פתיחת התפריט הראשי

אורסולה קוצ'ינסקי

שחקנית גרמנייה

אורסולה קוצ'ינסקיגרמנית: Ursula Kuczynski; ‏15 במאי 1907, שנברג, פרוסיה, האימפריה הגרמנית - 7 ביולי 2000, ברלין, גרמניה, הידועה גם בשם רות ורנר, אורסולה ביורטון ואורסולה המבורגר) הייתה פעילה קומוניסטית גרמנית שעבדה למען ברית המועצות בשנות השלושים והארבעים כמרגלת. פעולתה הידועה ביותר כמפעילה של מדען הגרעין קלאוס פוקס. היא עברה למזרח גרמניה ב-1950, כשפוקס נחשף, ופרסמה סדרה של ספרים הקשורים לעבודת הריגול שלה, כולל האוטוביוגרפיה שלה, "דו"חות סוניה".[1]

אורסולה קוצ'ינסקי
Ursula Maria Kuczynski
361B918E00000578-3682704-image-a-75 1468106339668.jpg
דיוקן של אורסולה קוצ׳ינסקי-רות ורנר-הסוכנת סוניה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 15 במאי 1907
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביולי 2000 (בגיל 93)
ברלין, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות באומשולנווג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים שאנגחאי, מוסקבה, ברלין המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע שחקנית, סופרת, סוכן מודיעין, עיתונאית, לוחמת מחתרת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג רודולף המבורגר, לן בוירטון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מאיק המבורגר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המקורות שעסקו בעבודת הריגול שלה בשנות השלושים והארבעים השתמשו לפעמים בשם הכיסוי שהוצע לה בשאנגחאי על ידי המפעיל שלה, ריכרד זורגה: "סוניה", "סוניה שולץ" או, לאחר שעברה לבריטניה, "סוניה".[2][3]

קורות חייםעריכה

שנים מוקדמותעריכה

אורסולה מריה קוצ'ינסקי הייתה השנייה מבין ששת הילדים שנולדו ליהודי הכלכלן והדמוגרף רוברט רנה קוצ'ינסקי ואשתו ברטה גרדנוביץ / קוצ'ינסקי, שהייתה ציירת. הילדים היו מוכשרים מבחינה אקדמית והמשפחה הייתה משגשגת.[4] אחיה הבכור, יורגן קוצ'ינסקי, היה לימים היסטוריון-כלכלן שהייתה לו מערכת יחסים עם קהילת המודיעין.[5] אורסולה גדלה בווילה קטנה ברובע שלכטנזה שבדרום מערב ברלין. כשהייתה בת אחת עשרה היה לה תפקיד קטן בסרט "הבית של שלוש הבנות" (1918).

היא למדה בתיכון בברלין והצטרפה בשנת 1924 לקומוניסטים הצעירים (KJVD) ולעוד פעילויות של קבוצות שמאל שונות. במאי 1926, יום הולדתה התשע-עשרה, הצטרפה אורסולה קוצ'ינסקי למפלגה הקומוניסטית של גרמניה.[6]

ספרנות, נישואין ופוליטיקהעריכה

בשנת 1926/27 היא למדה ספרנות תוך כדי עבודה בספריה. אחר כך קיבלה עבודה ב"אולשטיין ורלאג", הוצאת ספרים גדולה בברלין. עם זאת, היא איבדה את העבודה בשנת 1928 לאחר שהשתתפה בהפגנה של האחד במאי או בגלל חברותה במפלגה הקומוניסטית.[7] בין דצמבר 1928 לאוגוסט 1929 עבדה בחנות ספרים בניו יורק לפני שחזרה לברלין, שם נישאה לבעלה הראשון, רודולף המבורגר, שהיה אדריכל וחבר במפלגה הקומוניסטית. באותה תקופה גם הקימה את ספריית הפועלים המרקסיסטית בברלין, שעמדה בראשה בין אוגוסט 1929 ליוני 1930.

ריגולעריכה

סיןעריכה

 
הפגנות חברי המפלגה הקומוניסטית בברלין, 1928, בה השתתפה אורסולה ואיבדה את משרתה כתוצאה מכך.

