ויקיפדיה

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטה בתל אביב
(הופנה מהדף אוניברסיטת ת"א)
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "המכללה האקדמית תל אביב-יפו".

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל. מדי שנה לומדים בה כ-30,000 סטודנטים וסטודנטיות בכל מסגרות הלימוד והתארים. בשנת 2023 דורגה במקום הראשון בישראל בדירוגים בין-לאומיים שונים, בהם דירוג טיימס, דירוג טאיוואן ודירוג QS, והיא בין האוניברסיטאות הטובות בעולם.[3][4] בתחום הצמחת בוגרים יזמים, מדורגת אוניברסיטת תל אביב במקום ה-7 בעולם לפי מדד פיצ'בוק.[5] הקמפוס שוכן בצפון מערב תל אביב-יפו, ממזרח לשכונת רמת אביב וממערב לנתיבי איילון.

אוניברסיטת תל אביב
הכניסה הראשית אל אוניברסיטת תל אביב בכיכר אנטין, לצידו של בניין מרכז הסטודנטים
הכניסה הראשית אל אוניברסיטת תל אביב בכיכר אנטין, לצידו של בניין מרכז הסטודנטים
אוניברסיטה
תקופת הפעילות 1956–הווה (כ־68 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
קמפוס רמת אביב, תל אביב-יפו
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' אריאל פורת
סגן נשיא פרופ' מלאת שמיר (בין-לאומיות)
פרופ' דן פאר (מחקר ופיתוח)
פרופ' נטע זיו (הוגנות, גיוון וקהילה)
עמוס אלעד (קשרי חוץ ופיתוח משאבים)
רקטור פרופ' מרק שטייף
מנכ"ל גד פרנק
צוות 1,847
סגל אקדמי בכיר 1,032
סטודנטים
כלל הסטודנטים 26,570[1]
סטודנטים לתואר ראשון 15,285[1]
סטודנטים לתואר שני 8,955[1]
סטודנטים לתואר שלישי 2,143[1]
סטודנטים מתוקצבים 23,920[2]
מיקום
מיקום תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°06′45″N 34°48′18″E / 32.1125°N 34.805°E / 32.1125; 34.805
www.tau.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה
 
דבריו של ראש עיריית תל אביב, חיים לבנון, בפתח הידיעון הראשון של "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע", 1953
 
בניין נפתלי של הפקולטה למדעי החברה
 
בניין טרובוביץ של הפקולטה למשפטים
 
בניין הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי בתכנון האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון
 
מכון שרייבר למתמטיקה
 
בנייני מדעי החיים
 
בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר
 
הפקולטה למדעי החיים בבניין שרמן ובבניין בריטניה הזהים, ובחזיתם בניין גרין לביוטכנולוגיה
 
בניין שרת של בית הספר לחינוך
 
בניין מקסיקו של הפקולטה לאמנות
 
בית הספר לשפות ע"ש ווב
 
הכניסה לגנים הבוטניים
 
ספריית המפות בחוג לגאוגרפיה בבניין יד אבנר, ינואר 2010
 
בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר
 
מרכז עלית לספורט
 
בניין דן דוד וכיכר היובל
 
מרכז הסטודנטים ע"ש אריק מיטשל (בניין דקאנט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים)
 
בית התפוצות
 
גן הדקלים ע"ש סימון מלאך, הנטוע לפני בנייני הפקולטה למדעים מדויקים
 
בניין בית הספר ללימודי יהדות בתכנון אדריכל יצחק ישר
 
מעונות הסטודנטים החדשים בצידו הדרומי של הקמפוס

ההכרזה על הקמת אוניברסיטת תל אביב הייתה ב-6 ביוני 1956, אך למעשה הקמתה נעשתה בשלבים ונמשכה כעשר שנים, אגב איחוד של מספר מוסדות השכלה על-תיכוניים שונים ששכנו ברחבי העיר תל אביב:

בשנות ה-50 של המאה ה-20 ננקטו מספר יוזמות, בהן של חיים לבנון, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו ולימים ראש העיר, לאחד את המכונים השונים לאוניברסיטה אחת. גרעין האוניברסיטה הוקם ב-1 בדצמבר 1953 באבו כביר, סמוך ליפו, עם פתיחת "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע".

ב-1953 נפתחה שנת הלימודים של המכון,[6] אך רק ב-1956 צלחו המאמצים לאחד בין המכונים ובתי הספר השונים, וב-6 ביוני 1956 הוכרזה הקמת "אוניברסיטת תל אביב – בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה". בית הספר הועבר ב-1959 לרשותה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והוגדר כשלוחתה התל אביבית. באותה שנה צורפה למוסד החדש גם האקדמיה למוזיקה.

ב-1955 הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום"), ובנייתו הסתיימה ב-1961. המבנה שימש משכן קבע לבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, והיווה את ראשיתו של קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. קמפוס זה, שבו שוכנת האוניברסיטה עד היום, הוקם על חורבות הכפר הערבי שייח' מוניס ששכן מצפון לתל אביב, וניטש במהלך מלחמת העצמאות. חלק מהמבנים הנטושים שימשו את האוניברסיטה בשנותיה הראשונות, והיחיד ששרד במידת מה הוא הבית הירוק ברחוב ג'ורג' וייז, אשר על אף שנהרס ברובו והוקם מחדש, נותר בו חלק מקורי. בבית זה פועלים מועדון הסגל של האוניברסיטה, מסעדה, אולם אירועים ואולם כנסים. ב-1959 תרם סמואל רובין את הכספים הדרושים להקמת בניין האקדמיה למוזיקה, וזה הוקם ונקרא על שמו.

בשנים אלה התרחבה פעילות המוסד והוקמו "המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל" והספרייה שהייתה לימים לספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי (1954). לאחר מכן קם גם "המכון לחינוך גבוה" (1957). בשנת הלימודים 1955/6 למדו במכונים 274 תלמידים, ובשנת 1962 כבר עמד מספרם על 1,446. שנה לאחר מכן, ב-1963, נוסדה הפקולטה ללימודי המשך ברפואה, לימים בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, וב-1964 קמה הפקולטה למדעי החברה. ההתרחבות המהירה של המוסד נמשכה, וב-1965 קם בית הספר למוסמכים במנהל עסקים ע"ש ליאון רקנאטי (שהיווה את היסוד להתפתחות הפקולטה לניהול).

בשנת 1960 זכתה האוניברסיטה להכרה ראשונה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים מטעמה מבחינה אקדמית. בשנת 1962 נקבע סמל האוניברסיטה, שעוצב על ידי גבי נוימן.[7] בשנת 1963 התגייס ד"ר ג'ורג' וייז לעזרת האוניברסיטה, ותרם רבות להתבססותה. הוא כיהן כנשיאה הראשון עד שנת 1972, אז הוחלף בידי הפיזיקאי הישראלי פרופ' יובל נאמן.

ב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס האוניברסיטאי ברמת אביב באופן רשמי, וב-1965 שולב "בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה" באוניברסיטה, ושמו שונה ל"פקולטה למשפטים". ב-1969 זכתה אוניברסיטת תל אביב להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה, והוכרה כתאגיד לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה.

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 חולקה הפקולטה למדעי הטבע, לפקולטה למדעי החיים (העוסקת בביולוגיה) ולפקולטה למדעים מדויקים (העוסקת במתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה וגאופיזיקה), ונפתחו שתי הפקולטות האחרונות – הפקולטה לאמנויות והפקולטה להנדסה. האוניברסיטה המשיכה להתפתח ולגדול, ובתחילת המאה ה-21 הושלם איחוד שני חלקיו של הקמפוס – המרכזי והדרומי. מספר התלמידים, שהגיע בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 לכ-12,000, הוכפל פי שניים וחצי ויותר בעשורים הבאים, והגיע בתשע"ג ליותר מ-30,000.

האוניברסיטה במאה ה-21

עריכה

אוניברסיטת תל אביב היא הגדולה שבאוניברסיטאות המחקר בישראל. על פי דירוג אוניברסיטאות בעולם של QS, בשנת 2024 דורגה אוניברסיטת תל אביב במקום ה-209, עלייה של 6 מקומות ביחס לשנת 2023.[8][9] על פי הדירוג של QS, אוניברסיטת תל אביב מדורגת ראשונה בישראל.[8] בפרמטר של מספר ציטוטי מאמרים אקדמיים יחסית לגודל הסגל דורגה האוניברסיטה במקום ה-3 בעולם, ובמקום הראשון בישראל.

על פי נתוני לשכת עורכי הדין, בשנים 2004–2011 הובילו בוגרי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בשיעורי המעבר ובציונים בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, וכן בשנים נוספות. על פי נתוני מועצת רואי החשבון, בשנים 1999–2006 הובילו בוגרי החוג לחשבונאות של האוניברסיטה בשיעורי המעבר בבחינות ההסמכה של מועצת רואי החשבון. בשנת 2008 סרטים של בוגרי החוג לקולנוע הוקרנו ב-87 פסטיבלים בין-לאומיים וזכו ב-38 פרסים.[10]

באוניברסיטת תל אביב נערכים מחקרים ופרויקטים רבים לשימוש מערכת הביטחון הישראלית, חלק גדול מהם חשאיים. נכון ל-2009 מממן המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון 55 פרויקטים כאלה, והסוכנות המקבילה בארצות הברית מממנת 9 פרויקטים אחרים. חברי סגל של בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה זכו בשנים האחרונות ב-7 פרסי ביטחון ישראל.[11]

חברי סגל האוניברסיטה זוכים כמעט מדי שנה בפרס ישראל. מאז הקמת האוניברסיטה ועד שנת 2023, זכו בפרס 86 חברי סגל.[12]

המשבר הכלכלי של תחילת המאה ה-21 וארגון מחדש

עריכה

בראשית המאה ה-21 נקלעה האוניברסיטה למשבר כלכלי חמור, שהגיע בשיאו לגירעון תקציבי של כ-180 מיליון ש"ח. הסיבות שהביאו למשבר היו מגוונות: קיצוץ בתקציב מטעם המדינה, ירידה בהכנסות משכר לימוד, השקעת כספי האוניברסיטה באפיקים לא סולידיים, חריגות שכר, והנטל הכבד של ההוצאות על הפנסיה התקציבית של העובדים.[13]

