אוניברסיטת פרייבורג

אוניברסיטה בגרמניה

אוניברסיטת פרייבורג, בשמה המלא אוניברסיטת אלברט לודוויג בפרייבורגגרמנית: Albert-Ludwigs Universität Freiburg) היא אוניברסיטה ציבורית להוראה ומחקר בעיר פרייבורג, במדינת באדן-וירטמברג בגרמניה, אחת האוניברסיטאות הוותיקות והיוקרתיות של גרמניה. האוניברסיטה חברה ב-U15 וחברה בליגה האירופית לאוניברסיטאות מחקר.

אוניברסיטת פרייבורג
Albert-Ludwigs-Universität Freiburg
הסמל העתיק של האוניברסיטה
הסמל העתיק של האוניברסיטה
אוניברסיטה ציבורית
על שם לודוויג הראשון, הדוכס הגדול של באדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטו Die Wahrheit wird euch frei machen - האמת תשימכם לבני חורין (הבשורה על-פי יוחנן, ח', ל"ב)
תקופת הפעילות 1457–הווה (כ־567 שנים)
מייסדים אלברכט השישי, ארכידוכס אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
רקטור הנס-יוכן שיוור
סגל 6,621, מתוכם חוקרים 2,246, ללא הקליניקות
סטודנטים
24,700 (2014)
שונות
כינוי קבוצת הספורט Uni Freiburg
מיקום
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
קואורדינטות 47°59′39″N 7°50′49″E / 47.994166666667°N 7.8469444444444°E / 47.994166666667; 7.8469444444444
www.uni-freiburg.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בניין המכללות, חזית הבניין הראשי של האוניברסיטה, שנבנה בשנת 1911

המוסד הוקם בשנת 1457 על ידי הארכידוכס האוסטרי אלברכט השישי לבית הבסבורג, ומשום כך היה מוכר גם כ"אוניברסיטה אלברטינה". זו האוניברסיטה השנייה שהוקמה בתחום הארכידוכסות אחרי אוניברסיטת וינה. בשנת 1820 נוסף לשם האוניברסיטה שמו של הדוכס הגדול של באדן, לודוויג הראשון.

אוניברסיטת פרייבורג היא האוניברסיטה החמישית לפי הוותק בגרמניה. היא כוללת 11 פקולטות ולומדים בה סטודנטים גרמנים וזרים. האחרונים מהווים כ-16% מכלל הסטודנטים ובאים מ-120 ארצות. בחורף 2013–2014 מספר הלומדים הרשומים בה היה 24,700.

באוניברסיטת פרייבורג לימדו דמויות חשובות בתחומי המדע וההגות כמו פרידריך מיינקה, מקס ובר, אדמונד הוסרל, רודולף קרנפ, פרידריך הייק, הנס שפמן, מרטין היידגר, חנה ארנדט, הנס-גאורג גאדאמר ויוהאן אגק.

היסטוריה

עריכה

הקמתה

עריכה

מייסד האוניברסיטה היה ארכידוכס אוסטריה, אלברכט השישי, אחי הקיסר פרידריך השלישי, ולכן נקראה בתחילת ימיה "אוניברסיטת אלברכטס". הוא צייד אותה באדמות ובנכסים פיננסים וקבע את חוקיה. בהקמתה האוניברסיטה קיבלה מעמד של אוניברסיטה אזורית, או של הלאנד שבו נמצאה. בשנת 1490 היא נמסרה לידי בית הבסבורג.

האוניברסיטה כללה ארבע פקולטות - תאולוגיה, פילוסופיה, רפואה ומשפטים. היא קמה בגל השני של ייסוד אוניברסיטאות במרחב הדובר גרמנית בשלהי ימי הביניים, בדומה לאוניברסיטת "אברהרד קרל" בטיבינגן ואוניברסיטת בזל. הקמתה קיבלה גושפנקא בבולה אפיפיורית. בדומה למרבית האוניברסיטאות בימי הביניים היא הייתה מעין תאגיד במסגרת הכנסייה והשתייכה לכנסייה הרומית-קתולית ולארגוניה. משום כך הבישוף של בזל מילא תפקיד של קנצלר של האוניברסיטה והבישוף של קונסטנץ נחשב לפטרונה בפועל.

עם הסטודנטים שלמדו באוניברסיטה בתחילתה נמנו הומניסטים כמו גיילר פון קייזרברג, יוהנס רויכלין ויאקוב וימפלינג. עד שנת 1536 לימד בפקולטה למשפטים אולריך צאזיוס ופרייבורג הפכה למרכז של תורת המשפט ההומניסטית. בשנים 15291535 חי ולימד בפרייבורג ארסמוס מרוטרדם. החל משנת 1559 האוניברסיטה התארחה בבניין "המכללה הישנה" (Altes Collegium), הידוע בימינו כ"עירייה החדשה". חשיבות האוניברסיטה ירדה בימי קונטרה-רפורמציה. בשל המאבק ברפורמה הפרוטסטנטית, בשנת 1620 נמסר ניהול שתיים מהפקולטות לידי המסדר הקתולי של הישועים. אחרי 1682 הישועים בנו את מכללתם וכן כנסייה, המכונה "כנסיית האוניברסיטה".

