פתיחת התפריט הראשי

אולרי טרקם (צרפתית: Olry Terquem; ‏16 ביוני 17826 במאי 1862) היה מתמטיקאי, פובליציסט והוגה דעות צרפתי יהודי. תרם בעיקר לתחום הגאומטריה. איש עידן האורות שהחזיק בדעות רפורמיות קיצוניות.

אולרי טרקם
Olry Terquem
לידה 16 ביוני 1782
מץ, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במאי 1862 (בגיל 79)
הרובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאומטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתמטיקאי, ספרן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקול פוליטקניק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חריפות התקפותיו בעיני כל על הדת המסורתית, בסגנון שהזכיר את וולטר ואת הרב הרפורמי שמואל הולדהיים מגרמניה, ושהיו עלולות לשמש את התעמולה האנטישמית, עוררו כעס רב בקרב יהודי צרפת שביקשו אחרי האמנציפציה להדגיש את האפשרות של הרמוניה בין הערכים והאידיאלים של היהדות ובין החברה המודרנית.

ילדותו ולימודיועריכה

 
הבניין הישן של בית הספר הפוליטכני בפריז

אולרי טרקם היה בן למשפחה יהודית אשכנזית אמידה שהתיישבה בעיר מץ (מס) באזור לורן בימי המלך לואי ה-14. אביו, סלומון אלי טרקם, וכל משפחתו גלו ממץ לגרמניה בימי המהפכה הצרפתית. ירד בנכסיו אחרי שהלווה סכומים גדולים לפליטים מצרפת שלא יכלו להחזיר אותם.[1] בנוסף רכושו שנשאר הופקע על ידי השלטונות אחרי הלשנה של יעקוביני יהודי. מאוחר יותר קיבל אותו בחזרה.[2] למרות המצוקה הכלכלית דאג אב המשפחה לחינוך ילדיו ושלח אותם לבתי ספר ראויים. אחרי לימודים בישיבה במץ למדו אולרי ואחיו במקום גלותם, בעיר הגרמנית קובלנץ, בה התחיל לרכוש חינוך כללי. בחזרתו למץ למד בבית ספר ממלכתי École centrale המקומי. הכיר את המלומד, חסיד ה"השכלה" משה אנסהיים (1760-1839), שהיה למורו ולידידו, לימד אותו מדעי מתמטיקה והכין אותו לקראת בחינות הקבלה לאקול פוליטכניק בפריז. אחרי כישלון בגלל קשיים בצרפתית, הצליח להתקבל בניסיון שני בשנת 1801 והתחיל לימודי מתמטיקה. היה הסטודנט היהודי השני שלמד באקול פוליטכניק.[3][4] בסיומם ב-1803 נשאר ב"פוליטכניק" של פריז כמדריך במקצועות לאנליזה מתמטית ומכניקה. ב-1804 סיים את הדוקטורט למדעים ומונה מורה למתמטיקה גבוהה בבית הספר התיכון בעיר הגרמנית מיינץ שהייתה באותן השנים (של שלטון נפוליון בונפרטה) חלק מצרפת. משנת 1811 התקבל כפרופסור גם בבית הספר לארטילריה במיינץ. כעבור שלוש שנים, ב-1814 נאלץ לעזוב את העיר הגרמנית יחד עם נסיגת הכוחות הצרפתים ועבר לאותו תפקיד בבית הספר לארטילריה בגרנובל. בשנת 1815 חזר לפריז, שם קיבל את משרת הספרן במחסן המרכזי של הארטילריה, שהפך למוזיאון הארטילריה, בכיכר תומא ד'אקן (שלימים הפך מוזיאון הצבא הצרפתי ועבר לאינווליד). עבד שם עד סוף ימיו. במקביל לימד מדעים בבית המדרש המרכזי של רבני צרפת.

 
מעגל תשע הנקודות או המעגל של טרקם. מוכר גם כמעגל של אוילר או של פיירבך

תרומותיו במתמטיקהעריכה

בשנת 1842 ייסד טרקם יחד עם קמי כריסטוף ז'רונו את כתב העת "נוּבל אנאל" למתמטיקה (Nouvelles Annales de Mathematiques) וניהל אותו אחר כך עד יום מותו. כמו כן ערך בין השנים 18551861 את המוסף "ביולטין לביבליוגרפיה, היסטוריה וביוגרפיה של המתמטיקה" (Bulletin de bibliographie, d'histoire, et de biographie).