בשנת ה'תשס"ב החלה האוניברסיטה ליישם תוכנית הבראה והתייעלות, שהוכנה בשיתוף עם ות"ת. בשנת התקציב תשס"ו עמד הגירעון התפעולי של האוניברסיטה על כ-24 מיליון ש"ח. באוקטובר 2006 אישרה הנהלת האוניברסיטה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להמשך הקטנת הגירעון. האוניברסיטה הצליחה להתמודד עם המשבר, בין היתר באמצעות ארגון מחדש של החוגים ותוכניות הלימוד בכל פקולטה תחת בתי ספר, צמצום כוח האדם המינהלי והאקדמי, הפחתת שכר, קיצוץ חד בתקציב הרכש של הספריות, סגירת היחידה ללימודי חוץ[14] וסגירת בית הספר להנדסאים, שפעל בחסות ובסמוך לאוניברסיטה משנת 1962 (בית הספר עבר לפעול בהרצליה).[15]

במרץ 2009 פרסם מבקר המדינה דו"ח על המוסדות להשכלה גבוהה, ולפיו אוניברסיטת תל אביב מעניקה לרבים מבכיריה תוספות שכר, שחורגות עד 250% משכרם הבסיסי, והסדרי פרישה מועדפים.[16] בעקבות הדו"ח דרש הממונה על השכר באוצר באפריל 2009 מכ-2,000 עובדי מנהלה של האוניברסיטה בעבר ובהווה להחזיר רטרואקטיבית כספים שקיבלו שלא כדין, בסכום כולל של כ-100 מיליון ש"ח. כמו כן, הנהלת האוניברסיטה נדרשה לקצץ את שכרם של עובדים אלה בשיעורים של 10 עד 30 אחוזים.[17] ב-2011 הגיעו להסדר עם הסגל המנהלי וב-2015 הגיעו להסדר עם הסגל הבכיר.

סמל האוניברסיטה

עריכה
  •  
    סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016
  •  
    דגל האוניברסיטה עד ראשית 2016
  •  
    סמליל האוניברסיטה
  •  
    דגל האוניברסיטה

סמל האוניברסיטה נבחר בתחרות לעיצוב הלוגו שנערכה ב-1962 ובה זכה הסמל שעיצב המעצב גבריאל נוימן. הסמל הורכב מסמליל מופשט שנוצר מאיור של צמח, מנורת שמן קדומה ולהבה ובבסיסו ראשי התיבות של האוניברסיטה (א.ת) וממגן שהופיע לראשונה בסמל העיר תל אביב-יפו, שעיצב נחום גוטמן.[18] במהלך שנות ה-80, נוסף הכיתוב הטיפוגרפי מתחת לסמל בצבע כחול. ב-2016, זכו בתחרות עיצוב שערך המוסד, המעצב אורי נווה והקופירייטרית טל ברקוביץ', ויועצת האסטרטגיה עטרה בילר. הסמל החדש שנבחר כולל 3 עיגולים צמודים כאשר בעיגול השמאלי, הוכנס הסמל הקיים. שני העיגולים הימניים משתנים בין הפקולטות והמוסדות השונים ועוצבו בהשראת התחום הנבחר (כך למשל סמל הפקולטה למדעי החיים מסמל בצורתו DNA). הסלוגן החדש שנבחר הוא "בעקבות הלא נודע".[19]

יחידות אקדמיות

עריכה

פקולטות, בתי ספר וחוגים

עריכה

מרכזי מחקר

עריכה

נכון לשנת 2023 קיימים באוניברסיטה למעלה מ-100 מכונים ומרכזי מחקר. מהבולטים שבהם הם:

  • המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה – הוקם כמסגרת בינתחומית לפעילותן של הפקולטות להנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ורפואה, מתוך רצון ליצור "תרבות ננו" בינתחומית, המיישמת את הפיתוחים החדשניים במגוון תחומי החיים. במרכז פועלות שמונה מעבדות מתחומי ידע שונים וגרעין רחב יותר של כחמישים קבוצות מחקר, שבהן לוקחים חלק חוקרים מתחומי התמחות משלימים.
  • המרכז למחקר ומדע קוואנטי – הושק בשנת 2019, במסגרת סדנת המחקר "ממחשוב קוונטי לכימיה קוונטית" שנערכה באוניברסיטה. המרכז מאגד בתוכו כ-20 מעבדות מחקר מפקולטות שונות העוסקות במגוון היבטים של התחום, ומשלב שלוש פעילויות עיקריות: לימודים במסלולים רלוונטיים כמו מחשוב קוונטי ותקשורת קוונטית; פעילות מחקרית המתבססת על הרב-תחומיות של אוניברסיטת תל אביב, ומאפשרת שיתופי פעולה בתחום הקוונטי בין חוקרים במגוון רחב של דיסציפלינות: מחשוב, תקשורת, חומרים, חיישנים, כימיה, פיזיקה ומתמטיקה, כלכלה ומנהל עסקים ועוד; וקשרים עם מרכזי מחקר בעולם וכן עם גופים שונים בעולם העסקי – בהם חברות ענק (כמו גוגל, IBM ומיקרוסופט).
  • המרכז למדעי הנתונים ו-AI – הושק בשנת 2021 במטרה להעמיק את המחקר הבסיסי בתחומים אלו ולעודד מחקרים רב תחומיים ב-AI ובמדע הנתונים.
  • המרכז להתמודדות עם מגפות – מאגד סביבו מומחים מתחומי הדעת השונים במטרה לסייע למדינת ישראל להתמודד בצורה מיטבית עם משברים שמקורם בהתפרצות מגפות. למרכז שלושה מוקדי פעילות עיקריים: שיפור יכולות החברה להתמודד טוב יותר עם מגפות בהווה ובעתיד, תמיכה בפעילויות מחקריות הממוקדות בפתרונות כמו דרכי אבחון, תרכיבי חיסון ותרופות להתמודדות עם מגפות, ותרומה ליכולת של החברה בישראל ובעולם להבטיח חסינות כלכלית וחברתית לנוכח משברים מסוג זה.
  • המרכז לחקר ההזדקנות – מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזקנה נוסד בשנת 1992, ומוביל שורה של מחקרים הנוגעים להזדקנות וזקנה, בהם מחקרים הנוגעים לבריאות פיזית ובריאות נפשית, קידום בריאות, התמודדות והסתגלות בגיל המבוגר, רווחה ואיכות חיים לאורך טווח החיים, תהליכי הזדקנות קוגניטיביים ואמוציונאליים, זקנה בחברה, מחלות בזקנה, דמנציה, קשיי טיפול באוכלוסיות זקנות, אירועי חיים טראומתיים והשפעות ארוכות טווח של השואה ועוד.
  • מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה (בפקולטה להנדסה)[93] – מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה הוקם בשנת 2018, ביוזמתה של משפחת שמלצר לזכרו של שלמה שמלצר. המכון מקדם מחקר יישומי ומעודד שיתופי פעולה בין האקדמיה למגזר העסקי, ציבורי ושלישי בתחומי התחבורה חכמה, בנושאים כגון, ניידות כשירות, תחבורה שיתופית, גמישה ואדפטיבית, לוגיסטיקה עירונית, סביבת נהג / נוסע, הולכי רגל, תוך שימוש במתודולוגיות מתחומים כמו מדעי הנתונים, בינה מלאכותית, למידת מכונה, חקר ביצועים, ניתוח גורמי אנוש. המכון תומך בחוקרים ותלמידי מחקר באמצעות מלגות, פרסים ומענקים בכפוף להחלטות מועצת המנהלים של המכון ומקיים אירועים בנושאים שונים.
  • המכון למחקרי ביטחון לאומי (בפקולטה למדעי הרוח)[94] – מרכז יפה הוקם בשנת 1977, ביוזמתו של האלוף במילואים אהרן יריב. המרכז מפרסם דו"חות ומאמרים בתחומי האסטרטגיה, בעיקר בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. החל משנת 2006 המרכז פועל באופן עצמאי מחוץ למתחם האוניברסיטה, בשם "המכון למחקרי ביטחון לאומי". המכון נהנה מעצמאות כספית וארגונית, אך בה בעת ממשיך לשמור על שיוכו האקדמי לאוניברסיטה.
  • מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה (בפקולטה למדעי הרוח)[95] – המרכז הוקם בשנת 1983, ומטרתו היא לקדם את המחקר וההבנה של ההיסטוריה המודרנית ושל אירועי השעה במזרח התיכון ובאפריקה. בשנים האחרונות עומד בראש המכון פרופ' עוזי רבי.
  • המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן (בפקולטה למדעי הרוח)[96] – המכון הוקם בשנת 1983 על ידי פרופ' יהודה אלקנה ופרופ' עמוס פונקנשטיין, והוא עוסק במחקר ובלימודים לתארים מתקדמים בתחומי היסטוריה של המדע, פילוסופיה של המדע והיסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות, כגון פילוסופיה של המשפט ופילוסופיה של הדת.
  • המכון לחקר האינטרנט (בפקולטה למדעי החברה)[97] – מטרת המכון היא לחקור את מהפכת המידע בפרט והשלכותיה בכלל, הבנת תהליכיה וצפיית עתידה, בדגש על השפעת האינטרנט על החברה הישראלית.
  • מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה (בפקולטה למדעי החברה)[98] – המכון הוקם בשנת 2002, כדי לעסוק במחקר אקדמי בזיקה, בקשר ובהשפעות ההדדיות שבין התקשורת לבין החברה והפוליטיקה.
  • מרכז על ע"ש צגלה למחקר בינתחומי של המשפט (בפקולטה למשפטים)[99] – מרכז מחקר המארגן ומממן כנסים בין-לאומיים, סימפוזיונים וסדנאות, עורך ומוציא לאור כתב עת בשפה האנגלית העוסק במחקר משפטי בינתחומי, ומעניק מלגות קיום לחוקרים בראשית דרכם האקדמית, ופרסים לכתיבה אקדמית מצטיינת.
  • מרכז מינרבה לזכויות האדם (בפקולטה למשפטים)[100] – המרכז הוקם בשנת 1997, כמרכז משותף לפקולטות למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ושל האוניברסיטה העברית בירושלים. מטרות המרכז הן לעודד ולקדם את המחקר על זכויות אדם בישראל, בתחום החקר המשפטי ובתחומי ידע נוספים תוך הדגשת יחסי הגומלין בין תחומים אלה, וכן להבטיח כי נושא ההגנה ומימוש זכויות האדם יישאר במוקד העניין הציבורי והאקדמי.
  • המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן (בפקולטות למדעי החיים ולרפואה)[101] – המרכז הוקם בשנת 1979, כמסגרת עבודה משותפת של חוקרים מהפקולטות למדעי החיים ולרפואה בקמפוס. מטרתו העיקרית של המרכז היא לקדם את חקר הסרטן באוניברסיטה, על ידי עריכת כנסים והענקת מענקי מחקר לחוקרים בתחום.
  • מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום (בפקולטה למדעי הרוח)[102] – המרכז הוקם בשנת 1992. מטרתו הייתה לקדם את המחקר והחשיבה השיטתית בנושאים הנוגעים לתהליכי עשיית שלום ופתרון סכסוכים, תוך שימת דגש מיוחד על הקונפליקט הישראלי־ערבי. פרויקט הדגל של המרכז היה "מדד השלום", המאתר באמצעות סקרים מגמות בדעת הקהל בישראל בהקשר לתהליך השלום. בדצמבר 2019 הודיעה האוניברסיטה על סגירתו של המרכז.[103]
  • המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי (בפקולטה למדעי החברה)[104] – המכון הוקם בשנת 2002, בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה למרכז פרס לשלום. המכון עוסק במחקר ובעיון בנושאי הדיפלומטיה ושיתוף הפעולה האזורי. המכון נסגר בשנת 2013.

