אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית

תחרות מתמטיקה בינלאומית לתלמידי תיכון

אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומיתאנגלית: The International Mathematical Olympiad, בראשי תיבות: IMO) היא תחרות בינלאומית למתמטיקה, המיועדת לתלמידי חטיבת ביניים ותיכון.

הסמליל של האולימפיאדה

האולימפיאדה מתקיימת מדי שנה, כל פעם במדינה אחרת. האולימפיאדה הראשונה התקיימה בשנת 1959 ברומניה והשתתפו בה 52 נציגים משבע מדינות. האולימפיאדה הגדולה ביותר עד כה (2021) נערכה בבריטניה בשנת 2019 בהשתתפות 621 נציגים מ-112 מדינות.

מבנה התחרותעריכה

כל נבחרת שולחת עד 6 נציגים, המלווים על ידי ראש משלחת וסגן ראש משלחת. בנוסף, ניתן לשלוח משקיפים אשר מצטרפים לראשי המשלחת או למתחרים. התחרות מורכבת מ-6 שאלות. המבחנים נמשכים יומיים, כאשר בכל יום מקבלים המתמודדים 3 שאלות. לרשותם 4 וחצי שעות כדי לפתור אותן. כל שאלה שווה 7 נקודות. אין להשתמש במחשבונים.

השאלותעריכה

השאלות לקוחות מארבע קטגוריות: אלגברה, גאומטריה, קומבינטוריקה ותורת המספרים. פתירתן לא דורשת ידע במתמטיקה גבוהה.

את השאלות רשאיות להציע כל המדינות למעט המארחת. ועדת בחירת השאלות, אשר מורכבת מנציגי המדינה המארחת ומומחים בינלאומיים, מצמצמת את הבעיות ל"רשימה קצרה" (Short list) שבה כ-30 שאלות (7–8 מכל קטגוריה). מספר ימים לפני האולימפיאדה מתכנסים ראשי המשלחות ובוחרים 6 שאלות (1–2 מכל קטגוריה), ומסדרים אותן לפי רמת קושי.

פרסיםעריכה

כל מתמודד מקבל ניקוד על כל שאלה שהוא פתר. המתמודדים מדורגים על פי סכום כל הנקודות שהם צברו. המדינות מדורגות לפי סכום הנקודות שכל המתמודדים צברו יחד.

הפרסים מחולקים בצורה הבאה: כמחצית מהמתמודדים מקבלים מדליה, כאשר ה-1/12 הטובים ביותר מקבלים מדליית זהב, 2/12 שאחריהם מדליית כסף ו-3/12 מדליית ארד, כך שהיחס הוא 1:2:3. מתמודד שלא זכה במדליה אך פתר לפחות שאלה אחת באופן מלא זוכה בציון לשבח. בנוסף ייתכנו פרסים מיוחדים על פתרונות מקוריים במיוחד.

ישראל באולימפיאדהעריכה

 
האחוזון אליו הגיעה נבחרת ישראל בין כל המדינות המשתתפות. ככל שהאחוזון גבוה יותר כך ההישג טוב יותר. ישראל לא השתתפה בשנים 1984 ו-1987. ב-1980 לא התקיימה האולימפיאדה.

ישראל משתתפת באולימפיאדה, החל משנת 1979 (פרט לשנים 1984 ו-1987).

המשלחת הישראלית לאולימפיאדה נבחרת מתוך תלמידי נבחרת ישראל במתמטיקה. הקבלה לנבחרת נעשית על פי מספר תחרויות ארציות במתמטיקה.

הדירוג הטוב ביותר של ישראל היה בשנת 2021, בה זכתה ישראל במקום ה-7. בשנה זו זכו שלושה מחברי המשלחת במדליית זהב, שניים במדליית כסף ואחד במדליית ארד.[1]

היסטוריהעריכה

ישראל שולחת משלחת ל-IMO החל משנת 1979. את השתתפות ישראל באולימפיאדה יזם פרופ' יוסף גיליס ממכון ויצמן. בין השנים 1990 ו-2009 ישראל השתתפה גם בתחרות הדו-לאומית ישראל-הונגריה. פרופ' גיליס אימן את הנבחרת עד מותו בשנת 1993. לאחר מכן, הפרויקט עבר לטכניון בניהולו של פרופ' שי גירון, שאימן יחד עם ד"ר שוני גלבוע (אז ד"ר שוני דר) את הנבחרת. בסוף שנות התשעים, ריכוז המשלחת עבר לאוניברסיטת חיפה, יחד עם פרופ' גירון. בשנת 2010 הפרויקט חזר למכון ויצמן, בניהולו של פרופ' דמיטרי נוביקוב. לתפקיד המאמן הראשי מונה אז לב רדזיוילובסקי שממשיך בתפקיד זה ברצף עד היום. עם מעבר זה הפרויקט הורחב באופן משמעותי וקיבל את מתכונתו: תלמידים במספר קבוצות גילאים המתאמנים עשרות ימים בשנה על-ידי צוות מאמנים רחב. בשנת 2012 נוספה לפרויקט גם תוכנית אימונים לתלמידים צעירים יותר בהנהלתו של יוסף חפץ. בשנת 2013 עבר הפרויקט לאוניברסיטת ת"א בהנהלת פרופ' אילון סולן, עם אותו צוות המאמנים. בשנת 2016 החלה ישראל להשתתף גם ב אולימפיאדת המתמטיקה האירופית לנערות (EGMO).

בשנת 2017 הפכה ההשתתפות באולימפיאדה לחלק ממיזם "נבחרות ישראל במדעים", המשותף למשרד החינוך ומרכז מדעני העתיד. המיזם כולל גם את נבחרות ישראל בפיזיקה, במדעי המחשב, בכימיה ובביולוגיה ואת נבחרת ישראל הצעירה במדעים (הנבחרת הצעירה). בהתאם, עבר אימון התלמידים בגילאי חטיבת הביניים לנבחרת הצעירה, בה הם מתאמנים גם בתחומי מדע אחרים. החל משנת 2019, ישראל משתתפת גם ב-RMM. בשנת 2020 החליף פרופ' יהודה שלום את פרופ' סולן. בשנת 2021 עבר הפרויקט למכון ויצמן בהנהלת פרופ' אברהם איזנבוד, עם אותו צוות המאמנים.

הדחות מהתחרותעריכה

קוריאה הצפונית הודחה פעמיים מהתחרות בשנים 1991 ו-2010 עקב רמאויות.[2][3] זוהי המדינה היחידה שהודחה.

רשימת המדינות המארחותעריכה

להלן רשימת המדינות והערים המארחות את התחרויות:[4]

מספר שנה מדינה עיר תאריך
1 1959 רומניה  רומניה בראשוב, בוקרשט 21–31 ביולי
2 1960 רומניה  רומניה סינאיה 18–26 ביולי
3 1961 הונגריה  הונגריה וספרם 6–16 ביולי
4 1962 צ'כיה  צ'כיה צ'סקה בודייוביצה 7–15 ביולי
5 1963 ברית המועצות  ברית המועצות וורשה, ורוצלב 13–15 ביולי
6 1964 רוסיה  רוסיה מוסקבה 30 ביוני - 10 ביולי
7 1965 גרמניה המזרחית  גרמניה המזרחית ברלין המזרחית 3 ביולי - 3 באוגוסט
8 1966 בולגריה  בולגריה סופיה 1–14 ביולי
9 1967 הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה  הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה צטיניה 2–13 ביולי
10 1968 ברית המועצות  ברית המועצות מוסקבה 5–18 ביולי
11 1969 רומניה  רומניה בוקרשט 5–20 ביולי
12 1970 הונגריה  הונגריה קסטהיי 18–22 ביולי
13 1971 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה ז'ילינה 10–21 ביולי
14 1972 פולין  פולין טורון 5–17 ביולי
15 1973 ברית המועצות  ברית המועצות מוסקבה 5–15 ביולי
16 1974 גרמניה המזרחית  גרמניה המזרחית ארפורט, ברלין המזרחית 4–17 ביולי
17 1975 בולגריה  בולגריה בורגס, סופיה 3–16 ביולי
18 1976 אוסטריה  אוסטריה ליינץ 7–21 ביולי
19 1977 הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה  הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה בלגרד 1–13 ביולי
20 1978 רומניה  רומניה בוקרשט 3–10 ביולי
21 1979 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת לונדון 30 ביוני - 9 ביולי
1980 התחרות בוטלה בשנה זו
22 1981 ארצות הברית  ארצות הברית וושינגטון די. סי. 8–20 ביולי
23 1982 הונגריה  הונגריה בודפשט 5–14 ביולי
24 1983 צרפת  צרפת פריז 1–12 ביולי
25 1984 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה פראג 29 ביוני - 10 ביולי
26 1985 פינלנד  פינלנד יוטסה (אנ') 29 ביוני - 11 ביולי
27 1986 פולין  פולין וורשה 4–15 ביוני
28 1987 קובה  קובה הוואנה 5–16 ביולי
29 1988 אוסטרליה  אוסטרליה סידני, קנברה 9–21 ביולי
30 1989 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית בראונשווייג 13–24 ביולי
31 1990 הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין בייג'ינג 8–19 ביולי
32 1991 שוודיה  שוודיה סיגטונה (אנ') 12–23 ביולי
33 1992 רוסיה  רוסיה מוסקבה 10–21 ביוני
34 1993 טורקיה  טורקיה איסטנבול 13–24 ביולי
35 1994 הונג קונג  הונג קונג הונג קונג הבריטית 8–20 ביוני
36 1995 קנדה  קנדה טורונטו 13–25 ביולי
37 1996 הודו  הודו מומבאי 5–17 ביולי
38 1997 ארגנטינה  ארגנטינה מאר דל פלאטה 18–31 ביולי
39 1998 טאיוואן  טאיוואן טאיפיי 10–21 ביולי
40 1999 רומניה  רומניה בוקרשט 10–22 ביולי
41 2000 קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית טג'אן 13–25 ביולי
42 2001 ארצות הברית  ארצות הברית וושינגטון די. סי. 1–14 ביולי
43 2002 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת גלאזגו 19–30 ביולי
44 2003 יפן  יפן טוקיו 7–19 ביולי
45 2004 יוון  יוון אתונה 6–18 ביולי
46 2005 מקסיקו  מקסיקו מרידה 8–19 ביולי
47 2006 סלובניה  סלובניה ליובליאנה 6–18 ביולי
48 2007 וייטנאם  וייטנאם האנוי 19–31 ביולי
49 2008 ספרד  ספרד מדריד 10–22 ביולי
50 2009 גרמניה  גרמניה ברמן 10–22 ביולי
51 2010 קזחסטן  קזחסטן נור-סולטן 2–14 ביולי
52 2011 הולנד  הולנד אמסטרדם 12–24 ביולי
53 2012 ארגנטינה  ארגנטינה מאר דל פלאטה 4–16 ביולי
54 2013 קולומביה  קולומביה סנטה מרתה 18–28 ביולי
55 2014 דרום אפריקה  דרום אפריקה קייפטאון 3–13 ביולי
56 2015 תאילנד  תאילנד צ'יאנג מאי 4–16 ביולי
57 2016 הונג קונג  הונג קונג הונג קונג 6–16 ביולי
58 2017 ברזיל  ברזיל ריו דה ז'ניירו 12–23 ביולי
59 2018 רומניה  רומניה קלוז'-נאפוקה 3–14 ביולי
60 2019 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת באת' 11–22 ביולי
61 2020 רוסיה  רוסיה סנקט פטרבורג 19–28 בספטמבר
62 2021 רוסיה  רוסיה סנקט פטרבורג 7–17 ביולי
63 2022 נורווגיה  נורווגיה אוסלו 6–16 ביולי
64 2023 יפן  יפן צ'יבה 2–13 ביולי
65 2024 אוקראינה  אוקראינה קייב
66 2025 אוסטרליה  אוסטרליה מלבורן

לוח מדליות שיאי כל הזמניםעריכה

להלן רשימת שיאי מס' המדליות ל-10 הדירוגים הראשונים, נכון לשנת 2021:[5]

דירוג מדינה זהב כסף ארד סך הכול
1 הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין (CHN) ‏ 168 36 6 210
2 ארצות הברית  ארצות הברית (USA) ‏ 137 117 29 283
3 רוסיה  רוסיה (RUS) ‏ 106 62 12 180
4 דרום קוריאה  דרום קוריאה (KOR) ‏ 86 74 28 188
5 הונגריה  הונגריה (HUN) ‏ 85 168 107 360
6 רומניה  רומניה (ROM) ‏ 78 149 110 337
7 ברית המועצות  ברית המועצות (USS)[א] 77 67 45 189
8 וייטנאם  וייטנאם (VNM) ‏ 65 111 78 254
9 בולגריה  בולגריה (BUL) ‏ 55 123 114 292
10 גרמניה  גרמניה (GER) ‏ 53 105 83 241
סך הכול (10 מדינות) 910 1,012 612 2,534
  1. ^ ברית המועצות השתתפה ב-IMO בפעם האחרונה בשנת 1991. משנת 1992, רוסיה, מדינה סובייטית לשעבר, משתתפת בנפרד.[6]

ראו גםעריכה

תחרויות בינלאומיות במדעיםעריכה

תחרויות ישראליות במתמטיקהעריכה

נבחרותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה