אופיר לויוס

איש צבא ישראלי, קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף

אופיר לויוס (Levius; נולד ב-1 ביוני 1975) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, המשמש קצין חינוך ראשי. קודם לכן שימש ראש מחלקת תכנון באג"ת, מפקד חטיבת הבקעה ומפקד יחידת מיתר.

אופיר לויוס
לידה 1 ביוני 1975 (בן 48)
ראשון לציון, ישראלישראל ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות מ-1993
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טקס כניסתו לתפקיד קצין חינוך ראשי, אוגוסט 2020 (בעת התפרצות נגיף הקורונה בישראל). מימין: הקח"ר היוצא צביקה פייראיזן, ראש אכ"א מוטי אלמוז ולויוס

ביוגרפיה עריכה

לויוס נולד וגדל בראשון לציון. למד בבית הספר היסודי "שלמון" ובבית הספר התיכון עמית עמל במגמת מתמטיקה. התגייס לצה"ל בשנת 1993, והתנדב לסיירת מטכ"ל. לאחר טירונות צנחנים החל מסלול הכשרה כלוחם ביחידה. כעבור שנה וחודש עזב, ועבר ליחידת אגוז שם שירת כלוחם. לאחר קורס קציני חי"ר מונה למפקד מחלקת סיור בגדוד 13[1]. בהמשך שימש כמפקד פלוגת מסלול. לאחר מכן מונה למפקד הפלוגה הרובאית בגדוד 13, אותה הוביל בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון.

ב-28 באוגוסט 1997, ארב כוח מהפלוגה בפיקודו למחבלי חזבאללה בקרבת נחל סלוקי[2]. הכוח זיהה שתי חוליות נפרדות של מחבלים הנעות בקרבתו ופתח לעברן באש, הרג שני מחבלים וריתק למקומם שלושה נוספים באש מקלעים ונשק קל. שני מסוקי קרב מסוג קוברה הוזעקו לנקודת ההיתקלות כדי לספק סיוע באש ובתצפית. בסיוע המסוקים הרג הכוח את שלושת המחבלים הנותרים[3]. בעקבות זיהוי המחבלים, טיווח צה"ל אש ארטילרית לאזור אפיק נחל הסלוקי, שהיה סבוך ומכוסה בצמחייה שהייתה יבשה בעונה זו של השנה. עם פגיעת הפגזים באפיק הנחל ניצתה דליקה שהלכה והתפשטה לעבר הכוח ולכדה את חלקם. הפצועים וההרוגים חולצו לבסוף בידי יחידה 669, ושאר הכוח נסוג בחזרה למוצב. בדליקה, שנודעה לימים כאסון השריפה בוואדי סלוקי, נספו חמישה מחיילי הפלוגה וחמישה לוחמים נוספים נפצעו ואושפזו, אחד מן הפצועים היה לויוס עצמו שסבל מכוויות בשל הדליקה[2].

בהמשך שימש כמפקד פלוגה בבה"ד 1. לאחר מכן מונה למפקד פלחה"ן גולני בין השנים 19992000[4]. בסיום התפקיד יצא ללימודים. בשנת 2004 מונה לסגן מפקד גדוד 13, ב-12 בינואר 2005, כשמונה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, נפצע מפיצוץ מטען חבלה שהפעיל מחבל נגד השיירה בה נסע ברצועת עזה[5]. בנג'י הילמן, שהיה אז מפקד פלוגה בגדוד 51 ונסע בשיירה, הרג את המחבל וניהל את חילוצו מן השטח[6]. על אף הפציעה הקשה שהותירה אותו קטוע רגל מעל לברך, השתקם ויצא ללימודים בפו"ם. בסיום הלימודים חזר לחטיבה ומונה למפקד מחזור בבא"ח גולני.

בשנת 2008 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד יחידת מיתר, ושימש בתפקיד עד שנת 2010. בהמשך מונה למפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי. לאחר מכן שירת כראש ענף תכנון בחטיבת המבצעים באמ"ץ. ב-4 בספטמבר 2014 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד חטיבת הבקעה[7][8], ושימש בתפקיד עד 30 ביולי 2017, שנה יותר מן המקובל, מכיוון שרצה להשלים ולבסס את השינויים שביצע במרחב החטיבה, ובהם הקמתם של שני גדודי חי"ר גבולות, גדוד אריות הירדן וגדוד לביאי הבקעה. בספטמבר 2017 מונה לראש מחלקת תכנון באג"ת, ושימש בתפקיד עד שנת 2019. לאחר מכן היה חניך במכללה לביטחון לאומי במחזור מ"ז (2020-2019).

ב-8 ביולי 2020 הועלה לדרגת תא"ל וב-3 באוגוסט נכנס לתפקידו כקצין חינוך ראשי[9]. תחת פיקודו הוקמו בחיל החינוך יחידת מעבירי הלפיד ומערך קציני המורשת. לויוס כיהן בתפקיד גם במהלך מלחמת חרבות ברזל[10].

חיים אישיים עריכה

לויוס מתגורר בקיבוץ בית רימון, נשוי למלי ואב לשישה. בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל מאוניברסיטת בר-אילן.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אופיר לויוס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה