אורית מיטל
אורית מיטל (נולדה ב-26 ביולי 1957) היא משוררת, דוקטור לספרות עברית, מרצה לספרות באוניברסיטת תל אביב ומנהלת עמותת בית עגנון בירושלים.[1]
 | |
| לידה |
26 ביולי 1957 (בת 66) ירושלים |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| לאום | יהודי |
| עיסוק | משוררת, מרצה לספרות ושירה, מנהלת עמותת בית עגנון בירושלים |
| שפות היצירה | עברית |
| תחום כתיבה | שירה |
| פרסים והוקרה | פרס משרד החינוך ליצירת ביכורים עבור ספרה "בעיות שיווי משקל" |
  | |
ראשית חייה עריכה
אורית מיטל נולדה בירושלים, כבת בכורה לרותי (לבית רומנובסקי), גננת ילידת ישראל, אחותו של יוסף רום, דיפלומט שהיה מראשוני חיל הים הישראלי; וזאב מיטל, יליד גרמניה, שבתקופת השואה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היגר עם משפחתו לצרפת והמשפחה התיישבה בפריז.
ב-1943 הוברח עם אחיו, אחותו וילדים נוספים ל-L'Hermitage (לאחר שאבי המשפחה נלקח לדראנסי), כפר ללא חשמל ומים זורמים. הם ניצלו על ידי אלבר ומרי-לואיז בוסון, שאספו אותם לביתם וגידלו אותם. השניים הוכרו ב-2012 כחסידי אומות העולם. זאב מיטל עלה לארץ עם הוריו ב-1947.
אורית גרה עם הוריה בבריסל, שבבלגיה מגיל שנה עד גיל שש, לאחר שהאב השלים את לימודי הרפואה שבה המשפחה לישראל, והתגוררה בפתח תקווה, אחר כך ברמת גן ובגבעתיים. אביה התמחה ברפואה פנימית ואורית למדה בתיכון בליך. לה אח ושתי אחיות.
השכלה והכשרה עריכה
- תואר ראשון: קולנוע וטלוויזיה מגמת בימוי והפקה, אוניברסיטת תל אביב (1982–1986)
- תואר שני: ספרות עברית, מסלול כתיבה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1997–1999)
- תואר שני: ספרות עברית, מסלול מחקרי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2002)
- תואר שלישי: ספרות עברית, בית הספר קרייטמן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2009). עבודת הדוקטורט שלה עסקה ביחס שבין סדרי המשפחה ללאומיות בשירתו של אורי צבי גרינברג. העבודה הפכה לספר "לשנוא גם את אשר אהבנו, משפחה ולאומיות בשירת אורי צבי גרינברג", המציע קריאה פמיניסטית ופסיכואנליטית המעמידה את המשפחה, ובייחוד את יחסיו של הדובר עם אמו, כנושא מרכזי בשירת אצ"ג.
מיטל בוגרת כיתת השירה של הליקון לשנת 1999.
קריירה מקצועית עריכה
מיטל פרסמה שירים בכתבי העת "הליקון", "שבו", "אלפיים", "כרמל" וננופואטיקה. פרסמה מאמרים, בין היתר בכתבי העת "מטעם", "מכאן" ו"אות".
מרצה לספרות ומנחת סדנאות שירה. לימדה ספרות באוניברסיטת בן-גוריון, במכללת "אחווה", בבית הספר "מנשר" (במסגרת תוכנית זו, גילתה את כישרון הכתיבה של קובי עובדיה, בטרם הפך לסופר). ובמכללת "בית ברל". כיום מלמדת באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לאמנויות המילה מטעם מקום לשירה.[2] הייתה מרצה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.
עמדה בראש התוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב.
בין השנים 2005–2008 פרסמה ביקורות שירה בעיתון "הארץ".
פרסומים מאמרים עריכה
- "'בוא במעבה חיי': על השפה והתשוקה במחזור שירים של אצ"ג". מכאן, כתב עת לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2006).
- "'כי פניהם צל וצל – קולם': שירת האבל הקולקטיבית והדיבור בשם האם המתה בספר רחובות הנהר" בתוך: רחובות הנהר לאורי צבי גרינברג, מחקרים ותעודות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן. עורכים: אבידב ליפסקר, תמר וולף-מונזון (2007).
- "הרך הענוג והתקיף – גופניות, זהות ומגדר בשירת אורי צבי גרינברג". בתוך: ממתכת השכל חצוב, קובץ מחקרים ביצירת אורי צבי גרינברג, מוסד ביאליק. עורך: חנן חבר (2008).
- "'איך נקרא':מכתבי אמהות המגיעים ליעדם בשירת אצ"ג ובשירת אבות ישורון". "אות", גיליון 1, אוניברסיטת ת"א (2010).
"הארץ היא אם, הארץ היא גוף, על המטפורה המשפחתית בספר 'אימה גדולה וירח' לאצ"ג". עתיד להתפרסם בספר 'אימה גדולה וירח' ו'הגברות העולה' לאורי צבי גרינברג, מחקרים ותעודות. עורכים: ד"ר תמר וולף-מונזון ופרופ' אבידב ליפסקר. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
השתתפות באנתולוגיות שירה עריכה
- בעט ברזל. הוצאת חרגול, ת"א (2005)
- 105 משוררים בכתב ידם. הוצאת כרמל ובית הקונפדרציה, ירושלים (2007)
- קראתי לכך אהבה. הוצאת טובי (2008)
- טיוטות, מאה שירים מאה משוררים. הוצאת מודן (2012)
- מלכה עירומה. הקיבוץ המאוחד (2013)
מלגות, פרסים והוקרה עריכה
- פרס לימודים של המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת ב"ג, מטעם קרן קיסריה (Skir-Ball) (2003–2005)
- מענק מחקר מטעם מכון יד יצחק בן-צבי (2004)
- מלגת דוקטורנטים של הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת ב"ג (2004–2007)
- פרס מטעם מכון ז'בוטינסקי בישראל, קרן חיים קוליץ (2007)
- פרס דב סדן, אוניברסיטת ת"א (2008)
- Memorial Foundation for Jewish Culture, New-York 2010
- פרס משרד החינוך ליצירת ביכורים על ספר שיריה הראשון, "בעיות שיווי משקל"
- מלגה מטעם קרן הזיכרון לתרבות יהודית על עבודתה על "אבל האמא בשירה העברית החדשה".
שיפוט בוועדות פרסים ספרותיות עריכה
- שופטת בפרס ע"ש מרדכי ברנשטיין מטעם התאחדות הוצאות הספרים בישראל וקרן ברנשטיין (פרוזה) (2009)
- שופטת בפרס ע"ש מרדכי ברנשטיין מטעם התאחדות הוצאות הספרים בישראל וקרן ברנשטיין (שירה) (2010, 2012)
- לקטורית של ספרי ביכורים במרכז הספר והספריות 2010–2013
- פרס ברנר (2018)
ספריה עריכה
כתיבה עריכה
- בעיות שווי משקל. שירה. הוצאת ספריית הפועלים ת"א. עורך: פרופ' אורי ברנשטיין. הספר זכה בפרס לספר ביכורים מטעם משרד התרבות המדע והספורט וקרן ברנשטיין, 1999.
- שירי ברירה. שירה. הוצאת כרמל, ירושלים. עורך: ד"ר דויד וינפלד. הספר זכה במלגה מטעם קסת, מרכז ההדרכה לספריות, בסיוע משרד החינוך התרבות והספורט, 2007.
- הבהוב ההווה. שירה. הוצאת מקום לשירה, ירושלים. עורכים: אריאל זינדר וענת זכריה. 2017.
- לשנוא גם את אשר אהבנו. עיון, בהוצאת הקיבוץ המאוחד 2018.
- לוטשת אין. שירה, הוצאת מקום לשירה, ירושלים. עורכת: נועה שקרג'י. 2023.
עריכה עריכה
- אריאל זינדר, אניות תרשיש. הוצאת כרמל ירושלים (2007).
- קול שירה. אנתולוגיה כתובה ומוקלטת של 47 משוררי עבר ומשוררים בני זמננו במהדורה אלבומית מהודרת (בשיתוף עם המשוררת ליאת קפלן) (2008).
- נועה ברקת, הביתה, הוצאת מקום לשירה ירושלים (2020).
- אריאל זינדר, תמים תהיה, הוצאת מקום לשירה ירושלים (2020).
- לורן מילק, תפילה בהנץ, יחד עם טל ניצן, הוצאת פרדס (2023).
חיים אישיים עריכה
מיטל בזוגיות ואם לשני בנים. התגוררה בתל אביב ובהוד השרון, וכיום (2020) גרה בנטף.
קישורים חיצוניים עריכה
- אורית מיטל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אורית מיטל, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- הספרים של אורית מיטל, באתר "סימניה",
- מחרוזת שירים של אורית מיטל מתוך ספרה "הבהוב הווה", באתר של נילי דגן
- אורית מיטל, באתר poetryinternationalweb (באנגלית)
- תחליפ, באתר מיזם 929, 28 בדצמבר 2017
- עינת יקיר, הייתי רוצה להקשיב יותר, באתר בית אבי חי, 31 במאי 2012
אורית מיטל, ברשת החברתית פייסבוק
ביקורות שירה של אורית מיטל:
- מה זה חשוב אם מסדנאות שירה ייצאו משוררים, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2005
- הכאב הרושם את עצמו בגוף, באתר הארץ, 19 ביוני 2007
- המחיר שאצ"ג יצטרך לשלם כדי להיות ביאליק, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2007
- "כך נגלתה לפני השירה", באתר הארץ, 9 במרץ 2008
- אורית מיטל על ספרו של יקיר בן-משה "אח, לו היה לנו קלרינט", באתר יוטיוב, 4 במרץ 2014
ביקורות על ספריה של אורית מיטל:
- יקיר בן משה, "אני יכולה לסלוח הכל מלבד מלים לא מדויקות", באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007
אלי הירש, עד יעבור זעם, באתר "ידיעות אחרונות", 15 בדצמבר 2017- צור ארליך, ביקורת על הספר "לשנוא גם את אשר אהבנו", השילוח, 10, יוני 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ אורית מיטל, מנהלת עמותת בית עגנון בירושלים, באתר בית עגנון
- ^ אורית מיטל, באתר מקום לשירה