אורי דיסטניק

אורי דיסטניק (נולד ב-1958) הוא אלוף-משנה בדימוס אשר את מירב שירותו עשה בחיל הים. בין השאר שירת כמפקד שייטת הצוללות ובשורה ארוכה של תפקידי פיקוד מבצעי, הדרכה, תכנון ודיפלומטיה צבאית. לאחר שחרורו מצה"ל הוסמך לעריכת דין והצטרף להנהלת חברת היי-טק. היה ראש המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, כיהן בתפקיד יושב ראש איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל. בשלהי 2014 התמנה לתפקיד מנכ"ל מדרשת שדה בוקר בנגב.

אורי דיסטניק
Ori Disatnik.jpg
לידה 1958 (בן 63 בערך)
בנימינה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה (ים) אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
תפקידים אזרחיים
  • עוזר ביצועי למנכ"ל Alvarion
  • ראש המועצה המקומית בנימינה גבעת-עדה
  • יו"ר איגוד ערים לשמירת איכות סביבה "שרון-כרמל"
  • מנכ"ל מדרשת שדה בוקר בנגב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אורי דיסטניק נולד ב-1958 בבנימינה, בכור לשתי אחיות, ילדיהם של תמר וחיים, דור שלישי לראשוני המושבה. הורי אביו, סימה ויוסף דיסטניק, היו ממקימי שכונת גבעת הפועל, והורי אמו, רבקה ואברהם אנוקוב, היו ממקימי שכונת יעקוב בבנימינה[1]. נשוי ואב ל-4.

דיסטניק הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת חיפה (1993) ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה (1999), תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה (2005), תואר שני במשפטים עם התמחות בתחום המשפט מנהלי-אזרחי מאוניברסיטת חיפה (2014). עורך דין, חבר לשכת עורכי הדין.

שירותו הצבאיעריכה

דיסטניק התגייס בשנת 1976. את מרבית שירותו הצבאי עשה בחיל הים. לאחר סיום קורס חובלים במגמת שייט, הוסמך כקצין-ים והוצב כמפקד גשר באח"י סער ובהמשך מונה לתפקיד מפקד מחלקת נשק באח"י חרב. בתקופה זו שימש גם כמפקד צוות השתלטות של הספינה, צוות אשר פעל במסגרת הלחימה במחבלים וסיכול ניסיונות לחדירה לארץ במתווה של פיגוע מהים. ב-1980 יצא לקורס פיקוד ימי במגמת גילוי ניווט וקשר (גנ"ק) והמשיך והתמחה בלוחמה נגד צוללות (נצ"ל). בסיום ההכשרה הוצב באח"י אילת בתחום אליו הוסמך ומונה לתפקיד סגן מפקד הספינה. בתקופה זו השתתפה הספינה בפעילות הביטחון השוטף ומלחמת של"ג הראשונה.

בסיום המלחמה השתחרר דיסטניק מהשרות הצבאי. לאחר כשנה נתבקש לחזור לשירות על ידי מפקד שייטת הסטי"לים לתפקיד מפקד סטי"ל. דיסטניק חזר לשירות הצבאי והתמחה לפיקוד על אח"י גאולה. בתקופה זו התפרסם מבצע בו צוות הגאולה פעל באזור טריפולי בצפון לבנון להשבת ששת שבויי צה"ל ששוחררו במסגרת עסקה להחלפת שבויים עם אש"ף. בשנת 1984 קיבל פיקוד על אח"י סער, באותם ימים הוצב צוות הסער בבסיס אשדוד כחלק מפלגה 31, שנפרסה בחלקה הדרומי של הזירה הימית בים התיכון. תקופה זו כללה עיסוק אינטנסיבי בביטחון השוטף והלחימה במחבלים. במהלך הפיקוד על אח"י סער, דיסטניק נבחר מבין מפקדי הסטי"לים לבצע הסבה לתחום התת-מימי ולהתמחות לפיקוד על צוללת. בתקופת האימונים וההכשרה מונה לתפקיד מפקד סטי"ל עתודה עד תחילת שנת 1986.