ספריות

עריכה

באוניברסיטה ספריות מחלקתיות המתמקדות במוזיקה, אדריכלות, גאוגרפיה, עבודה סוציאלית ועוד. להלן רשימת הספריות המחלקתיות:

יחידות אחרות

עריכה
 
"איש כנגד הסיכויים" – פסל של הפסלת נעמי בלייק באוניברסיטה
  • הדקאנט להצלחת הסטודנטים והסטודנטיות – מדורי הדקאנט ממוקדים בטובת הסטודנטים ובדאגה לרווחתם ולהצלחתם, ומעניקים להם תמיכה לאורך כל תקופת הלימודים במישור האקדמי, המקצועי והחברתי. בדקאנט שמונה מדורים: המרכז לייעוץ לימודי תעסוקתי ואבחון לקויות למידה, המדור לסיוע כלכלי, המדור לקידום סטודנטים וסטודנטיות, השפעה חברתית, המרכז לפיתוח קריירה, השירות הפסיכולוגי, המדור לקשרי סטודנטים-דקאנט ומדור התמדה וייעוץ פקולטטי.
  • הדקאנט לחדשנות בלמידה ובהוראה – בשנת 2020 הקימה הנהלת האוניברסיטה את הדקנאט לחדשנות בהוראה ובלמידה המאגד תחתיו את שלוש היחידות המתמחות בלמידה חדשנית: Virtual TAU, TAU On-line והיחידה לקידום הוראה. איגוד היחידות בא מתוך ראיית החשיבות בלמידה חדשנית המשלבת אמצעים דיגיטליים לשיפור ההוראה והלמידה. דקנאט החדשנות בהוראה ובלמידה הוא זרוע אקדמית אסטרטגית של האוניברסיטה, שמטרתו להוביל את האוניברסיטה לשינויים בהוראה ולמידה, כך שיהיו מותאמים לעידן מהפכת המידע, ולשינויים המערכתיים הצפויים בשוק ההשכלה הגבוהה, והוא מפתח עבור המרצים תוכניות מיוחדות לשילוב הוראה היברידית, מסייע ומלווה מרצים בתהליכי השינוי ועורך סדנאות מיוחדות לרכישת כלים טכנולוגיים ודיגיטליים, מפתח קורסים דיגיטליים ומייעץ בבחירת שיטות טכנולוגיות להוראה בתוכנית TAU BLEND.
  • היחידה ללימודי שפות – היחידה היא חלק מהפקולטה למדעי הרוח, והיא מציעה קורסים במגוון שפות, הן קורסים אקדמיים והן קורסים לציבור הרחב.[120]
  • היחידה לנוער שוחר מדע ע"ש דב לאוטמן – היחידה היא חלק מבית הספר לחינוך, והיא מציעה מדי שנה ומדי חופשת קיץ מגוון סדנאות וקורסים בתחומי מדע ודעת שונים, ביניהם: פיזיקה, מתמטיקה, מחשבים, רפואה ועוד. הסדנאות והקורסים מיועדים לבני נוער העולים לכיתות ה'–י"ב המעוניינים להעשיר את ידיעותיהם ולהעמיקן. בשנת 2009 נקראה היחידה על-שמו של דב לאוטמן. "אוניברסיטת תל אביב לנוער" היא אחד מהמפעלים של היחידה ובו לומדים כ-600 תלמידי חטיבת ביניים ותיכון קורסים אקדמיים. אוניברסיטת תל אביב לנוער מפעילה מספר תוכניות לתלמידים מחוננים ומצטיינים בשיתוף פעולה עם מרכז מדעני העתיד. בשנת 2013 הפכה אוניברסיטת תל אביב לאחת המפעילים של התוכנית נבחרות ישראל במדעים, והיא אחראית על המיון לתוכנית זו.[121]
  • הגן הבוטני ע"ש יהודה נפתלי – גנים בוטניים המכילים מדגם מייצג של צמחיית ארץ ישראל והעולם. הגנים ממוקמים מול הקמפוס, לצד הטלוויזיה החינוכית.[122]
  • הגן למחקר זואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס – הגן למחקר זואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס משמש כמרכז פעיל וייחודי של מחקר ושמירת טבע, ומשתרע על שטח ירוק של כ-30 דונם. הגן ממוקם ברחוב קלאוזנר ברמת-אביב. הוא מאכלס כ־40 מיני יונקים, כ־100 מיני עופות וכ־80 מיני זוחלים ודו-חיים, המייצגים את הפאונה המגוונת של ארץ ישראל.[123]
  • מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – המוזיאון הראשון בישראל להיסטוריה של הטבע, ומאפשר גישה חופשית לאוספי הטבע של האוניברסיטה, המכילים כ-5 מיליון פריטים, המתעדים את עולם החי והצומח של אזורנו לאורך אלפי שנים.[124]
  • הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר – הגלריה האוניברסיטאית מנוהלת על ידי הפקולטה לאמנויות וממוקמת בכיכר אנטין. לצד הגלריה קיים גן הפסלים ע"ש לוי ופורטונה אשכנזי.[125]
  • בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה – המרכז הוקם בשנת 1998, במטרה להביא להבנה ולקירוב לבבות בין הזרמים היהודיים הדתיים השונים ובין חילונים לדתיים. המרכז ממוקם במרכז הקמפוס, בסמוך לאתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל.[126]
  • אולם סמולרש – האודיטוריום הגדול באוניברסיטה, המכיל מעל 1,000 מקומות ישיבה, ומשמש לעריכת אירועים וכנסים של האוניברסיטה ושל גורמים חיצוניים. האודיטוריום הוקם בראשית המאה ה-21, והוא ממוקם בצדו המזרחי של הקמפוס.[127]
  • מצפה הכוכבים על שם וייז במצפה רמון – זהו מצפה הכוכבים הגדול בישראל, שהוקם על ידי האוניברסיטה בשנת 1971 ומופעל מאז על ידיה.[128]
  • אל בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר מסונפים בתי חולים אוניברסיטאיים, בהם: המרכז הרפואי וולפסון, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר, המרכז הרפואי תל אביב, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, המרכז הרפואי אסף הרופא, בית החולים מאיר, המרכז הרפואי רבין ובית החולים שמואל הרופא.
  • מרכז העיר – המרכז לחקר העיר והעירוניות – היא יחידת מחקר באוניברסיטה הפועלת במסגרת בית הספר לאדריכלות, הפקולטה למשפטים, החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, והמחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטה עבור המחקר העירוני.[129]

מחקר בינתחומי

עריכה

אוניברסיטת תל אביב מקדמת גישה בינתחומית בלימודים ובמחקר ומעודדת חוקרים מתחומים שונים לשיתופי פעולה מחקריים. בין המוסדות המחקריים המאגדים חוקרים מפקולטות שונות:

  • בית הספר סגול למדעי המוח – בית הספר סגול למדעי המוח נפתח באוניברסיטת תל אביב בשנת הלימודים תשע"א. בית הספר מלווה את הסטודנטים משלב התואר הראשון המיועד למצטיינים, דרך תוכניות לתואר מוסמך ועד לדוקטורט. המרצים והחוקרים בתחום מגיעים משבע פקולטות שונות: מדעי החיים, מדעי החברה, רפואה, הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי הרוח ואמנויות
  • בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר – בית הספר הוקם בשנת 2000. כמרכז אקדמי למחקר ולהוראה רב תחומיים בנושאי סביבה, משקף בית הספר את חשיבותה של גישה מקיפה ובינתחומית להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים המקיפים אותנו, ועובד בשיתוף פעולה עם יותר ממאה חוקרים מתחומים שונים.
  • המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה – המרכז הוקם באוניברסיטת תל אביב כמסגרת בינתחומית לפעילותן של הפקולטות להנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ורפואה, מתוך רצון ליצור "תרבות ננו" בינתחומית, המיישמת את הפיתוחים החדשניים במגוון תחומי החיים. במרכז פועלות שמונה מעבדות מתחומי ידע שונים וגרעין רחב יותר של כחמישים קבוצות מחקר בהן לוקחים חלק חוקרים מתחומי התמחות משלימים.
  • מדעי הנתונים ו-AI – מרכז מדעי הנתונים ובינה מלאכותית של אוניברסיטת תל אביב מציע תוכניות לימודים במדעי הנתונים ובינה מלאכותית לסטודנטים וסטודנטיות מהפקולטות למדעי החיים, מדעי החברה, מדעי הרוח, אומנויות ומשפטים.
  • מרכז אדמונד י. ספרא לביואינפורמטיקה – המרכז נועד לפתח מצוינות בתחום המחקר הבינתחומי בתחום הביו-אינפורמטיקה, ולהעמיד דור מדענים חדש שייענה על אתגרי המאה ה-21 במדעי החיים. בתוכניות הלימוד לוקחים חלק תלמידים וחוקרים העוסקים בביואינפורמטיקה במסגרת תחומים שונים.
  • המרכז לאנרגיה מתחדשת – 55 קבוצות מחקר בתחום האנרגיה המתחדשת, המונות מעל 300 חוקרים, פועלות בשבע פקולטות: מדעים מדויקים, הנדסה, מדעי החיים, ניהול, משפטים, מדעי החברה ומדעי הרוח, וכן בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר.
  • לימודי סייבר – תוכנית בינתחומית המשלבת קורסים משש פקולטות: מדעים מדויקים, הנדסה, ניהול, משפטים, מדעי הרוח ומדעי החברה, ומאפשרת ללמוד קבוצת קורסים במסגרת הלימודים לתואר במדעי הרוח, במדעי החברה ובמשפטים.
  • תוכנית "שאר רוח" (בשנת תשפ"א ולפני: "כלים שלובים") – מאפשרת לתלמידי הפקולטות לרפואה, מדעים מדויקים, מדעי החיים והנדסה להיחשף אל תחומי הלימוד של הפקולטות למדעי הרוח, מדעי החברה, אמנויות, ניהול, משפטים וחינוך, ולהפך. הסטודנטים משלבים קורסים מתחומים רחוקים מתחום הלימוד המרכזי שלהם כחלק מלימודי התואר הראשון.
  • לימודים דו-חוגיים – מסלול של לימודים דו-חוגיים מאפשר לשלב תחומי לימוד שונים, ולפעמים אף "מרוחקים" זה מזה. כחלק מהתפיסה הרב-תחומית והבין-תחומית של אוניברסיטת תל אביב מוצעות גם תוכניות משולבות שנבנו במיוחד.

קשר לתעשייה

עריכה

אוניברסיטת תל אביב מקיימת קשרים עם התעשייה לצורכי מחקר ופיתוח, השמה של בוגרים ובוגרות ושיתופי פעולה שונים. הבולטים שבהם:

  • מרכז היזמות – הוקם בשנת 2019 במטרה לאפשר לסטודנטים מכל התחומים לשלב לימודי יזמות בתואר האקדמי ולקדם יוזמות שונות באמצעות סדנאות, תחרויות, ליווי של מנטורים, ייעוץ אקדמי, פגישות והשתלבות במשרות בחברות עסקיות וארגונים ציבוריים וחברתיים.
  • רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ – חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב. החברה, שהוקמה ב-1973 ונמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, יוזמת, מובילה ומנהלת את העברת הטכנולוגיות הנוצרות במסגרת המחקר האקדמי ממעבדות האוניברסיטה אל התעשייה. רמות מנהלת את כל פעילויות המסחור משלב ההגנה הפטנטית על המצאותיהם של חברי הסגל ותלמידי המחקר, ועד למתן רישיונות לגופים התעשייתיים הרלוונטיים. רמות מתפקדת כממשק המקצועי בין התגליות המדעיות החדשניות והקהילה העסקית בתחומי פעילות מגוונים (מדעי החיים, רפואה, מדעים מדויקים, והנדסה).
  • פארק עתידים – פארק תעשייה השוכן בצפון מזרח תל אביב, בבעלותן של אוניברסיטת תל אביב ועיריית תל אביב-יפו. הפארק משתרע על כ-80 דונמים ובו 11 בניינים ומגדלים שבהם כ-80 חברות המעסיקות כ-8,000 עובדים בתחומי ההייטק, הפיננסים, הבריאות, השירותים, הלייף סטייל ועוד.
  • כנס הסייבר השנתי – מדי שנה מתקיים באוניברסיטת תל אביב שבוע הסייבר השנתי. את האירועים פוקדים אלפי אנשים מכל רחבי העולם, לצד מומחים, מקבלי החלטות, משקיעים, סטרטאפים, אנשי טכנולוגיה, אקדמאיים, סטודנטים, האקרים, טכנולוגיים ובכירי התעשייה.
  • בניין ברודקום – בשנת 2018 הושק מיזם ראשון מסוגו על ידי האוניברסיטה וחברת ברודקום, מובילה עולמית בתחום תכנון שבבי מעגלים משולבים לתעשיית התקשורת, בשיתוף עם עיריית תל אביב: הקמת בניין מו"פ של ברודקום בתוך הקמפוס, סמוך לפקולטה להנדסה. כחלק מההסכם בין שני הארגונים, שליש משטח המבנה מוקדש לשימושה של הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב.
  • בתי חולים מסונפים לפקולטה לרפואה – לאוניברסיטת תל אביב מסונפים שבעה עשר בתי חולים ברחבי ישראל. נוסף על כך שהם משמשים להוראה לתלמידי בית הספר לרפואה ובית הספר למקצועות הבריאות, מצויים בהם כמה מרכזי מחקר משותפים עם האוניברסיטה, בהם מרכז משותף בתחום הריפוי הגני במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי.

תאגידים קשורים

עריכה

לאוניברסיטת תל אביב מספר חברות בת ותאגידים קשורים הממוקמים בתחומה. הבולטים שבהם:

  • החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב בע"מ – האוניברסיטה משתמשת בחברה זו, הנמצאת בבעלותה המלאה, כדי לבצע פעילויות שהיא, כמלכ"ר, אינה יכולה לבצע, דוגמת התקשרויות עסקיות עם גורמים חיצוניים והכנסת גורמים שיווקיים ומסחריים לשטח הקמפוס, תמורת תשלום. מבקר המדינה מתח לא אחת ביקורת על כך שהאוניברסיטה (כמו גם אוניברסיטאות אחרות) אינה מאפשרת לו לבצע ביקורת בחברה הכלכלית, בטיעון שמדובר באישיות משפטית נפרדת שאינה כפופה לביקורתו, בה בשעה שיותר ויותר פעילויות בעלות משמעות כלכלית עבור האוניברסיטה מבוצעות באמצעות החברה הכלכלית.
  • הוצאת רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ – נמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, ומתמחה בהוצאה לאור של ספרי לימוד במדע, טכנולוגיה, מדעי החברה והרוח לילדים מגיל הגן ועד החטיבה העליונה, וכן בפרסום ספרי עיון ומחקר בתחומים אקדמיים.
  • ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב.
  • מרכז עלית לספורט באוניברסיטת תל אביב בע"מ – חברה בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, הממוקמת ופועלת בצמוד לקמפוס. החברה מציעה מתחם של מרכז כושר ובריכות שחייה, לרבות בריכת שחייה אולימפית, חוגי ספורט, מרכז להסמכות בספורט ובתנועה, וקייטנות ופעילויות קיץ.
  • להב פיתוח מנהלים בע"מ (חל"צ) – חברת בת בבעלות מלאה של האוניברסיטה, המציעה מגוון קורסים ותוכניות לימוד להכשרת והעצמת מנהלים, ואמורה להוות גשר בין העולם האקדמי לעולם העסקי והארגוני. החברה הוקמה בשנת 1992 על בסיס "עמותת להב", הפועלת עוד משנת 1964. להב ממוקמת ופועלת בתחומי הפקולטה לניהול של האוניברסיטה.
  • עתידים חברה לתעשיות עתירות מדע בע"מ – חברה שהוקמה בשנת 1972 כמיזם משותף של האוניברסיטה ושל עיריית תל אביב. החברה הקימה את קריית עתידים, שנועדה להיות קריה לתעשיות עתירות מדע. בשנות האלפיים, מהווה "קריית עתידים", הנמצאת בצפונה של תל אביב, מתחם בו ממוקמות חברות מובילות מתחומי ההיי טק, התקשורת, הפיננסים והרפואה.
  • אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב – עמותה הפועלת לצד האוניברסיטה ומלווה אותה מאז הקמתה. האגודה עוסקת בשני הבטים של גיוס משאבים: "גיוס רוחני" – גיוס ושילוב מעגלי תמיכה ציבוריים ועסקיים, ו"גיוס חומרי" – גיוס כספים להשקעה במחקר, הוראה, מלגות ופיתוח הקמפוס. אגודת הידידים מוכרת כמוסד ציבורי על ידי רשות המיסים בישראל ומאושרת לצורכי תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
  • מועדון האוניברסיטה ע"ש מרסל גורדון – עמותה שמטרתה לקיים ולהפעיל מועדון חברים לסגל האקדמי של האוניברסיטה. המועדון מהווה מקום מפגש חברתי ותרבותי לסגל, והוא מציע לחבריו פעילויות תרבות, כנסים וימי עיון. המועדון ממוקם בתחומי הבית הירוק, הנמצא בסמוך לקמפוס האוניברסיטה.
  • אנו – מוזיאון העם היהודי (היה קרוי עד שנת 2021 מוזיאון בית התפוצות, המוזיאון לפזורה יהודית על שם נחום גולדמן) – המוזיאון, שהוקם בשנת 1978 והמאוגד כחברה לתועלת הציבור, אינו מצוי בבעלותה של האוניברסיטה, אך ממוקם בתחומה.

קשרים בין-לאומיים

עריכה

אוניברסיטת תל אביב מקדמת את קשריה הבין-לאומיים והשפעתה הגלובלית בדרכים שונות. היא מקיימת שותפויות אסטרטגיות עם מוסדות בחו"ל כולל שיתופי פעולה עם אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן, אוניברסיטת מנצ'סטר, IIT מדרס, אוניברסיטת שנדונג ועוד. באוניברסיטה לומדים כ-2,000 תלמידים בין-לאומיים מדי שנה במסגרת תארים בין-לאומיים, תוכניות קצרות טווח וחילופי סטודנטים, וכן תלמידי מחקר בין-לאומיים; בנוסף, היא מעודדת את הבין-לאומיות כחלק חשוב מפעילותם של תלמידי וסגל האוניברסיטה על ידי הרחבת היצע הקורסים באנגלית, שילוב מרצים מחו"ל בתוכניות הלימודים, העלאת מספר הסטודנטים ואנשי סגל המשתתפים בתוכניות חילופים והכשרה בחו"ל ועוד.

תוכניות ופעילויות מיוחדות

עריכה

תוכניות חוץ-תקציביות

עריכה

החל משנת 2002 החלה האוניברסיטה במגמה של פתיחת תוכניות חוץ-תקציביות, המכונות לעיתים תוכניות לימוד מיוחדות למנהלים ולבכירים. התוכניות הן כולן לתואר שני ללא תזה, רובן מרוכזות לשנת לימודים אחת ולשני ימי לימוד מרוכזים בשבוע, וזאת על מנת להתאימן לסטודנטים העובדים במשרה מלאה. תוכניות אלה אינן מהוות חלק ממסלול הלימודים הרגיל, דרישות הקבלה אליהן שונות במקצת, והן אינן מתוקצבות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, דבר המאפשר לאוניברסיטה לגבות עליהן שכר לימוד הגבוה משמעותית משכר הלימוד הרגיל. שכר הלימוד הממוצע בתוכניות אלה עומד על כ-40,000 ש"ח לשנה ולעיתים הוא אף גבוה הרבה יותר. במקרים רבים משולם שכר הלימוד על ידי מקום עבודתם של הסטודנטים (תוך חיוב הסטודנטים במס הכנסה על הטבה זו).

לאוניברסיטה הייתה מגמה מוצהרת, שבאה לידי ביטוי בתוכנית האסטרטגית הרב-שנתית שלה משנת 2008, להגדיל את מספר תוכניות הלימוד החוץ-תקציביות ואת מספר הסטודנטים הלא מתוקצבים הלומדים בהן, וזאת על מנת להשתחרר מהמגבלות המוטלות על ידי ות"ת ולהגדיל את הכנסות האוניברסיטה. מאז שנת 2011 האוניברסיטה אינה מוסיפה תוכניות חוץ-תקציביות, אולם נכון לשנת הלימודים תשע"ד הייתה אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטה שבה לומד המספר הרב ביותר של סטודנטים בתוכניות חוץ תקציביות עם כ-1,926 לומדים ב-17 תוכניות חוץ-תקציביות שונות. תוכניות אלו מתקיימות בשבע מהפקולטות ובביה"ס לחינוך בהן ניתן למנות את התוכנית למנהל ומנהיגות בחינוך ואת התוכנית לניהול מצבי חירום ואסון.[131] המתנגדים למגמה זו טוענים, כי מדובר בצעד המוביל לכיוון של הפרטת האוניברסיטה ובהעדפת תוכניות אלו על פני מסלולי הלימוד המסורתיים.

פעילויות ושירותים לקהל הרחב

עריכה

באוניברסיטת תל אביב תוכניות מיוחדות ואירועים המיועדים לקהל הרחב, כמו גם מתן שירותים לציבור, בהם:

  • מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שבו מוצגים יותר מחמישה וחצי מיליון פריטים של בעלי חיים וצמחים.[132]
  • סדרת "לומדים בגילמן" – תוכנית העשרה בפקולטה למדעי הרוח הכוללת סדרות מיוחדות של הרצאות לצד השתלבות בקורסים מן התואר הראשון.[133]
  • סדרת העשרה והשראה באמנויות – תוכנית העשרה בפקולטה לאמנויות הכוללת סדרות מיוחדות לצד השתלבות בקורסים מן התואר הראשון[134]
  • סדרת הקונצרטים של בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה – מנוי לסדרות קונצרטים של תזמורת בית הספר למוזיקה, ובהם קונצרטים בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה נשיא הכבוד של בית הספר[135]
  • סדרת הרצאות בחסות הרקטור בצהרי יום ד' – בסדרה משתתפים מרצים מאוניברסיטת תל אביב, שכל אחד מהם מעביר במשך סמסטר שלם סדרת הרצאות בנושא מסוים[136]
  • המועדון האסטרונומי – הרצאות בנושאי אסטרונומיה המיועדות לקהל הרחב. המועדון האסטרונומי מאורגן בהתנדבות למען הקהילה על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים של החוג לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה והחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים[137]
  • ידעת את זה? – אירועים המיועדים לקהל הרחב וכוללים הרצאות וסדנאות. האירועים מתקיימים אחת לחודש, בכל חודש סביב נושא אחר, החל משנת תשע"ה.[138]
  • הדקאנט לחדשנות בהוראה ובלמידה – אחראי בין היתר על פיתוח קורסים דיגיטליים בפלטפורמות הלמידה Coursera, edX וקמפוס IL. עד כה נרשמו לקורסים של אוניברסיטת תל אביב מאות אלפי נרשמים מיותר מ-120 מדינות מרחבי העולם.[139]
  • אירועים בקמפוס – כנסים, ימי עיון, סמינרים ואירועים אקדמיים ותרבותיים הפתוחים לקהל הרחב. בזמן הלימודים מתקיימים מדי שבוע עשרות אירועים.[140]
  • הקליניקות המשפטיות – הוקמו במטרה להגביר את מעורבותם של אנשי משפט בקידום תרבות משפטית המחויבת לצדק חברתי. הקליניקות נותנות שירות לאוכלוסיות מוחלשות, ופועלות לקדם נושאים עקרוניים כגון זכויות אדם, צדק סביבתי, זכויות ניצולי השואה, זכויות פליטים, זכויות עובדים, זכויות דיור ועוד.[141]
  • מרפאות לבריאות הפה והשיניים – בית הספר לרפואת שיניים מציע לציבור את כל סוגי הטיפולים במחירים נמוכים משמעותית יחסית לשוק הפרטי ולמרפאות של קופות החולים.[142]
  • אוניברסיטת תל אביב לנוער – נוער שוחר מדע – מרכז לפעילויות מדע והעשרה המתקיימות במהלך השנה וכמו כן בחודשי חופשת הקיץ.[143]
  • קייטנות לילדים ונוער במהלך חופשת הקיץ – תוכנית קייטנות המתקיימת עשרות שנים בחסות ובתחומי האוניברסיטה.[144]

חבר הנאמנים

עריכה

חבר הנאמנים של האוניברסיטה מורכב מחברים ישראליים ומחברים מחו"ל. מספר החברים הישראליים הוא קבוע, 120, כאשר 32 מהם הם חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה, הנבחרים על ידי סנאט האוניברסיטה. החברים הישראליים שאינם חברי הסגל האקדמי נבחרים על ידי חבר הנאמנים בהצבעה חשאית. מספר החברים שאינם ישראליים אינו קבוע, וחברים חדשים מחו"ל נבחרים על ידי חבר הנאמנים, על פי המלצה של ועדת מינויים. תקופת כהונתם של כל החברים היא שנתיים, אולם ניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות. יו"ר חבר הנאמנים ממונה על ידי חבר הנאמנים, בהתאם להמלצת ועדת חיפוש, לתקופת כהונה של 4 שנים, אותה ניתן להאריך לתקופת כהונה אחת נוספת. נשיא האוניברסיטה, יו"ר הוועד המנהל, הרקטור, הפרו-רקטור ודקאני הפקולטות חברים בחבר הנאמנים מתוקף תפקידם.

חבר הנאמנים משמש כמעין אספה כללית של האוניברסיטה. בין השאר, הוא המוסמך לאשר שינויים בחוקת האוניברסיטה, על פי המלצות הוועד המנהל, לדאוג ולסייע למימון תקציבי האוניברסיטה, לתאם פעולות של אגודות ידידי האוניברסיטה בישראל ובחו"ל, לאשרר את מינויו של נשיא האוניברסיטה ולאשר את הענקת תוארי הכבוד מטעם האוניברסיטה. כמו כן, חבר הנאמנים מקבל דיווחים שנתיים מהנהלת האוניברסיטה לגבי התנהלות ענייניה של האוניברסיטה, נכסיה ועסקיה, התוכניות והתקציבים השנתיים והרב שנתיים של האוניברסיטה, הקמת גופים אקדמיים חדשים או שינויים מבניים בגופים אקדמיים קיימים, וכן לגבי הסדרים מהותיים בין האוניברסיטה לגופים אחרים.

חבר הנאמנים מתכנס אחת לשנה למושב בן שבוע בישראל, במהלך חודש מאי. במסגרת אירועי המושב מחולקים מדי שנה פרסי דן דוד ותוארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה.

בשנים 2013–2021 כיהן בתפקיד יו"ר חבר הנאמנים פרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, ויו"ר ג'יי פי מורגן צ'ייס אינטרנשיונל. בשנת 2022 מונתה לראשונה אישה ליו"ר חבר הנאמנים, עו"ד דפנה מיתר-נחמד, נדבנית וממקימי המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטה.

