אורי שמחוני
אורי שמחוני (נולד ב-24 באוקטובר 1936) היה אלוף בצה"ל.
.jpg) | |
| אורי שמחוני בתל אביב, מאי 2012 | |
| לידה |
24 באוקטובר 1936 (בן 83) גינוסר, ישראל  |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת שירות | 1954–1986 |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
| עיטורים | |
 אות לגיון ההצטיינות | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנכ"ל סולתם מערכות | |
  | |
קורות חייועריכה
אורי שמחוני נולד בקיבוץ גינוסר בשנת 1936 ושם גם גדל. התגייס לצה"ל באוגוסט 1954, התנדב לצנחנים, ושובץ בפלוגה א' בגדוד 890, עליה פיקד תחילה סעדיה אלקיים ולאחר מכן מאיר הר-ציון[1]. השתתף בפעולת התגמול בעזה ולאחר קורס מכ"ים הוצב בפלוגה ב' והשתתף במבצע הר געש ובמבצע כנרת. לאחר שסיים קורס קציני חי"ר שימש כמפקד מחלקה בפלוגה ה' בגדוד 890 של הצנחנים, השתתף בפעולות התגמול במבצע יהונתן, מבצע לולב, מבצע שומרון וצנח עמו במיתלה במבצע קדש[2]. ב-1957 השתחרר מצה"ל אך חזר לשירות קבע ב-1964. שמחוני שירת כקצין מודיעין של חטיבת גולני בתקופת מלחמת ששת הימים ובתקופת מלחמת ההתשה.
לאחר המלחמה למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה[3] וב-1970 קיבל לידיו את הפיקוד על גדוד הסיור של פיקוד צפון, סיירת אגוז[4]. שמחוני הוביל את סיירת אגוז למבצעים רבים בלבנון, ובהם הפשיטה על מפקדת המחבלים בכפר עינתא הסמוך לבינת ג'בייל, פשיטה רגלית בלילה קר וגשום במיוחד בה נהרגו כחמישה מחבלים[5], והפשיטה על מפקדת המחבלים בעיירה אל-ח'יאם. ב-1972 מונה לקצין אג"ם של פיקוד צפון, ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת יום הכיפורים[6]. בשחר 22 באוקטובר 1973, מיד אחרי תום כיבוש החרמון מחדש, במבצע קינוח, טס לחרמון יחד עם אלוף הפיקוד, האלוף יצחק חופי כדי להחליף את מח"ט גולני אל"ם אמיר דרורי שנפצע בקרב. ניהול המלחמה ברמה הפיקודית מנקודת מבטו כקצין האג"ם הפיקודי, מתואר בספר "הסורים על הגדרות", שיצא לאור בין היתר ביוזמתו, ב-2008 בהוצאת משרד הביטחון ומערכות[7].
לאחר המלחמה התמנה למפקד חטיבת אלכסנדרוני וב-1974 למפקד חטיבת גולני[8]. בשנת 1975 מונה למפקד בית ספר לקצינים, ובאוגוסט 1976 הועלה לדרגת תא"ל, החליף את דן שומרון כקצין חי"ר וצנחנים ראשי[9], ופיקד על אוגדת הקחצ"ר, בין היתר במבצע ליטני[10]. באפריל 1980 מונה לעוזר ראש אג"ם[11], בשנת 1981 הועלה לדרגת אלוף ונתמנה לראש מחלקת ההדרכה. מ-1984 עד לשחרורו ב-1986 כיהן כנספח צה"ל בארצות הברית. היה מעורב בפרשת איראן-קונטראס[12] וזכה לעיטור אות לגיון ההצטיינות.
ב-1986 היה מעורב יחד עם צבי שילר בפרשת שוחד של תת-מזכיר הימייה בממשל האמריקאי, מלווין פייזלי, במטרה לקדם עסקה למכירת מזל"טים תוצרת התעשייה האווירית מסוג פיוניר לצי האמריקאי. לאחר עסקת טיעון מול משרד המשפטים האמריקאי, אשר כללה רק את שילר, נאסרה על שמחוני הכניסה לתחומי ארצות הברית לצמיתות[13].
ב-1993 הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות על חוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 (הרצת מניות) ונדון לשנה וחצי מאסר על תנאי ולקנס בסך 23,000 ₪[14].ההרשעה נמחקה ב-1998 על ידי נשיא מדינת ישראל עזר ויצמן.
שמחוני הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מטעם אוניברסיטת תל אביב. לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל סולתם מערכות.
בשנת 2006 יצא לאור הספר "לוויתן לבן" (הוצאת גלורי), המקבץ 167 נושאים שעליהם שוחח עם בנו גלעד שמחוני, ואשר תועדו ונערכו על ידי בנו ללא ידיעתו[15].
לקריאה נוספתעריכה
- משה גבעתי, המערכה בחרמון - הקרבות ברכסי החרמון במלחמת יום הכיפורים ולאחריה, תל אביב: הוצאת מערכות והוצאת מודן, תשע"ה-2015.
קישורים חיצונייםעריכה
- אבי רז, שמחוני, פרק ב', מעריב, 17 באוקטובר 1986, המשך, המשך
- אורי שמחוני באתר חטיבת גולני.
- הספר לווייתן לבן(הקישור אינו פעיל) באתר הוצאת גלורי.
- מאמרים פרי עטו
- אל תתנו להם לחקור, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2010.
- צבא מופתע אך יעיל, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2010.
- הלקח היחיד החשוב מהמלחמה, ישראל היום, 10.10.2011.
- בפתח הדברים, מערכות, גיליון 287, יוני 1983, עמודים 8–9.
- יחס ישיר בין כמות הצל"שים וגודל התקלה, באתר nrg, 24 באפריל 2001.
- היסטוריה צבאית ואישית, מערכות 453 (פברואר 2014), עמ' 80–81.
- החיים נמשכים, מערכות 455 (יוני 2014), עמ' 70.
- מהי מידתיות, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2014.
- "חקה" של מלחמת יום הכיפורים, באתר וואלה! NEWS, 19 בספטמבר 2014.
הערות שולייםעריכה
- ^ גדוד חי"ר מוצנח 890 פלוגה א'
- ^ אייל לוי, חזרה אל המיתלה: "שום צבא בעולם לא היה יכול לעשות את זה", מעריב, 18.09.2016.
- ^ אמיר אורן, צרות של מפסידים, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2006.
- ^ אורי שמחוני, "לוייתן לבן", הוצאת גלורי, 2006, עמודים 72-73.
- ^ יעקב ארז, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמוד 65.
- ^ דרומי, אורי (22 באוקטובר 2007). "פיקד על הכיבוש מחדש של החרמון". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2020.
- ^ רני סנה, המלחמה דרך העיניים שלהם, אתר צה"ל, 25.09.2008.
- ^ מיטל צור ורועי מנדל, אשכנזי - האיש הנכון בזמן הנכון, ynet, 14.02.2007.
- ^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
- ^ הכוחות שלקחו חלק במבצע, מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים.
- ^ אמיר אורן, מנקודת מבטו של גנרל, באתר הארץ, 25 באפריל 2002.
- ^ אמיר אורן, גילויים חדשים משנות ה-80: צה"ל, נשק שלל והמחתרת בניקרגואה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2010
- ^ דרור מרום, סיב"ט לא אחראית לפאשלות, באתר גלובס, 23 ביוני 1998
- ^ [1]
- ^ על הספר באתר סימניה