אוטו היינריך ורבורג

רופא, ביולוג פיזיולוג יהודי-גרמני חתן פרס נובל

אוטו היינריך ורבורג גרמנית: Otto Heinrich Warburg)‏ (8 באוקטובר 18831 באוגוסט 1970) היה רופא, ביולוג ופיזיולוג גרמני, ממוצא יהודי, אשר זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1931 על מחקריו בתחום צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה.

אוטו היינריך ורבורג
Otto Heinrich Warburg
Otto Heinrich Warburg (cropped).jpg
לידה 8 באוקטובר 1883
פרייבורג, הדוכסות הגדולה של באדן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוגוסט 1970 (בגיל 86)
ברלין המערבית, גרמניה המערבית
ענף מדעי ביולוגיה, רפואה
מקום מגורים גרמניה
מקום קבורה בית הקברות דאהלם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט הרמן אמיל פישר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט אוטו מאירהוף עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • חבר זר של החברה המלכותית (3 במאי 1934)
  • פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (1962)
  • מדליית הזהב ע״ש אדולף פון באייר (1925)
  • מדליית ארנסט רויטר (1958)
  • מדליית הארנק (1963)
  • פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1931)
  • צלב הברזל, דרגה ראשונה
  • הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • צלב הברזל, דרגה שנייה
  • אזרח כבוד של ברלין
  • מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות צאצא למשפחת ורבורג
תרומות עיקריות
מחקריו בתחום צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה. חקר תופעת הפוטוסינתזה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

ילדותו ושנות לימודיועריכה

ורבורג נולד ב-8 באוקטובר 1883 בעיר פרייבורג. אביו, אמיל ורבורג, פיזיקאי, פרופסור באוניברסיטת פרייבורג, היה צאצא של משפחת ורבורג הידועה מאלטונה. הסבים מצד האב, דניאל מרכוס ורבורג ואידה לבית כהן, היו יהודים אורתודוקסים, אך בבגרותו, האב אמיל המיר את דתו לנצרות לותרנית. האם, אליזבט גרטנר הייתה בת למשפחה של בנקאים ועובדי ציבור בכירים מבאדן.

בילדותו עבר אוטו ורבורג עם הוריו לברלין, בה התמנה אביו לראש החוג לפיזיקה של המכון הקיסרי לפיזיקה ולטכנולוגיה. אוטו גדל בסביבה אקדמית. למד עד 1901 בגימנסיית פרידריכסוורדר ההומנית בברלין ואחר כך נרשם ללימודי מדעי טבע עם דגש על כימיה באוניברסיטת אלברט לודוויג בפרייבורג. החל מ-1903 המשיך בלימודי הכימיה באוניברסיטת ברלין שם נבחן על ידי זיגמונד גבריאל. החל מ-1905 למד רפואה בברלין, אחר כך במינכן ובהיידלברג. הוא סיים לימודי דוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת ברלין ב-1906 אצל אמיל פישר, ואת לימודי הרפואה באוניברסיטת היידלברג ב-1911 ב-1911 סיים גם את התואר דוקטור ברפואה בהיידלברג. עבד זמן-מה בהיידלברג ככעוזר של לודולף פון קרהל בקליניקה לרפואה. בשנים בהיידלברג השתתף יחד עם אוטו מאירהוף וקרל יאספרס, בין היתר בחוג לפסיכואנליזה שניהל ידידו של מאירהוף, ארתור קרונפלד. בהמשך שהה ורבורג כמה פעמים בתחנה הזואולוגית על שם אנטון דוהרן בנאפולי, שם עסק במחקרים בקיפודי ים, ובתהליכי נשימה בתאים נורמליים ובתאים מתפתחים. בשנת 1914 עבר לעבוד באוניברסיטת ברלין במכון ע"ש הקייזר וילהלם (שנקרא לימים ע"ש מקס פלאנק).

במלחמת העולם הראשונה התנדב ורבורג לשירות בחיל הפרשים הפרוסי ובהמשך כקצין במטה הכללי של הצבא הגרמני. בשנת 1918 מונה לפרופסור במכון הקיסרי (לימים מכון מקס פלאנק). הוא נפצע וזכה בעיטור צלב הברזל, דרג ראשון. החל מ-1931 הוא עמד בראש מכון מקס פלאנק לפיזיולוגית התא בברלין.

