אולימפיאדת רומא (1960)

אולימפיאדת רומא (1960) היא האולימפיאדה ה-17 בעת החדשה. היא נמשכה 16 ימים מ-25 באוגוסט עד 11 בספטמבר 1960. בתחרויות השתתפו 5,338 ספורטאים מ-83 מדינות.

משחקי האולימפיאדה ה-XVII

עיר מארחת	רומא, איטליה
מדינות משתתפות	83
ספורטאים משתתפים	5,338 (4,727 גברים, 611 נשים)
תחרויות	150 תחרויות ב-17 ענפים
טקס הפתיחה	25 באוגוסט 1960
טקס הנעילה	11 בספטמבר 1960
נפתח רשמית על ידי	ג'ובאני גרונקי, נשיא איטליה
השביע את המשתתפים	אדולפו קונסוליני
הדליק את הלפיד האולימפי	ג'אנקרלו פריס
האצטדיון הראשי	סטאדיו אולימפיקו
→ אולימפיאדת מלבורן אולימפיאדת טוקיו ←

אולימפיאדה זאת היא האולימפיאדה הראשונה שהתחרויות והטקסים בה הועברו בשידורים ישירים בטלוויזיה לרחבי העולם.

המכרז האולימפי

בכינוס הוועד האולימפי שנערך בצרפת ב 15 ביוני 1955, הוחלט כי מבין לוזאן, דטרויט, טוקיו, רומא, בודפשט (העיר הראשונה מהגוש המזרחי שהציעה את אירוח המשחקים), בריסל ומקסיקו סיטי תהא זו רומא שתארח את המשחקים.

תוצאות מכרז המשחקים האולימפיים 1960
עיר	מדינה	סיבוב 1	סיבוב 2	סיבוב 3
רומא		15	26	35
לוזאן		14	21	24
דטרויט		6	11	—
בודפשט	הונגריה	8	1	—
בריסל		6	—	—
מקסיקו סיטי	מקסיקו	6	—	—
טוקיו		4	—	—

רקע

רומא נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של 1908, אך המשחקים לא נערכו בה אלא הועברו ללונדון. בקונגרס של הוועד האולימפי הבינלאומי שנערך בסופיה הוחלט כי במשחקים אלו תוחלף סירת 12 המטרים בדגם חדש, ההולנדי המעופף, יתקיימו משחקים מקדימים בכדורמים, כדורגל, הוקי וכדורסל על מנת לצמצם את כמות המשחקים והוצא מקצה "הצבי הרץ" מתחרויות הקליעה. בקונגרס מינכן (1959) הוחלט על שילוב ריצת 800 מטרים לנשים. בכינוס זה הוחלט על המנגנון שלימים יקרא הקריטריון האולימפי: לכל מדינה הותרה שליחה של ספורטאי אחד לענף האתלטיקה, ואלתטים נוספים לפי השגה של קריטריונים שנקבעו מבעוד מועד במהלך השנה שקדמה למשחקים.

בכינוס זה נקבע גם כי המשחקים בשנת 1964 ייערכו בטוקיו ומשחקי החורף באינסברוק.

בעיות פוליטיות ומדיניות ניצבו בפני הוועד האולימפי גם במשחקים אלה: את בעיית משלחות גרמניה פתר הוועד שוב בעזרת יצירת המשלחת הכלל-גרמנית. בעיות נוספות היו המחלוקות בין צפון לקוריאה הדרומית והמחלוקות בין סין וטיוואן.

מרוץ הלפיד

הלפיד הודלק באופן מסורתי מקרני השמש באולימפיה שביוון. משם הובל הלפיד בעזרת אצנים לאתונה ומשם לפיראוס. משם, נישא הלפיד בדרך הים על ידי אוניית מפרשים בשם אמריגו וספוצי, והובל לסירקוזה. המרוץ היבשתי המשיך לאורך חופי סיציליה, מיצר מסינה, פומפיאה ומשם לרומא. הלפיד עבר 1500 קילומטרים ביבשה על ידי 1,187 אצנים. לפני טקס הפתיחה ערך הלפיד מרוץ נוסף ברחובות אתונה.

