פתיחת התפריט הראשי
יוסף שלייפשטיין, בן ארבע, ניצול בוכנוואלד, יושב על משאית של אונרר"א זמן קצר לאחר שחרור המחנה.

אונרר"א ראשי תיבות של סוכנות הסעד והשיקום של האומות המאוחדות (מאנגלית: UNRRA, ראשי תיבות: United Nations Relief and Rehabilitation Administration) היא גוף לשעבר של האומות המאוחדות שמטרתו הייתה לטפל בכל הפליטים תחת אזור הכיבוש של בעלות הברית באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה באירופה והמזרח הרחוק.

הארגון הוקם בשנת 1943, פעילותו מומנה בעיקר על ידי ארצות הברית, העסיק כ-12,000 עובדים, מקום מושבו הראשי היה בוושינגטון די. סי. ונסגר בשנת 1948. מנהלו הראשון היה הרברט ליהמן.

הקמת הארגוןעריכה

אונרר"א הוקמה ב-9 בנובמבר 1943 על בסיס הסכמת 44 מדינות שחתמו על הסכם הקמת הארגון בבית הלבן בוושינגטון[1], כהקדמה לפתיחת ועידה בינלאומית לסיוע באטלנטיק סיטי, למחרת. על פי הסכם ההקמה, הוקמה מועצה מנהלת ובה נציג לכל מדינה, וועד מרכזי שבו נציגים של ארבע המדינות שהובילו את הקמת הארגון: ארצות הברית, בריטניה, סין וברית המועצות. על פי ההסכם, הארגון נועד לפעול בכל מדינה שעתידה הייתה להשתחרר על ידי בעלות הברית, לספק מזון, מלבוש ומחסה לנזקקים וכן לשקם את הפעילות הכלכלית במדינות אלה[2]. הוועידה באטלנטיק סיטי ננעלה ב-1 בדצמבר 1943[3]. בוועידה נקבע שהארגון לא ישיב פליטים בכפייה למדינות מהן ברחו, אם הם אינם מעוניינים לשוב אליהן[4]. בוועידה נדונו ארבעה נושאים עיקריים[5]:

  1. מניעת התפתחות מגפות
  2. ארגון אוניות להובלת אספקה
  3. אספקת מזון
  4. שיקום ההריסות ודאגה למגורים לפליטים

פעילותעריכה

 
דרכון מיוחד שהונפק על ידי אונרא ב-1944

אונרר"א פעלה בשטחי גרמניה הכבושה לאחר מלחמת העולם השנייה וסייעה ליותר מ-11 מיליון עקורים לא-גרמנים ושארית הפליטה, שהתרכזו בעיקר בגרמניה לאחר תום המלחמה. על העקורים נמנו עובדי כפייה, שנשלחו לגרמניה על ידי הנאצים, שבויי מלחמה וכן מזרח אירופאים שנמלטו מן הצבא האדום, שלחמו לצד הוורמאכט או שהגיעו מרצונם לגרמניה הנאצית לצורך עבודה.

הארגון לא סייע לאזרחי גרמניה עצמם וגם לא למיליוני הגרמנים האתנים שגורשו ממדינות מזרח אירופה לגרמניה. רוב היהודים שברחו ממדינות הגוש הקומוניסטי לאחר סיומה של המלחמה התגוררו במחנות של הארגון בגרמניה ובאוסטריה.

באסיה הארגון סייע לפליטים בסין ובטיוואן. משרדי הארגון הוקמו בלונדון.

אונרר"א סייעה גם למדינות נוספות, ובכללן ליוון, ליוגוסלביה, לצ'כוסלובקיה, לפולין, לאלבניה, לאיטליה, לסין, לבילורוסיה, לאוקראינה, לאוסטריה ולאיי הדודקנס, שעדיין לא היו אז חלק מיוון.

אונרר"א הייתה מופקדת על פעילותם של 23 ארגוני סעד מתנדבים. ביניהם היו כמה משלחות של ארגונים יהודיים, כגון משלחת של היישוב היהודי בארץ-ישראל, הג'וינט והוועד היהודי לסיוע בחוץ-לארץ.

בשנת 1947 העבירה אונרר"א חלק ניכר ממשימותיה לארגונים בינלאומיים אחרים כגון ארגון הפליטים הבינלאומי (IRO), וסגרה את רוב משרדיה באירופה, ובשנת 1948 נסגרו משרדי הארגון הנותרים באירופה, במזרח הרחוק, במרכז אמריקה ובדרומה, בהודו ובאוסטרליה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אונרר"א בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה