אולגה קירש
אולגה קירש (אפריקאנס: Olga Kirsch; 23 בספטמבר 1924 – 5 ביוני 1997) הייתה משוררת דרום אפריקאית-ישראלית. קירש כתבה בעיקר באפריקאנס ולא באנגלית. היא הוציאה שמונה ספרי שירה בשפה זו, וכרך של שירים נבחרים.
 | |
| לידה |
23 בספטמבר 1924 קופיס, דרום אפריקה  |
|---|---|
| פטירה |
5 ביוני 1997 (בגיל 72) רחובות, ישראל |
| מדינה |
דרום אפריקה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ויטווטרסראנד |
| שפות היצירה |
אנגלית, אפריקאנס |
| בן או בת זוג |
יוסף גיליס |
  | |
קורות חיים עריכה
קירש נולדה וגדלה בקופיס (Koppies), במדינת אורנג' החופשית שבדרום אפריקה. אביה היגר לשם מליטא, ואף על פי שהיה דובר יידיש, עם בתו עבר לדבר אנגלית, שפת האם של אמה אווה, ממוצא בריטי. היא הייתה השלישית במשפחה של חמישה אחים: שלוש בנות ושני בנים. החינוך היסודי והתיכוני שלה היה ברובו באפריקאנס, בבית הספר בקופיס, אם כי את חוק לימודיה סיימה בבית הספר התיכון יוניס בבלומפונטיין. מאוחר יותר עברה משפחתה ליוהנסבורג, שם למדה רפואה באוניברסיטת ויטווטרסראנד. לאחר שנה של לימודים, היא החליטה ללמוד ספרות והיסטוריה אפריקאית והולנדית. אחד ממוריה היה הסופר ס. מ. ואן דן הייבר (אנ').
בשנת 1948, בגיל 24, היא עלתה לישראל והתיישבה ברחובות. היא חזרה לדרום אפריקה בשלוש הזדמנויות: בשנים 1975, 1979 ו-1981. השינוי במקום המגורים השפיע על כתיבתה ועל השפה שבה השתמשה בחיי היומיום שלה, מאפריקאנס לאנגלית ואז לעברית. לאחר הגעתה לישראל לימדה אנגלית למחייתה, המשיכה את לימודיה האוניברסיטיים וסיימה תואר בספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1949 נישאה למתמטיקאי הישראלי יליד בריטניה יוסף גיליס, פרופסור במכון ויצמן למדע, ונולדו להם שתי בנות.
קירש היא הסופרת השנייה שכתבה באפריקאנס ששיריה התפרסמו, אחרי אליזבת אייברס (אנ'), שספריה הראשונים פורסמו כמה שנים לפני קירש, בין 1936 ל-1939.
שירתה הייתה מלווה במשקל ולעיתים קרובות בחרוז. הראשון משבעת הספרים שלה שפורסמו באפריקנס, Die soeklig נכתב בזמן שהיא עדיין למדה בדרום אפריקה, והשני, Mure van die hart, נכתב בשנה שבה עלתה לישראל. למעט כמה שירים באנגלית, היא לא פרסמה דבר לאחר שעזבה את דרום אפריקה. רק כרבע מאה לאחר מכן, בשנת 1972, יצא ספרה השלישי, תחת הכותרת Negentien gedigte (תשע עשרה שירים), שאותו מכנה דניאל הוגו "ההתחלה השנייה" שלה. בשנת 1990 פרסמה את ספר השירה הראשון שלה באנגלית. היא המשיכה לכתוב באנגלית ופעלה באגודת הסופרים הישראלים באנגלית. אף שהיא ידועה כמשוררת בדרום אפריקה, היא לא הצליחה להשיג אותה מידה של תהילה בישראל או בעולם דובר האנגלית. בשני ספרי השירה הראשונים שלה, קירש משקפת את דחייתה מהאפרטהייד ואת שאיפתה לחיות בישראל. כשהתבגרה, שירתה מתייחסת לנושאים אישיים יותר בסונטות המוקדשות לבעלה, המתמטיקאי יוסף גיליס. שירים אחרים עוסקים באבל על אמה ועל נכדתה, שנפטרה בגיל 9 בגלל מחלה חשוכת מרפא. קירש, בעלת התארים בבלשנות, תרגמה את שיריה מאפריקאנס לאנגלית ולעברית.
כמו אליזבת אייברס והרבה לפני ברייטן ברייטנבאך (אנ') או שילה קוסונס (אנ'), שירתה ביטאה את הקושי בכתיבה באפריקאנס הרחק מדרום אפריקה. היא נותרה ידידה קרובה של אליזבת אייברס, והם ביקרו זו את זו בהולנד ובישראל.
היא נפטרה ב-5 ביוני 1997, כתוצאה מגידול במוח.
ספריה עריכה
- 1944: Die Soeklig (Johannesburg: J. L. van Schaik Bpk)
- 1948: Mure van die Hart (Johannesburg: Afrikaanse pers boekhandel)
- 1972: Negentien Gedigte (Kaapstad: Human & Rousseau)
- 1976: Geil Gebied (Kaapstad: Human & Rousseau)
- 1978: Oorwinteraars in die Vreemde (Kaapstad: Human & Rousseau)
- 1982: Afskeide (Kaapstad: Human & Rousseau)
- 1983: Ruie tuin (Kaapstad: Human & Rousseau)
- 1990: The Book of Sitrya (Rehovot: O. Kirsch)
קישורים חיצוניים עריכה
- אולגה קירש באתר מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות
- English Writing in Israel, קרן אלקלעי-גוט
- רשימת התורמים ל-Metamorphoses