אוסקר קראוס

פילוסוף ומשפטן צ'כי מומר (1872–1942).

אוסקר קראוסגרמנית: Oskar Kraus; ‏24 ביולי 187226 בספטמבר 1942) היה פילוסוף ומשפטן צ'כי מומר.

אוסקר קראוס
לידה 24 ביולי 1872
פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בספטמבר 1942 (בגיל 70)
אוקספורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת קארל בפראג עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, משפטן, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

אוסקר קראוס היה בנם של הרמן קראוס וקלרה רייטלר-אידליץ. קראוס המיר מאוחר יותר את דתו מיהדות לנצרות פרוטסטנטית.

ב-1890 החל ללמוד משפטים ופילוסופיה אצל פרידריך יודל (אנ') ואנטון מרטי (אנ'), שהכירו לו את חשיבתו של פרנץ ברנטנו. ב-1895 קיבל קראוס את הדוקטורט שלו במשפטים, הצטרף ללשכה המשפטית של משרד האוצר של האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-1896 והתחתן עם ברטה צ'יץ (Bertha Chitz ) ב-1899. ב-1902 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה. ב-1909 לימד כפרופסור חבר, ב-1911 במשרה מלאה, ב-1916 כפרופסור מן המניין בקתדרה של מרטי.

בשנת 1931 הוא היה בין מחבריו של ספר "מאה מחברים נגד איינשטיין".

ב-1939 הוא נעצר על ידי הגרמנים כשפלשו לצ'כוסלובקיה ונשלח למחנה ריכוז; עם זאת, הוא שוחרר והצליח לברוח לבריטניה. בשנים 1940–1941 הוא נשא את הרצאות גיפורד באוניברסיטת אדינבורו.

קראוס נפטר מסרטן בשנת 1942.[1]

תורתו עריכה

במהלך מלחמת העולם הראשונה עסק קראוס בשאלות אתיות על מלחמה וכתב יצירות חשובות בתחום ספרות המשפט הבין-לאומי.

בהשפעת ברנטנו פיתח קראוס אקסיומטיקה ערכית אפריורית, שאיתה התנגד לתורת הערכים המרקסיסטית. בתחום הפילוסופיה הכלכלית יישם קראוס את השיטה הפסיכולוגית והשתמש (בנוסף לאקסיומטיקה הערכית שלו) בעיקרון הסיכום וערך התקווה להערכת הזדמנויות.

בתחום המשפטים לחם בהיסטוריציזם ובפוזיטיביזם תוך התייחסות לחובה המשפטית ולחובה בכלל, ופיתח הרמנויטיקה משפטית.

ידועה גם הביקורת שלו על תורת היחסות (אנ'), שתוכנה הוא ראה כהצטברות של "אבסורדיות" (כגון מהירות האור הקבועה) ו"פיקציות מתמטיות" שנבנו מהן.

קראוס זכה לפופולריות רבה עם "האפוס ה[ה]ומוריסטי מחיי בית הספר התיכון", המאיריאדה (Meyeriade), המורכב מ-24 שירים בהקסמטרים, שקראוס כתב בגיל שש עשרה בלבד "במקור ב-1888 עבור עיתון של כיתה י' של הגימנסיה "גראבן" ואשר "גם שלוש שנים מאוחר יותר צירפה הוצאת רקלם (אנ') בלייפציג לספרייה האוניברסלית של רקלם (גר')". לפי אגון קיש המאיריאדה הייתה בסביבות תחילת המאה ה-20 ובמשך זמן מה לאחר מכן "לצד החלק הראשון של פאוסט והמחזה וילהלם טל של פרידריך שילר [...] הכרך הנפוץ ביותר מהספרייה האוניברסלית של רקלם".

כתבים נבחרים עריכה

  • Das Bedürfnis. Ein Beitrag zur beschreibenden Psychologie, Leipzig 1894
  • Zur Theorie des Wertes. Eine Bentham-Studie, Halle a. d. Saale: Niemeyer 1901
  • Die Lehre von Lob, Lohn, Tadel und Strafe bei Aristoteles, Halle a. d. Saale 1905
  • Die aristotelische Werttheorie in ihren Beziehungen zu den modernen Psychologenschule, in: Zeitschrift für die gesamte Staatswissenschaft 61 (1905), 573-92.
  • Über eine altüberlieferte Mißdeutung der epideiktischen Redegattung bei Aristoteles, Halle a. d. Saale 1905
  • Neue Studien zur Aristotelischen Rhetorik, insbesondere über das genos epideiktikon, Halle a. d. Saale 1907
  • Das Recht zu strafen. Eine rechtsphilosophische Untersuchung, Stuttgart 1911
  • Platons Hippias Minor. Versuch einer Erklärung, Prag 1913
  • Martys Leben und Werke. Eine Skizze, in: Josef Eisenmeier, Alfred Kastil und Oskar Kraus (eds.): Anton Marty, Gesammelte Schriften. Bd. I, 1. Abteilung, Halle a. d. Saale 1916
  • Der Krieg, die Friedensfrage und die Philosophen. Ein Vortrag, Prag 1917
  • Franz Brentano. Zur Kenntnis seines Lebens und seiner Lehre, München 1919
  • Zur Debatte über die Gestaltpsychologie. Einige kritische Darlegungen, Lotos, Prag 69 (1921) 233-42.
  • Offene Briefe an Albert Einstein und Max von Laue über die gedanklichen Grundlagen der speziellen und allgemeinen Relativitätstheorie, Wien 1925
  • Der Machtgedanke und die Friedensidee in der Philosophie der Engländer Bacon und Bentham, Leipzig 1926
  • Albert Schweitzer. Sein Werk und seine Weltanschauung, Berlin 1926/1929
  • Bertrand Russells Analyse des Geistes, in: Archiv für die gesamte Psychologie 75 (1930), 289-314, auch in: Wege und Abwege der Philosophie, Vorträge und Abhandlungen von Oskar Kraus, Prag: Calve 1934, 37-61.
  • Wege und Abwege der Philosophie. Vorträge und Abhandlungen, Prag 1934
  • Die Werttheorien. Geschichte und Kritik, Brünn / Wien / Leipzig: Rohrer 1937
  • Albert Schweitzer. His Work and his Philosophy, übers. v. E. G. McCalman, eingeführt v. A. D. Lindsay, London 1944

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוסקר קראוס בוויקישיתוף

כל הקישורים להלן בגרמנית:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Oskar Kraus - Gifford Lectures Online