אולטרה מרתון

כינוי כולל לריצות שאורכן עולה על זה של ריצת מרתון

אולטרה מרתון הוא כינוי כולל לריצות שאורכן עולה על זה של ריצת מרתון (42.195 ק"מ).

סיווג

עריכה

קיימים שני סוגים של אולטרה מרתון: מרוצים למרחקים קבועים בהם המנצח הוא מי שעבר את המרחק בזמן הקצר ביותר, ומרוצים בהם זמן הריצה נקבע מראש והמנצח הוא מי שעבר את המרחק הגדול ביותר.

מרוצי האולטרה מרתון הנפוצים ביותר הם למרחקים של 50 ק"מ, 100 ק"מ, 50 מייל (80.467 ק"מ) ו-100 מייל (כ-161 ק"מ). עם זאת, קיימים גם מרוצים למרחקים נוספים. המרוץ ל-100 ק"מ הוא האולטרה מרתון הרשמי של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית.

במרוצים לפי זמן הנפוצים ביותר הם מרוצים ל-6, 12 ו-24 שעות, ומרוצים של 6 ו-10 ימים.

רוב מרוצי האולטרה מרתון אינם מתבצעים באופן רצוף על ידי הרצים, והם כוללים הפסקות לאכילה, התרעננות, החלפת בגדים וכיוצא באלה.

בישראל

עריכה
 
לוגו מרוץ הר לעמק
 
מדליית הספרטתלון

בישראל קיימים ארבעה מרוצי אולטרה מרתון חשובים: "מרוץ שליחים הר לעמק"[1] לאורך כ-230 ק"מ, מהרי הגליל העליון ועד לעמק יזרעאל. "מרוץ סובב עמק"[2] הכולל מספר מרחקים, שהארוכים בהם 160 ו-200 ק"מ. "מרוץ תנ"ך תש"ח" (50 ו-100 ק"מ). "מרוץ ספרטניון"[3] ובו 5 מקצים: מרתון וחצי (63.2925 ק"מ) וכן 4 מקצים המהווים את אליפות ישראל: 24 שעות; 12 שעות, 100 מייל ו-100 ק"מ. קיימים עוד מספר מרוצים משתנים.

שיאן ישראל למרחק רצוף הוא קובי אורן, פסיכולוג קליני ומאמן ריצה מטבעון, אשר רץ בריצה רציפה באולטרה מרתון "סובב עמק" 7 בשנת 2013 מרחק של 424 קילומטר[4]. ליאור שיאון וזהר קנטור היו הראשונים שרצו את ישראל מדן ועד אילת.

בעולם

עריכה

הספרטתלון

עריכה

תחרות הספרטתלון מתקיימת בסוף השבוע האחרון של ספטמבר, ביוון. הרצים נדרשים לגמוא את המרחק, בזמן של פחות מ-36 שעות. מרחק שלפי התיעוד של הרודוטוס, עבר השליח פידיפידס מאתונה לספרטה כאשר נשלח לקרוא לספרטנים לעזרה עבור אתונה נגד הפרסים. לאורך 246 הקילומטרים של המסלול ישנן תחנות ביניים עם זמני חיתוך קצרים, כלומר זמן מקסימלי שעל כל הרצים להגיע לתחנה מסוימת על מנת שיוכלו להמשיך. זאת כדי שיישאר להם סיכוי מעשי להשלים את המרוץ בזמן. הספרתטלון שהוא תחרות ריצת הכביש מנקודה לנקודה הארוכה בעולם, ונחשב לאחד ממרוצי האולטרה הקשים בעולם שכן הוא משלב הן ריצה למרחקים ארוכים לעמידה בזמני חיתוך נוקשים, מה שלא מאפיין בדרך כלל ריצות למרחקים כאלה.

הכניסה לספרטתלון כרוכה בהשגת קריטריון, כמה אפשרויות הן: תוצאה של עד 10 שעות לגברים, עד 10.5 שעות לנשים, במרוץ למרחק 100 ק"מ; תוצאה של עד 29 שעות לגברים, 30 שעות לנשים, במרוץ למרחק של 200 ק"מ לפחות; תוצאה של עד 21 שעות לגברים, 22 שעות לנשים במרוץ 100 מייל (160.9 ק"מ); תוצאה של 180 ק"מ ומעלה לגברים, 170 ק"מ ומעלה לנשים בתחרות של 24 שעות ועוד. אדם שעומד באחד מהתנאים הללו יכול להיכנס להגרלה לצורך השתתפות בספרטתלון. מי שמשיג תוצאה הטובה ב-25% ומעלה מהקריטריון פטור מההגרלה ורשאי אוטומטית להשתתף בספרטתלון. 1 מכל 3 רצים מצליחים להשלים את המרוץ בכל שנה.

גלעד קראוז, עורך דין במקצועו, הוא הישראלי הראשון שסיים אי פעם את תחרות הספרטתלון וזאת בשנת 2012.

בבריטניה

עריכה

מונטיין ספיין רייס נחשב למירוץ המאתגר ביותר בבריטניה. מדובר במרתון הרים חורפי בן 430 ק"מ בין פיק דיסטריקט בצפון אנגליה ליישוב קירק יטהום שבשטח סקוטלנד - מסלול הכולל 13 אלף מטר של טיפוס. למשתתפים ניתן שבוע להשלימו. בינואר 2019, ג'זמין פאריס (אנ') השלימה אותו ב-83 שעות ו-12 דקות וכך קבעה שיא מסלול הן לנשים והן לגברים.[5][6]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אולטרה מרתון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אתלטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.