אולפן עברית

אולפן עברית (מכונה בקיצור אולפן; מקור המילה בארמית "בית אולפנא", משמעותה: מקום לימוד) הוא בית ספר ללימוד אינטנסיבי של השפה העברית. האולפנים מיועדים בראש ובראשונה לעולים חדשים במסגרת תהליך הקליטה. בנוסף יכולים ללמוד בהם גם תושבי חוץ ותיירים.

מדינת ישראל מפעילה אולפנים באמצעות המשרד לקליטת עלייה, משרד החינוך והסוכנות היהודית. עולים חדשים זכאים לפטור משכר לימוד באולפנים. אולפנים מתקיימים בערים, קיבוצים ובאוניברסיטאות. קיימים אולפנים בהם לומדים לא רק עולים חדשים אלא גם תיירים ודיפלומטים כמו אולפן "עקיבא" ו"אולפן רעננה" או לעובדים זרים כמו אולפן "גורדון" בתל אביב.

באולפן בסיסי נלמדות כ-500 שעות לימוד במתכונת בוקר (במשך כחמישה חודשים) או במתכונת ערב (במשך כעשרה חודשים).

האולפן נועד להקל על שילוב מהיר ככל האפשר של העולה במדינה ועל התערותו החברתית, התרבותית והכלכלית בה. להשגת מטרה זו נלמדת עברית ברמה המאפשרת קיום שיחה, קריאה והבנה בסיסית של השפה. בנוסף, אולפנים רבים מלמדים גם נושאי תרבות ישראלית, היסטוריה וגאוגרפיה.

האולפן הראשון נוסד בירושלים ב-1949. האולפנים היוו כלי ליישום תפיסת כור ההיתוך כיוון שאפשרו לפתח תחושת זהות משותפת ורגשי שייכות בקרב יהודים בני תרבויות שונות. במהלך השנים סיימו את האולפנים יותר מ-1.3 מיליון עולים חדשים.

בנוסף לאולפן הבסיסי קיימים סוגי אולפן נוספים:

"בית ראשון במולדת" - העולים מתגוררים ולומדים בקיבוץ בחצי השנה הראשונה שלהם בארץ.
אולפן קיבוץ - אולפן לצעירים בקיבוץ, כולל מגורים ועבודה במשק.
אולפן סטודנטים - מופעל על ידי מנהל הסטודנטים.
אולפן לקשישים - בתשלום סמלי, ללא מגבלת זמן לימוד.
אולפני המשך - ממומנים על חשבון העולה, הלימודים נערכים לרוב במתכונת ערב.
אולפני תעסוקה - מיועדים להכוונה מקצועית או לבעלי מקצועות בתחומים ספציפיים (רפואה, טכנולוגיה), תוך חיזוק ידיעת השפה.
אולפני הזדמנות שנייה - לעולים עד 10 שנים בארץ, לשיפור כישורי השפה. בתשלום סמלי במימון העולה.

מסגרת האולפן היא גישה ייחודית וחדשנית ללימוד שפה בשל היותה מבוססת תרבות. בשל כך אומצה ומיושמת על ידי עמים אחרים השואפים להחיות שפות נכחדות או שאינן בשימוש. במדינות כגון ויילס, אזרבייג'ן, קטלוניה וניו זילנד ביססו את לימודי השפה המקומית על שיטת האולפן; בוויילס אף משתמשים בשם "אולפן" כשמו של אחד מקורסי המתחילים (באיות המקומי: Wlpan).

ביקורת עריכה

מחקר ממשלתי שנערך ב-2007 הראה שאפילו לאחר חמישה חודשים של לימוד עברית אינטנסיבי באולפן, 60% מהעולים מעל גיל 30 לא יודעים לקרוא, לכתוב או לדבר עברית ברמה מינימלית. המצב באוכלוסייה הרוסית גרוע אף יותר, ו-70% מהעולים דוברי הרוסית אינם יכולים להבין את החדשות בעברית.^[1]

כתוצאה מהמחקר הכנסת הקימה ועדה כדי לבדוק את המצב ולתת המלצות לשיפור ושינוי שיטת האולפן. מספר אלטרנטיבות כבר נשקלו כשיטות לימוד באולפן.

ב-2011 דווח על הישגים בינוניים של מרבית הלומדים באולפנים, ועל נשירה מהלימודים, בשל מבני לימוד מוזנחים ורעועים, מספר תלמידים גבוה בכיתה, מחסור בציוד, ושיטות מיון והוראה מיושנות.^[2]

כמענה לביקורות ולכשלים המובנים באולפנים הרגילים הוקמו בשנים האחרונות אולפנים חדשניים הפועלים בשיטות עדכניות לרכישת שפה שנייה, כגון אולפן אור, "כאן זה לא אולפן", אולפן בית, ועוד^[3]^[4].