אוריון (קבוצת כוכבים)
אוריון או הצייד (מיוונית עתיקה: Ὠρίων; בעברית: כסיל) הוא קבוצת כוכבים בולטת, שחולקת את תואר קבוצת הכוכבים הידועה ביותר עם הדובה הגדולה. משום שהקבוצה קרובה לקו המשווה השמימי, ניתן לראות אותה כמעט מכל מקום בעולם, והיא שימושית מאוד לאיתור כוכבים אחרים. צופה הממוקם בישראל יוכל לראות את קבוצת אוריון בשעות הערב באוקטובר ובנובמבר בכיוון מזרח, ובדצמבר עד מרץ בכיוון דרום.
אוריון Orion | |
---|---|
מפת קבוצת הכוכבים אוריון | |
סמליות | אוריון, הצייד המיתולוגי |
עלייה ישרה | 5 שעות |
נטייה | °5 |
שטח נראה | יככ מעלות מרובעות |
דירוג שטח נראה | במקום ה־26 |
מספר כוכבים בבהירות נראית < 3 | 8 |
הכוכב הבהיר ביותר | ריג'ל (β באוריון) |
בהירות נראית הכוכב הבהיר | 0.12 |
מטר מטאורים | |
מערכות כוכבים גובלות | |
נראית בין קוי הרוחב °85 ו־°75 מומלץ לצפות בשעה 21:00 במהלך חודש ינואר |
GJ 3379 הוא הכוכב הקרוב ביותר בקבוצת כוכבים זו.
מאפיינים בולטים
עריכהקבוצת הכוכבים אוריון עשירה בכוכבים בהירים ובגרמי שמיים עמוקים. כוכביה החשובים הם:
- מייסה (λ באוריון), הוא ראשו של אוריון.
- ביטלג'וז (α באוריון), בכתפו של אוריון, הוא על-ענק אדום שהיקפו גדול מהיקף מסלולו של מאדים. ביטלג'וז מהווה נקודה בתוך משושה החורף.
- בלאטריקס (γ באוריון), (אשה לוחמת) בלטינית, נמצא בכתפו השמאלית של אוריון.
- אלניטק, אלנילם ומינטקה (ζ (זטא) באוריון, ε באוריון ו-δ באוריון בהתאמה) נקראים "חגורת אוריון". קל לזהות את אוריון באמצעות איתור שלושה כוכבים בהירים אלו בשורה. במיתולוגיה הסינית הם נקראים '"הקורה המאזנת"', ובמיתולוגיה הנורדית '"שרביט פרייה"'. בארגנטינה, אורוגוואי, ברזיל ובפיליפינים הם נקראים שלוש המריות (Las Tres Marías)
- סיף (κ באוריון) הוא ברכו הימנית של אוריון.
- ריג'ל (β באוריון), ברכו השמאלית של אוריון, הוא על-ענק כחול ואחד מהכוכבים הבהירים ביותר בכיפת השמיים. הוא הכוכב השישי בבהירותו בכל השמיים למרות מרחקו הגדול מאיתנו - כ 800 שנות אור והוא אחד מקודקודי משושה החורף. לריג'ל ישנם שני בני-לוויה שקשה לראותם.
- נאיר אל-סיף (ι באוריון) נמצא בקצה חרבו של אוריון.
מלבד ביטלג'וז וריגל, הכוכבים העיקרים במערכת אוריון דומים זה לזה בגיל ובתכונות. דבר זה מלמד שייתכן שמקורם משותף.
זיהוי כוכבים בעזרת חלקי אוריון
עריכהאוריון שימושי מאוד לאיתור כוכבים אחרים. על ידי המשך קו החגורה דרום-מזרחה אפשר למצוא את סיריוס (α בכלב גדול), ועל ידי המשכו צפון-מערבה נמצא את אלדברן (α בשור). הקו לפאתי מזרח דרך הכתפיים מציין את כיוונו של פרוקיון (α בכלב קטן), והקו מריג'ל דרך בית אל-ג'וז מצביע לעבר קסטור ופולוקס, α בתאומים ו-β בתאומים.
חץ הצפון
עריכההשימוש הידוע ביותר הוא למציאת כוכב הצפון באמצעות "חץ הצפון". הזווית החדה בחגורת הצייד (הזווית בין הקו: ζ באוריון, ε באוריון, δ באוריון והקו η באוריון, δ באוריון) נראית כראש חץ, והקצה העליון של החרב (הקו: δ, M42 באוריון) נראה כגוף החץ. החץ מצביע תמיד על כוכב הצפון בסטיה של קצת מעל 10 מעלות.
גרמי שמיים עמוקים
עריכה"חרבו" של אוריון תלויה על "חגורתו", ומורכבת מהכוכבים ι (יוטא) באוריון, θ (תטא) באוריון, 42 באוריון ו-45 באוריון. θ באוריון הוא כוכב משושה, וגם בטלסקופ קטן ניתן לראות ארבעה מכוכביו, שמכונים "טרפז" ונמצאים בלב ערפילית אוריון (M42). זוהי ערפילית מרהיבה שניתן לזהות בעין לא-מזוינת כעצם שאינו כוכב. ניתן לצפות בה באמצעות משקפת.
עוד ערפילית ידועה היא ערפילית ראש הסוס, IC 434, ליד ζ באוריון (אלניטק). היא מכילה ענן אבק אפל שצורתו נותנת לערפילית את שמה.
מלבד ערפיליות אלו, סקירת אוריון בטלסקופ קטן תגלה עושר רב של גרמי שמיים עמוקים מעניינים, ביניהם M43 וערפילית הלהבה.
