, בשיפולי ההר, בשנות החמישים, וב-1961 הועבר לאוהל יזכור עם חנוכתו. עם חנוכת האוהל קברה הרבנות הצבאית כי הרבנות הראשית פעלה עם מרתף השואה ולא הייתה בקשר בנושא זה עם יד ושם באותן שנים.[2]
שמות המקומות באוהל יזכור
עריכהשמות המקומות באוהל יזכור, כפי שהם כתובים בתעתיק שהיה נהוג בשנות השישים:
| בעברית | בלועזית |
|---|---|
| ראוונסברוק | RAVENSBRUEK |
| וסטרבורק | WESTERBORK |
| באבי יאר | BABI-YAR |
| פונאר | PONAR |
| ברינדונק | BREENDONCK |
| טראנסניסטריה | TRANSNISTRIA |
| בוכנוואלד | BUCHENWALD |
| טרבלינקא | WESTERBORK |
| סוביבור | SOBIBOR |
| קלוגא | KLOOGA |
| יאסנובאץ | JASENOVAC |
| מאוטהאוזן | MAUTHAUSEN |
| שטוטהוף | STUTTHOF |
| תרזיינשטאט-טרזין | THERESIENSTADT-TEREZIN |
| אושוויץ-אושווינצ'ים | AUSCHWITZ-OSWIEĆIM |
| מאידאנק | MAJDANEK |
| דכאו | DACHAU |
| ברגן-בלזן | BERGEN-BELSEN |
| בלזץ | BEŁZEC |
| חלמנו | CHEŁMNO |
| לבוב-יאנובסקא | LWOW-JANOWSKA |
| דראנסי | DRANCY |
סה"כ – 22 שמות.
המבנה בנוי בצורת פירמידה הבאה לסמל זיכרון נצחי, וכן נועד המבנה להזכיר את אוהל המועד (ומכאן שמו: אוהל יזכור).
לקריאה נוספת
עריכה- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996.
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996.
- Doron Bar, Yad Vashem: The Challenge of Shaping a Holocaust Remembrance Site, 1942–1976, De Gruyter Oldenbourg 2021
קישורים חיצוניים
עריכה
- אוהל יזכור באתר יד ושם (מס' 13 במפה).
- אל-חנני, אריה, מפגשים מהסוג החזותי.
- נועם דביר, אדריכלות עם שכול, באתר הארץ, 25 באפריל 2010
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית והיסטורית מלווה בתמונות באתר 'חלון אחורי', 18.7.12
- אוהל יזכור באתר הפסל קוסו אלול, שעיצב חלקים ממנו
- על אוהל יזכור ביד ושם כסמל לזיכרון השואה, מבוא מצולם של פרופ' דורון בר
- מיכאל יעקובסון: סיבוב באוהל יזכור ביד ושם, באתר 'חלון אחורי', 29 בפברואר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ מיכאל יעקובסון, האנדרטה והקבר לטבח בפוסה ארדאטינה ברומא שהיוותה השראה לאוהל יזכור ביד ושם, בבלוג "חלון אחורי".
- ^ Doron Bar, Yad Vashem: The Challenge of Shaping a Holocaust Remembrance Site, 1942–1976, De Gruyter Oldenbourg 2021