טרקם הוכיח את המשפט של פיירבך על מעגל תשע הנקודות (מעגל פיירבך) של המשולש. מעגל זה קרוי משום כך גם "המעגל של טרקם" או "של אוילר". בשנת 1842 פרסם בעיתונו ההוכחה האנליטית השנייה של משפט: מעגל תשע הנקודות משיק למעגל החסום ולשלושת המעגלים המשיקים מבחוץ של המשולש. שש מתוך תשע הנקודות נקראות הנקודות של טרקם.[5] ידוע גם המשפט שטיינר-למוס-טרקם (Steiner-Lehmus -Terquem), לפיו אם שני חוצי זוויות במשולש הם שווים, המשולש הוא שווה-שוקיים.

טרקם עסק גם במשפט האחרון של פרמה ונמנה עם אלו שהוכיחו אותו במקרה הפרטי n=4.

הוא היה בין הראשונים שהכירו בחשיבות עבודתו של אווריסט גלואה. הוא זה שנתן בשנת 1848 את השם pedal curve (בצרפתית courbe podaire) למושג שהתגלה על ידי קולין מקלורין ב-1718.[6]

פרט לגאומטריה עסק גם באלגברה, באנליזה מתמטית, בקומבינטוריקה (ראו למשל "שאלת טרקם")[7][8] וענפי מתמטיקה אחרים. טרקם חקר, בין השאר, גם את המתמטיקה ההודית (במאמר בשנת 1816 המבוסס על תרגומים מקולקטה לאנגלית מהאלגברה ההודית). כמו כן במאמר שפרסם ב-1841 בעיתונו של ז'וזף ליוביל חקר את ספר האריתמטיקה ("ספר המספר") של אברהם אבן עזרא, המושפע גם הוא על ידי המתמטיקה ההודית.

השקפותיו לגבי הרפורמה של הדת היהודיתעריכה

אולרי טרקם היה מעורב בחיי הקהילה היהודית בארצו ובשנים 1818 - 1819 נמנה עם יוזמי הקמת בית הספר היהודי הראשון (לבנים) בפריז בחסות הקונסיסטואר.[9] תחת שם העט "צרפתי" בין השנים 1821 – 1840 פרסם עשרים ושבע אגרות ("אגרות צרפתיות") שבהן הציע שינויים רדיקליים בפולחן היהודי על מנת להתאימו לחברה הצרפתית הסובבת: העברת יום השבת ליום ראשון של הצרפתים, ביטול ברית המילה, תפילה בצרפתית, וכו'. הצעותיו הקיצוניות נדחו על ידי הרבנים והממסד הקונסיסטוריאלי. טרקם חשב שהדת היהודית נותרה בפיגור לעומת התפתחות החברה, דבר שמונע את המיזוג (fusion ,fusion sociale) של היהודים עם ה"משפחה הגדולה של הצרפתים". בביקורתו על מצוות הדת היהודית כמו למשל מצוות בתחום הכשרות, שיער שחלקן מבוססות על מנהגים פגאניים, אולי ממצרים העתיקה. מתח בקורת קשה על ברית המילה, "ריטואל אסייתי" בעיניו, ובמיוחד על מנהגי הפריעה והמציצה שבטקס ברית המילה. הציע להחליף את טקס ברית המלה בטקס סמלי חלופי.[10] טרקם גינה את אפליית הנשים ביהדות – מצא שאין בה טקסים המציינים את שלבי החיים אצל הבנות בהשוואה למילה ולבר מצווה אצל הבנים. לעומת זאת ראה התקדמות בטקס השוויוני יותר של הטבילה ובמונוגמיה שהתקבלו מההתחלה על ידי הנוצרים. הביע אי שביעות רצון מהשיטה הקונסיסטוריאלית ודרש ביזור של עבודת הקודש והקמת בתי תפילה משפחתיים, ביתיים או שכונתיים oratoires. חשב שלימוד התלמוד תופס זמן ומקום דיספרופורציוני בלימודי היהדות וחלק מחומר הלימוד בתחום זה אינו רלוונטי יותר בתנאי החברה המודרנית בצרפת. לעומת זאת לא צידד בנישואי תערובת בין- דתיים. לדעתו רק רפורמה הייתה עשויה לגאול את הדת היהודית מפני היעלמות קרובה. טרקם ציפה שבעתיד שתי הדתות - היהדות והנצרות תתמזגנה לדת מונותאיסטית אחת, שבה גם הנוצרים יוותרו על השילוש ועל גילומו של האל בתוך האדם.

לא פעם גיחך או הזדעזע בכתביו מול הסיפורים האכזריים יותר של התנ"ך. בשנת 1840 עורר טרקם את זעמו של שלמה מונק ושל אקדמאים יהודים אחרים כאשר בעיצומם של ימי עלילת דמשק והמאמצים לשחרר את היהודים קרבנות העלילה מהמאסר, גינה "הצרפתי" באגרתו בעיתון "קורייה דה לה מוזל" את הפסוק בהגדה של פסח "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך" (לפי ספר תהילים, פרק ע"ט, פסוק ו').[11] החל מ-1841 הפסיק טרקם את פולמוסיו בנוגע ליהדות. אחדות מרעיונותיו כן תפסו עם הזמן אחיזה בקרב יהודי הקיסרות השנייה – למשל שיפור ההשכלה הכללית של הרבנים והנהגת טקסי בת מצווה לבנות. בשנת 1845 הומר אחיו על ערש דווי לנצרות קתולית. אולרי טרקם עצמו לא המיר דתו, אבל נשא אישה צרפתייה קתולית וחמשת ילדיו הוטבלו.[12] אולרי טרקם נפטר ב-6 במאי 1862 בפריז.

בעוד כל שאר בני משפחתו התנצרו בהשפעת האב אלפונס רטיסבון, יהודי מומר, היה אולרי טרקם היחיד שנקבר לפי רצונו בטקס יהודי בבית העלמין יהודי. הטקס נוהל על ידי הרב הראשי של צרפת לזר איזידור ונכחו בו כתריסר גנרלים, שהיו כולם תלמידיו. הגנרל דה ברסול הספיד אותו בשם מיניסטריון המלחמה הצרפתי.

בניו של אולרי טרקם, שארל ופליקס, למדו כמו אביהם ב"אקול פוליטקניק".[13]

במשפחתו היו עוד אנשי מדע: אחיינו, בעל שם זהה, הגאולוג אולרי טרקם (1797-1886), ובנו של אותו אחיין - הפיזיקאי אלפרד טרקם (1831-1887).

פרסים ומחוות כבודעריכה

כתביםעריכה

בתחום המתמטיקה מכניקה וההיסטריה הצבאית

ספרי לימוד למתמטיקה יסודית ולמכניקה:

  • -Manuel d'algèbre: ou exposition élémentaire des principes de cette science, Roret 1834 (ספר לימוד לאלגברה או הצגה יסודית של עקרונות מדע זה) מהדורה שנייה.
  • Nouveau manuel de géométrie ,Roret 1838 (ספר לימוד חדש לגאומטריה)
  • פירוש למכניקה השמיימית של לפלס – בלתי גמור
  • תולדות הארטילריה – בלתי גמור