במהלך האימונים לפיקוד על צוללת, עבר הכשרה בארץ ובחו"ל. את ההסבה החל בקורס צוללן לקצינים. בסיום הקורס הוענקה לו תעודת חניך מצטיין ממפקד בסיס ההדרכה אל"ם דורון עמיר אשר פיקד בעבר על שייטת הצוללות. כחלק מההכשרה נשלח לבסיס דולפין באנגליה להשתלם במתקן אימון היחלצות מצוללת (אנ') במהלך האימונים התאמן בשורה של מתארי היחלצות והוסמך כמדריך היחלצות מצוללת. דיסטניק זכה להערכה רבה בקרב צוות ההדרכה המקצועי לאחר שהשלים את מלא תוכנית ההסמכות בזמן קצר ואף הוסמך במהלך האימונים גם כ-Bottom Droper, הסמכה ייחודית אשר רק מעטים זכו לה, גם בקרב מדריכי ההיחלצות הבריטים. הסמכה זו נרשמה בתעודת ההסמכה.

לאחר מספר חודשי הכשרה ואימונים בארץ, יצא לקורס מפקדי צוללות בחו"ל. דיסטניק סיים את הקורס בהצלחה ודורג במקום הראשון לאחר שקיבל את הציון הגבוה בקרב חניכי הקורס. הנספח הצבאי הישראלי במקום אשר העביר את הדו"ח למפקד חיל-הים בארץ, צרף מכתב משלו בו ציין בין השאר כי "היה גאה ביותר לקבל את התעודה ומכתב הערכה לנוכח ההישגים היפים של אורי דיסטניק בקורס".

בשנת 1987 הוסמך לפיקוד על צוללת וקיבל את הפיקוד על אח"י "רהב". לאחר שנתיים עתירות פעילות מבצעית, קיבל פיקוד על אח"י "תנין", והמשיך בפעילות המבצעית עד צאתו ללימודים. מטבע הדברים עיקר הפעילות הייתה ונותרה עלומה. במאמר הנושא את הכותרת "שובר שתיקה" חשף דיסטניק טפח מהפעילות המבצעית ותיאר כיצד החליט לנצור אש ולעצור פעילות חשאית לסיכול פעילותה של חוליית מחבלים, רק בשל ספק באשר להיותם מחבלים, החלטה שהתבררה בדיעבד כנכונה[2]. בסמוך לסיום תפקידו, במהלך פעילות מבצעית בה השתתפו גם סגן הרמטכ"ל ומפקד חיל הים, עודכן כי הוחלט להעניק לו דרגת סגן-אלוף אישית עוד במהלך שירותו כמפקד צוללת. לאחר שהשלים תואר ראשון בכלכלה, מונה דיסטניק לראש ענף תכנון מבצעי ובחלק מהתקופה שימש גם בתפקיד מ"מ רמ"ח מבצעים במינוי של מפקד חיל הים דאז, האלוף עמי איילון.

 
מפקד בית ספר לקצינים מבצע בוחן חובל עם הצוערים

בסיום תפקידו במחלקת מבצעים, קיבל את הפיקוד על בית ספר לקצינים של חיל הים. בתפקידו זה פיקד על קורס חובלים ועל קורסי ההשלמות החייליות לקצונה של כלל צוערי חיל הים. בפיקוד על קורס חובלים הוביל מתודולוגיה של תוכנית פרטנית המותאמת לצרכיו האישיים של כל צוער בדרך של חלוקה דיפרנציאלית של משאבי ההדרכה. במאמר שכותרתו: "קורס חובלים – מיצוי מרבי של פוטנציאל העילית"[3], מנתח דיסטניק את הרעיון, יישומו ותוצאותיו כפי שנסקרו במבט רטרוספקטיבי. מניתוח הנתונים עולה כי תפיסת ההדרכה שיושמה, הגדילה משמעותית את שיעור הצוערים המסיימים את הקורס בהצלחה, וזאת מבלי להתפשר כלל בכל הנוגע לדרישות המחמירות של הקורס. מתוך אמונה שמנהיגות נבנית בדוגמה אישית, הקפיד לקחת חלק בכל האימונים והתרגילים ביחד עם הצוערים ולעמוד מקרוב אחר מידת ההתקדמות שלהם. בין השאר, בהיותו מפקד בית ספר לקצינים, בצע בוחן חובל במלואו יחד עם הצוערים. אל מפקד בית ספר לקצינים הצטרפו רבים מהמדריכים.[4]

בשלהי 1995 מונה דיסטניק למפקד שייטת הצוללות והועלה לדרגת אל"ם. בתקופה זו עסקה השייטת בפעילות מבצעית רחבת היקף על ידי צוללות ה"גל", תוך היערכות לקליטת צוללות ה"דולפין" לרבות הכשרת הצוותים והכנת התשתית הטכנו-לוגיסטית לקליטת הצוללות החדשות. כלקח מהחלפת הדור הקודם של הצוללות אשר הותירו את השייטת חסרת יכולת מבצעית במלחמת יום כיפור, הוחלט בחיל הים, להמשיך ולשמר את היכולת המבצעית של צוללות דור "הגל" כיחידה מבצעית במקביל לקידום פרויקט הצוללות החדשות עד כניסתן של צוללות "הדולפין" לכשירות מבצעית. החלטה זו הטילה באותה תקופה על השייטת חובה להכפיל את גודלה ולהכשיר לוחמים, קצינים ומפקדים הן לצוללות הגל המבצעיות והן לצוללות הדולפין אשר נבנו באותה עת בגרמניה.

בשנת 1998 בסיום הפיקוד על שייטת הצוללות הוצב דיסטניק במטה חיל הים בתפקיד ראש מחלקת תכנון ארגון ופתוח הקשרים האסטרטגים. בשנת 2001 עבר דיסטניק קורס דיפלומטיה צבאית וקיבל את הפיקוד על מחלקת קשרי החוץ של צה"ל, בתפקיד זה, נשא באחריות למערך הנספחים הצבאיים של צה"ל ברחבי העולם ולקשר עם הנספחים הצבאיים מחו"ל המשרתים בישראל. תפקיד זה מילא עד סיום שירותו בשלהי 2003.

לאחר שחרורו מצה"לעריכה

לאחר שחרורו מצה"ל, השלים לימודי משפטים והתמחה לעריכת דין במשרד וקסלר ברגמן ושות' עו"ד. לאחר הסמכתו כעורך דין וחבר הלישכה, החל בתפקיד עוזר ביצועי למנכ"ל בחברת Alvarion.

בנוסף על עיסוקיו האזרחיים לאחר השחרור משרות סדיר, המשיך דיסטניק בשרות מילואים פעיל. במסגרת זו שרת כשופט צבאי בבית הדין הצבאי לערעורים מטכ"ל, ביחידת בתי הדין הצבאיים (יבד"ץ 205). במקביל המשיך בשמ"פ גם בתחום המבצעים.

המועצה המקומית בנימינה גבעת עדהעריכה

בשנת 2008 נבחר לעמוד בראש המועצה המקומית בנימינה גבעת-עדה.

התארגנות ובחירותעריכה

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בבנימינה גבעת-עדה, התארגנה קבוצה של תושבים בראשות אורי דיסטניק במטרה להשפיע על הפעילות המוניציפלית ביישוב המאוחד. לשם כך הוקמה רשימה עצמאית שכינויה "עתיד" והאות הנבחרת שלה לבחירות הייתה "ד". חברי הקבוצה קיימו שורה של דיונים בנושאים שהיו על סדר היום הציבורי ונתנו לעמדות המגוונות ביטוי במצע "עתיד" אשר פורסם לידיעת התושבים במושבות. כדי להוציא אל הפועל את התוכניות אשר פורטו במצע, שמו להם חברי רשימת עתיד למטרה, להיות הסיעה הגדולה במועצה שתוקם לאחר הבחירות ולזכות בראשות המועצה. כדי להשיג יעדים אלו ובמיוחד אל נוכח לוח הזמנים הקצר, הוכנה תוכנית אסטרטגית והוקם מטה מקצועי אשר הורכב מציבור מתנדבים שהתגייסו לשם כך והוציאו את הקמפיין אל הפועל[5].