השלטון הצרפתי

עריכה

בשנת 1679 פרייבורג סופחה זמנית לצרפת יחד עם החלקים הדרומיים של חבל הריין העילי. מלך צרפת, לואי הארבעה עשר מאס בשיטות החינוך האוסטריות ונתן לישועים יד חופשית בהפעלת האוניברסיטה. ב-6 בנובמבר 1684 הונהגה במוסד תוכנית לימוד דו-לשונית - "סטודיום גאליקום". בשנים 16861688 האוניברסיטה נאלצה להימלט לקונסטנץ.

רפורמה בשליטת אוסטריה

עריכה

לאחר שפרייבורג חזרה לשליטת בית הבסבורג הקיסרית מריה תרזה ערכה בה רפורמה. ב-1767 שונו תנאי הקבלה ובוטלה הדרישה מהסטודנטים להשתייך לכנסייה הרומית-קתולית. לתוכנית הלימודים נוספו מדעי הטבע ולימודי מינהל ציבורי. האוניברסיטה הפכה למוסד ממלכתי, חרף מחאות הכנסייה. הכנסייה איבדה את השפעתה על האוניברסיטה בעקבות דיכוי הישועים בצו של האפיפיור קלמנס הארבעה עשר ב-1773. בעקבות זאת, בשנת 1784 מונה יוהאן גאורג יעקבי לפרופסור הפרוטסטנטי הראשון באוניברסיטה זו.

כאשר פרייבורג הפכה בשנת 1805 לחלק מהדוכסות הגדולה החדשב של באדן, נקלעה האוניברסיטה למשבר. קרל פרידריך, הדוכס הגדול של באדן וקרל, הדוכס הגדול של באדן שקלו לסגור את האוניברסיטה, משום שחשבו שהדוכסות הגדולה לא יכולה להרשות לעצמה לנהל שתי אוניברסיטאות בו זמנית (אוניברסיטת היידלברג התקיימה מאז 1386).

אוניברסיטת פרייבורג

עריכה

לאוניברסיטה היו מספיק קרנות והכנסות כדי להמשיך לפעול עד לתחילת שלטונו של לודוויג הראשון, הדוכס הגדול של באדן ב-1818. ב-1820 הוא החליט על מענק שנתי לאוניברסיטה. מאז נקראה האוניברסיטה בשם אוניברסיטת אלברט לודוויג בפרייבורג, כהכרת תודה מצד האוניברסיטה לתושבי פרייבורג. בשנות ה-80 של המאה ה-19 אוכלוסיית הסטודנטים גדלה במהירות. המוניטין המדעי של האוניברסיטה משך אליה מדענים, בהם הכלכלן אדולף וגנר (אנ'), ההיסטוריונים גאורג פון בלו (אנ') ופרידריך מיינקה (אנ') והמשפטן קרל פון אמירה (אנ').

בשנת 1900 הפכה האוניברסיטה לאוניברסיטה הגרמנית הראשונה שקיבלה נשים ללימודים בה.

בתחילת המאה העשרים נוספו לאוניברסיטה מבנים חדשים במרכז פרייבורג, בהם הבניין הראשי שנבנה ב-1911. לפני מלחמת העולם הראשונה מנתה האוניברסיטה 3,000 סטודנטים. לאחר המלחמה לימדו בה הפילוסופים אדמונד הוסרל, מרטין היידגר ואדית שטיין.

התקופה הנאצית

עריכה

בתקופת השלטון הנאצי עברה האוניברסיטה תהליך של "התאמה פוליטית" (Gleichschaltung) כמו שאר האוניברסיטאות הגרמניות. תחת הרקטור מרטין היידגר נאלצו כל חברי הסגל היהודים לעזוב את האוניברסיטה בהתאם לחוק לשיקום שירות המדינה המקצועי. היידגר גם הודיע לגסטפו על נטיותיו הפציפיסטיות של חבר הסגל הבולט הרמן שטאודינגר. הגנטיקאי הנאצי אויגן פישר (אנ') קידם דעות גזעניות בעודו חבר באוניברסיטה, דעות ששימשו לתמיכה בחוקי נירנברג שחוקקו הנאצים.

לאחר מלחמת העולם השנייה

עריכה

לאחר מלחמת העולם השנייה האוניברסיטה נפתחה מחדש. נבנו בניינים חדשים למדעי הטבע. רעיונות האורדו-ליברליזם, שפותחו קודם לכן על ידי כלכלנים של אסכולת פרייבורג כוולטר אויקן, פרנץ בהם, הנס גרוסמן-דורת וליאונרד מיקש, הניעו את יצירת כלכלת השוק החברתי הגרמני והנס הכלכלי שנלווה לה. חתן פרס נובל ופרופסור לשעבר באוניברסיטת פרייבורג, פרידריך האייק, קשור אף הוא לתאוריה זו. הוא ניהל את מכון ולטר אויקן (אנ'), צוות חשיבה כלכלי בפרייבורג המשתף פעולה עם האוניברסיטה. ארנולד ברגשטרסר (אנ'), שנחשב לאב המייסד של מדע המדינה הגרמני לאחר מלחמת העולם השנייה, היה גם פרופסור באוניברסיטת פרייבורג. קבוצת המחקר שלו הקימה מאוחר יותר את מה שהוא כיום מכון ארנולד ברגשטרסר למחקר חברתי-תרבותי באוניברסיטה.

בהמשך המאה העשרים האוניברסיטה גדלה במהירות. בשנות ה-60 הגיע מספר הסטודנטים ל-10,000, ובשנת 1980 הגיע ל-20,000. בשנות ה-70 כללה האוניברסיטה 14 פקולטות, ובשנת 1994 נוספה הפקולטה להנדסה. בשנת 2002 צומצם מספר הפקולטות ל-11.

בשנת 2006 הצטרפה האוניברסיטה לליגה האירופית לאוניברסיטאות מחקר

קמפוס

עריכה

כמי שצמחה עם העיר מאז המאה ה-15, בנייני האוניברסיטה משולבים היטב בעיר. שלושת הקמפוסים הגדולים הם המרכז האוניברסיטאי שליד מרכז העיר ההיסטורי, רובע המכונים וקמפוס ההנדסה, ומבנים נוספים של האוניברסיטה פזורים ברחבי פרייבורג.

מתחם האוניברסיטה במרכז ההיסטורי של פרייבורג מכיל מבנים ציוריים כמו Kollegiengebäude I, שנבנה בסגנון יוגנדסטיל ב-1911 על ידי הרמן בילינג, וספריית האוניברסיטה הישנה בסגנון התחייה הגותית. גם ספריית האוניברסיטה הנוכחית שוכנת במרכז ההיסטורי; זהו בניין מונומנטלי שהוקם בשנות ה-70, והיה אמור להיות משופץ ומעוצב מחדש החל מספטמבר 2008. זו אחת הספריות הגדולות בגרמניה והוצבה באוקטובר 2007 במקום הרביעי בדירוג הלאומי הגרמני של ספריות אוניברסיטאות.[1]

כנסיית האוניברסיטה, השוכנת מול Kollegiengebäude II, נבנתה בשנת 1683 על ידי המסדר הישועי. הכנסייה והמכללה הישועית נמסרו לאוניברסיטה לאחר דיכוי המסדר הישועי ב-1773. הכנסייה נהרסה ב-27 בנובמבר 1944 בהפצצה אווירית על פרייבורג, ושוחזרה ב-1956.[2]

"רובע המכונים" (Institutsviertel) הוא ביתם של הפקולטות למדעים. קמפוס זה נהרס כמעט כליל בהפצצת פרייבורג בשנת 1944. לאחר מלחמת העולם השנייה החל שיקום המכונים. כיום נמצאים ברובע בנייני הפיזיקה, בניין הכימיה הראשי הגבוה, הנראה למרחוק, המכון המפורסם לכימיה מקרומולקולרית בהרמן-שטאודינגר-האוס, מבני מדעים נוספים, והמכונים הפרה-קליניים של הפקולטה לרפואה.

קמפוס ההנדסה ממוקם ליד שדה התעופה הקטן של פרייבורג בצפון מערב מרכז העיר, קרוב למרכז הרפואי האוניברסיטאי. הקמפוס הוא ביתם של המכון להנדסת מיקרו-מערכות והמחלקה למדעי המחשב.

המרכז הרפואי האוניברסיטאי הוא אחד מהמרכזים הרפואיים הגדולים בגרמניה. הוא כולל ב-1,600 מיטות ומטפל ב-55,000 מאושפזים בשנה, כאשר עוד 357,000 מטופלים במרפאות החוץ. הוא מורכב מ-13 מרפאות מתמחות, חמישה מכונים קליניים וחמישה מרכזים (למשל המרכז לרפואת השתלות).

לאחרונה רכשה אוניברסיטת פרייבורג וילה היסטורית גדולה ברובע הרדרן, שתכיל חלק מהמחלקות לספרות ולבלשנות, וכן מחלקות להיסטוריה של מכון פרייבורג למחקר מתקדם (אנ').

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Federkeil, Gero (באוקטובר 2007). CHE-Ranking Die Universitätsbibliotheken für Geisteswissenschaften aus Sicht der Studierenden (PDF) (בגרמנית). Gütersloh: CHE Centrum für Hochschulentwicklung. ISBN 978-3-939589-59-4. OCLC 187988798. אורכב מ-המקור (PDF) ב-27 ביוני 2008. נבדק ב-21 באוגוסט 2008. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ "Über die Unikirche" (בגרמנית). Albert-Ludwigs-Universität Freiburg. בדצמבר 1989. נבדק ב-21 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)