פתיחת התפריט הראשי

אוו מוראלס

פוליטיקאי בוליבאני

חואן אֶווֹ מוראלֶס אַיימָהספרדית: Juan Evo Morales Ayma, נולד ב-26 באוקטובר 1959) הוא מדינאי בוליביאני, נשיא בוליביה מאז ה-22 בינואר 2006. ב-19 בדצמבר 2005 נבחר מוראלס לנשיאות, ונחשב לאינדיאני הראשון שנבחר לתפקיד מזה 470 שנה[1].

אוו מוראלס
Evo Morales
אוו מוראלס
לידה 26 באוקטובר 1959 (בן 59)
אורינוקה, אואורו, בוליביה
מדינה בוליביה
עיסוק פוליטיקאי, חבר איגוד מקצועי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה תנועת הסוציאליזם (MAS)
נשיא בוליביה ה־80
22 בינואר 2006 – מכהן
(13 שנים)
סגן אלוורו גרסיה לינרו
פרסים והוקרה
חתימה Evo Morales signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

שנותיו הראשונותעריכה

מוראלס נולד למשפחה איימרית, בעיירה אורינוקה, במחוז אורורו שבאלטיפלנו, רמה במרכז האנדים. משפחתו סבלה מעוני קיצוני, ומתוך שבעה אחים, רק שלושה הגיעו לבגרות. בנעוריו עבד במגוון עבודות: רועה צאן, אופה, עושה לבנים ואף חצוצרן.

בתחילת שנות ה-80 עברו בני משפחתו, כמו תושבי הרים אחרים, לשפלה הטרופית במזרח בוליביה. מוראלס ומשפחתו התיישבו בצ'פרה, והקדישו את חייהם לחקלאות, בין השאר של עלי קוקה. מוראלס השלים לימודי תיכון ולאחר מכן התגייס לצבא. במהלך הרפורמות הכלכליות של שנות ה-90 החלו כורים לשעבר לגדל אף הם קוקה, אך הממשלה בראשות הוגו בנסר החלה להילחם בגידול הקוקה במטרה להקטין את יצור הקוקאין, בתמיכת ארצות הברית, באמצע שנות ה-90.

בתור מנהיג תנועת מגדלי הקוקה, נבחר מוראלס לקונגרס של בוליביה בשנת 1997 כנציג אזור צ'פרה. הוא קיבל 70% מהקולות של אזור זה, האחוז הגבוה ביותר מבין 68 החברים של הפרלמנט שנבחרו ישירות בבחירות אלו.

מוראלס הוא מנהיג תנועה שמאלנית של איכרים המגדלים עלי קוקה. המפלגה מתנגדת למאמצי ממשלת ארצות הברית להשמיד את גידול עלי הקוקה באזור צ'פרה שבדרום-מזרח בוליביה. מוראלס הוא גם מנהיג מפלגת "תנועה לעבר הסוציאליזם".

בבחירות 2002 הוא נבחר במקום השני, מה שהדאיג את המפלגות המסורתיות. בכך הפך מוראלס לאישיות נודעת בכל היבשת. הוא נודע בהערות הקיצוניות שלו נגד ארצות הברית. בין היתר טען שההישג הנאה שלו בבחירות 2002 נבע בין השאר מתגובות שגריר ארצות הברית לבוליביה, שליבו את היצרים. בבחירות הבאות, של 2005, הוא זכה בתפקיד הנשיאות.

בין השאר, נודע מוראלס בכך שהוא מתעקש ללבוש סוודר פשוט, בסגנון הסריגה של איכרי האנדים, גם באירועים רשמיים ובפגישות עם מנהיגים אחרים.

כהונתועריכה

בחירתו ממשיכה את התנועה שמאלה של כמה מדינות בדרום אמריקה, לאחר בחירת הוגו צ'אווס בוונצואלה, מישל בצ'לט בצ'ילה ולואיס אינסיו דה סילבה ("לולה") בברזיל. בראשית כהונתו תהו רבים בעולם האם ייטה יותר לכיוון לולה, הדוגל בפוליטיקה של שמאל-מרכז, או לכיוונם של צ'אווס ופידל קסטרו, הדוגלים במדיניות של שמאל רדיקלי ואנטי-אמריקניזם. מפגשים חיוביים עם נציגי סחר של ארצות הברית העידו על הכיוון הראשון בראשית דרכו, אך לאחר מכן נקט מספר צעדים שהעידו על מדיניות שמאלנית.

ב-1 במאי 2006 הודיע מוראלס על הלאמת כל חברות הנפט והאנרגיה במדינה. כמו כן הורה לצבא להשתלט על שדות נפט וגז ומתקני אנרגיה. הנפגעת העיקרית מההלאמה היא ברזיל, כיוון שחברות ברזילאיות הן שהשקיעו את רוב הכספים בשדות הנפט בבוליביה. ב-11 באוגוסט 2006 הודיעה ממשלת בוליביה כי היא מעכבת עד להודעה חדשה את ההלאמה "בשל מחסור במשאבים כספיים".

במהלך חודש מאי, בעקבות חתימת הסכמי סחר חופשי בין פרו ובוליביה לבין ארצות הברית, בהם הוסכם כי האחרונה תורשה לייצא פולי סויה לשתי המדינות ובכך תאיים על מוצר היצוא העיקרי של בוליביה, הודיע מוראלס כי בכוונתו ללכת בעקבות ונצואלה ולפרוש מאיחוד הקהילות האנדיות. צ'אווס וקסטרו התחייבו כי יקנו את כל יבול הסויה של בוליביה, כדי לפצותה על הסיכונים שבפרישה מהאיחוד.

הערכת הישגיועריכה

המדיניות הסוציאליסטית בבוליביה של הנשיא אוו מוראלס (התנועה למען סוציאליזם) הצליחה להוריד את שיעור העוני במדינה בצורה דרסטית מ-60% ל-38%, להזניק את הכנסות האזרחים פי 3 (מ-1035 דולר בשנה ב-2005 ל-3186 דולר בשנה ב-2016) ולהגדיל את ההשקעות הממשלתיות בכלכלה מ-629 מיליון דולר ב-2005 ל-5 מיליארד דולר ב-2016.

ההלאמות הנרחבות של סקטורי האנרגיה, הכרייה, החשמל, המלט, הטלקום (תקשורת), התחבורה והתשתיות הצליחו להגדיל את גודל המשק בשליטת המדינה מ-17% ב-2005 לכמעט 40% מהמשק ב-2016. הכנסות המדינה מהלאמות גדלו מ-2.5 מיליארד דולר בשנים 1995–2005 ל-31.5 מיליארד דולר בין 2005–2015. שווי חברת אנטל העוסקת בתחום התקשרות גדל פי מז ההלאמה.

על פי נתוני ארגונים בינלאומיים כמו: המכון למחקר כלכלה ומדיניות והמועצה לענייני חצי הכדור: הכלכלה צמחה ב-300 אחוזים ב-10 שנים, ההוצאה הריאלית על רווחה צמחה ב-45 אחוזים ופערי ההכנסה ירדו מ-60 ל-44.6 על פי מדד ג'יני[2][3].

מוראלס מקדם את ה"סוציאליזם נוסח המאה ה-21" שמשמעותו הרחבה משמעותית של השליטה המדינתית על המשק, צמצום גדול של אי השוויון, הורדת שיעור העוני, והגברת הכלכלה הדמוקרטית.

רמות האי שוויון והעוני בבוליביה היו מאוד גבוהות וירדו דרסטית מאז 2006 שבה מוראלס התחיל לבצע את מדיניותו (אי השוויון צנח מ-0.57 ב-2005 ל-0.46 ב-2016). החלטתו של מוראלס להלאים את סקטור האנרגיה (גז, נפט ועוד) ולחתום על הסכמים עם חברות גז ונפט זרות כך ש-80% מרווחיהן יזרמו לקופת המדינה נחשבת בעיני ממשלת בוליביה וכלכלנים שמאליים בעולם כמה שאפשר את העלייה ברמת החיים במדינה.

מוראלס החליט להלאים מפעלי מלט וכרייה כדי שיהוו מקור הכנסות נוסף לתוכניותיו החברתיות והשקעות בכלכלה הבוליביאנית.

127,000 יחידות דיור נבנו בין 2012 ל-2017 בתוכנית הבנייה הממשלתית כשההערכה היא שיבנו יותר מ-30,000 יחידות דיור על ידי המדינה מדי שנה.

גם חברות טלקומניקציה (תקשורת), חשמל ותשתיות הולאמו מה שאיפשר למדינה להגדיל את התכנון של המרחב הציבורי (בנוסף להכנסות הנוספות של המדינה), למשל:[4]

  1. בעוד שב-2005 רק 25% מהבתים במרחב הכפרי היו מחוברים לחשמל, עד 2016 המספר זינק ל-66% מהבתים במרחב הכפרי שחוברו לחשמל על ידי חברת החשמל הממשלתית.
  2. מספר משקי הבית עם חיבורי הגז עלה ב -835% מאז עלה מוראלס לשלטון.
  3. מספר העיריות עם כיסוי הטלקומוניקציה (תקשורת) עלה מ-110 ב-2005 ל-324 מתוך 339 ב-2015.

הגדלת תקציבי המשרדים החברתיים, הגדלת מימון תוכניות הרווחה בצורה משמעותית והעלאת שכר המינימום ב-200%, תרמו להורדה המשמעותית של אי השוויון, העוני במדינה,

עוינות לישראלעריכה

מוראלס ידוע בביקורתו כלפי ישראל. בינואר 2009, כאות מחאה על מבצע עופרת יצוקה נגד החמאס בעזה, החליט הנשיא לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. במהלך 2014 ביטל הסכם ארוך שנים שנחתם כבר ב-1972 על תנועה חפשית (ללא ויזה) בין שתי המדינות. מוראלס קרא בפומבי לישראל "מדינת טרור"[5]. בשנת 2011 ניהל פגישה ידידותית עם אחמד וחידי, שר ההגנה האיראני, שתכנן את הפיגוע האנטישמי בבואנוס איירס ב-1994 בו נרצחו 85 איש ונפצעו 330 (וחידי מבוקש על ידי הרשויות בארגנטינה, מאז הפיגועים). לאחר לחץ פוליטי משלל ארגונים יהודיים, התנצל מוראלס בפני הקהילה היהודית בארגנטינה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוו מוראלס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יש החולקים על כך, בציינם את מקרה נשיא מקסיקו בניטו חוארס שהיה ממוצא סאפוטקי
  2. ^ Jake Johnston and Stephan Lefebvre, Bolivia's Economy Under Evo in 10 Graphs | The Americas Blog | CEPR, cepr.net (באנגלית)
  3. ^ COHA, Eleven Years of the “Process of Change” in Evo Morales’ Bolivia (בAmerican English)
  4. ^ How rejecting neoliberalism rescued Bolivia's economy, Green Left Weekly, ‏2016-09-06 (באנגלית)
  5. ^ מוראלס קורא לישראל "מדינת טרור", ‏FoxNews, ‏2014(הקישור אינו פעיל, 20.3.2019)