אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (955 - 7 בדצמבר 983), המכונה גם אוטו האדום (רופוס) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנים 973 עד 983, השליט השלישי לשושלת האוטוניאנית. במהלך כהונתו החזיק גם בשטחים בפולין, בוהמיה ואיטליה.

אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
Otto II der Zweite
Otto II. (HRR).jpg
לידה 955
סקסוניה, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 983 (בגיל 28 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מערת הוותיקן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק קיסר, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת השושלת האוטונית
אב אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אדלייד מבורגונדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Sophia I
Adelaide I
Matilda of Germany, Countess Palatine of Lotharingia
אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
Matilda of Germany, Countess Palatine of Lotharingia עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שנותיו הראשונותעריכה

אוטו השני היה בנם השלישי של אוטו הגדול ואדלייד מאיטליה(אנ'). ב-957 מתו אחיו למחצה, נסיך הכתר ליאודולף, דוכס שוואביה וכן שני אחיו הגדולים, היינריך וברונו ולכן אוטו בן השנתיים הפך לנסיך הכתר של הממלכה ויורשו של אוטו הראשון. הוא התחנך על ידי דודו, ברונו הגדול(אנ') הארכיבישוף של קלן, ועל ידי אחיו למחצה וילהלם, ארכיבישוף מיינץ(אנ'). המארקגראף אודו הראשון(אנ') הופקד על הכשרתו הצבאית של אוטו ועל הוראת מנהגיה החוקיים של הקיסרות.

במטרה להבטיח את סדר הירושה, אוטו הראשון, לפני שיצא לאיטליה לעזור לאפיפיור ולתבוע ממנו את התואר הקיסרי, כינס דיאט אימפריאלי(אנ') בורמס בשנת 961, שם נבחר אוטו כמלך שותף. טקס ההכתרה התקיים בקתדרלה של אאכן ב-26 במאי 961[1]. בכך הפר אוטו הראשון את הנוהג שיש למנות לתפקיד מלך שותף רק צאצא בוגר.

אוטו הראשון ביקש לחזק את יחסיו עם האימפריה הביזנטית, לשם כך הוא תכנן להשיא את אוטו השני לבתו של הקיסר הביזנטי. אולם לשם מימוש הסכם נישואין כזה, היה על אוטו השני להיות בעל תואר קיסר, המקביל לתארו של השליט הביזנטי. לפיכך זימן אוטו הראשון את אוטו השני לרומא, ושם, ב־25 בדצמבר 967 הוא הוכתר לקיסר משותף לצידו של אביו[2] על ידי האפיפיור יוחנן השלושה עשר[3], אולם לא נשא בתפקיד ביצועי כלשהו.

בתו של הקיסר הביזנטי הייתה רק בת חמש, ולכן ב-14 באפריל 972, נישא אוטו לתאופאנו(אנ'), אחייניתו של קיסר האימפריה הביזנטית, יוחנן הראשון צימיסקס שהייתה בת 14 בנישואיה והוכרה כקיסרית על ידי האפיפיור.

לאחר מות אביו, בשנת 973, עם שובו ממערכות אביו באיטליה, ובהעדר אחים שיתבעו את הכתר, הפך אוטו לשליט יחיד של האימפריה הרומית הקדושה.

מרידות בגרמניהעריכה

לאוטו השני לא היו אחים שהיו עלולים לחלוק על זכותו למלוך. אולם האצולה הסקסונית התנגדה לחלק ממהלכיו של אוטו הראשון והתנגדות זו התחזקה כאשר אוטו השני הביא נסיכה מהמזרח, מה שהצביע על כך שיש לקיסר אינטרסים שאינם חופפים לאלו של האצולה הסקסונית. התנגדות נוספת הייתה למינויו של אדם שאינו ממשפחה אצילית לקנצלר.

פרץ נגדו מרד בראשות דודו, היינריך השני, דוכס בוואריה. המרד החל בקשר שקשרה נגדו אמו של היינריך, יודית, דוכסית בוואריה, עם הבישוף של פרייזלינג ועם הדוכסים של בוהמיה ופולין. אוטו דיכא בהצלחה חלקית את המרד ושלל מדודו את תואר הדוכס. באותה שנה התמודדו כוחותיו של אוטו עם ניסיונו של האראלד הראשון, מלך דנמרק להניס את הכוחות הגרמנים משטחו.

שנה מאוחר יותר התמודד אוטו במרד בלורן. הוא הניס את היינריך השני מרגנסבורג לבוהמיה והעביר את הטיפול בו לאחיינו, אוטו הראשון, דוכס שוואביה ובוואריה. בשנת 977 יצא אוטו לבוהמיה והכריח את בולסלב השני, דוכס בוהמיה להשבע לו אמונים. באותה שנה נכנעה פולין לכוחותיו של אוטו.

