אולף שולץ

פוליטיקאי גרמני

אוֹלָף שוֹלְץגרמנית: Olaf Scholz; נולד ב-14 ביוני 1958) הוא פוליטיקאי גרמני מן המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) המכהן כקנצלר גרמניה החל מ-8 בדצמבר 2021. בעבר כיהן בתפקידים פוליטיים רבים, בהם: ראש עיריית המבורג (20112018), מנהיגה הזמני של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (מרץ–אפריל 2018), שר העבודה והרווחה (20072009) וחבר הבונדסטאג (19982001, 2002–2011), וכן כסגנה של הקנצלרית אנגלה מרקל וכשר האוצר בקבינט.

אולף שולץ
Olaf Scholz
2021-09-12 Politik, TV-Triell Bundestagswahl 2021 1DX 3801 by Stepro (cropped).jpg
לידה 14 ביוני 1958 (בן 64)
אוסנבריק, סקסוניה התחתונה, גרמניה המערבית
מדינה גרמניה
השכלה אוניברסיטת המבורג (1985) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה
בן או בת זוג Britta Ernst (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
olaf-scholz.spd.de
קנצלר גרמניה ה־9
8 בדצמבר 2021 – מכהן
(49 שבועות ו־5 ימים)
סגן מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
13 בנובמבר 2009 – מכהן
(13 שנים)
שר האוצר של גרמניה
14 במרץ 20188 בדצמבר 2021
(3 שנים ו־38 שבועות)
סגן קנצלרית גרמניה ה־17
14 במרץ 20188 בדצמבר 2021
(3 שנים ו־38 שבועות)
ראש עיריית המבורג
7 במרץ 201113 במרץ 2018
(7 שנים)
חבר הבונדסטאג
22 בספטמבר 200210 במרץ 2011
(8 שנים ו־24 שבועות)
חתימה Olaf Scholz Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שולץ נולד ב-14 ביוני 1958 בעיר אוסנבריק שבמדינת סקסוניה התחתונה של גרמניה המערבית. הוא גדל בהמבורג. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ב-1977, החל ללמוד משפטים באוניברסיטת המבורג בשנת 1978, במסגרת קורס הכשרה משפטית חד-שלבית. מאוחר יותר מצא עבודה כעורך דין המתמחה בדיני עבודה והעסקה. בגיל 17 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

משפחתו של שולץ היא לותרנית מסורתית, והוא הוטבל בכנסייה האוונגליסטית בגרמניה. הוא מחזיק בדעות חילוניות ברובן, ובבגרותו עזב את הכנסייה, אך קרא להעריך את המורשת והתרבות הנוצרית של המדינה.

קריירה פוליטית מוקדמתעריכה

בשנת 1998 נבחר לראשונה לבונדסטאג מטעם מחוז במערב העיר. בין שתי כהונותיו בפרלמנט (מאי–אוקטובר 2001) כיהן שולץ כשר הפנים של עיר-המדינה המבורג. בשנים 20022004 שימש מזכיר המפלגה. הוא גם שימש כחבר בוועדת הפיקוח הפרלמנטרית המפקחת על שירותי המודיעין הגרמניים (שירות הביון הפדרלי, השירות לסיכול ריגול צבאי והמשרד הפדרלי להגנת החוקה). נוסף על כך, היה חבר בוועדה למינוי שופטים.

ב-20 בפברואר 2011 ניצחו שולץ ומפלגתו בבחירות המקומיות שנערכו בהמבורג, עם כ-48.3% מקולות הבוחרים, תוצאה שהביאה ל-62 נציגים מטעם המפלגה בפרלמנט המקומי (מתוך 121). בעקבות זאת התפטר שולץ מהבונדסטאג וב-7 במרץ היה לראש עיריית המבורג. לאחר הבחירות שנערכו בשנת 2013 היה שולץ שותף בתהליך הרכבת הממשלה בין מפלגתו לבין המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, אשר ניצחה בבחירות. בשנת 2015 נבחר שנית למשרתו בהמבורג, עם כ-47% מהקולות. הוא הקים את ממשלתו בשיתוף עם מפלגת הירוקים והושבע בשנית לתפקיד ב-15 באפריל. באותה השנה הוביל קמפיין למען אירוח אולימפיאדת 2024 בעיר, אך לבסוף דחו אזרחי העיר את ההצעה במשאל עם. במרץ 2018 עזב שולץ את עיריית המבורג על מנת לשמש כשר האוצר הפדרלי וסגן הקנצלרית.

שולץ נחשב לשמרן ביחס לשאר חברי מפלגתו.

בעבר שימש בחבר הנאמנים של בנק ההשקעות האירופי והבנק האסייני להשקעות בתשתיות.

כשר אוצר, תמך במדיניות תקציבית שנועדה לשמור על גרעון אפסי. בשנת 2019 הודיע שולץ כי הממשלה מוכנה לשקול השקעה ממשלתית (שתהיה כרוכה בגירעון) במקרה של מיתון. במהלך מגפת הקורונה בגרמניה, הממשלה ויתרה על מדיניות זו במטרה להתמודד עם השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה ולספק סיוע כלכלי.[1]

קנצלר גרמניהעריכה

ב-8 בדצמבר 2021 נבחר שולץ על ידי הבונדסטאג לקנצלר גרמניה, עם 395 קולות בעד ו-303 נגד. ממשלתו החדשה מונתה באותו היום על ידי נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר. בשעה שהיה בן 63 ו-177 יום, שולץ הוא האדם המבוגר ביותר שהפך לקנצלר גרמניה מאז לודוויג ארהרד שהיה בן 66 ו-255 יום כשנכנס לתפקידו ב-17 באוקטובר 1963.

הקואליציה כללה את מפלגתו, מפלגת הירוקים והמפלגה הדמוקרטית החופשית, קואליציה שנקראת לעיתים קרובות בתקשורת "קואליציית רמזור" בשל הצבעים בהן משתמשות המפלגות (אדום למפלגתו של שולץ, צהוב למפלגה הדמוקרטית החופשית וירוק למפלגת הירוקים).

באותו חודש, שולץ נפגש בוורשה עם ראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי. הם דנו בצינור הגז נורד סטרים 2, ובמחלוקת של פולין עם האיחוד האירופי בעניין שלטון החוק ועליונות החוק של האיחוד האירופי. שולץ תמך במאמציה של פולין לעצור את זרם המהגרים המבקשים להיכנס מבלארוס.

בפברואר 2022, במהלך המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022), השהה את פרויקט נורד סטרים 2. ממשלתו סירבה להעביר נשק התקפי לאוקראינה בניגוד למדינות מערביות אחרות במהלך המשבר. בהמשך הצהיר שיועברו נ"ט.[2][3][4] בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, שולץ הצהיר גם על השקעה ביטחונית עצומה בצבא הגרמני.[5] צעד זה נחשב כמהפך את המידיניות בגרמניה לאחר שנים רבות.[6] באותו החודש, אישרה הממשלה הגדלה של שכר מינימום וכך קיימה את אחת מהבטחותיו המרכזיות של שולץ במערכת הבחירות.[7]

בשנת 2022 נכלל ברשימת טיים 100.

חיים אישייםעריכה

שולץ נשוי מ-1998 לבריטה ארנְסט (ילידת 1961). לזוג אין ילדים. אשתו אף היא פוליטיקאית במפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גרמניה: נטישת מדיניות הצנע התקציבי, הלאמה חלקית של חברות במשבר, דבר העובדים בארץ ישראל, ‏2020-03-24
  2. ^ קנצלר גרמניה: נספק 1000 כלי נשק נגד טנקים ו-500 טילי סטינגר לידידינו באוקראינה, טוויטר, ‏2022-02-26
  3. ^ דיפלומט אירופי: גרמניה תעביר לאוקראינה 400 רקטות RPG, www.zman.co.il, ‏2022-02-26
  4. ^ "גרמניה משנה מדיניות: תחמש ישירות את אוקראינה". Globes. 2022-02-26. נבדק ב-2022-02-26.
  5. ^ והסוכנויות, ynet (2022-02-27). "המערב מזרים נשק לאוקראינה: "התשובה לפוטין". החשש: 7 מיליון יהפכו לפליטים". Ynet. נבדק ב-2022-02-27.
  6. ^ אוני, אסף (2022-02-27). "הנאום ששינה מהיסוד את מדיניות החוץ והביטחון של גרמניה". Globes. נבדק ב-2022-02-27.
  7. ^ "כפול מישראל תוך שמינית מהזמן: גרמניה מעלה את שכר המינימום ב-25%". TheMarker. נבדק ב-2022-02-23.