פעילותו המדעיתעריכה

במסגרת המכון ע"ש הקיסר וילהלם מונה ורבורג לבסוף לראש מעבדת המחקר של פיזיולוגיית התא, במימון קרן רוקפלר. פרסומו הראשון בא ממחקריו בתחום המטבוליזם של סוגי תאי ביציות שונים, בתחנה למחקר ביולוגי ימי בנאפולי. בשנות העשרים החל לחקור את צריכת החמצן בתאי אורגניזם חי. הוא היה חלוץ השימוש במנומטר (המודד שינויים בלחץ גז) להבנת כמות החמצן הנצרכת על ידי פרוסות של רקמות חיות. בחיפושו אחר מרכיבי התא האחראים לצריכת החמצן גילה את הציטוכרומים, קבוצת חלבונים מכילי ברזל הנקשר מולקולרית לחמצן, בדומה למה שקורה בתאי ההמוגלובין. בשנת 1931 קיבל פרס נובל על מחקריו בתחום החלבון האחראי לצריכת החמצן בתא. בשנת 1944 הועלה שמו כמועמד לזכייה נוספת בפרס נובל, אך הפרס לא הוענק לו. אחת ההשערות היא שגרמניה הנאצית סירבה לאפשר באותה תקופה לאזרחיה לקבל פרסים בינלאומיים, וכלל לא הייתה מרשה לו לצאת מגבולות המדינה.

ורבורג חקר גם את תופעת הפוטוסינתזה והיה הראשון שהצביע על כך שתאים ממאירים משגשגים בסביבה דלת חמצן, בניגוד לתאים רגילים, ומפיקים את האנרגיה שלהם בתהליך של תסיסת סוכרים (תופעה הקרויה על שמו תופעת ורבורג). הוא פרסם מאמרים רבים על תחומי מחקריו.

אוטו ורבורג התמנה, באופן חריג, כחבר שאינו אזרח בריטי בחברה המלכותית בלונדון, בשנת 1934, וכחבר באקדמיות למדעים של ברלין קופנהגן, רומא, והודו. זאת, בין שאר העיטורים והאותות האחרים אותם קיבל.

מעמדו בימי השטלון הנאציעריכה

אחרי עליית הנאצים לשלטון יהודים הוצאו ממקומות העבודה שלהם ובהדרגה הוגבלו מאוד באפשרויות התעסוקה.ורבורג כבן לאב יהודי מומר ולאם גרמנייה נחשב לפי [חוקי הגזע מ-1935 ל"יהודי למחצה". בסופו של דברנאסר עליו ללמד אבל הורשה להמשיך במחקריו. [1] ב-1941 איבד את תפקידו לזמן קצר בגלל הערות בקורתיות כלפי המשטא, אבל תוך שבועות מספר הורשה לשוב לעבודתו על ידי פקודה אישית מלשכתו של היטלר. הרמן גרינג סידר לו גם סיווג של "רבע יהודי". [1] בספטמבר 1942 ביקש רשמית ורבורג שיובטח לו מעמד שווה לגרמנים ארים. [2]

חייו הפרטייםעריכה

ורבורג חי לאחר שובו מן השירות הצבאי במלחמת העולם הראשונה עם יאקוב הייס בווילה שלו בברלין-דאהלם. באופן רשמי, שימש הייס כמזכירו האישי עד מותו של ורבורג. הוא טיפל בכל עסקיו של ורבורג, שכללו את משק הבית וקבלת אורחים וכן התלווה לוורבורג בנסיעותיו. בשנת 1943 הוגשה תלונה אנונימית במשטרה על ורבורג, בטענה שהוא מקיים יחסים הומוסקסואליים. המשטרה בחרה שלא לפתוח בחקירה. הייס שימש כמזכיר ואמרכל של המכון. בשנת 1968 בעקבות שבר בירך, לקה ורבורג בפקקת ורידים עמוקה ונפטר כעבור שנתיים, בשנת 1970 מתסחיף ריאתי. הובא לקבורה בבית קברות לותרני בדאהלם. הוא נותר רווק כל חייו.

הנצחתועריכה

  • החברה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית מעניקה בכל שנה מדליה על שמו. המדליה נחשבת לאחת הבולטות בתחום הביוכימיה בגרמניה.
  • באוניברסיטת באירויט הוקמה "קרן אוטו ורבורג לכימיה" המקדמת ומממנת מחקר והוראה בתחום הכימיה באוניברסיטה. בנוסף, נבחר בכל שנה מועמד הזוכה למענק ונושא הרצאה בכימיה.
  • בשנת 1983 הנפיק הדואר הגרמני בול עם דיוקנו, לרגל יום הולדתו ה-100.
  • בעיר מינכן נקרא רחוב על שמו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Medawar & Pyke עמ' 184
  2. ^ Reinhard Rürup, unter Mitwirkung von Michael Schüring: Schicksale und Karrieren: Gedenkbuch für die von den Nationalsozialisten aus der Kaiser Wilhelm Gesellschaft vertriebenen Forscherinnen und Forscher. Wallstein 2008, S. 83f. מסת"ב 978-3-89244-797-9