פתיחת התפריט הראשי

אוטובוס דואר

אוטובוס דואר בשווייץ, עם סמל קרן הדואר
מרכבת דואר של שירות הדואר המלכותי בסליגו, אירלנד, 1880 לערך

אוטובוס דואר הוא שירות אוטובוסים המיועד לשילוב של חלוקת דואר ותחבורה ציבורית לנוסעים באזורים כפריים, מבודדים שאין אליהם גישה ברכבת. השירות קיים בחלק ממדינות העולם ומופעל על ידי חברות הדואר. לפני שעבר השירות לשימוש באוטובוסים הוא ייושם באמצעות כרכרות או דיליז'נסים. סמל השירות ברוב המדינות הוא וריאציה של קרן דואר והצבע השולט של כלי הרכב הוא צהוב. בחלק משירותי האוטובוסים נהג האוטובוס הוא גם דוור, ובחלקם מוצב דוור בנוסף לנהג. חלק מהקווים אינם משמשים עוד לחלוקת דואר בפועל, אלא כתחבורה ציבורית רגילה בלבד, אך מופעלים על ידי רשויות הדואר כתולדה של זיקה היסטורית. בעגה של סרדיניה אוטובוס נקרא "postalino", רמז לכך שבעבר שימשו אוטובוסים באי לחלוקת דואר.[1]

במדינות שונותעריכה

אוסטריהעריכה

 
אוטובוס דואר אוסטרי באינסברוק, 2007. כולל מנשא חוץ לחבילות.

שירות Postbus, נוסד ב-1907 על ידי הדואר המלכותי הקיסרי של האימפריה האוסטרו-הונגרית והתבסס בתחילה על דיליז'נסים לפני שעבר בהדרגה לאוטובוסים. בשנת 2003 נרכש השירות על ידי חברת הרכבות הלאומית של אוסטריה (ÖBB, אוסטרייכישה בונדסבאנן). החברה פועלת כחברת תחבורה ציבורית לכל דבר, עם צי רחב ומגוון של אוטובוסים ומיניבוסים, הצבועים בסכמות צבע שונות לפי קווי השירות.[2]

שווייץעריכה

אוטובוסי הדואר (PostAuto Schweiz בגרמנית שווייצרית, CarPostal Suisse בצרפתית, AutoPostale Svizzera באיטלקית ו-AutoDaPosta Svizra ברומאנש) הם חברת האוטובוסים הגדולה והפופולרית בשווייץ וחברה בת של הדואר השווייצרי. בעוד רוב המדינה מרושתת בקווי רכבת, הרי שיישובים רבים אינם נגישים למסילה והשירות אליהם מבוצע באוטובוסי הדואר הצהובים בלבד. השירות נוסד ב-1849 על ידי דיליז'אנסים ועבר בשנת 1906 להפעלה באוטובוסים. ב-1919 נחנך הקו דרך מעבר סימפלון שקישר את אוטובוסי הדואר לגבול איטליה. ב-1949 החל השירות לפעול גם בליכטנשטיין. ב-2005 הופרדה החברה מן הדואר, אך המשיכה להיות חברת בת באחזקה מלאה של הדואר. מרכז ההפעלה של האוטובוסים נמצא בעיר סיון והם פועלים גם בצרפת (עם מרכזים בליון, אגנו ובזייה), ליכטנשטיין ודרום גרמניה (משפהאוזן לביזינגן).[3]

גרמניהעריכה

 
אוטובוסי דואר גרמניים מ-1925 ומ-2013

שירות הדואר של הקיסרות הגרמנית הפעיל שירות אוטובוסי דואר בשם Kraftpost מאז 1905. השירות התקיים בגרמניה המערבית עד 1985. בשנות החמישים בגרמניה היוותה רשת אוטובוסי הדואר תשתית תחבורה ציבורית זולה שהגיעה לכל קצווי הארץ והשלימה את מערך מסילות הברזל שנפגע קשה בתקופת מלחמת העולם השנייה. קווים רבים בוטלו במהלך שנות השבעים והשמונים עם הגידול הניכר באחזקת רכב פרטי והועברו לחברות אזוריות. ב-2013 נוסדה חברת Deutsche Post Mobility GmbH שהפעילה קווי אוטובוסי נוסעים צהובים עם סמל קרן הדואר תחת המותגים "Postbus" ו-"ADAC" ב-2017 אוחד המותג עם רשת FlixBus הבין-ארצית.[4] בדרום גרמניה נוסעים מספר קווים מאוסטריה ומשוויץ.

שוודיהעריכה

 
Skvader, אוטובוס דואר שוודי הכולל ארגז סחורות

באזורי הכפר המרוחקים של צפון המדינה עדיין מחולק דואר באמצעות אוטובוס. בין השנים 1923 עד 1991 הופעל השירות על ידי רשות הדואר השוודית (Posten). ב-1991 הופרט השירות ונמכר לחברת האוטובוסים Swebus AB. כיום מופעלים האוטובוסים על ידי חברות מקומיות, כזיכיון של רשות הדואר. חלק מאוטובוסי הדואר כוללים בחלקם האחורי ארגז לסחורות כבדות ואמצעי שינוע. כלים אלה נקראם בשוודית Skvader (יצור אגדי מן הפולקלור השוודי, חציו ארנבת וחציו שכווי ענק).[5]

מדינות נוספותעריכה

אירופהעריכה

אפריקהעריכה

 
אטובוס דואר באתיופיה

שירותי הדואר של המדינות הבאות מפעילים קווי אוטובוס דואר:

אסיהעריכה

  • שירות הדואר של קמבודיה וחברת EMS המקומית מציעים שירותי נוסעים בקווי חלוקת דואר (Cambodia Post VIP Van).‏[14]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה