אורדינריוסלטינית: ordinarius) הוא תואר המשמש בכנסייה הקתולית לתיאור נציג הכמורה הבכיר ביותר במקום מוגדר. נציג האפיפיור יכול להיות ארכיבישוף, בישוף הדיוקסיה(אנ'), ויקאר כללי(אנ') או נושא תפקיד אחר. התואר אורדינריוס היה בשימוש כאחד מכינויו של הקונסול ברומא העתיקה בשנה הראשונה שלאחר בחירתו, ואומץ על ידי הכנסייה.

בסמכותו של אורדינריוס לחוקק חוקים שאינם סותרים חוקים הכתובים באחד מקודקסי החוקים של הכנסייה, לפרש חוקים קיימים, לשפוט על פי חוקים קיימים ולאכוף אותם.

ההצדקה התאולוגית/מוסרית לכוחו של האורדינריוס היא האמונה שישו נתן לפטרוס את מפתחות השמיים, ומכאן עליונותו של פטרוס(אנ'). מפטרוס הגיעה הסמכות לאפיפיור (ממלא המקום) שהאציל זמנית את הסמכות לנושא התפקיד הבכיר הפועל בשמו.

בכנסייה המזרחית נקרא בעל תפקיד זה היררך (ἱεράρχης).

מהכנסייה זלג התואר גם לשלטון האזרחי, לתיאור נושא המשרה הבכיר, בעל הסמכות הגבוהה במקום, לאוניברסיטאות לתיאור הפרופסור הבכיר שבסמכותו להחליט החלטות.

הגדרות וסמכויות אורדינריוס העדכניות נמצאות בחוק 134, סעיף 1 של קוד החוקים של 1983(אנ') השייך למשפט הקאנוני [1] בתרגום חופשי: "בנוסף על האפיפיור (Romanum Pontificem) תפקיד אורדינריוס במשמעותו בחוק זה יכול להיות בישוף, או נושאי משרה אחרים, אשר, גם אם רק באופן זמני, ממונים על כנסייה או קהילה שוות ערך כפי המוגדר בסעיף 369. כמו גם אלה שיש להם כוח מבצעי כמו ויקארים. בנוסף תינתן סמכות זאת לממונים העיקריים של מוסדות דת, מסדרי נזירים או אגודות דתיות, עבור חבריהם. ובתנאי שבחיי היום-יום יש לנשאי תפקיד אלו כוח מבצעי."

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אורדינריוס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Nomine Ordinarii in iure intelleguntur, praeter Romanum Pontificem, Episcopi dioecesani aliique qui, etsi ad interim tantum, praepositi sunt alicui Ecclesiae particulari vel communitati eidem aequiparatae ad normam can. 368, necnon qui in iisdem generali gaudent potestate exsecutiva ordinaria, nempe Vicarii generales et episcopales; itemque, pro suis sodalibus, Superiores maiores clericalium institutorum religiosorum iuris pontificii et clericalium societatum vitae apostolicae iuris pontificii, qui ordinaria saltem potestate exsecutiva pollent.