הבחירות לרשויות המקומיות התקיימו ביום ה-11 בנובמבר 2008 והכרעו כבר במועד הראשון[6]. אורי דיסטניק נבחר לראש הרשות לאחר שקיבל 57.88% מהקולות הכשרים. המועמד השני קיבל 29.59% והמועמד השלישי קיבל 12.53% מהקולות הכשרים, כפי שהדבר פורסם ברשומות[7].

גם היעד השני הושג ורשימת "עתיד" נבחרה להיות הגדולה ביותר במועצה עם - 4 מנדטים (40.07% מהקולות), רשימת "לי" - 3 מנדטים (22.29% מהקולות), רשימת "יחד" – 2 מנדטים (18.29% מהקולות), רשימת "מפדל" – מנדט 1 (11.94% מהקולות) ורשימת "בקול-רם" – מנדט 1 (7.41% מהקולות).

חינוך וקהילהעריכה

במהלך כהונתו הוגדר תחום החינוך כאחד הנושאים המרכזיים בהם תפעל המועצה. צוות של אנשי חינוך מהמושבות בסיוע ייעוץ מקצועי גיבש את תפיסת החינוך היישובית. הצוות המליץ למועצה לראות במערכת החינוך רצף שלם מגיל 3 עד 18 ולשלב בין מרכיבי החינוך הפורמלי למרכיבים ה"א-פורמליים" כך שיכלול גם את כל מרכיבי הקהילה, ספורט ותנועות הנוער. למעשה מערכת החינוך היישובית תפעל לאורך כל היממה. מתוך דגש על פלורליזם בחינוך, בצד זרם החינוך הממלכתי, טופח זרם החינוך הממלכתי דתי ונוסף זרם חינוכי חדש: החינוך המשלב מיסודו של הרב מלכיאור. בתחום הרווחה נשמרה האוטונומיה המקצועית אולם גם תחום זה נכנס תחת כנפי הקהילה המורחבת. בראש המחלקה המורחבת נבחרה לעמוד אשת חינוך עתירת ניסיון פדגוגי וניהולי ביישוב. הוקמה ועדת חינוך בראשות ראש המועצה ובהשתתפות נבחרי ציבור, אנשי ניהול וחינוך ויושבי ראש ועדי ההורים במוסדות החינוך. ועדת החינוך הובילה יוזמות ותכנון בתחום החינוך היישובי ופיקחה על ביצוע תוכניות העבודה בהתאם לאישור המועצה. בתמיכה בתוכנית הפדגוגית, הפנתה המועצה תקציבים רבים לפיתוח תשתיות של מוסדות חינוך בדגש על בטיחות ובטיחות בדרכים[8].

מיד לאחר כינונה נדרשה המועצה לקבל החלטה באשר לעתיד החינוך העל-יסודי ביישוב וזאת לאחר שעוד קודם לכן הוחלט לפרק את איגוד ערים לחינוך שומרון אשר טיפל בנושא זה עבור כל רשויות האזור (פרדס חנה כרכור, בנימינה גבעת עדה, זיכרון יעקוב ויישובי אלונה). הגם שהאתגר נראה מלכתחילה גדול על מידות היישוב, החליטה המועצה להפוך את התיכון של האיגוד – "אורט השומרון", למוסד החינוך העל-יסודי היישובי. התכנון הרב-שנתי חזה נכונה את "האיום" בדמות עזיבת תלמידי היישובים השכנים והעמיד תוכנית צמיחה הכוללת השקעות רחבות היקף בסיוע רשת אורט. נערכה הסדרה מלאה של התשתיות בהתאם לחוק, לאחר שבמשך שנים רבות פעל המוסד בלא היתרים כדין[9], שופצו התשתיות ונקבעה מתודת הפעלה. לאחר הירידה החזויה במספר התלמידים, חזר הגידול בביקוש ללימודים בתיכון לרבות תלמידים מיישובי הסביבה. הוכנה תוכנית לקידום ההישגים הלימודיים וצמצום הפערים למניעת נשירה. הוקמה ועדת התמדה לטיפול ביעדים אלו ונפתחו כיתות מב"ר ואתגר לצמצום הנשירה וחיזוק ההתמדה. להשלמת התוכנית חוזק תחום קידום נוער ותוכנית היל"ה.