היסטוריה
עריכהאוריון זוהה כבר בימי-קדם בזכות כוכביו הבוהקים, אם כי תרבויות שונות ראו אותו באופנים שונים. השומרים הקדמונים ראו בדגם הכוכבים האוריוני 'כבשה', בעוד הסינים הקדמונים הכניסו את אוריון לגלגל המזלות בן 28 המזלות שלהם, קסיו (宿). כנראה בשל חגורת אוריון, שמה הסיני של הקבוצה הוא שן (參), כלומר שלוש (ראה קבוצות כוכבים סיניות). במצרים העתיקה הכוכבים נחשבו מנחה לאל אוסיריס. שלוש הפירמידות הגדולות בגיזה תואמות לחגורת אוריון, קרי - אוסיריס.
בספרות היהודית
עריכהבתנ"ך מופיעה קבוצת הכוכבים "כסיל" בספר איוב ובעמוס, ויש המזהים שמדובר באוריון. המילה המקראית היא במשמעות טיפש או מכוסה עיניים: "החכם - עיניו בראשו, והכסיל - בחושך הולך" (קהלת) "ואת היותרת על הכסלים" (ויקרא). דמותו של הכסיל כניגוד לחכם מופיעה גם בספר משלי -
מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.
אם אמנם אוריון הוא זיהוי כסיל, הרי שמשמעותו מכוסה, וזאת משום שהופעתו בחורף בימים מעוננים. במדרש בתלמוד הבבלי (ברכות, פרק הרואה), הכסיל מזוהה עם הקיץ דווקא. לכן, היו שזיהו את כסיל בקבוצת המחרשה הקטנה - השם הקדום לעגלה הקטנה.[1] בפיוטים ימי ביניימים שונים מופיע הכסיל, כאחד מהמראות הבהירים, כך לדוגמה בפיוט מראה כהן ליום הכיפורים.[2] בספרות הקבלה לכסיל יש כוחות חימום - בעקבות המדרש, ובעיקר במשמעותו השנייה כרשע במשלי ואיוב.
במיתולוגיה היוונית
עריכה- ערך מורחב – אוריון (מיתולוגיה)
על קבוצת הכוכבים אוריון ישנם מספר סיפורים במיתולוגיה היוונית.
לפי סיפור אחד, אוריון הכריז על עצמו כצייד הגדול ביותר בתבל. הרה, אשת זאוס, שמעה זאת והחליטה להמיתו. לצורך כך היא משלחת את העקרב לרצחו, ואוריון אכן נעקץ למוות על ידי העקרב. רחמיו של זאוס נכמרו על אוריון, והוא מחליט לשימו בכיפת השמיים. הרה, מצדה, שמה בשמים את העקרב, כקבוצת הכוכבים עקרב, אך עומדת בתנאי שמציב זאוס, והוא ששני היריבים לא ייפגשו לעולם. ובאמת, כאשר אחת משתי קבוצות הכוכבים הללו זורחת, השנייה כבר שקעה - וכך שני היריבים לעולם אינם נפגשים.
סיפור אחר מספר שהאלה ארטמיס התאהבה באוריון עד כדי כך שהיא שכחה מחובותיה כאלת הירח. אפולו, אחיה, לא אהב זאת ולכן החליט לעשות מעשה. הוא גרם לה לשלוח את אחד מחציה נושאי-המוות אל אוריון מבלי שתדע. אוריון מת, ולאחר שנודע לה הדבר, ארטמיס העבירה אותו לשמים.
ייתכן שבמקרה זה שם מערכת הכוכבים קדם לאגדה, משום שהוצע ששם מערכת אוריון בא מאורו-אנא האכדי, ושהאגדה נבעה ממיקום המערכת בכיפת השמיים.
לפי מספר מקורות קבוצת אוריון מורכבת למעשה משלושה גופים בעלי שלוש זרועות, שתי רגליים מסועפות ואחת מרכזית וקטנה, ושלושה גופים תחומים במותניים. יחד עם גופים נוספים במזל מאזניים (שביל החלב, קבוצות הכוכבים ג'ירף, לינקס, תאומים, כלב גדול ועגלון), ייתכן שזהו מוצא האגדה על גריאון, שמהווה את אחת משתים עשרה המטלות של הרקולס.
המסתכל בשמיים יוכל לראות את החגורה כחגורתו של אוריון, מצפון לחגורה 2 כוכבים אשר הם כתפיו של אוריון ומעליהם משולש אשר הוא ראשו. מדרום לחגורה 2 כוכבים אשר הם רגליו של אוריון וביניהם כת הקשת שלו אשר מסומנת ב-3 כוכבים. ממזרח לכתפו הימנית של אוריון מס' כוכבים היוצרים קשת. הקשת מכוונת אל פר.
בתרבות
עריכה- חברת הסרטים אוריון משתמשת בחלק המרכזי של הקבוצה בסרטון הלוגו שלה.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יגאל פת-אל - האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים, הוצאת קוסמוס (2005).
קישורים חיצוניים
עריכה- Orion's constellation, University of Wisconsin-Madison – Department of Astronomy website
- Richard Dibon-Smith, Orion, The Constellations website
- סיור וירטואלי – מראה קבוצת הכוכבים אוריון באורכי גל שונים ומשמעותם באסטרופיזיקה (באנגלית)
- ״כתוב בכוכבים״ - סיפורם של אוריון ומערכת הכוכבים בפודקאסט ״מינהר הזמן״, תאגיד השידור הישראלי, ״כאן״
- אוריון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אביתר כהן, על כסיל וכשיל (קבוצת כוכבים), באתר הניווט בתנ"ך
- ^ הפיוט מראה כהן, באתר הפיוט והתפילה.