אולימפיאדת הנכים תל אביב (1968)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פתיח הערך מנוסח הכתבה בעיתון ולא כערך אנציקלופדי.
| |
אולימפיאדת הנכים תל אביב הם המשחקים הפאראלימפיים ה-3, שהתקיימו בשנת 1968 ברמת גן, ישראל. המשחקים היו אמורים להתקיים במקסיקו סיטי - העיר שאירחה את אולימפיאדת 1968. בשל החלטת ממשלת מקסיקו (אנ') שלא לקיים את אולימפיאדת הנכים בשטחה, התקבלה הצעת ממשלת ישראל לקיים את המשחקים בשטחה - לרגל חגיגות ה-20 להקמתה[דרושה הבהרה].
.svg) | |
| עיר מארחת |
ירושלים, רמת גן, תל אביב,  ישראל |
|---|---|
| מדינות משתתפות | 29 |
| ספורטאים משתתפים | 750 |
| תחרויות | 181 תחרויות ב-10 ענפי ספורט |
| טקס הפתיחה | 4 בנובמבר 1968 |
| טקס הנעילה | 13 בנובמבר 1968 |
| נפתח רשמית על ידי | יגאל אלון |
| האצטדיון הראשי |
אצטדיון האוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים |
  | |
שם נוסף, שהיה מקובל באותה תקופה למשחקים הפאראלימפיים, הוא משחקי סטוק מנדוויל. משחקי סטוק מנדוויל קדמו לאולימפיאדות הנכים, ועל כן האולימפיאדה ב-1968 מוכרת גם בשם זה.
טקס הפתיחה התקיים ב-4 בנובמבר 1968 באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים, מול כ-10,000 צופים. האולימפיאדה נפתחה רשמית על ידי יגאל אלון, סגן ראש הממשלה. טקס הסיום נערך במרכז הירידים בתל אביב, בנוכחותו של יגאל אלון.
התחרויות נערכו במספר מרכזים:
- אצטדיון רמת גן: אתלטיקה (נסללו מסלולי ריצה חדשים שעד אז היו מעפר כבוש באספלט)
- מרכז ספיבק: הרמת משקולות, כדורת דשא, חץ וקשת, כדורסל, סיף בכיסאות גלגלים ושחייה
- אולם שבט צופי רמת גן: סנוקר
- אולם הספורט הישן של בית הספר אוהל שם ברמת גן: טניס שולחן
הספורטאים שוכנו בכפר המכביה שהתחדש בחדרים נגישים במפלס הקרקע ובמלון רמת אביב.
תחרויות שנכנסו לראשונה במשחקים אלה: כדורת דשא, כדורסל נשים ומרוץ בכיסאות גלגלים 100 מ' גברים.
הספורטאי המעוטר ביותר היה רוברטו מרסון (אנ') (
איטליה), שזכה ב-10 מדליות זהב בענפי ספורט שונים.
מדליותעריכה
| מקום | מדינה | זהב | כסף | ארד | סה"כ |
| 1 |  ארצות הברית
|
33 | 27 | 39 | 99 |
| 2 |  בריטניה
|
29 | 20 | 20 | 69 |
| 3 | ישראל
|
18 | 21 | 23 | 62 |
| 4 |  אוסטרליה
|
15 | 16 | 7 | 38 |
| 5 |  צרפת
|
13 | 10 | 9 | 32 |
| 6 |  גרמניה המערבית
|
12 | 12 | 11 | 35 |
| 7 | איטליה
|
12 | 10 | 17 | 39 |
| 8 |  הולנד
|
12 | 4 | 4 | 20 |
| 9 |  ארגנטינה
|
10 | 10 | 10 | 30 |
| 10 |  דרום אפריקה
|
9 | 10 | 7 | 26 |
| 11 |  רודזיה
|
6 | 7 | 7 | 20 |
| 12 |  קנדה
|
6 | 6 | 7 | 19 |
| 13 |  נורווגיה
|
5 | 3 | 1 | 9 |
| 14 |  ג'מייקה
|
3 | 1 | 1 | 5 |
| 15 |  אוסטריה
|
2 | 7 | 10 | 19 |
| 16 |  יפן
|
2 | 2 | 8 | 12 |
| 17 |  שוודיה
|
1 | 6 | 4 | 11 |
| 18 |  ניו זילנד
|
1 | 2 | 1 | 4 |
| 19 |  אירלנד
|
0 | 4 | 5 | 9 |
| 20 |  בלגיה
|
0 | 3 | 3 | 6 |
| 21 |  ספרד
|
0 | 3 | 1 | 4 |
| 22 |  שווייץ
|
0 | 2 | 6 | 8 |
| סך הכול | 189 | 186 | 201 | 576 | |
המשלחת הישראליתעריכה
ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הנכים תל אביב (1968)
ישראל הגיעה בדירוג המדליות למקום השלישי - לראשונה בתולדותיה, עם 18 מדליות זהב, 21 כסף ו-23 ארד. ישראל חזרה על הישג זה פעם אחת נוספת בלבד, כשהגיעה שוב למקום השלישי באולימפיאדת הנכים טורונטו (1976). בין היתר, זכתה ישראל במדליית זהב בכדורסל גברים, אחרי שניצחה בגמר את נבחרת ארצות הברית 47-37. הישראלי שזכה במירב מדליות הזהב הוא ברוך חגאי, נכה שיתוק ילדים, אשר זכה ב-3 מדליות זהב: שתיים בטניס שולחן ואחת בכדורסל.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיאדת הנכים תל אביב (באנגלית)- Tel Aviv 1968 - International Paralympic Committee (באנגלית)