מאמרים

  • Invariants, covariants, discriminants et hyperdéterminants" 1859
  • "Théorèmes segmentaires, courbes planes et surfaces
  • " "Théorème ségmentaire de Carnot etc.
  • "Foyers des courbes planes";
  • Problèmes d'optique" 1861 (שאלות באופטיקה)
  • " Théorème de Desargues" (המשפט של דזארג)
  • Sur les lignes conjointes dans les coniques" ("Journal de Liouville", III, 1838 (בז'ורנל של ז'וזף ליוביל)
  • "Theorèmes sur les polygones réguliers considerés dans le cercle et dans I'ellipse" (ibidem)
  • "Démonstration d'un théorème combinatoire de Mr. Stern (ibidem)
  • (Solution d'un problème de combinaison" (ibidem" ("שאלת טרקם")
  • Sur le nombre de normales qu'on peut mener par un point donné а une surface algébrique" (ibidem,IV, 1839)
  • Sur un symbole combinatoire d'Euler et son utilit é dans (l'analyse" (ibidem
  • "Sur un manuscrit hébreu du Traité d'arithmétique d'Ibn (Esra" (ibidem, VI, 1841 (על כתב יד עברי של ספר האריתמטיקה של אבן עזרא) בתחום היהדות:
  • 27 "אגרות צרפתיות" (Lettres tsarphatiques) (1821-1837): Lettres d'un Israélite français а ses correligionnaires ou Lettres Tsarphatiques (אגרות של בן ישראל צרפתי לבני דתו או אגרות צרפתיות)
  • מאמרים רבים ב"Archives israélites"
  • השתתף בתרגום התנ"ך לצרפתית בעריכתו של סמואל כאהן (S.Cahen)

קישורים חיצוניים ומקורותעריכה

  • אולרי טרקם - עם תמונה
  • LANDAU, Philippe-Éfraïm, Olry Terquem (1782-1862). Régénerer les juifs et réformer le judaïsme, Revue des Etudes Juives 160, 1-2. jan-juin 2001 p169-187 (פיליפ אפרים לנדאו – "אולרי טרקם - ליצור את היהודים מחדש ולשנות את היהדות", מאמר ב"רוו דז אטוד ז'ויב", מס' 160, 1-2, ינואר-יוני 2001, עמ' 169-187)

לקריאה נוספתעריכה

  • Jay R Berkovitz The shaping of Jewish identity in nineteenth-century France* Wayne University Press, 1989 p 389
  • Eugène Prouhet Notice sur la vie et les travaux d'Olry Terquem, Bulletin de Bibliographie, d’Histoire et de Biographie Mathématique, t.VIII, Novembre 1862, 81-90
  • Chasles, Michel, Rapport sur les travaux mathématiques de M.O.Terquem, Annales de Mathématiques, 2e série, t.II, Juin 1863, 241-251. (מאמר של מישל שאל על עבודותיו של טרקם)
  • ?Do symmetric problems have symmetric solutions (ויליאם וטרהוראוס - האם לשאלות סימטריות יש פתורונות סימטריים? נספח ביוגרפי על אורלי טרקם)
  • Michael Mayer, Response to modernity: a history of the Reform Movement in Judaism (מייקל מאייר - תשובה למודרניות: תולדות תנועת הרפורמה ביהדות), 1995 Wayne University Press
  • Joey Glick -A History of the History of the French Jewish Emancipation Colorado College 2007
  • - Zosa Szajkowski - Jews and the French Revolutions of 17890,1830 and 1848, KTAV Publishing House 1970. Jersey City USA,
  • Jonathan Frankel The Damascus affair: "ritual murder," politics, and the Jews in 1840, Cambridge University Press sec ed 1997


הערות שולייםעריכה

  1. ^ Biographie universelle 1843 עמוד 168
  2. ^ (1970)Zosa Szajkowski ע'548
  3. ^ Waterhouse
  4. ^ E.Ortiz,S.Altman- 2005 p60
  5. ^ המשפט של טרקם בוויקיפדיה צרפתית
  6. ^ רובר פראול וז'אק מנדונה:Podaire 2006
  7. ^ T.Thanatipanonda -Inversions and Major Index for Permutations in Mathematics Magazine vol 77 nr2 2004
  8. ^ רון נוט - חידות תמורות Permutations puzzles
  9. ^ פיליפ לנדאו - בעתון "אנפורמסיון ז'ויב" 42, נובמבר 2007,
  10. ^ טורים - 2001, (עורך:שמידמן) - ע'21.
  11. ^ ע' 247, (Jonathan Frankel(1997
  12. ^ טורים 2001, (עורך - שמידמן)- ע'22
  13. ^ פליקס פרס - הסוציולוגיה של התלמידים שהתקבלו ל"X" (אקול פוליטקניק) מתוך הרצאות בתחום הגיניאלוגיה בשביל אתר יהדות אלזס