אורי דה בר

אמן רב תחומי ואדריכל ישראלי
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרסומת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אורי דה בר (19375 ביולי 2022) היה אמן רב תחומי ואדריכל ישראלי שהתפרסם בשל יצירותיו המגוונות ובזכות שיתוף קהילות שונות ביצירת האמנות האקולוגית[1]. הוא הציג עבודותיו בישראל ומחוצה לה בגלריות, מוזיאונים ובמרכזי אמנות. עבודותיו מוצגות על בסיס קבוע במרכזי אמנות בארץ ובעולם.

אורי דה בר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1937
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 ביולי 2022 (בגיל 85 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנות של דיסלדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שילה דה-בר עריכת הנתון בוויקינתונים
https://uridebeer.com האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

דה בר נולד בחיפה, למד בבית הספר היסודי ליאו בק וסיים תיכון מקצועי בשנת 1955. בשנת 1956 התגייס לחיל החימוש והשתחרר בדרגת רב-סרן לאחר שמילא תפקידים פיקודיים. כקצין מילואים השתתף במבצע קדש, במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון הראשונה.

בין השנים 1964-1960 למד אדריכלות ב-Akademie für Bautechnik במינכן וקיבל תעודת מהנדס. לאחר מכן למד בינוי ערים ואומנות באקדמיה לאמנות בדיסלדורף(אנ'), בין היתר אצל יוזף בויס.

במקביל ללימודיו, יצר ציורי שמן על בד וציורי אקווארל והשתתף בתערוכות קבוצתיות. ב-1967 פתח דה בר משרד אדריכלות בדיסלדורף. במסגרת פעילותו השתתף בתחרויות אדריכלות ובשנת 1968 זכה בפרס בתחרות בינלאומית לתכנון עירוני בצ'כוסלובקיה.

דה בר שב לישראל עם משפחתו ב-1972 ובשנת 1974 עבר להתגורר במדרשת שדה בוקר בנגב עם מקימי המדרשה, ושימש כמנהל הטכני ("מהנדס העיר") של הישוב[2]. בשנת 1986 קיבל את פרס בן-גוריון על תרומתו בתכנון ופיתוח המדרשה וצריף בן-גוריון בקיבוץ שדה בוקר.

במקביל לפעילותו האמנותית, דה בר היה פעיל במיזמים אקולוגיים וחברתיים לשיפור הערכים האקולוגיים והחברתיים בארץ ובעולם ולהעלאת המודעות בנושאים אלה[3]. בשנות ה-90 עבר להתגורר בכפר סבא, עמד בראש האגף לשיפור פני העיר בעיריית כפר סבא[4], ופעל לפיתוח חזות פני העיר ולהצגת אמנות במרחב הציבורי[5].

עבודתו כאמן רב תחומי עריכה

כנער למד דה בר אמנות בבית רוטשילד בחיפה, ועסק בה מאז ולכל חייו. הוא היה אמן מולטי-מודלי ופיתח סגנון אמנותי ייחודי תוך התנסות בז'אנרים שונים. הוא יצר ציורי שמן, אמנות אקולוגית, מיצבים ופיסול בברונזה ובבטון. עבודותיו התאפיינו בקווים ועיצובים מעוגלים בדומה לאלמנטים בטבע ובשונה מן העולם המכני והמלאכותי. במונחים מתחום האמנות ניתן לתאר את יצירותיו כ"ביומורפיות" (Biomorphic abstractionalism).

דה בר שילב ביצירותיו פרקטלים דמויי אלמנטים ביולוגיים בין-ממדיים ומן החלל החיצון. כאמן, נתן ביטוי למעורבות בבעיות חברתיות סביבתיות ואקולוגיות וביצירת האמנות האקולוגית שלו תלמידי בית ספר ממגזרים שונים[6], אנשים עם מוגבלויות ובעלי צרכים מיוחדים[7]. יצירות האמנות שלו השתלבו והתמזגו בנופי העיר והטבע, תוך שימוש באלמנטים ארכיטקטוניים קיימים והפיכתם לאמנות הפיסול הסביבתי.

בתחילת המאה ה-21 החל להקים ולהשתתף בתערוכות בישראל ומחוצה לה באופן מקצועי. בין היתר הציג דה בר גינות אקולוגיות בכנסת בירושלים[8], בבית החולים מאיר שבכפר סבא, בקניון ארנה, בכיכר המרכזית בפראג, בפארק סאן גיוליאנו (הגן האקולוגי הגדול באירופה) פרויקט שדה של פרחים עשויים מבקבוקי משקה מפלסטיק "Carpet of Joy" בגואה שבהודו ועוד.

עבודותיו של דה בר מוצגות בגלריות במרכזי אמנות ומוזיאונים בארץ[9] ובחו"ל, בין היתר בוונציה, גנואה, בניו דלהי שבהודו, בבייג'ינג ובניו יורק. בעבודותיו עשה דה בר, שימוש חוזר בחומרי פסולת יום יומיים ושיתף כאמור, קהילות שונות בבניית המייצבים.

בשנת 2017 השתתף דה בר בתערוכת פיסול בינלאומית בשינגדאו, סין, והציג עבודות שזיכו אותו בתעודת הוקרה ונרכשו על ידי המוזאון הלאומי בבייג'ינג. מאמצע שנות ה-90 ועד למותו היה חבר קבוע במוזיאון האמנים הבינלאומי, ובנוסף היה חבר באיגוד האמנים הפלסטיים בישראל והשתתף ב-40 תערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה - בכלל זה 4 פעמים בביאנלה של ונציה.

תערוכות יחיד - מבחר עריכה

הציפור הצבועה פולין, 1994
הקתדרלה עומר, 1995
פלסטפלורה מוזיאון בת ים, 2005
סביבה ירוקה כפר סבא, 2006
היער הקסום ניו יורק, 2006
תערוכת ציורים מוזיאון חניתה, 2007
פלסטי ספייס מוזיאון אשדוד, 2008
הגינה האקולוגית מייצב בכנסת, ירושלים, 2008
החיים בזבל תל אביב, 2010
חבצלות מים ונציה, 2010
עשר הכיפות-ספירות

בית כנסת בשדה בוקר

ניו דלהי, 2006
Balena גנואה, 2016
Carpet of Joy גואה, 2017

חיים אישיים עריכה

אורי דה בר נפטר ב-5 ביולי 2022. הותיר אחריו אישה, זהבה, ארבעה ילדים, בהם העיתונאי שילה דה-בר, ו-14 נכדים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה