Uri muri3.jpg

"אוּרי מוּרי" היה קומיקס שיצר אריה נבון בעזרת לאה גולדברג והתפרסם באופן לא רציף בשנים 19341967 בעיתון "דבר לילדים".

נבון, הקריקטוריסט של העיתון "דבר", הציע לעורך המוסף לילדים של העיתון, יצחק יציב, ליצור קומיקס לילדים. "אורי מורי" הופיע לראשונה כרצועת קומיקס במוסף לילדים של "דבר", שנה ד, גיליון ג (לט) (30 בנובמבר 1934, כ"ג בכסלו תרצ"ה).[1] לאחר שלוש רצועות, נסע נבון להשתלם בצרפת. כשחזר נבון ב-1937 החל לעבוד בשיתוף פעולה עם לאה גולדברג, שהייתה אז סגנית עורך המוסף שהפך ב-1936 לשבועון – "דבר לילדים". בין עבודותיהם המשותפות היה "אורי מורי", שהופיע מדי שבוע בדף האחרון של "דבר לילדים" – נבון יצר את סדרת האיורים, וגולדברג חיברה לפיהם סיפור מחורז. לימים סיפר נבון:

ביום רביעי, בדרך כלל, הייתי מחפש בית-קפה לשבת בו. [...] חשבתי על נושא לקאריקאטורה הפוליטית. כשגמרתי לצייר אותה - הפניתי לאורי-מורי. וזה היה מעין קינוח, שעשוע. ציירתי סיפור, בדיחה, תעלול והבאתי אותו ללאה שנהגה לשבת אחר הצהרים בקפה 'הרלינגר' ברחוב בן-יהודה. היא הייתה נועצת סיגריה בתוך פומית ארוכה, מציתה אותה, מעלה כמה טבעות עשן וברגע מוסיפה חרוזים לציורים. היא הייתה 'קלת חרוז'.[2]

במשך הזמן תפס נבון את מקומה של גולדברג ככותבת, כשהוא מוותר על שימוש בחרוזים. בשנים 19481951 פורסמו עלילות נוספות של אורי מורי בגיליונות "דבר לילדים". בשנת 1967 הופיעה דמותו של אורי מורי בפעם האחרונה, בציור בודד, ובו תואר כטייס הטס לחלל. נבון מיקם חלק מסיפורי העלילה בנוף מדברי שומם ומיעט בהצגת דמויות של מבוגרים.[3]

"אורי מורי" תואר כדמות ילד החובש כובע מצחייה ולבוש מכנס קצר. משתי רצועות הקומיקס הראשונות – הראשונה, הפותחת במילים: "פנו דרך! אורי-מורי בא לָאָרץ", ומציגה את אורי-מורי והוריו עושים את דרכם עם מזוודותיהם מהנמל; והשנייה, שכותרת המשנה שלה היא "הרפתקאותיו הראשונות בארץ" – עולה שהוא לא נולד בארץ ישראל אלא עלה אליה (כמו יוצרו, נבון, שעלה לארץ עם משפחתו באונייה "רוסלאן" בגיל 10). ואולם מעת הגיעו היה ל"צבר" לכל דבר. במשך השנים התפתחה דמותו של אורי מורי, על ידי קישורו למדינת ישראל הצעירה, שהוא הוצג כסמלה. הסדרה נחשבת לאחת מן החשובות שנוצרו במדיום זה בשנות ה-30 בארץ ישראל, בכך שביססה את הזיהוי בין הילד הארצישראלי לבין ה"צבר".[4]

קישורים חיצונייםעריכה

הקומיקס עצמו:

הערות שולייםעריכה