אוסטין פיי
אוסטין פיי (באנגלית: Austin Peay; 1 ביוני 1876 – 2 באוקטובר 1927) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל ה-35 של מדינת טנסי בין השנים 1923 ל-1927. פיי היה המושל הראשון של טנסי מאז מלחמת האזרחים האמריקאית שנבחר לשלוש כהונות רצופות והראשון שנפטר במהלך כהונתו. לפני היבחרו למושל, כיהן שני כהונות בבית הנבחרים של טנסי בין השנים 1901 ל-1905.
 | |||||
| לידה |
1 ביוני 1876 מחוז כריסטיאן, קנטקי, ארצות הברית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 באוקטובר 1927 (בגיל 51) נאשוויל, טנסי, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות גרינווד, קלארקסוויל, טנסי ארצות הברית | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת וושינגטון ולי | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
  | |||||
בתפקידו כמושל, פיי איחד סוכנויות ממשל, ביצע רפורמה במערכת המס ובמערכת ההשכלה הגבוהה, וכן הרחיב את מערכת הכבישים המהירים במדינה. כהונתו החלה עם גירעון תקציבי של 3 מיליון דולר והסתיימה עם עודף תקציבי. הוא הקים את הפארק המדינתי הראשון בטנסי וקידם את הקמת הפארק הלאומי גרייט סמוקי מאונטיינז. בתקופתו גם חל גידול בסמכויותיו של המושל על חשבון כוחם של המחוקקים.
בשנת 1925 חתם פי על חוק באטלר, אשר אסר את לימוד תורת האבולוציה בבתי הספר הציבוריים והוביל למשפט הקופים.
ראשית חייו
עריכהאוסטין פיי נולד במחוז כריסטיאן שבקנטקי, כבנם של אוסטין פיי, חוואי, ושל קורנליה (לבית ליוול) פיי. הוא למד באוניברסיטת וושינגטון ולי שבלקסינגטון, וירג'יניה, ובקולג' המרכזי שבדאנוויל, קנטקי, ולאחר מכן עבר לקלארקסוויל שבטנסי כדי לעסוק בעריכת דין. ב-1895 נשא פיי לאישה את סאלי הרסט, ולשניים נולדו שני ילדים.
ב-1900 נבחר פיי למושב של מחוז מונטגומרי בבית הנבחרים של טנסי. ב-1905 הוא נבחר כיושב ראש הוועדה הדמוקרטית של טנסי.
ב-1908 ניהל פיי בהצלחה את מסע הבחירות המוצלח של המושל מלקולם פטרסון לבחירה לתקופת כהונה נוספת. באוקטובר אותה שנה, שותפו של פיי למטה הבחירות, דנקן קופר, ובנו רובין קופר, היו מעורבים בירי בנאשוויל שבו נהרג יריבו הפוליטי של פטרסון, אדוארד קארמק. בעקבות התקרית, פרש פיי מהפוליטיקה המדינתית ושב לעיסוקו בעריכת דין בקלארקסוויל.
