אוריאנה פלאצ'י

סופרת איטלקייה

אוריאנה פלאצ'יאיטלקית: Oriana Fallaci;‏ 29 ביוני 192915 בספטמבר 2006) הייתה עיתונאית וסופרת איטלקייה.

אוריאנה פלאצ'י
Oriana Fallaci
פלאצ'י ב-1979 (מימין) ביחד עם אבולחסן בני-סדר
פלאצ'י ב-1979 (מימין) ביחד עם אבולחסן בני-סדר
לידה 29 ביוני 1929
פירנצה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 2006 (בגיל 77)
פירנצה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Oriana Fallaci
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מקום קבורה Cimitero Evangelico agli Allori עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פירנצה, Liceo classico statale Galileo עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1958 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלכסנדרוס פנגוליס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אמברוגינו הזהב
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פלאצ'י ב1960

ביוגרפיה

עריכה

פלאצ'י נולדה בפירנצה שבאיטליה, למשפחה נוצרית. אביה אדוארדו, שהיה נגר, היה פעיל פוליטי שפעל נגד הדיקטטורה של בניטו מוסוליני. בצעירותה לקחה חלק בהתנגדות מזוינת למשטר של מוסוליני והייתה חברה בקבוצה החמושה "צדק וחרות" (Giustizia e Libertà) (אנ'). בהיותה בת 16 החלה פלאצ'י לעבוד כעיתונאית. בשנות ה-60 וה-70 סיקרה מלחמות וסכסוכים ברחבי תבל. לפני האולימפיאדה של 1968 במקסיקו סיטי, באירוע שנקרא טבח טלטלולקו, היא נפגעה מירי שלוש פעמים, נגררה במורד המדרגות בשערה, וננטשה כמתה על ידי הכוחות המקסיקניים.

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 נקשרה פלאצ'י לאחד ממרואייניה, אלקסנדרוס פנגוליס, שהיה דמות ייחודית במאבק היווני נגד הדיקטטורה של 1967. הוא ניסה לרצוח את גיאורגיוס פאפאדופולוס הדיקטטור, אך נכשל, נתפס, עונה קשות ונאסר. לאחר שחרורו נהרג פנגוליס ב-1976 בנסיבות משונות בתאונת דרכים. פלאצ'י טענה שהוא נרצח על ידי שרידים של החונטה הצבאית היוונית, וספרה "אדם" הושפע מאישיותו.

פלאצ'י זכתה להצלחה רבה בראיונות עיתונאיים עם מנהיגים רבים, בהם הדלאי למה, השאה האיראני, הנרי קיסינג'ר, ח'ומייני, מועמר קדאפי, וילי ברנדט, יאסר ערפאת, אינדירה גנדי, לך ואלנסה, גולדה מאיר, אריאל שרון והיילה סילאסי, ועם דמויות מרכזיות בתרבות ובאמנות, כגון אלפרד היצ'קוק, פדריקו פליני, אינגריד ברגמן ושון קונרי. מאמריה פורסמו בעיתונים מובילים בעולם, ובהם "קוריירה דלה סרה", "הניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט" ו"לייף".

בריאיון למייק וולאס בתוכנית "60 דקות", הגדירה עצמה פלאצ'י כ"היסטוריונית" והסבירה: ”עיתונאי הוא אדם שכותב היסטוריה ברגע שההיסטוריה מתרחשת. וזאת הדרך הכי טובה לכתוב היסטוריה”.[1]

בספריה האחרונים נקטה פלאצ'י עמדה נחרצת כנגד האסלאם וכנגד התפשטותו באירופה. פלאצ'י אף טבעה את המונח "אירוערביה", (הלְחֵם בין המילים Europe ל-Arabia) המגדיר תאוריה פוליטית, ולפיה מדינות אירופה הולכות ונכנעות להשפעות ארצות ערב, בעיקר עקב המשך שיעורי ההגירה ושיעורי הילודה הגבוהים של האוכלוסייה המוסלמית לאירופה.

מותה

עריכה

בשנותיה האחרונות שהתה בארצות הברית, שם נאבקה בסרטן הריאה שבו חלתה. ימים אחדים לפני מותה שבה לאיטליה.

באוגוסט 2008 ראה אור באיטליה "כובע מלא דובדבנים", הרומן האחרון פרי עטה[2].

מספריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אוריאנה פלאצ'י בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מתוך הסרט הדוקומנטרי "כאן מייק וואלאס" (Mike Wallace Is Here‏) (2019).
  2. ^ סביונה מאנה, עכבר העיר אונליין, הילד התובעני של אוריאנה פלאצ'י, באתר הארץ, 29 ביולי 2008