משנה לשנה גדל היקף התלמידים הזכאים לתעודת בגרות. נרשמה עליה בזכאות לבגרות, מרמה של כ-70% בשנת הלימודים תש"ע עד לרמה של כ-90% זכאות לבגרות בקרב התלמידים. נשירת התלמידים כמעט ונפסקה ואושר המגמות אפשר לכל תלמיד למצוא את המסלול המתאים לו. בשנת הלימודים תשע"ד, זכה בית ספר התיכון לפרס מצוינות מטעם משרד החינוך. כל מורה בבית הספר אורט בנימינה זוכה לבונוס כספי בגין השינוי המשמעותי שחוללו בהישגיהם הערכיים-חברתיים של התלמידים[10].

בחינוך היסודי הוחלט להגדיל משמעותית את בית ספר "אמירים", מכיתה אחת בכל מחזור לשלוש כיתות בכל מחזור, כך שנוצר איזון בין בית הספר "אשכולות" הוותיק במזרח בנימינה, לבית הספר "אמירים" הצעיר במערב המושבה. במתחם בית הספר תוכנן והוקם אולם ספורט חדש ומודרני. פעולה דומה של הגדלת בית הספר נעשתה גם בגבעת עדה, בית ספר "גבע" הורחב ונבנה מתחם כיתות ומרחבי לימוד חדש. אולם הספורט עבר שיפוץ מקיף. בית ספר "אשכולות" הוותיק, עבר שיפוץ, פותחה חצר לרווחת התלמידים לרבות פינת מתקני כושר. בשת"פ הורים הוקמה מעבדה למדעי הטבע. בבית ספר "הנדיב" (ממ"ד), בוצע שיפוץ של הכיתות ומרחבי הלימוד כחלק מהתוכנית להגדיל את מספר התלמידים הלומדים בו.  כדי להוריד את עומס התלמידים, הוחלט על הקטנת מספר התלמידים בכיתה בהשוואה לתקן משרד החינוך [לא יותר מ-35 תלמידים בכתה]. הכנסת מערכות תקשורת ומחשבים לבתי הספר כחלק ממערך הלימוד והתמיכה בפדגוגיה איכותית. כדי לעמוד בפרוגרמה החינוכית לשנים הבאות נבנו 30 כיתות חדשות במערכת החינוך היסודי. בחצרות בתי הספר הותקנו רשתות צל בחצר המשחקים. בכניסות לבתי הספר הותקנה תשתית בטיחותית הכוללת הפרדה בין המדרכה להולכי הרגל, מסלול לרוכבי אופנים, נתיב לרכב לרבות מסלול ייעודי להורדת ואיסוף התלמידים בסגנון: "נשק חבק וסע".

ניבנו 7 כיתות גן חדשות כדי להרחיב את הצע הגנים בבנימינה ובגבעת עדה, כך שימצא מקום לכל ילד החל מגיל 3 אשר הוריו רוצים בכך.

ניתן דגש מיוחד למגוון פתרונות לתלמידי החינוך המיוחד ונוער בסיכון. ניתן פתרון ייעודי בתוך מערכת החינוך היישובי לאורך כל הרצף, בבית ספר היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, הוקם בית ספר על יסודי חדש "הרים", לתלמידים הנמצאים על רצף האוטיזם[11]. בית ספר זה נתן מענה לכל תלמידי המרחב הנזקקים לשרות זה.

שינויים במערכת החינוך אורכים זמן, אולם פעולות אלו ואחרות החלו להצביע על שינוי מגמה בפרמטרים השונים. הנשירה בקרב התלמידים ירדה לשיעור נמוך. אחוז הזכאות לבגרות עלה משנה לשנה, משיעור של כ-70% בשנת הלימודים תש"ע לכ-90% בשנת הלימודים תשע"ד. מדד מדלן מבוסס על עיבוד של תוצאות בחינות הבגרות והמיצ״ב כפי שמפורסם על ידי משרד החינוך, בדק את מערכת החינוך היישובית לאורך השנים. בסקירה רב שנתית (2010 – 2016) נרשם שיא ע"פ מדד מדלן בשנת הבחינות 2013[12]. השיפור הרב שנתי שהתחולל במערכת החינוך היישובית לא נסתר גם מעיני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשע"ה, בחן צוות בראשות מנכ"לית משרד החינוך את המערכת אשר בסופה הוענק לבנימינה גבעת עדה פרס החינוך היישובי. פרס זה ניתן בעיקר בשל "חינוך למעורבות בקהילה, ביצוע יוזמות חדשניות לקידום למידה משמעותית, ביצוע תוכניות הכלה וקידום הישגים לימודים וצמצום פערים"[13].


