אוסקר לבנט

אוסקר לבנט (באנגלית: Oscar Levant;‏ 27 בדצמבר 1906 - 14 באוגוסט 1972) היה שחקן קולנוע, פסנתרן, מלחין וקומיקאי יהודי-אמריקאי. התפרסם במיוחד בהופעותיו בתוכניות רדיו וטלוויזיה הומוריסטיות.

אוסקר לבנט
Oscar Levant

אוסקר לבנט, תמונה מתוך הסרט "רפסודיה בכחול" בה שיחק בתפקיד עצמו, 1945
לידה	27 בדצמבר 1906 פיטסבורג, ארצות הברית
פטירה	14 באוגוסט 1972 (בגיל 65) בוורלי הילס, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות ווסטווד וילג'
סוגה מועדפת	ג'אז, מוזיקה קלאסית
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1923
בן או בת זוג	June Gale (?–1972)
פרסים והוקרה	כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
פרופיל ב-IMDb

חייו

נולד בפיטסבורג, פנסילבניה שבארצות הברית, להורים מהגרים יהודים-אורתודוקסים מרוסיה. ב-1922, לאחר מותו של אביו מקס, עבר עם אמו אנני לניו יורק. בניו יורק למד פסנתר אצל זיגמונט סטויובסקי וב-1924 הופיע באחד מן הסרטים המדברים הראשונים שהופקו בעיר, Ben Bernie and All the Lads עם שירים מאת אירווינג ברלין, אוסקר המרשטיין וחברו הטוב ג'ורג' גרשווין.

ב-1928 עבר להוליווד שם הלחין מוזיקה ללמעלה מ-20 סרטים. שירו הידוע ביותר הוא Blame It on My Youth. ב-1932 ביקש ללמוד הלחנה באופן רציני יותר והפך לתלמידו של ארנולד שנברג. ב-1939 נשא לאשה את ג'ון גייל (June Gale, שהייתה חברה בלהקת האחיות לבית גייל עם אחיותיה Joan ,Jane ו-Jean). הם היו נשואים 33 שנים, עד מותו והיו להם שלושה ילדים.

לבנט הפך מפורסם בשל מעני-הלשון השנונים שלו כשותף לתוכניות רדיו בשנות השלושים והארבעים בהם הגיש גם חידונים מוזיקליים, שבהם חשף רוחב ידיעות והשכלה רחבה.

בשנת 1945 השתתף בסרט "רפסודיה בכחול" המגולל את סיפור חייו של גרשווין בתפקיד עצמו, יחד עם אל ג'ולסון, ששיחק אף הוא את עצמו והיה שותף של לבנט באחת מתוכניות הרדיו שלו. לבנט שיחק בסרט נוסף שצירו המרכזי הוא המוזיקה של גרשווין "אמריקאי בפריז" מ-1951.ב-1945 הקליט כסולן בפסנתר יחד עם המנצח יוג'ין אורמנדי והתזמורת הסימפונית של פילדלפיה את היצירה "רפסודיה בכחול" עבור חברת Columbia Records, הקלטה שנבחרה ב-1990 להכלל בהיכל התהילה של פרס גראמי.

ב-1948 שיחק בסרט "רומן בלב ים" לצידה של דוריס דיי.

ב-1953 שיחק בסרט קרון הלהקה לצידו של פרד אסטר.

ב-1958 החל להגיש תוכנית ארוח בטלוויזיה בשם The Oscar Levant Show, בה שילב ראיונות משועשעים עם נגינה בפסנתר והסתבך לא אחת בפליטת פה. התוכנית שודרה עד 1960, עת הורדה מהשידור בעקבות הערה של לבנט לאחר התגיירותה של מרילין מונרו כדי להנשא לארתור מילר: "עתה, משמונרו כשרה, מילר יוכל לאכול אותה".

לבנט היה מכור לתרופות הרגעה ואושפז לא אחת בבית חולים פסיכיאטרי, הוא העיר בהתייחס לנגינתו המופלאה בפסנתר: "יש קו דק בין גאונות ושיגעון. אני מחקתי את הקו הזה."

לקריאה נוספת

• Sam Kashner and Nancy Schoenberger, A Talent For Genius: the Life and Times of Oscar Levant. Silman-James Press. ISBN 1-879505-39-8

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוסקר לבנט בוויקישיתוף

• אוסקר לבנט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אוסקר לבנט, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• אוסקר לבנט, באתר AllMovie (באנגלית)
• אוסקר לבנט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אוסקר לבנט, באתר Discogs (באנגלית)
• אוסקר לבנט, באתר SecondHandSongs
• על הסרט Ben Bernie and All the Lads (באנגלית)
• קטע מהסרט אמריקאי בפריז בנגינתו, סרטון באתר יוטיוב
• לבנט מנגן אטיוד של שופן
• אוסקר לבנט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)