המלחמה עם צרפתעריכה

במהלך התמודדותו של אוטו עם המרד של היינריך בבוואריה, פלש לותר, מלך צרפת, לחבל לוראן עם 20,000 חיילים. אוטו נאלץ לסגת לקלון ולאחר מכן לסקסוניה. אימו, אצילה ממוצא צרפתי, תמכה בלותר ועברה לבורגונדיה.

בספטמבר 978, ארגן אוטו צבא של 30,000 לוחמים ויצא למתקפת נגד בצרפת. צבאו נתקל בהתנגדות מועטה ביותר והוא ערך מצור על פריז. רק מגפה בקרב חייליו מנעה ממנו לכבוש את העיר. בדרכם חזרה לגרמניה הותקף צבאו מאחור וספג אבדות קשות בנפש ובציוד.

ב-980 חתמו שני המלכים הסכם שלום בו לותר זנח את דרישת הריבונות הצרפתית על הלוראן ואוטו, מצידו, הכיר בזכותו של בנו של לותר, לואי, למלוך בצרפת אחרי אביו.

איטליהעריכה

לאחר הסכם השלום עם צרפת, אוטו עבר עם אשתו, בנו וחצרו להרי האלפים שם השלים עם אימו. הוא חגג עמה את חג המולד ברוונה. האפיפיור בנדיקטוס השישי, שנבחר לתפקיד על ידי אוטו הראשון, נכלא על ידי הרומאים בטירת סנטאנג'לו. הוא מת בשבי בשנת 974. האפיפיור שירש אותו ברח באותה שנה לקונסטנטינופול ובנדיקטוס השביעי היה לאפיפיור החדש. בנדיקטוס קיבל את פניו של אוטו עם כניסתו לרומא ביום חג הפסחא של 981.

אוטו טיפח את חצרו ברומא, אליה הגיעו אישים רבים מרחבי אירופה. הוא התמודד עם הסרצנים ועם המדיניות התוקפנית של הצי של האמיר הסיציליאני אבו אל-קאסים. הצי הטריד את אפוליה וכבש את קלבריה. בספטמבר 981 צעד אוטו עם צבאו לדרום איטליה. הוא נתקל במאבקיהם של הנסיכים הלומבארדים שחילקו ביניהם את השטח לאחר מותו של פנדולף ראש ברזל. בסופו של דבר השיג הכרה מלאה מצדם בסמכותו כקיסר. בינואר 982 צעד הצבא הגרמני על אפוליה הביזנטית וסיפח את שטחה לאימפריה המערבית.

אוטו נחל תבוסה קשה בקרב סטילו ונאלץ לברוח בסירה יוונית לרוסאנו. במהלך הקרב אל-קאסים נהרג. אוטו חזר לרומא ב-12 בנובמבר 982. בסעודה חגיגית שערך בוורונה ביוני 983 הוא הכריז על בנו, אוטו, כמלך גרמניה. הוא נערך למסע חדש כנגד הסרצנים והגיע להסדר עם הרפובליקה של ונציה. עם חזרתו לרומא הוא הבטיח את בחירתו של פייטרו מפאביה להיות האפיפיור יוחנן הארבעה עשר.

אוטו השני מת בארמונו ברומא ב-7 בדצמבר 983, מיד עם הגעתן של החדשות על מרידה סלאבית בגבול המזרחי של גרמניה, כתוצאה ממחלת המלריה[4]. הוא נקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש. בנו אוטו השלישי, שהיה בן 3 באותה עת הוכתר לקיסר.

אילן יוחסיןעריכה

אוטו הראשון, דוכס סקסוניה
 
הדוויגה מפרנקוניה
 
דיטריך מרינגלהיים
 
ריינהילד
 
רודולף הראשון, מלך בורגונדי
 
וילה מפרובאנס
 
בורכארד השני, דוכס שוואביה
 
רגלינדה מציריך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היינריך הראשון, מלך גרמניה
 
 
 
 
 
מתילדה מרִינְגֶלְהֵיִים
 
 
 
 
 
רודולף השני, מלך בורגונדי
 
 
 
 
 
ברטה משוואביה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדלייד מבורגונדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Wiliam Stubbs, 476-1250, Germany in the Early Middle Ages, Forgotten Books, 2015, עמ' 106
  2. ^ Complete List of the Holy Roman Emperors, www.holyromanempireassociation.com
  3. ^ Timothy Reuter, Germany in the Early Middle Ages c. 800-1056, Longman Group UK Limited, 1991, עמ' 148
  4. ^ 255.Reuter T. (2000). The New Cambridge Medieval History, Vol. III: c. 900-c. 1024, Cambridge University Press. p


אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
השושלת האוטונית
נולד:955 מת:7 בדצמבר 983
אוטו הראשון האימפריה הרומית הקדושה
967983
אוטו השלישי
ממלכת איטליה
980983
ממלכת גרמניה
961983
דוכסות פרנקוניה
873983