דו"ח מבקר המדינהעריכה

דיסטניק צוין לשבח בדו"ח מבקר המדינה על שהורה להפחית 3% מהשכר שלו ושל סגנו[14]. בדוח מבקר המדינה על השלטון המקומי נכתב בין השאר: "ראש המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה מר אורי דיסטניק הנחה את גזברות המועצה המקומית לנכות מראשית שנת 2012 בכל חודש 3% משכר הברוטו שלו ושל סגנו, במסגרת פעולות להתייעלות המועצה". עוד נרשם בדוח: "משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את דרך פעולתם של ראש המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה וסגנו בכל הנוגע לקיצוץ במשכורתם. התנהגותם יש בה משום מתן דוגמה אישית ברוכה"[15].

ביולי 2013 הודיע דיסטניק כי בסיום הקדנציה לא יציג את מועמדו ויקח פסק זמן מהחיים הציבוריים.[16]

איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמלעריכה

ביוני 2011 נבחר דיסטניק לתפקיד יו"ר איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל[17], לאחר שנבחר פה אחד על ידי כל חברי המליאה.[18]

בתקופה זו הוביל דיסטניק את האיגוד להישגים רבים יחד עם מנכ"ל האיגוד היוצא, ירוחם לקריץ, והמנכ"ל ניר סהר אשר נבחר על ידי ועדה בראשות יו"ר האיגוד. כחלק מתפיסת עולם הרואה בשקיפות המנהלית ערך, הוחלט להנגיש את המידע לציבור במגוון אמצעים ובפרסום דו"ח שנתי מפורט על פעילות האיגוד.[19] פרסום הממצאים הוביל לזירוז הטיפול באירועים החמורים של זיהום אוויר על ידי חברת חשמל ומעורבות של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה.[20]

בצד הפעילות בתחומי פעילות רבים כגון: מניעת זיהום אוויר וזיהום קרקע בתעשיות, ליווי הרשויות בתחום הפסולת, ביצוע מחקרים לקידום טכנולוגיות חדישות, מדידות רעש וקרינה, מתן חוות דעת לוועדות בניין ערים, מתן חוות דעת לבקשות להיתרי בנייה, חינוך סביבתי, רישוי עסקים ועוד, הוחלט בתקופה זו להרחיב את פעולות האיגוד גם לתחומים חדשים כגון פיקוח ואכיפה גם על מוסכים ולמפעלי התעשייה.[21] בין ההישגים בתחום איכות הסביבה ובשיפור איכות חיי התושבים בתקופה זו ייזכר גם כניסת פעילות האיגוד לתחום הגז הטבעי והרחבת הפיקוח על תחנות הכח כמוטו מוביל במאבק המתמשך על זכותם של תושבי מרחב האיגוד לחיות בסביבה איכותית.

כדי לחזק את התוקף המקצועי הוחלט באיגוד לאמץ ולהטמיע תקן איזו 9001, תקן בינלאומי המגדיר דרישות ניהול מערכת באופן איכותי. דיסטניק ציין: "אנו רואים חשיבות רבה בהטמעת תקנים אשר יאפשרו מדידה של הפעילות הרבה שלנו למען הסביבה על פי תקן קבוע.” הדברים נאמרו לאחר שהסתיים השלב הראשון בהסמכה במסגרתו הוגדרו אופני העבודה בין שלושת האגפים באיגוד: תכנון, אוויר וקרקע וזאת לאחר הסמכת מעבדת האיגוד לתקן איזו 17025, שהוא תקן התקף לכל הגופים הבינלאומיים בהם מתבצעות בדיקות שפכים.[22]

דיסטניק המשיך את המאבק במפחמות בו החל קודמו בתפקיד, אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה. האיגוד פעל לאתר ולדווח על מפגעי המפחמות והנזקים הבריאותיים והסביבתיים הנוצרים כתוצאה מפעילות המפחמות.[23]

מאבק בולט של האיגוד בהנהגתו, התמקד במניעת הפיכת תחנת הכח "אורות רבין" לנמל מסחרי ליבוא פחם, וזאת לאחר שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה לחברת החשמל לישראל ולחברת GLOBALCST לאפשר העברת פחם מתחנת הכוח בחדרה לירדן. בדיון שהתקיים במועצת האיגוד הוחלט להתנגד לתוכנית, בשל זיהום האוויר הנגרם מהעמסת הפחם בתחנת הכח למשאיות בהיקף של כ-500 טון פחם ביום וממעבר המשאיות העמוסות בפחם לאורך העיר חדרה והסביבה והחשש לזיהום אוויר רב ולפגיעה בבריאותם של תושבי הסביבה. למאבק רתם דיסטניק את השר להגנת הסביבה עמיר פרץ בבקשה להתערב ולמנוע את האפשרות של הפיכת תחנת הכח לנמל ליבוא פחם כתחנת מעבר[24]. בעקבות המאבק הודיע משרד הפנים כי הוחלט לאשר פיילוט מצומצם לבחינת האפשרות להעברת פחם מישראל לירדן בהתאם לכללים סביבתיים שיקבעו, והאיום הוסר.[25] לאחר שסקר את עקרי הפעילות, דיסטניק חתם את מכתבו לחברי האיגוד בסיום תפקידו, במילים: "איגוד חזק הפועל למען איכות הסביבה בנחרצות, שקיפות וניקיון כפיים, הוא יעד של כלל תושבי המרחב, הזכאים לחיות באיכות חיים גבוהה בסביבה מקיימת בהווה ולמען הדורות הבאים. תודה על ההזדמנות שניתנה לי להשפיע ולו במעט על כל אלא".

מדרשת שדה בוקרעריכה

בשלהי שנת 2014 מונה לתפקיד מנכ"ל מדרשת שדה בוקר. מינויו לתפקיד אושר על ידי דירקטוריון המדרשה בישיבתו באוקטובר 2014.

קהילה והתנדבותעריכה

שיעור אחר בנימינה גבעת עדהעריכה

בשנת הלימודים תשס"ז, יזם דיסטניק פעילות חינוכית להעשרת תלמידים ופיתוח יכולת החשיבה שלהם בהתבסס על תכנים מעולם המשפט המועברים על ידי עורכי דין בהתנדבות. הפעילות התבססה על מתודה שפותחה בעמותת שיעור אחר ובתאום עמה. בבסיס התפיסה ההדרכתית עמדה הכוונה לעודד חשיבה יצירתית ופתוחה בקרב התלמידים.  התוכנית החלה בבית ספר "אשכולות" בשיתוף פעולה עם מנהלת בית הספר הגב' גילה לישצינקר, רכזת שכבת כיתות ו' באותה עת הגב' מוניק ועקנין ומחנכות הכיתות[26].

לקריאתו של דיסטניק נענו רבים מקרב עורכי הדין ביישוב, חלקם הורים לתלמידים וכבר באותה שנת לימודים החלו חברי הקבוצה להופיע בפני התלמידים, ללמד ולעורר בקרבם דיון במגוון נושאים שנדונו והוכרעו בבתי המשפט. לקראת סיום שנת הלימודים, יצאו התלמידים לסיור בהיכל המשפט בחיפה, שם חוו שורה של התנסויות הכוללת: משפט מבוים, פגישה עם שופט ואף ביקור באולמות המשפט וצפייה בדיונים שהתקיימו בהם באותה עת. בהמשך, גדלה קבוצת עורכי הדין המתנדבים ותוכנית הלימודים הורחבה גם לבית ספר "הנדיב", לבית ספר "אמירים" בבנימינה ובית ספר "גבע" בגבעת עדה. דיסטניק המשיך לעמוד בראש התוכנית וללמד גם כשנבחר להיות ראש המועצה המקומית. התלמידים זכו בין השאר גם לפגוש שופטים במהלך השיעורים, לאחר שאחדים מעורכי הדין המתנדבים מונו לתפקידי שיפוט והמשיכו להתנדב בתוכנית. לאחר שהתוכנית הורחבה לכלל בתי הספר היסודיים ביישוב, היא הפכה לחלק מתוכנית החינוך היישובית[27].


ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אורי דיסטניק, חותמת גומי ורישיון לאקדח, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת בהוצאת בית החובל, 2020, עמ' 358.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אורי דיסטניק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ השמות מופיעים על שלטי העמותה לשימור ושחזור עבר המושבה - בנימינה
  2. ^ אורי דיסטניק, שובר שתיקה, ‏דצמבר 2015.
  3. ^ אורי דיסטניק, קורס חובלים - מיצוי מרבי של פוטנציאל העילית, מערכות 382 (תשס"ב) עמ' 54–63.
  4. ^ רוזנר, ליאת, "שלושים דקות וחמישים שניות", במחנה, 1 בפברואר 1995
  5. ^ אורי דיסטניק מסתער על ראשות מועצת בנימינה גבעת עדה | גפן מגזין המושבות, gfn.co.il
  6. ^ יואב איתיאל, בנימינה גבעת עדה: "מוקדש באהבה לאוהבי", גפן, ‏14 נובמבר 2008
  7. ^ רשומות - ילקוט הפרסומים, הודעות בדבר תוצאות הבחירות ברשויות המקומיות, נבו, ‏5 דצמבר 2008
  8. ^ חטה"ב "אורט בנימינה" ציינה את היום הלאומי לבטיחות בדרכים, אורט ישראל, ‏30/11/2011
  9. ^ יואב איתיאל, אורט השומרון: האם 90% המבנים לא חוקיים?, גפן מגזין המושבות, ‏08/05/2009
  10. ^ יואב איתיאל, אורט בנימינה ותיכון כפר גלים בין התיכונים המצטיינים, גפן מגזין המושבות, ‏08/09/2014
  11. ^ יואב איתיאל, בנימינה-גבעת עדה: נפתח בית הספר לתלמידים עם תסמונת אוטיזם, גפן מגזין המושבות, ‏31/08/2010
  12. ^ מדד מדלן* להישגי התלמידים בבנימינה גבעת עדה, מדלן - Madlan
  13. ^ דף הבית, פרס החינוך היישובי לשנת תשע"ה, משרד החינוך
  14. ^ תומר אביטל, ויתור על שכר יו"ר המועצה וסגנו, באתר כלכליסט, 8 במאי 2013
  15. ^ מבקר המדינה - דוח שנתי על השלטון המקומי לשנת 2012
  16. ^ יהב דולב, בנימינה-גבעת עדה: אורי דיסטניק הודיע על פרישה, ‏יולי 2013 (ארכיון).
  17. ^ יואב איתיאל, פרסום ראשון: אורי דיסטניק יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה, ‏יוני 2011
  18. ^ ראש המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה נבחר פה אחד לשמש כיו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה "שרון כרמל"
  19. ^ יואב איתיאל, לראשונה, איגוד הערים לאיכות הסביבה פרסם דו"ח שנתי, ‏ספטמבר 2011
  20. ^ אריאל נוי, דו"ח חמור: "תחנת הכח בחדרה מזהמת באופן חריג", ‏ספטמבר 2011
  21. ^ אריאל נוי, איגוד ערים שרון-כרמל החל באכיפה במוסכים, ‏ינואר 2012
  22. ^ איגוד ערים: קבעו תקן, ‏נובמבר 2011(הקישור אינו פעיל)
  23. ^ המפחמות שוב מזהמות את האוויר בוואדי ערה, ‏נובמבר 2011
  24. ^ המפחמות שוב מזהמות את האוויר בוואדי ערה, ‏ספטמבר 2011
  25. ^ נירית שפאץ, ניסיון למנוע העברת פחם מירדן דרך תחנת הכוח "אורות רבין", ‏דצמבר 2013
  26. ^ יואב איתיאיל, עכשיו אורי דיסטניק הוא גם מורה, ‏2 ינואר 2009
  27. ^ אתר המועצה המקומית בנימינה גבעת-עדה, שעור אחר


  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.