אוסוולדו ארניה

אוֹזְוַלְדוּ אֶאוּקְלִידִס די סוֹאוּזָה אָרָנְיָה (בפורטוגזית: Osvaldo Euclides de Sousa Aranha; הגייה: [ozˈvawdu aˈɾaɲɐ];‏ 15 בפברואר 1894 - 27 בינואר 1960) היה מדינאי ודיפלומט ברזילאי, הידוע בתולדות מדינת ישראל כמי שניהל את ישיבת האו"ם בכ"ט בנובמבר בה הוחלט על חלוקת שטחה של פלשתינה (א"י) המנדטורית לשתי מדינות, יהודית וערבית - החלטה שעל בסיסה הוקמה מדינת ישראל.

אוסוולדו ארניה
Oswaldo Aranha

אוסוולדו ארניה
לידה	15 בפברואר 1894 אלגרטה, ריו גראנדה דו סול, ברזיל
פטירה	27 בינואר 1960 (בגיל 65) ריו דה ז'ניירו, ריו דה ז'ניירו, ברזיל
שם מלא	אוֹזְוַלְדוּ אֶאוּקְלִידִס די סוֹאוּזָה אָרָנְיָה
מדינה
השכלה	הפקולטה למשפט באוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'ניירו (1916)
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית של ריו גראנדה דו סול
שר האוצר של ברזיל 16 ביוני 1953 – 24 באוגוסט 1954 (שנה ו־9 שבועות) תחת נשיא ברזיל ז'טוליו ורגאס → הורסיו לאפר אאוז'ניו גודין ←
16 בנובמבר 1931 – 24 ביולי 1934 (שנתיים ו־35 שבועות) תחת נשיא ברזיל ז'טוליו ורגאס → ג'וזה מריה ויטאקר ארתור דה סוסה קוסטה ←
שר החקלאות של ברזיל 8 ביוני 1954 – 28 ביוני 1954 (3 שבועות) תחת נשיא ברזיל ז'טוליו ורגאס → ז'ואאו קלאופס דה אוליוויירה אפולוניו ז'ורז'י דה פאריה סאלס ←
נשיא העצרת הכללית של האומות המאוחדות 5 במאי 1947 – 20 בספטמבר 1948 (שנה ו־19 שבועות) → פול-אנרי ספאק חוסה ארסה ←
שר החוץ של ברזיל 15 במרץ 1938 – 24 באוגוסט 1944 (6 שנים ו־23 שבועות) תחת נשיא ברזיל ז'טוליו ורגאס → מריו דה פימנטל ברנדאו פדרו לאאו ולוזו ←
שגריר ברזיל בארצות הברית 2 באוקטובר 1934 – 11 בדצמבר 1937 (3 שנים ו־10 שבועות) תחת נשיא ברזיל ז'טוליו ורגאס → רינלדו דה לימה סילבה מריו דה פימנטל ברנדאו ←
שר המשפטים והפנים של ברזיל 3 בנובמבר 1930 – 21 בדצמבר 1931 (שנה ו־6 שבועות) תחת נשיא ברזיל ז'טוליו ורגאס → אפרניו דה מלו פרנקו ז'ואקים מאוריסיו קרדוסו ←
מושל ריו גראנדה דו סול 9 באוקטובר 1930 – 26 באוקטובר 1930 (18 ימים) → ז'טוליו ורגאס סינבל סלדנהא ←
פרסים והוקרה
הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה הצלב הגדול של המסדר הצבאי של ישו הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש
חתימה

ביוגרפיה

ארניה נולד בעיר אלגרטה במדינת ריו גראנדה דו סול, ולמד משפטים ומדעי החברה. הוא קיבל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ריו דה ז'ניירו ב-1916. לאחר סיום לימודיו עסק במקצוע עריכת הדין ובמסגרת עבודתו יצר קשר אישי עם הפוליטיקאי ז'טוליו ורגאס אשר היה אף הוא עורך דין.

ארניה לחם במרידת שנת 1923 נגד המתנגדים לבחירתו מחדש של בורז'ס דה מדיירוס בפעם החמישית למושל המדינה. הוא פיקד על מיליציה אזרחית, וסייע לדכא את המרידה. בשנת 1925 פתח בקריירה פוליטית, ומונה על ידי דה מדיירוס לראש עיר מולדתו. לאחר מכן נבחר לסנאט של מדינתו.

ארניה סייע לידידו ז'טוליו ורגאס לעלות לשלטון בברזיל, בהפיכה צבאית בשנת 1930. ארניה סייע במשא ומתן עם נציגי הצבא שהביא להכרזה על ורגאס כנשיא. לאחר עלייתו של ורגאס לשלטון בברזיל, קיבל ארניה מספר משרות בכירות. בתחילה מונה למושל מדינתו, ריו גראנדה דו סול, ולאחר מכן שימש בין 1931 ל-1934 בתפקיד שר האוצר. בתפקיד זה תרם רבות להקטנת החוב החיצוני של ברזיל, מטרה חשובה של מדיניות ורגאס. בין 1934 ל-1938 שימש כשגריר ברזיל בארצות הברית, וב-1938 קיבל את תפקיד שר החוץ. בתפקידו זה השתתף בישיבות הראשונות של שרי החוץ של מדינות אמריקה, בהן עוצבה מדיניות החוץ הפאן-אמריקנית במהלך השלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה. בישיבות אלו ארניה המליץ על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם מדינות הציר. לקשריו האישיים הטובים של ארניה עם הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט היה חלק חשוב במדיניות החוץ הברזילאית באותה התקופה, וליישום מדיניות "השכן הטוב" עליה הכריז רוזוולט כלפי מדינות אמריקה הלטינית.

במהלך מלחמת העולם השנייה שגריר ברזיל בצרפת לואיס מרטינס דה סוסה דנטאס ניצל את האישור הכללי שקיבל מאוסוולדו ארניה להנפקת מאות ויזות ליהודים שהצליחו בעזרתן לעזוב את צרפת הכבושה.

עצרת החלטת החלוקה

ארניה עמד בראש הישיבה המיוחדת הראשונה של העצרת הכללית של האומות המאוחדות שהתכנסה בשנת 1947, וכראש המשלחת הברזילאית לארגון החל מסורת שעומדת בעינה עד היום, לפיה הדובר הראשון בכנס חשוב זה הוא תמיד ברזילאי. לארניה חלק חשוב בהקמת מדינת ישראל, כאשר תמך בתוכנית החלוקה ועמד בראש הישיבה בה הצביע הארגון על קבלת התוכנית והקמת מדינת ישראל. הוא אף איפשר פיליבסטר בדיון, שאפשר לסוכנות היהודית לגבש רוב מתאים. מאוחר יותר מסר ארניה את פטיש ההצבעה ואת טופס הרישום המקורי מהצבעה זו למוזיאון בקיבוץ ברור חיל.

כאשר שב ורגאס לשלטון, חזר ארניה לשמש כשר בממשלתו בשנת 1953, אך עם התאבדותו של ורגאס, באוגוסט 1954 התפטר, ופנה לעסקיו הפרטיים. לאחר מכן, לבקשת הנשיא ז'וסלינו קוביצ'ק, שב לשמש כנציג ברזיל באו"ם.

מותו והנצחתו בישראל

יד לזכרו של אוסוולדו ארניה, ב"כיכר ארניה" ברחוב אגרון בירושלים

בשנת 1960 מת אוסוולדו ארניה בריו דה ז'ניירו בגיל 65. על שמו נקראים רחובות במספר ערים במדינת ישראל, ובהן תל אביב (מפה), רמת גן (מפה) ובאר שבע (מפה), מועדון לחבר בקיבוץ ברור חיל וכן כיכר בירושלים (מפה) ובניין מעונות במכון ויצמן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוסוולדו ארניה בוויקישיתוף