מושל טנסי
עריכהב-1918 התמודד פיי בבחירות למשרת מושל טנסי מטעם המפלגה הדמוקרטית, ונוצח בהפרש של 12,000 קולות על ידי אלברט רוברטס בבחירות המקדימות.[1]
ב-1922 הביס פיי את המושל לשעבר בנטון מקמילין בבחירות המקדימות של הדמוקרטים, ואת המושל המכהן, הרפובליקני אלפרד טיילור, בבחירות הכלליות.[1]
כשנכנס פיי לתפקידו, הייתה טנסי בחוב חיצוני של 3 מיליון דולר, וספר החוקים למיסוי התבסס ברובו על מס רכוש. במדינה היו 393 ק"מ של כבישים סלולים ומעט מאוד גשרים, ומערכת החינוך שלה הייתה מדורגת אחרונה בכמה קטגוריות. ממשלת המדינה כללה 64 מחלקות שעליהן הייתה למושל שליטה מועטה.[2]
לאחר השבעתו לתפקיד, חתם פיי על חוק הארגון מחדש של הממשל, שאפשר לו לבצע רפורמות. צעדים אלו מיזגו את 64 מחלקות הממשל המדינתי ל-8 מחלקות מרכזיות שבראש כל אחד מהם עמד מנהל שדיווח ישירות למושל.[1] צעדי הרפורמה נתנו למושל גם את השליטה בתקציב המדינה.[2]
כדי לעדכן את חוקי המס, חתם פיי על צעדים להפחתת מס הרכוש, והוטלו מיסים חדשים על רווחי תאגידים. הוא הנהיג מדיניות לתשלום על מיזמים על בסיס מימון קיים ולא על בסיס הנפקת אגרות חוב. בתום כהונתו כמושל הפך הגרעון של 3 מיליון דולר לעודף תקציבי של 1.2 מיליון דולר.[2]
פיי הטיל מס של 2 אחוזים על דלק למכוניות ואגרה לרישום כלי רכב כדי לממן את סלילת הכבישים. בעת מותו ב-1927, התרחבה רשת הכבישים של טנסי מ-393 ק"מ ליותר מ-6,400 ק"מ, כולל כביש מהיר אחד שקישר בין ממפיס לבין בריסטול, שתי ערים השוכנות בשני קצותיה של המדינה. 17 גשרים חדשים נבנו.[2]
בבחירות של 1924 הביס פיי את מועמד הרפובליקנים תומאס פק ביחס קולות של 152,000 ל-121,238.[1]
במהלך תקופת כהונתו השנייה הפעיל פיי את חוק החינוך של 1925. הוא האריך את שנת הלימודים לשמונה חודשים, הנהיג דרישות לקבלת רישיון הוראה ולסולם שכר למורים, והרחיב את המימון לאוניברסיטת טנסי.[1] הוקם בית מדרש למורים בקלארקסוויל, שכיום קרוי אוניברסיטת המדינה אוסטין פיי, ומכון חקלאי שכיום הוא אוניברסיטת טנסי במרטין (אנ').[2]
ב-1925 ייעד פיי את אגם רילפוט שבמחוז אוביון כשמורת ציד ודיג. באותה שנה הוא הקים את רשות הפארקים המדינתיים והיערות.[3]
במרץ 1925 חתם פיי על חוק באטלר, שאסר על הוראת תורת האבולוציה בבתי הספר של המדינה. על חוק זה קראו תיגר המורה מדייטון ג'ון סקופס והאיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות.[4]
ב-1926 ניצח פיי בבחירות לתקופת כהונתו השלישית לאחר שהביס את היל מקאליסטר בבחירות המקדימות ואת וולטר וייט בבחירות הכלליות.[1]
מותו
עריכהזמן קצר לאחר השבעתו לתקופת כהונתו השלישית, החל מצב בריאותו של פיי להתדרדר.
אוסטין פיין נפטר בנאשוויל ב-2 באוקטובר 1927 כתוצאה מדימום מוחי. הוא נטמן בבית הקברות גרינווד שבקלארקסוויל.
על שמו של פיי קרויים אוניברסיטת המדינה אוסטין פיי, וחלקים מהכביש המדינתי מספר 14. במשאל שנערך ב-1981 בקרב 52 היסטוריונים מטנסי, מוקם פיי במקום הראשון מבין כל מושלי טנסי לדורותיהם.[5]
לקריאה נוספת
עריכה- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1501
קישורים חיצוניים
עריכה
- אוסטין פיי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- אוסטין פיי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- אוסטין פיי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 Phillip Langsdon, Tennessee: A Political History (Franklin, Tenn.: Hillsboro Press, 2000), pp. 303–309.
- ^ 1 2 3 4 5 Dan Pierce, "Austin Peay," Tennessee Encyclopedia of History and Culture, 2009.
- ^ Stuart Carroll, "Tennessee State Parks Celebrates Its 70th Anniversary Archived 2013-07-12 at the Wayback Machine," Tennessee Department of Environment and Conservation, 2007.
- ^ George Webb, "The Scopes Trial," Tennessee Encyclopedia of History and Culture, 2009.
- ^ Tennessee Historical Quarterly, Vol. 41, No. 1 (Spring 1982), p. 100.