נשיאי האוניברסיטה

עריכה
שם תקופת כהונה
ג'ורג' וייז 1963–1971
יובל נאמן 1971–1975
חיים בן שחר 1975–1983
משה מני 1983–1991
יורם דינשטיין 1991–1998
איתמר רבינוביץ 1998–2007
צבי גליל 2007–2009[145]
יוסף קלפטר 2009–2019
אריאל פורת 2019–מכהן

בכירים נוספים בהנהלת האוניברסיטה

עריכה

רקטורי האוניברסיטה לדורותיהם

עריכה
שם תקופת כהונה
ישראל אפרת 1956–1959
אלפרד קלופשטוק 1959–1964
בנציון כץ 1964–1969
אנדרה דה-פריס 1969–1972
שלמה סימונסון 1972–1977
שלום אברבנאל 1977–1980
יורם דינשטיין 1980–1985
יהודה בן-שאול 1985–1990
איתמר רבינוביץ 1990–1993
דן עמיר 1993–1997
נילי כהן 1997–2001
שמעון ינקלביץ 2001–2005
דני לויתן 2005–2010
אהרן שי 2010–2015
ירון עוז 2015–2020
מרק שטייף 2020–מכהן

סגני הנשיא והמנכ"לים לדורותיהם

עריכה
סגן הנשיא מנכ"ל / סגן הנשיא למינהל
היינריך מנדלסון 1965 זלמן לביא 1962–1964
יובל נאמן 1965–1966 יצחק הופמן 1964–1965
חיים שיבא 1966–1970 אהרון דורון 1965–1975
יהושע יורטנר 1970–1973 יצחק בר-און 1975–1977
סגן הנשיא למחקר ופיתוח סגן הנשיא לקשרי חוץ אמנון גולן 1977–1982
מרדכי סוקולובסקי 1976–1983 אביעזר שלוש 1977–1980 דוד לויתן 1982–1987
יצחק ויץ 1984–1987 יחיאל בן צבי 1980–2007 נעמן גור 1987–1994
זאב לוין 1987–1992 גארי ססמן 2007–2013 דוד לניר 1994–1999
עמנואל מרום 1992–1997 עמוס אלעד 2013–מכהן ניב אחיטוב 1999–2003
יאיר אהרונוביץ 1997–2001 סגני הנשיא במינוי אישי גדעון לנגהולץ 2003–2007
רות שלגי 2001–2005 אבי פרימור 2000–2003 מרדכי כהן 2007–2017
חגית מסר-ירון 2005–2008 אילנה בן-עמי 2002–2005 גד פרנק 2017–מכהן
אהוד גזית 2008–2012 יחיאל בן צבי 2008–2010
ערן רבני 2012 סגן הנשיא לקשרים אקדמיים בינ"ל סגנית הנשיא להוגנות, גיוון וקהילה
יואב הניס 2012–2020 רענן ריין 2012–2020 נטע זיו 2022–מכהנת
דן פאר 2020–מכהן מלאת שמיר 2020–מכהנת

כתבי עת

עריכה
  • עיוני משפט – כתב העת המרכזי בעברית שמפרסמת הפקולטה למשפטים. נוסד בשנת 1971, ומאז יוצא לאור שלוש פעמים בשנה. נחשב לאחד מכתבי-העת המשפטיים המובילים בישראל, ומתפרסמים בו מאמרים חדשניים ומקוריים בכל תחומי המשפט.
  • Estudios Interdisciplinarios América Latina y el Caribe ("לימודים בין דיסציפלינריים של אמריקה הלטינית והקריביים") – כתב עת חצי שנתי ותלת לשוני באנגלית, בספרדית ובפורטוגזית. זהו כתב העת היחיד בישראל המוקדש ללימודי אמריקה הלטינית. יוצא לאור החל משנת 1990, מטעם מכון סוורדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית שבאוניברסיטה.
  • Theoretical Inquiries in Law – כתב עת בשפה האנגלית היוצא לאור החל משנת 2000 פעמיים בשנה על ידי מרכז-על ע"ש צגלה למחקר בין-תחומי של המשפט, הפקולטה למשפטים, ועוסק בתאוריה של המשפט. בשנת 2008 דורג כתב העת על ידי מערכת הדירוגים של Washington and Lee Law School כראשון בעולם מבין כתבי העת המשפטיים המתפרסמים מחוץ לארצות הברית.
  • משפט חברה ותרבות – כתב עת המהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בינתחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים. כרכי הסדרה יוצאים לאור אחת לשנה, וכל אחד מהם מוקדש לנושא מוגדר. הסדרה נערכת בפקולטה למשפטים, אך היא מהווה במה כלל-אוניברסיטאית.
  • מעשי משפט – כתב-עת למשפט ולתיקון חברתי. יוצא מטעם תוכנית "המשפט בשירות הקהילה" בפקולטה למשפטים, ועוסק בהיבטיה השונים של העשייה משפטית למען שינוי ותיקון חברתיים. יוצא לאור אחת לשנה. מאז הקמתו, חברים במערכת כתב העת סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ושני במשפטים, לצד עורכי דין ותיקים ואנשי אקדמיה.
  • דיני ישראל – שנתון לחקר המשפט העברי. המאמרים בו מתפרסמים בעברית ובאנגלית.
  • קשר – כתב עת בשפה העברית לחקר תולדות העיתונות והתקשורת היהודית בעולם היהודי ובישראל. נוסד בשנת 1987, ויוצא לאור פעמיים בשנה על ידי המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן שבאוניברסיטה.
  • מותר – כתב העת של הפקולטה לאמנויות, העוסק בדיון בין-תחומי בחקר האמנויות. נוסד בשנת 1993. מאז היווסדו ועד 2015 העורכת הראשית שלו הייתה פרופ' נורית כנען-קדר.
  • פס יצירה – כתב עת לקולנוע טלוויזיה ומדיה חדשה המוצא לאור משנת 2004 במסגרת הפקולטה לאומנויות על ידי הסטודנטים לקולנוע משנה שלישית. כתב העת דן בסרטים חדשים תוך שימוש בידע אקדמי בלשון קלילה ונגישה לקהל הרחב והוא מכסה תחום רחב של סוגות ויוצרים מהארץ ומהעולם.
  • אסף – כתב עת של הפקולטה לאמנויות המפרסם מאמרים של חוקרי תוכניות הלימוד; תיאטרון, תולדות האמנות, קולנוע ומוזיקה.
  • TAJ – Theatre Arts Journal – כתב עת אלקטרוני למחקרים בסצנוגרפיה ובביצוע במה הנבדק על ידי עמיתים ומוקדש לחקר התרחשויות באמנויות הבמה. נוסד על ידי האגודה לחקר תיאטרון גורדון קרייג ומתפרסם בחסות מכון מוריס אי. קוריאל ללימודי אירופה באוניברסיטת תל אביב. כתב העת מתפרסם באביב וסתיו באתר: https://taj.tau.ac.il. כתב העת פתוח לא רק בפני חוקרי תיאטרון אלא גם בפני מתרגלים וכל מי שיש להם עניין באומנויות הבמה והוא מעודד מחקרים מדעיים מקוריים הבוחנים את ההיבטים הוויזואליים והאודיאלי של הביצועים – במה, תלבושות, עיצוב תאורה וסאונד, ארכיטקטורת תיאטרון, מסכות, בובות ותנועה כאל יסוד חושני – ותרומתם לבניית המשמעות בהקשר פוליטי, חברתי ואסתטי, בעבר כמו בהווה. כתב העת מחולק לקטגוריות הבאות: הנחות, עשיית היסטוריה, סצנוגרפיה והבמאי, ביקורות על ביצועים וביקורות ספרים.
  • זמנים – כתב עת בנושא היסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. נוסד בשנת 1979, מאז שנת 2004 מתפרסם בשיתוף פעולה עם המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.

פרסים, תארים ואותות המוענקים על ידי האוניברסיטה

עריכה
  • דוקטור כבוד – החל משנת 1965 מעניקה האוניברסיטה מדי שנה, בהתאם להחלטת סנאט האוניברסיטה, תוארי דוקטור כבוד לפילוסופיה לאנשים בעלי הישגים מיוחדים או תרומה מיוחדת לאוניברסיטה או לחברה. התארים מוענקים במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה.[146]
  • עמית כבוד – תואר המוענק על ידי האוניברסיטה, בהתאם להחלטת הוועד המנהל שלה, לאנשים שתרמו תרומה ייחודית לקידומה ופיתוחה של האוניברסיטה. התארים מוענקים מדי שנה, החל משנת 1978.[147]
  • פרס דן דוד – הוא פרס שמעניקה קרן דן דוד בשיתוף האוניברסיטה מאז שנת 2002, לאנשים שהגיעו למצוינות ותרומה לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע ובעסקים. בקופת הקרן מאה מיליוני דולרים והיא תרומתו של איש העסקים דן דוד. המנהל הראשון המייסד של הפרס היה פרופסור גד ברזילי. פרסי דן דוד מוענקים מדי שנה בחודש מאי, במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה.
  • מדליית ג'ורג' וייז לשיתוף פעולה אקדמי בין-לאומי, על שם ג'ורג' וייז נשיאהּ הראשון של האוניברסיטה. המדליה מוענקת החל משנת 1986 אחת למספר שנים, באופן בלתי סדיר.[148]
  • אות הנשיא – האות מוענק אחת לשנה, החל משנת 1981, על ידי נשיא האוניברסיטה, לאנשים בעלי הישגים ותרומה ייחודית בתחומם.[149]
  • פרסי סאקלר – פרסי סאקלר הבין-לאומיים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר במדעים הפיזיקליים מוענקים לחוקרים צעירים אשר תרמו תרומה משמעותית ופורצת דרך למדע. מדי שנה מוענקים שני פרסי סאקלר, האחד בתחום הביופיזיקה והשני בתחומי הכימיה והפיזיקה לסירוגין. הפרס מנוהל על ידי אוניברסיטת תל אביב ונוסד ביוזמתם ובתרומתם של ד"ר ריימונד ובברלי סאקלר.

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב

עריכה
  ערך מורחב – אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב היא עמותה המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב, מייצגת אותם ופועלת למען רווחתם. האגודה נוסדה בשנת 1965 (הוקמה מחדש בשנת 1983), והיא אחת מאגודות הסטודנטים הוותיקות והגדולות בישראל. האגודה היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים בישראל, ולמעשה הייתה (בגלגולה הקודם כאגודת הסטודנטים של בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב) אחת ממייסדות ההתאחדות בשנות ה-30 של המאה ה-20 (אז נקראה "התאחדות הסטודנטים העברים בארץ ישראל").

בשנת תשע"ד היו חברים באגודה כ-90% מכלל הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב.

קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב

עריכה
 
אוניברסיטת תל אביב בצילום אוויר

קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב שוכן על הגבעה שממזרח לשכונה, ומשתרע בחלקו על השטח בו ניצב בעבר הכפר שייח' מוניס. אורכו מצפון לדרום הוא כ-1,200 מטר, ורוחבו מגיע ל-750 מטר לכל היותר. הוא תחום במערב על ידי רחוב חיים לבנון, אם כי מעונות הסטודנטים ברחוב איינשטיין, נמצאים מערבית לו, ועל ידי מדרון הכורכר היורד לעבר נתיבי איילון ממזרח. מדרום תוחם אותו רחוב ג'ורג' וייז ומצפון רחוב קלצ'קין, אם כי "בית יד אבנר" והמרכז למרשם נמצאים מצפון לרחוב זה.

תוכנית האב לקמפוס שיכלול 5,000 סטודנטים נערכה בתחילת שנות החמישים על ידי האדריכל ורנר יוסף ויטקובר, שהמשיך ללוות אותה עד לשנות השמונים. בתחילת שנות ה-80 תוכננה תוכנית אב חדשה ל-21,000 סטודנטים עי אדריכל משה עצמון, אדריכל האוניברסיטה. תחילת הקמתו של הקמפוס בשנת 1955 עת הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום") שבנייתו הסתיימה ב-1959. תחילה התפתחו בניני האוניברסיטה סביב בניין טרובוביץ', וב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס באופן רשמי. בשנות ה-70 ו-80, עם פיתוח תוכנית האב החדשה ע'י אדריכל עצמון, התפתח הקמפוס בעיקר לכיוון צפון, לעבר שכונת אפקה, אך לאחר מכן גרמה מצוקת המקום לתחילת הבנייה לכיוון דרום, במורד הגבעה ולאורך רחוב חיים לבנון. שני חלקי הקמפוס – הדרומי והצפוני – נותרו מנותקים על ידי חלקו הצפוני של רחוב ג'ורג' וייז, וגשר קטן להולכי רגל נבנה מעליו. לבסוף אוחדו שני החלקים. רובו של קטע הרחוב כלול כיום בתחומי הקמפוס והשטח זכה בעיבוד מחודש שנועד לטשטש את קו הגבול. עם זאת, הגשר עדיין ניצב על כנו.

בהתאם לעקרונות התכנון של אותה התקופה, שטח הקמפוס ירוק ומטופח, וככלל קיימת הפרדה מוצלחת בין דרכים המיועדות לכלי רכב לבין מעברים ושבילים המיועדים להולכי רגל. השטח משופע במדשאות, בצמחים ובעצים, ובין בנייני האוניברסיטה מקשרים שבילים, רחבות ומשטחים ציבוריים. ברחבי הקמפוס פזורים עשרות פסלים של אמנים ידועי שם. לחלק מהמבנים בקמפוס ערך אדריכלי ואסתטי.

לאדריכל משה עצמון הוענק פרס רכטר לארכיטקטורה על "..תכנון הקמפוס ועל תכנון כיכר אנטין המבטא את הרעיון של שילוב הקמפוס והעיר..."

מעונות הסטודנטים

עריכה
 
בית מילמן – מעונות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב – תצלום אוויר

מעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב שתוכננו על ידי אדריכל אברהם יסקי, בפינת הרחובות איינשטיין וחיים לבנון, וידועים כ"מעונות איינשטיין". מתחם המעונות כולל כ-1,100 מיטות, הפזורות על פני שבעה בניינים. בנוסף, קיים במתחם מגוון של שירותים העומדים לרשות הסטודנטים: מועדון דיירים, חדר מחשבים, כיתת לימוד, מכונות צילום, פינת קפה, חדר כושר, סופרמרקט וקפיטריה.[150]

מתחם המעונות ממוקם מול הכניסה הראשית לקמפוס (כיכר אנטין), אשר תוכננה על ידי אדריכל עצמון וביטאה את שילוב העיר וקמפוס האוניברסיטה.

החל משנת הלימודים תשס"ט העבירה האוניברסיטה את ניהול ותפעול המעונות לחברת "שיכון ובינוי", במסגרת הסכם שנחתם ב-2008, לפיו התחייבה החברה לשפץ את מעונות איינשטיין וכן להקים מתחם מעונות חדש בקמפוס ברושים, ההולך ומתהווה ליד הבית הירוק. בתחילת שנת הלימודים תשע"ד נפתח מתחם המעונות החדש, הכולל כמאתיים דירות בעלות שני חדרים, כמאה דירות בעלות שלושה חדרים עבור משפחות או שותפים, ולראשונה בישראל גם כאלף דירות סטודיו ליחיד, וכן מועדונים ושטחי רווחה. הפרויקט מתבצע בשיטת BOT, וחברת "שיכון ובינוי" קיבלה זיכיון לתפעול המעונות למשך 25 שנים.[151]

החל משנת 2000, ולמשך 5 שנים, שכרה האוניברסיטה מחברת "השתתפויות בנכסים" שני בנייני מעונות נוספים, הנמצאים ברמת אביב בקרבת האוניברסיטה: בית מילמן ("מעונות מילמן"), הנמצא ברחוב טאגור ובו בניין אחד בן 8 קומות המכיל כ-250 מיטות, ובית ברודצקי ("מעונות ברודצקי"), הנמצא ברחוב ברודצקי ובו בניין עם שלושה אגפים וכ-125 מיטות. לאחר 5 שנים החליטה האוניברסיטה להפסיק את שכירת הבניינים, בשל מצבה הכספי הקשה ולנוכח העובדה שנאלצה לסבסד את הפרויקט. החל מאוקטובר 2005 מעונות מילמן וברודצקי מנוהלים ומתופעלים על ידי חברת נכס, החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים.

בשנת 2016, הושקו מעונות עיר הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. מדובר בפרויקט הבנייה הגדול בתולדות המוסד. הוא משתרע על שטח כולל של 35 אלף מ"ר, וכולל שמונה בנייני מעונות חדשים בני שבע עד תשע קומות, וזאת לצד מרחבים ירוקים, מרכז מסחרי עם חנויות, בתי קפה ומסעדות, מועדון סטודנטים ועוד.

אדריכלות בקמפוס

עריכה

בנייני הקמפוס של אוניברסיטת תל אביב מייצגים את האדריכלות הישראלית של תקופתה: מהפונקציונליזם המינימליסטי של סגנון הבאוהאוס, דרך בנייני הבטון המסיביים של שנות השבעים השייכים לזרם הברוטליסטי, הנאו-מודרניזם והפוסט-מודרניזם של שנות השמונים והתשעים, ועד לבנייה אקולוגית במאה ה-21.

בין הבניינים הבולטים בסגנונם הייחודי:

  •  
    בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, בתכנון האדריכל מריו בוטה
  •  
    בית הספר לשפות ע"ש ווב
  •  
    בניין גילמן של הפקולטה למדעי הרוח
  •  
    בניין הסנאט
  •  
    הבית הירוק
  •  
    בניין בית הספר לרפואה על שם סאקלר
  •  
    הגלריה האוניברסיטאית
  •  
    בניין בית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס

פסלים בקמפוס

עריכה

בקמפוס האוניברסיטה פזורים פסלים רבים של אמנים ידועי שם, כגון:

  •  
    הפסל "האצטקי" בכניסה לבניין מקסיקו
  •  
    פסלו של יגאל תומרקין, "התרחשויות" משנת 1972, ברחבת הדשא המרכזית של האוניברסיטה. ברקע: בניין הפקולטה לניהול בתכנון האדריכלים בנימין אידלסון, יעקב הרץ וגרשון ציפור
  •  
    פסל שואה ותקומה מעשה ידי הפסל עמנואל הצופה
  •  
    הפסל "עקדת יצחק" של מנשה קדישמן
  •  
    פסל בסמוך לבניין הסנאט
  •  
    פסל באוניברסיטה – מחווה ליוהאן קפלר מאת יגאל תומרקין
  •  
    אתר זיכרון לחללי האוניברסיטה בעיצוב מיכאל גרוס (אמן)

אנדרטה בקמפוס

עריכה

בקמפוס ניצבת אנדרטה לחללי האוניברסיטה במערכות ישראל.

מפת הקמפוס

עריכה
מפת אזור אוניברסיטת תל אביב
(ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות)
לחצו כדי להקטין חזרה
 מרכז הירידים והקונגרסים בישראלהדרייב איןהמרכז לטכנולוגיה חינוכיתהטלוויזיה החינוכיתהגנים הבוטנייםהגן הזואולוגישייח' מוניסשדרות קק"למחלף קק"לטיילת המדעהבית הירוקהפקולטה להנדסהבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לכלכלהאודיטוריום סמולרשהפקולטה למשפטיםבית הכנסת צימבליסטההפקולטה לניהולהפקולטה למדעים מדויקיםאנו – מוזיאון העם היהודיהספרייה המרכזית ע"ש סוראסקיספריית וינרהפקולטה לרפואהמסוף האוניברסיטהמרכז עלית לספורטהפקולטה לאמנויותהגלריה האוניברסיטאיתכיכר אנטיןבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטההפקולטה למדעי החברההמכון למחקרי ביטחון לאומימכון התקנים הישראליאפקהנווה אביביםרמת אביברחוב חיים לבנוןמסילת הירקוןמסילת החוףנתיבי איילון
 

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
עיינו גם בפורטלים:
  פורטל תל אביב-יפו
  פורטל חינוך

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: אוניברסיטת תל אביב
  דיווחים בוויקיחדשות: תגית:אוניברסיטת תל אביב
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוניברסיטת תל אביב
  טקסונומיה בוויקימינים: TAU

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 לפי לוח 3 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ https://www.usnews.com/education/best-global-universities
  4. ^ ShanghaiRanking's Academic Ranking of World Universities, www.shanghairanking.com
  5. ^ Jordan Rubio, James Thorne, PitchBook Universities: Top 100 colleges ranked by startup founders - PitchBook, PitchBook, ‏30 באוגוסט 2024
  6. ^ דב איתן, הוקם גרעין לאוניברסיטה בתל אביב, מעריב, 6 בספטמבר 1953
  7. ^ חבר שופטים קבע הסמל לאוניברסיטת תל־אביב, מעריב, 13 בנובמבר 1962
  8. ^ 1 2 השנה ה-13 ברציפות: אוניברסיטת MIT שוב נבחרה לטובה בעולם – ואיפה תל אביב?, באתר כלכליסט, 5 ביוני 2024
  9. ^ QS World University Rankings 2025, Top Universities, ‏2024-09-03 (באנגלית)
  10. ^ שמונה עובדות על הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב, באתר האוניברסיטה
  11. ^ האוניברסיטה, כתב העת של אוניברסיטת תל אביב, חורף 2008/09, עמ' 4
  12. ^ הרשימה המלאה של חברי סגל האוניברסיטה שזכו בפרס ישראל, באתר האוניברסיטה
  13. ^ תמרה טראובמן, מאבק ההישרדות של אוניברסיטת תל אביב, באתר הארץ, 1 באפריל 2005
  14. ^ אסף אביר, התכנית של אונ' ת"א: פיטורים, קיצוצים וסגירת חוגים, באתר nana10‏, 7 בדצמבר 2005(הקישור אינו פעיל, 3.3.2020)
  15. ^ מורן זליקוביץ', ועדת החינוך: אל תסגרו את ביה"ס להנדסאים, באתר ynet, 16 בפברואר 2005
  16. ^ רועי גולדנברג, ‏דו"ח המבקר: תוספות שכר עד 250% בטכניון ובאונ' ת"א, גירעונות עד מיליארדי שקלים וניגודי עניינים במוסדות האקדמיים, באתר גלובס, 17 במרץ 2009
  17. ^ תמר טרבלסי-חדד, "האוצר לעובדי האוניברסיטה: תחזירו 100 מיליון שקלים", ידיעות אחרונות, 3 באפריל 2009
  18. ^ עודד בן יהודה, "מגניב" או מבולבל? המיתוג החדש של אוניברסיטת תל אביב, באתר Xnet‏, 18 בינואר 2016
  19. ^ משה שטיינמץ‏, חברי סגל אוניברסיטת תל אביב נגד הלוגו החדש: "מכוער ומסורבל", באתר וואלה, 3 בפברואר 2016
  20. ^ אתר הפקולטה לרפואה
  21. ^ אתר בית הספר לרפואה
  22. ^ אתר בית הספר לרפואת שיניים
  23. ^ אתר בית הספר למקצועות הבריאות
  24. ^ אתר הפקולטה למדעים מדויקים
  25. ^ אתר בית הספר לכימיה
  26. ^ אתר בית הספר למדעי המחשב
  27. ^ אתר בית הספר למדעי המתמטיקה
  28. ^ אתר בית הספר ללימודי הסביבה
  29. ^ אתר החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם
  30. ^ אתר החוג לגאופיזיקה
  31. ^ אתר החוג ללימודי הסביבה
  32. ^ אתר בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה
  33. ^ אתר הפקולטה למדעי החיים
  34. ^ אתר בית הספר לזואולוגיה
  35. ^ אתר בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון
  36. ^ אתר בית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה
  37. ^ אתר בית הספר למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן (באנגלית)
  38. ^ אתר הפקולטה להנדסה
  39. ^ אתר בית הספר להנדסת חשמל
  40. ^ אתר בית הספר להנדסה מכנית
  41. ^ אתר המחלקה להנדסת תעשייה
  42. ^ אתר המחלקה להנדסה ביו-רפואית
  43. ^ אתר המחלקה למדע והנדסה של חומרים
  44. ^ אתר הפקולטה למדעי הרוח
  45. ^ אתר בית הספר להיסטוריה
  46. ^ אתר החוג ללימודי מזרח אסיה
  47. ^ אתר החוג להיסטוריה כללית
  48. ^ אתר החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה
  49. ^ אתר בית הספר לחינוך
  50. ^ אתר בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה
  51. ^ אתר החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום
  52. ^ אתר החוג להיסטוריה של עם ישראל
  53. ^ אתר החוג ללשון העברית ולבלשנות שמית
  54. ^ https://humanities.tau.ac.il/bible אתר החוג למקרא
  55. ^ אתר החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד
  56. ^ אתר בית הספר למדעי התרבות
  57. ^ אתר התכנית לתרבות צרפת
  58. ^ אתר התכנית ללימודי תעודה בתרגום
  59. ^ אתר התוכנית ללימודי נשים ומגדר
  60. ^ אתר התכנית למחקר תרבות הילד והנוער
  61. ^ אתר היחידה למחקר התרבות
  62. ^ אתר החוג ללימודים קלאסיים
  63. ^ אתר החוג ללימודי הערבית והאסלאם
  64. ^ אתר החוג לאנגלית וספרות אמריקנית (באנגלית)
  65. ^ אתר החוג לספרות
  66. ^ אתר בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע
  67. ^ אתר החוג לפילוסופיה
  68. ^ החוג לבלשנות
  69. ^ אתר המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות
  70. ^ אתר התכנית ללימודים קוגניטיביים של השפה ושימושיה
  71. ^ אתר התוכנית למדעי הדתות
  72. ^ אתר הפקולטה לאמנויות
  73. ^ אתר בית הספר לאדריכלות
  74. ^ אתר בית הספר למוזיקה
  75. ^ אתר בית הספר לקולנוע וטלוויזיה
  76. ^ אתר החוג לאמנות התיאטרון
  77. ^ אתר החוג לתולדות האמנות
  78. ^ אתר הפקולטה למדעי החברה
  79. ^ אתר בית-הספר למדעי הפסיכולוגיה
  80. ^ אתר בית הספר לעבודה סוציאלית
  81. ^ אתר בית הספר לכלכלה
  82. ^ זהבה דברת, ‏אוניברסיטת ת"א חונכת את בניין ביה"ס לכלכלה ע"ש ברגלס שהוקם בהשקעה של 5 מיליון דולר, באתר גלובס, 11 באפריל 2001
  83. ^ אתר בית הספר ללימודי חברה ומדיניות
  84. ^ אתר החוג לתקשורת
  85. ^ אתר החוג ללימודי עבודה
  86. ^ אתר החוג למדיניות ציבורית
  87. ^ אתר החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
  88. ^ אתר בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים
  89. ^ אתר בית הספר לממשל ולמדיניות (באנגלית)
  90. ^ אתר הפקולטה לניהול
  91. ^ אתר הפקולטה למשפטים
  92. ^ אתר בית הספר למדעי המוח
  93. ^ אתר מכון שלמה שמלצר
  94. ^ אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  95. ^ אתר מרכז משה דיין
  96. ^ אתר מכון כהן
  97. ^ אתר המכון לחקר האינטרנט
  98. ^ אתר מכון חיים הרצוג
  99. ^ אתר המרכז למחקר בינתחומי של המשפט
  100. ^ אתר המרכז לזכויות אדם
  101. ^ אתר המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן (באנגלית)
  102. ^ אתר מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום
  103. ^   אור קשתי, הנהלת אוניברסיטת תל אביב הודיעה על סגירת המרכז למחקרי שלום, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2019
  104. ^ אתר המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי(הקישור אינו פעיל, 18.10.2022)
  105. ^ אתר הספרייה המרכזית
  106. ^ אתר הספרייה למדעי החברה ולניהול
  107. ^ אתר הספרייה למדעי החיים ולרפואה
  108. ^ אתר הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה
  109. ^ אתר הספרייה למשפטים
  110. ^ הספרייה למוזיקה
  111. ^ ספריית בית הספר לאדריכלות
  112. ^ ספריית בית הספר לעבודה סוציאלית
  113. ^ ספריית החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם
  114. ^ ספריית החוג להפרעות בתקשורת
  115. ^ ספריית המכון לארכאולוגיה
  116. ^ אתר ספריית מהלמן
  117. ^ הספרייה ללימודי המזרח התיכון ואפריקה
  118. ^ אתר האוסף בספריית וינר
  119. ^ אתר המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו
  120. ^ אתר היחידה להוראת שפות
  121. ^ אתר אוניברסיטת תל אביב לנוער
  122. ^ אתר הגן הבוטני(הקישור אינו פעיל, 18.10.2022)
  123. ^ אתר הגן הזואולוגי(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  124. ^ אתר מוזיאון הטבע
  125. ^ אתר הגלריה לאמנות
  126. ^ אתר המרכז למורשת היהדות
  127. ^ אתר אולם סמולרש
  128. ^ אתר מצפה הכוכבים (באנגלית)
  129. ^ אתר מרכז העיר
  130. ^ לימודי האיחוד האירופי, באתר go.tau.ac.il
  131. ^ רשימת התוכניות החוץ-תקציביות באתר האוניברסיטה
  132. ^ מאיה כהן, מוזיאון טבע כחול לבן, באתר ישראל היום, 20 ביוני 2018
  133. ^ אתר "לומדים בגילמן"
  134. ^ אתר "העשרה והשראה באמנויות"
  135. ^ אתר מפעל המנויים החדש ע"ש יחיאל בן-צבי(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  136. ^ אתר סדרת הרצאות בחסות הרקטור בצהרי יום ד'
  137. ^ אתר המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב
  138. ^ אתר "אתנחתא"
  139. ^ אוניברסיטת תל אביב באתר קורסרה
  140. ^ לוח האירועים באתר האוניברסיטה
  141. ^ אתר הקליניקות המשפטיות
  142. ^ אודות שירותי המרפאות באתר האוניברסיטה
  143. ^ קורסי קיץ 2023, באתר noar.tau.ac.il
  144. ^ קייטנות קיץ 2023 באוניברסיטה של הקייטנות | קייטנות הקיץ המובילות בישראל | קייטנות הקיץ של אוניברסיטת תל אביב | קייטנות קיץ 2023 המובילות בישראל לילדים ונוער.
  145. ^ נאלץ להתפטר עקב חילוקי דעות עם הוועד המנהל
  146. ^ רשימת מקבלי תואר דוקטור כבוד
  147. ^ רשימת מקבלי תואר עמית כבוד
  148. ^ רשימת מקבלי מדליית ג'ורג' וייז
  149. ^ רשימת מקבלי אות הנשיא
  150. ^ אתר המעונות של האוניברסיטה
  151. ^ יערה מייטליס, אוניברסיטת ת"א מקימה קריית סטודנטים, באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2008
  152. ^ דניאל דגן, מפוארים וריקים, מעריב, 26 בפברואר 1971; המשך


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוניברסיטת_תל_אביב&oldid=39767774"