אוטובוס דואר

אוטובוס דואר הוא שירות אוטובוסים המיועד לשילוב של חלוקת דואר ותחבורה ציבורית לנוסעים באזורים כפריים, מבודדים שאין אליהם גישה ברכבת. השירות קיים בחלק ממדינות העולם ומופעל על ידי חברות הדואר. לפני שעבר השירות לשימוש באוטובוסים הוא ייושם באמצעות כרכרות או דיליז'נסים. סמל השירות ברוב המדינות הוא וריאציה של קרן דואר והצבע השולט של כלי הרכב הוא צהוב. בחלק משירותי האוטובוסים נהג האוטובוס הוא גם דוור, ובחלקם מוצב דוור בנוסף לנהג. חלק מהקווים אינם משמשים עוד לחלוקת דואר בפועל, אלא כתחבורה ציבורית רגילה בלבד, אך מופעלים על ידי רשויות הדואר כתולדה של זיקה היסטורית. בעגה של סרדיניה אוטובוס נקרא "postalino", רמז לכך שבעבר שימשו אוטובוסים באי לחלוקת דואר.^[1]

במדינות שונות עריכה

אוסטריה עריכה

אוטובוס דואר אוסטרי באינסברוק, 2007. כולל מנשא חוץ לחבילות.

שירות Postbus, נוסד ב-1907 על ידי הדואר המלכותי הקיסרי של האימפריה האוסטרו-הונגרית והתבסס בתחילה על דיליז'נסים לפני שעבר בהדרגה לאוטובוסים. בשנת 2003 נרכש השירות על ידי חברת הרכבות הלאומית של אוסטריה (ÖBB, אוסטרייכישה בונדסבאנן). החברה פועלת כחברת תחבורה ציבורית לכל דבר, עם צי רחב ומגוון של אוטובוסים ומיניבוסים, הצבועים בסכמות צבע שונות לפי קווי השירות.^[2]

שווייץ עריכה

אוטובוסי הדואר (PostAuto Schweiz בגרמנית שווייצרית, CarPostal Suisse בצרפתית, AutoPostale Svizzera באיטלקית ו-AutoDaPosta Svizra ברומאנש) הם חברת האוטובוסים הגדולה והפופולרית בשווייץ וחברה בת של הדואר השווייצרי. בעוד רוב המדינה מרושתת בקווי רכבת, הרי שיישובים רבים אינם נגישים למסילה והשירות אליהם מבוצע באוטובוסי הדואר הצהובים בלבד. השירות נוסד ב-1849 על ידי דיליז'אנסים ועבר בשנת 1906 להפעלה באוטובוסים. ב-1919 נחנך הקו דרך מעבר סימפלון שקישר את אוטובוסי הדואר לגבול איטליה. ב-1949 החל השירות לפעול גם בליכטנשטיין. ב-2005 הופרדה החברה מן הדואר, אך המשיכה להיות חברת בת באחזקה מלאה של הדואר. מרכז ההפעלה של האוטובוסים נמצא בעיר סיון והם פועלים גם בצרפת (עם מרכזים בליון, אגנו ובזייה), ליכטנשטיין ודרום גרמניה (משפהאוזן לביזינגן).^[3]

גרמניה עריכה

אוטובוסי דואר גרמניים מ-1925 ומ-2013

שירות הדואר של הקיסרות הגרמנית הפעיל שירות אוטובוסי דואר בשם Kraftpost מאז 1905. השירות התקיים בגרמניה המערבית עד 1985. בשנות החמישים בגרמניה היוותה רשת אוטובוסי הדואר תשתית תחבורה ציבורית זולה שהגיעה לכל קצווי הארץ והשלימה את מערך מסילות הברזל שנפגע קשה בתקופת מלחמת העולם השנייה. קווים רבים בוטלו במהלך שנות השבעים והשמונים עם הגידול הניכר באחזקת רכב פרטי והועברו לחברות אזוריות. ב-2013 נוסדה חברת Deutsche Post Mobility GmbH שהפעילה קווי אוטובוסי נוסעים צהובים עם סמל קרן הדואר תחת המותגים "Postbus" ו-"ADAC" ב-2017 אוחד המותג עם רשת FlixBus הבין-ארצית.^[4] בדרום גרמניה נוסעים מספר קווים מאוסטריה ומשוויץ.

שוודיה עריכה

Skvader, אוטובוס דואר שוודי הכולל ארגז סחורות

באזורי הכפר המרוחקים של צפון המדינה עדיין מחולק דואר באמצעות אוטובוס. בין השנים 1923 עד 1991 הופעל השירות על ידי רשות הדואר השוודית (Posten). ב-1991 הופרט השירות ונמכר לחברת האוטובוסים Swebus AB. כיום מופעלים האוטובוסים על ידי חברות מקומיות, כזיכיון של רשות הדואר. חלק מאוטובוסי הדואר כוללים בחלקם האחורי ארגז לסחורות כבדות ואמצעי שינוע. כלים אלה נקראם בשוודית Skvader (יצור אגדי מן הפולקלור השוודי, חציו ארנבת וחציו שכווי ענק).^[5]

מדינות נוספות עריכה

אירופה עריכה

צ'כוסלובקיה - שירות ה-Postbus האוסטרוהונגרי פעל גם בצ'כוסלובקיה, השירות אוחד עם שירות האוטובוסים שהפעילה חברת הרכבות הצ'כוסלובקית ב-1933.
פינלנד - רשות הדואר והטלגרף של פינלנד החלה להפעיל שירות ללפלנד ב-1921. השירות הופרט ב-1999 ונמכר לחברת Koivistonauto.
הממלכה המאוחדת - ב-1967 החל הדואר המלכותי הבריטי להחליף שלל שירותים מקומיים לחלוקת דואר והסעת נוסעים באזורים כפריים ומרוחקים. במקומות מסוימים (כגון יורקשייר דיילס ודרום-מערב סקוטלנד) אוטובוס הדואר היומי היה אמצעי התחבורה הציבורית היחיד. כאשר היה ניסיון, ב-2009 לבטל קווים "בלתי רוחיים" באזור ההיילנדס, אורקני ושטלנד קמה מחאה ציבורית, שהובילה לחידוש הקווים.^[6] אולם קו אוטובוס הדואר האחרון בהיילנדס בוטל לבסוף באוגוסט 2017.^[7] בניגוד לרוב העולם, צבע אוטובוסי הדואר הבריטיים היה אדום.
אירלנד - הדואר האירי הפעיל בין השנים 1982 ל-2004 קו נסיוני בין אניס למחוז קלייר במערב ההאי. הקו שימש בעיקר תיירים והשירות לא הורחב למקמות נוספים באי.

אפריקה עריכה

אטובוס דואר באתיופיה

שירותי הדואר של המדינות הבאות מפעילים קווי אוטובוס דואר:

אתיופיה^[8]
בנין^[9]
זמביה^[10]
טוגו (שירות Le Courrier)‏^[11]
אוגנדה^[12]^[13]

אסיה עריכה

שירות הדואר של קמבודיה וחברת EMS המקומית מציעים שירותי נוסעים בקווי חלוקת דואר (Cambodia Post VIP Van).‏^[14]

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא אוטובוס דואר בוויקישיתוף

Time for a Canada Post Bus? How creative transit could better serve the communities Greyhound is leaving, ‏CBC, ‏14 ביולי 2018

הערות שוליים עריכה

^ il postalino
^ אתר אוטובוסי הדואר של אוסטריה
^ אתר חברת אוטובוסי הדואר של שווייץ
^ Postbus becomes FlixBus
^ תמונות של הכלי
^ Council makes post bus cost claim, חדשות BBC, ‏14 במרץ 2009
^ Last Postbus reaches the end of the road, ‏The scotsman, ‏19 באוגוסט 2017
^ Ethiopian Post Service Enterprise
^ שירותי הדואר של בנין
^ קווי אוטובוס הדואר של בנין
^ שירות Le Courrier
^ אוטובוסי הדואר של אוגנדה
^ אוגנדה עם אוטובוס דואר (בגרמנית)
^ קווי ה-Cambodia Post VIP Van

[1] stalino

[2] אתר אוטובוסי הדואר של אוסטריה

[3] אתר חברת אוטובוסי הדואר של שווייץ

[4] Postbus becomes FlixBus

[5] תמונות של הכלי

[6] Council makes post bus cost claim, חדשות BBC, ‏14 במרץ 2009

[7] Last Postbus reaches the end of the road, ‏The scotsman, ‏19 באוגוסט 2017

[8] Ethiopian Post Service Enterprise

[9] שירותי הדואר של בנין

[10] קווי אוטובוס הדואר של בנין

[11] שירות Le Courrier

[12] אוטובוסי הדואר של אוגנדה

[13] אוגנדה עם אוטובוס דואר (בגרמנית)

[14] קווי ה-Cambodia Post VIP Van

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]