פתיחת התפריט הראשי

אורן ירושלים (שם מדעי: Pinus halepensis) הוא עץ מחטני, ירוק עד, ממשפחת האורניים. זהו המין הנפוץ ביותר של הסוג אורן, באזור אגן הים התיכון. מקור העץ באי מלטה.

קריאת טבלת מיוןאורן ירושלים
אורן ירושלים
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מחטנאים
מחלקה: מחטניים
סדרה: מחטיים
משפחה: אורניים
סוג: אורן
מין: אורן ירושלים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Pinus halepensis
מילר, 1768
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אצטרובל אורן ירושלים

תפוצתו הטבעית של המין היא בעיקר בחלקו המערבי של אגן הים התיכון. בישראל קיימות מספר אוכלוסיות טבעיות קטנות של המין, המבודדות גאוגרפית מאזור התפוצה העיקרי שלו, ולהן פרופיל גנטי ייחודי. מסיבות אלו, אוכלוסיות אלה בעלות חשיבות רבה לשימור. נטיעתם המסיבית של יערות אורן ירושלים בידי הקרן הקיימת לישראל, תוך שימוש בזרעים שמקורם אינו בישראל, מהווה איום ממשי על עתיד קיומן של האוכלוסיות הטבעיות בישראל, כאוכלוסיות בעלות מטען גנטי ייחודי.

אוכלוסיות טבעיות של המין קיימות במספר מקומות בארץ. הריכוז הגדול ביותר של אוכלוסיות אלו נמצא בכרמל. אוכלוסיות אחרות קיימות גם באזור ראש הנקרה, שמורת המסרק בהרי ירושלים, ומספר מקומות נוספים. בישראל, למעט עצים שנטעו בידי אדם, המין מוגן על פי החוק[2].

התחדשות לאחר שריפהעריכה

בניגוד לרוב צמחי הבר באזור ארץ ישראל ואגן הים התיכון, אורן ירושלים אינו מתחדש אחרי שריפה מניצנים רדומים בקרקע, אלא מנביטת זרעים. בכל עץ ישנו אחוז מסוים של אצטרובלים, המכונים אצטרובלים סרוטוניים (serotinous), שנשארים סגורים על העץ במשך שנים רבות, עד שפורצת שריפה. החום הרב של השריפה מתיך את השרף שבין קשקשי האצטרובל, ואחרי השריפה ישנו שחרור מאסיבי של זרעים אל הקרקע. הזרעים נובטים בבת אחת עם רדת הגשמים הראשונים לאחר השריפה. יער טבעי של אורן ירושלים מתחדש במלוא גובהו תוך כ-40 שנה. תדירות גבוהה מדי של שריפות גורמת לכילוי בנק הזרעים של האורן, ולהתחדשות חלקית בלבד של היער.

שימוש בעץ לנטיעת יערות בישראלעריכה

ב-1926 נחקקה "פקודת היערות" האוסרת כריתת עצים ומגדירה שמורות יער. נטיעת האורנים בכמויות גדולות החלה על ידי הייעור הבריטי. התצפיות והניסיון שנרכשו אז בגידול עצי יער וקליטתם הביאו למסקנה שיש לתת עדיפות לאורן ירושלים בשל שתי סיבות עיקריות: הצלחה גדולה בריבוי השתילים במשתלות וקליטה מהירה בשטח. מאוחר הרבה יותר התגלו כמה מיתרונותיו הבולטים של האורן הקפריסאי על פני אורן ירושלים. אורן ירושלים החל להנטע בממדים נרחבים ביערות בארץ ישראל על ידי הקק"ל החל משנות ה־20 של המאה ה־20, זאת בשל הצלחה בריבוי שתילים במשתלה וקליטה טובה של העץ לאחר הנטיעה. בשל כך היה אורן ירושלים העץ הדומיננטי ביערות הארץ במשך עשרות שנים. אוכלוסיות המקור של העצים שנשתלו היו ממערב אגן הים התיכון ולא מישראל. מאוחר יותר החלו לטעת מינים נוספים של האורן, כדוגמת אורן קפריסאי, אורן קנרי, ואורן הגלעין. אורן ירושלים נפגע קשות מהמזיק מצוקוקוס ארץ ישראלי, בנוסף האורן דליק מאוד בשל היותו מכיל טרפנים ושרף דליקים. האורן משמש בית גידול לתהלוכן האורן, עש הגורם לצריבה בעת מגע.

העץ במקראעריכה

יש המזהים את עץ השמן המקראי עם אורן ירושלם.[3] "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה, וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (ישעיהו מד, יד; ראו גם מלכים א, ו; נחמיה ח, טו).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אורן ירושלים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אורן ירושלים באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה - 2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־31 במרץ 2009), באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים
  3. ^ י' פליקס, עולם הצומח, עמ' 88