פתיחת התפריט הראשי

אופנה בהודו

בד סארי ממשי

הודו היא מדינה מתפתחת בתעשיית האופנה, עם מסורת עיצוב בגדים עתיקה. למרות שקומץ של מעצבים היה קיים לפני שנות ה-80, בשנות ה-80 המאוחרות ובשנות ה-90 התקיים פרץ של צמיחה בתחום. זו הייתה תוצאה של הגדלת החשיפה לאופנה העולמית, והשגשוג הכלכלי לאחר הליברליזציה הכלכלית בכלכלה ההודית בשנת 1990. בעשורים הבאים התבססה היטב האופנה כתעשייה, ברחבי הודו.

היסטוריהעריכה

לאחר העצמאות: תחיית האתניות ואופנת בוליוודעריכה

 
 בעקבות העצמאות התקיימה התמקדות על התחיה של הטקסטיל המסורתי, והובלת העיצובים לעבר עלייה של "אופנה אתנית".

ההיסטוריה של הבגדים בהודו, שתחילתה בעת העתיקה, עדיין אופנתית בתעשייה החדשה, כפי שהיו הבגדים ההודים המסורתיים עם וריאציות אזוריות, אם זה סארי, צ'ולי או דוטי, שנשארו פופולריים בעשורים הראשונים שלאחר עצמאות הודו. צורה נפוצה של האופנה ההודית מקורה מהתרבות המערבית. האופנה כוללת סדרת נצנצים וחוטי זהב על מנת למשוך לקוחות ולהחיל הצהרה לקהילת האופנה ההודית. סימן מסחרי מפורסם מהאופנה ההודית הוא רקמה, אומנות התפירה של דפוסי חוט שונים. דרך מסוימת לכלול את המראה המסורתי ובאותו הזמן ליצור הצהרה אופנתית חדשה כוללת רקמה ושימוש בשמלות, חצאיות, חולצות, מכנסיים ושונות, על מנת להראות את השפעת התרבות המערבית וגם לכלול את המסורת ההודית. כחלק מתנועת תחייה גדולה בתעשיית הטקסטיל בהודו, הדפסות המומחים מעצבי הטקסטיל המבוסס בכלכלותה, התחילו לעבוד על החייאת טכניקות הדפס היד המסורתיות בבנגל, והפכו אותן לחלק מתעשיית האופנה. 

מגמת האופנה המוקדמת הייתה בוליווד, שם מעצבי תלבושות החלו לנסות עם האופנה בסרטים ב-1960. התחילו לעבוד על תלבושות במהלך העשור, והמשיכו להציג תלבושות מגוונות במשך שנות השבעים. עם זאת, בעשורים האחרונים, עם העלייה בחשיפה למערב, בשנות ה-2000, בוליווד ממשיכה להשפיע על האופנה בקרב הודים שאינם חיים במדינה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אופנה בהודו בוויקישיתוף