טקס הפתיחה

יום לפני הטקס הוזמנו הספורטאים לקריית הוותיקן וזכו לברכה מהאפיפיור יוחנן העשרים ושלושה. טקס הפתיחה נערך באצטדיון סטאדיו אולימפיקו. אלף יוני שלום הופרחו ושלושה מטחי כבוד נורו. כל כנסיות רומא צילצלו בפעמוניהן כאשר ג'יאנקרלו פאריס הדליק את האש האולימפית.

טבלת המדליות

המדינות שגרפו את מרב המדליות:

מקום	מדינה	זהב	כסף	ארד	סה"כ
1	ברית המועצות	43	29	31	103
2	ארצות הברית	34	21	16	71
3	איטליה מארחת	13	10	13	36
4	גרמניה	12	19	11	42
5	אוסטרליה	8	8	6	22
6	טורקיה	7	2	0	9
7	הונגריה	6	8	7	21
8	יפן	4	7	7	18
9	פולין	4	6	11	21
10	צ'כוסלובקיה	3	2	3	8

האירועים הבולטים

• באולימפיאדת רומא הוענקו לראשונה מדליות כשהן מחוברות לשרשרת ולא בתוך קופסה.
• אולימפיאדת רומא הייתה האחרונה שבה השתתפה דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד. המדינה הורחקה מהתחרויות לאחר אולימפיאדה זו וחזרה להשתתף, לאחר ביטול האפרטהייד, באולימפיאדת ברצלונה (1992).

אגרוף

• קסיוס קליי (לימים מוחמד עלי) () זכה במדליית זהב.

אופניים

• קנוט אנמרק ינסן () מת במהלך המרוץ לאחר שצרך חומרים אסורים. היה זה המוות השני במשחקים האולימפיים, לאחר מותו של אצן מרתון פורטוגזי בשנת 1912.

אתלטיקה

ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת רומא (1960)

אתלטיות

• וילמה רודולף "האיילה השחורה" (), זכתה ב-3 מדליות זהב בריצת 100 מטר, בריצת 200 מטר ובריצת שליחות 4x100 מטר, לאחר שהתגברה על מחלת הפוליו בה לקתה.
• האתלטיות היהודיות מברית המועצות (): אירינה פרס זכתה במדליית זהב בריצת 80 מטר משוכות ואחותה טמרה פרס זכתה במדליית זהב בהדיפת כדור ברזל ומדליית כסף בזריקת דיסקוס. ורה קרפקינה זכתה במדליית זהב בקפיצה לרוחק.

אתלטים

• גלן דייוויס (), זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר משוכות והגן על תוארו ובריצת שליחים 4x400 מטר.
• אוטיס דייוויס (), זכה בשתי מדליות זהב בריצת 400 מטר ובריצת השליחים.
• אבבה ביקילה (), זכה במדליית זהב בריצת מרתון, מדליית הזהב הראשונה של נציג מדינה אפריקנית.
• אל ארטר (), זכה במדליית הזהב השנייה שלו מתוך 4 מדליות זהב בזריקת דיסקוס.
• לי קלהון (), זכה במדליית זהב בריצת 110 מטר משוכות והגן על תוארו.

הוקי שדה

• פקיסטן () זכתה במדליית הזהב הראשונה שלה כששברה את שליטתה המוחלטת של הודו בהוקי שדה, והייתה לנבחרת הראשונה שמנצחת אותה מאז 1928.

התעמלות

מתעמלות

• נבחרת הנשים של ברית המועצות () בהתעמלות מכשירים זכתה ב-15 מתוך 16 מדליות זהב אפשריות.
• לאריסה לטינינה (), זכתה ב-6 מדליות מהן 3 זהב כולל בתחרות הקרב רב אישי ובסך הכל צברה עד לאותה העת 12 מדליות, משתי אולימפיאדות ואותה העת דורגה במקום השני בכל הזמנים ביחד עם האתלט פאבו נורמי מפינלנד, אחרי אדוארדו מנג'רוטי מאיטליה (13 מדליות).

מתעמלים

• נבחרת הגברים של יפן () בהתעמלות מכשירים זכתה במדליית זהב הקבוצתית הראשונה שלה מתוך חמש.
• בוריס שאחלין (), זכה ב-7 מדליות מהן 4 זהב כולל בתחרות הקרב רב אישי.
• טקאשי אונו (), זכה ב-6 מדליות מהן 3 זהב.

כדורסל

• נבחרת הכדורסל של ארצות הברית () זכתה בפעם החמישית ברציפות במדליית זהב.

סיף

• ויקטור ז'דנוביץ' () זכה בשתי מדליות זהב ברומח, בתחרות האישית ובתחרות הקבוצתית.
• ג'וזפה דלפינו (), בשתי מדליות זהב בדקר, בתחרות האישית ובתחרות הקבוצתית.
• רודולף קארפטי (), שהגן על תואריו, זכה בשתי מדליות זהב בחרב, בתחרות האישית ובתחרות הקבוצתית.
• אדוארדו מנג'רוטי (), זכה בשתי מדליות, זהב וכסף ובכך הפך באותה העת לספורטאי המעוטר ביותר בכל הזמנים במשחקים האולימפיים עם 13 מדליות, לאחר ששבר את שיאו של האתלט פאבו נורמי () (12 מדליות) מאמסטרדם 1928.
• אלדר גרביץ' (), זכה במדליית הזהב השביעית מתוך 10 מדליות בהן זכה ב-6 אולימפיאדות.

קיאק

• ירט פרדריקסון (), זכה במדליית הזהב השישית שלו.

שחייה

ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת רומא (1960)

שחייניות

נבחרת ארצות הברית בשחייה לנשים, זכתה ב-5 מדליות זהב מתוך 7 מדליות אפשריות.

• כריס וון סלטצה (), זכתה ב-4 מדליות מהן 3 זהב, במשחה ל-400 מטר חופשי, במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב ומדליית כסף אחת במשחה ל-100 מטר חופשי.
• דון פרייזר (), זכתה ב-3 מדליות, אחת זהב במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי בפעם השנייה ברציפות ושתי מדליות כסף במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.
• לין בורק (), זכתה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-100 מטר גב ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.
• אילזה קונרדס (), אחותו של ג'ון קונרדס אף היא זכתה במדליית כסף, במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי.

שחיינים

נבחרות השחייה לגברים של ארצות הברית ואוסטרליה זכו כל אחת ב-4 מדליות זהב וב-9 מדליות בסך הכל.

• מוריי רוז (), זכה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. מדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי, מדליית כסף במשחה ל-1500 מטר חופשי ומדליית ארד במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי.
• ג'ון קונרדס (), זכה ב-3 מדליות, מדליית זהב אחת במשחה ל-1500 מטר חופשי ושתי מדליות ארד במשחה ל-400 מטר חופשי ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי.
• מייק טרוי (), זכה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-200 מטר פרפר בשיא עולם חדש ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי בשיא עולם חדש נוסף.
• ג'ף פארל (), זכה בשתי מדליות זהב, במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ובמשחה שליחים 4x100 מטר מעורב, בשניהם נקבעו שיאי עולם חדשים.

שיט

• פול אלווסטרום (), זכה בפעם הרביעית במדליית זהב במפרשית הפין.
• קונסטנטינוס השני, מלך יוון העתידי (), זכה במדליית זהב במפרשית דרגון.
• סופיה, מלכת ספרד, ייצגה את יוון (), בשיט מפרשיות.

ראו גם

• ישראל באולימפיאדת רומא (1960)
• יהודים באולימפיאדת רומא

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אולימפיאדת רומא בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיאדת רומא (באנגלית)
• אולימפיאדת רומא באתר הוועד האולימפי
• אולימפיאדת רומא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)