עם בעלה היא עברה ביולי 1930 לשאנגחאי,[8] שם היו באותה העת עבודות בנייה נרחבות שהעניקו הזדמנויות רבות לעבודה האדריכלית של המבורגר.[7] היא נשארה בסין עד 1935. כאן נולד בנם של הזוג (מי שהפך לימים לחוקר של שייקספיר) מאיק המבורגר, בפברואר 1931. לאחר שהיו בשאנגחאי במשך קצת יותר מארבעה חודשים הוצגה על ידי העיתונאית האמריקנית אנייס סמדלי לגולה גרמני אחר, ריכרד זורגה, כלפי חוץ, עיתונאי, שזכור יותר כ"ראמסאי", סוכן פעיל של המודיעין הסובייטי GRU.[9] לא ברור האם המבורגרים כבר עבדו עבור המודיעין הסובייטי לפני שעזבו את גרמניה לסין, אך בכל מקרה אירוע הגיוס שלה התרחש אחרי הפגישה עם זורגה. בין 1930 ל -1935 "סוניה" (שם הכיסוי שלפיו אורסולה קוצ'ינסקי הייתה ידועה) פעלה ברשת הריגול הרוסית בניהולו.[10]

בסתיו 1934 נאלצה לשלוח את בנה מייקל לחיות עם הוריו של בעלה (שעברו מגרמניה לצ'כוסלובקיה), כאשר נשלחה למוסקבה, שם קיבלה על עצמה הכשרה של שבעה חודשים לפני שחזרה לסין. היה חשש שאם התינוק מייקל היה מלווה אותה למוסקבה, הוא עלול היה לחשוף בלי כוונה את הכיסוי שלה. בתקופה זו היא מתרגלת היבטים מעשיים של מלאכת הריגול. כולל מיומנויות רדיו - למדה לבנות ולהפעיל מקלט רדיו, להשתמש במשדר קוד מורס. בין מרס לדצמבר 1934 היא התבססה בשניאנג במנצ'וריה, שהייתה תחת כיבוש צבאי יפני מאז 1931. כאן פגשה את הסוכן הראשי של המודיעין הרוסי, שעבד בשם "ארנסט".[11] לסוניה ולארנסט היה רומן שהביא להולדת בתה ג'נינה באפריל 1936. בעלה רודולף המבורגר הכיר בנדיבות ב"נינה" כאילו הייתה בתו שלו. המודיעין הרוסי היה מודאג מכך שהרומן עם ארנסט עלול להוביל לחשיפת שני הסוכנים, והיא נקראה לחזור עם בעלה למוסקבה באוגוסט 1935. בספטמבר 1935 נשלחו שניהם לפולין, חוץ מביקור ארוך אחד לפחות במוסקבה, הם נשארו בפולין עד סתיו 1938. בינתיים יתברר מאוחר יותר כי בשנת 1937 העניקו לה הסובייטים את מסדר הדגל האדום על עבודת הריגול שלה בסין. בלי שלבשה מדים צבאיים אי פעם, היא קבלה דרגת קולונל בצבא הסובייטי.[4]

שווייץעריכה

 
בול שהנפיקה ברית המועצות לזכרו של הסוכן ריכרד זורגה, שהוצא להורג על ידי היפנים וגייס את "סוניה" עשר שנים קודם בסין.

בין סתיו 1938 לדצמבר 1940, היא התבססה כסוכנת "סוניה שולץ", עדיין עם בעלה רודולף המבורגר, בשווייץ. שם הייתה אחת מ"שלושת האדומים", יחד עם סאנדור ראדו: תפקידה כלל מפעילת רדיו ומיישמת מיומנויות טכניות שנרכשו במהלך הביקורים במוסקבה בתחילת העשור. הקודים שהשתמשו בהם כדי לשלוח מידע למוסקבה מביתה הקטן מרחק שלוש שעות במעלה ההרים מעל מונטרו, מעולם לא פוענחו. בשווייץ, שם התפרקו נישואיה עם רודולף המבורגר, היא שיתפה פעולה עם רשת הריגול של לוסי והייתה מעורבת בגיוס סוכנים לחדירה לגרמניה. לאחר השתלטות הנאצים על דנציג בסתיו 1939 הקימה גם קבוצת התנגדות בעיר החופשית לשעבר.[4]

אנגליהעריכה

היא התגרשה מאוחר יותר באותה שנה, ובראשית 1940, עוד בהיותה בשווייץ, התחתנה עם בעלה השני. לן בורטון, כמוה, עבד עבור המודיעין הסובייטי וכמו קוצ'ינסקי השתמש במגוון רחב של שמות. הוא היה בעל דרכון בריטי, ובעקבות נשואיה עמו, סוניה קבלה גם היא דרכון בריטי. היא נשלחה על ידי המודיעין הרוסי עם בעלה החדש לאנגליה ושם נולד בנה השני בסוף הקיץ של 1943.[12] הם התיישבו בצפון אוקספורד, אך עד מהרה עברו לסביבה כפרית. במאי 1945 עברו בני הזוג בורטון לבית גדול יותר בצפון אוקספורדשייר שם הם נשארו עד 1949 או 1950, והשתלבו היטב בקהילה הכפרית. בכל בית באזור אוקספורדשייר, שבו התגוררה סוניה, היא התקינה מקלט רדיו ומשדר. החיים באוקספורדשייר מיקמו אותם בנוחות ליד הוריה של אורסולה שהיגרו ללונדון אחרי 1933, ואחר כך התגוררו עם חברים באוקספורד בגלל הפשיטות האוויריות על לונדון. הוריה נפטרו בשנת 1947.[13][14]

בתי הכפר של בורטון באוקספורדשייר היו קרובים למרכז המחקר האטומי של בריטניה בהארוול, ולבלנהיים פאלאס, לשם הועבר חלק גדול משירות המודיעין הבריטי בתחילת המלחמה. באוקספורדשייר, יחד עם אריך הנשקה (Erich Henschke) עבדה על החדרת גולים קומוניסטים גרמניים למודיעין האמריקני. בסתיו 1944 היא והנשקה הצליחו לחדור לפעילות של שירות המודיעין האמריקני (OSS). האמריקאים היו בשלב שהכינו מבצע בשם "מבצע האמר" שמטרתו הייתה הצנחת גולים גרמניה לגרמניה. אורסולה בורטון הייתה מסוגלת להבטיח שמספר לא מבוטל של סוכני OSS המוצנחים יהיו קומוניסטים מהיימנים, המוכנים ומסוגלים להפוך את המודיעין הפנימי מ"רייך שלישי" לזמין לא רק לצבא ארצות הברית בוושינגטון, אלא גם למוסקבה.

 
קלאוס פוקס, הפיזיקאי מרגל האטום שהבריחה את הסודות לברה״מ. אורסולה הייתה אשת הקשר שלו באנגליה. היא ברחה משם שהתחיל משפטו ב 1950

מ-1943 היא גם הייתה בקשר עם מרגלי האטום, קלאוס פוקס ומליטה נורווד. לפיכך, פעולותיה של סוניה זירזו את פיתוח הפצצה האטומית הסובייטית,[10] שנבנתה בהצלחה ב-1949. בנוסף למרגלים החשובים פוקס ונורווד, סוניה השיגה מידע גם מקצין חיל האוויר המלכותי ומומחה בריטי למכ"ם צוללות. היא גם יכלה להעביר למעסיקיה הסובייטים מידע מאחיה יורגן קוצ'ינסקי מאביה ומגרמנים אחרים שגלו באנגליה. למעשה, אחיה הכלכלן, גייס לראשונה את קלאוס פוקס לרגל עבור הסובייטים בסוף 1942.[4]

שנים רבות אחר כך הודתה סוניה (אז נקראה כבר רות ורנר) כי הוזמנה פעמיים לחקירה ב-MI5 בשנת 1947 ונשאלה על קשריה עם המודיעין הסובייטי, שהיא סירבה לדון בהם.[15] האהדה הקומוניסטית של רות ורנר לא הייתה סודית, אך נראה כי החשדות הבריטיים לא נתמכו במידה מספקת על ידי ראיות המצדיקות את מעצרה.

המבקרים בביתה לא היו מודעים או מודאגים מפגישותיה התקופתיות, וככל הנראה מזדמנות, עם פוקס. באותה עת נראה כי שירותי המודיעין הבריטי לא נטו לעקוב אחריה. שנתיים לאחר מכן כשהיה הניסוי הראשון של פצצת האטום הסובייטית, המודיעין הבריטי עשה הערכה מחדש של סדרי עדיפויותיו. קלאוס פוקס נעצר לקראת סוף 1949; בינואר 1950 הועמד לדין והודה כי הוא מרגל. יום לפני תחילת משפטו, מחשש שהיא עומדת להיחשף, עזבה סוניה את אנגליה.[3] במארס 1950, לאחר שני עשורים מחוץ לעיר הולדתה, חזרה לברלין. בינתיים, קלאוס פוקס זיהה אותה כמפעילה הסובייטית שלו בנובמבר 1950.[11] היבטי הריגול של ידידותה עם מרגלת האטום השנייה - מליטה נורווד רק נחשפו כמה עשורים מאוחר יותר.

חזרה לגרמניה המזרחיתעריכה

 
הדגל של מזרח גרמניה - מדינה שנעלמה ממפת אירופה

גרמניה השתנתה. אורסולה בורטון חזרה למזרח ברלין לאזור הכיבוש הסובייטי. המינהל הצבאי הסובייטי נסוג בעקבות הקמתה הרשמית של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית באוקטובר 1949. למעשה, נערכו לכך כבר כמה שנים לפני 1949, כאשר נשלחו ממוסקבה 30 קומוניסטים גרמנים שהוכנו מראש בברלין בתחילת מאי 1945, בהנהגתו של אדם בשם ולטר אולבריכט. שינוי אחד היה היעלמותה של המפלגה הקומוניסטית במדינה החדשה. למעשה, המפלגה לא בדיוק נעלמה, אלא היא הוחלפה באפריל 1946 באמצעות מיזוג של המפלגה הקומוניסטית עם הגורמים מזרח גרמניים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטיה הגרמנית (SPD), כדי להקים את "מפלגת אחדות הסוציאליזם" בגרמניה (SED / Sozialistische Einheitspartei Deutschlands). עם הגיעה לברלין המזרחית אורסולה ניתקה את קשריה עם המודיעין הרוסי, והצטרפה למפלגת האחדות הסוציאליסטית.

שש שנים מאוחר יותר היא החלה להופיע עם חיים חדשים כסופרת. בינתיים, היא עסקה בעיתונות ובעבודות כתיבה אחרות. בשנת 1950 הוענקה לה משרה כראש "האגף לארצות קפיטליסטיות" במחלקה ממשלתית. מאוחר יותר היא פוטרה מתפקידה, כי שכחה לנעול את הדלת של הכספת הגדולה. בין 1953 ל-1956 עבדה במשרד המסחר בסחר חוץ.[2]

סופרתעריכה

בין השנים 1958 ל-1988 היא יצרה סדרה של ספרים בשם שבו היא נודעה, רות ורנר. רובם היו סיפורים לילדים או זיכרונות מתוארכים כהלכה של הרפתקאותיה בתחום הריגול. האוטוביוגרפיה שלה הופיעה במזרח גרמניה בשם "Sonjas Reporter" (הדו"ח של סוניה) והפכה לרב-מכר.[16] לא היה בספר זכר לקלאוס פוקס, שעדיין היה בחיים ב־1976, וכנראה מאותה סיבה, לא הזכירה את מליטה נורווד. נוסח הספר בשפה האנגלית הופיעה בשנת 1991 ותרגום סיני בשנת 1999.[17] גרסה גרמנית לא מצונזרת הוצגה רק ב-2006, אבל עדיין שאלות רבות לגביה נותרו ללא מענה.[18]

ב-1982 הצטרפה רות ורנר לאגודת הסופרים הבינלאומית "פן אינטרנשיונל".

לאחר האיחודעריכה

 
הריסת החומה שחצתה את ברלין, כחלק מתהליך האיחוד בין שתי הגרמניות. אורסולה לא ראתה תהליך זה בעין יפה.

עם קץ הקיום העצמאי של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, הייתה רות ורנר אחד האנשים המעטים שהגנו על שמה של המדינה. ב-10 בנובמבר 1989, מיד לאחר פריצת החומה, היא הגיעה לשלב הפוליטי, ופנתה לעשרות אלפי אנשים בפגישה בברלין בנושא אמונתה בסוציאליזם ובפניו האנושיים. בחודשים שלאחר מכן, עד להפיכתה לגרמניה המאוחדת, היא נתנה אמון רב באגון קרנץ, ששימש זמן קצר כמנהיג מזרח גרמניה.

היא חיה עוד עשר שנים ונראה שאף פעם לא הצטערה או ראתה צורך להתנצל על פרשיות הריגול שלה. בשנת 1956, כאשר ניקיטה חרושצ'וב פרסם את פניה האפלים של רוסיה הקומוניסטית תחת סטלין,[19][20] היא הוזמנה להגיב. היא לא רצתה להצטרף לביקורת על מנהיג המלחמה הסובייטי.

בראיון בשנת 2000, כמה חודשים לפני מותה, נשאלה על ההשלכות של האיחוד הגרמני והשינויים שהובילו לאיחוד גרמניה, שרבים בגרמניה המזרחית ראו בו סיפוח על ידי מערב גרמניה. היא ענתה: מה שנקרא ״איחוד״ לא משנה את דעתי על איך העולם צריך להיות. אבל זה יוצר בי חוסר תקווה מסוים, שלא היה לי מעולם- המהפך כביכול אינו משפיע על השקפת העולם שלי, אבל הוא יוצר חוסר תקווה מסוים שלא היה לי מעולם.[4]

הערכהעריכה

מאז 1989 נוספו פרטים נוספים על לפחות חלק מההישגים שלה בתחום הריגול, והערכת יכולותיה היוצאות דופן של רות ורנר. לדעת היסטוריונית אחת שחקרה את הקריירה שלה, היא הייתה "אחת המרגלות המובילות ביותר שיצרה אי פעם ברית המועצות וחדירתה לסודותיה של בריטניה וליחידת המודיעין שלה, אולי הייתה הרבה יותר עמוקה ממה שנחשבה בזמן שהיא הייתה פעילה".[21] דווח כי מפקד המודיעין הרוסי אמר במהלך המלחמה, "אם היו לנו 5 סוניות באנגליה, המלחמה הייתה מסתיימת מוקדם יותר".[22] ורנר עצמה הייתה מאופקת לגבי תרומתה: "הייתי פשוט שליחת ציבור".[4]

מה שלא ניתן להסתיר שהיא עסקה בתחום בעל סיכון גבוה במיוחד מטעם המודיעין של סטלין, מבלי שיירו ​​בה או יישלחו אותה למעצר. בעלה, ואביה של בנה הראשון, רודולף המבורגר, שעבד גם במודיעין הסובייטי, נפל קורבן למשטר הסובייטי ב-1943 וגורש לגולאג במזרח ברית המועצות. הוא שוחרר ב-1952, אך נשאר מסומן רשמית, "נאסר" ונשלח לאוקראינה, ורק ב-1955 הורשה לחזור לגרמניה. גורל כזה לא היה יוצא דופן בקרב המרגלים הסובייטים. סאנדור ראדו, שאיתו עבדה בשווייץ, היה עצור שנים רבות בגולאג הרוסי. ריכרד זורגה, שכנראה גייס אותה לעבוד במוסקבה מלכתחילה, נתפס ונתלה על ידי היפנים. ורנר עצמה, ככל שהסיפור שלה הגיע לרשות הרבים, לא ניזוקה יותר מכמה מפגשים חד-פעמיים עם סוכני המודיעין הבריטי ב־1947, והצליחה להימלט למקלט הבטוח של גרמניה המזרחית לפני שפעולות הריגול שלה הפכו לנושא משפטי. הישרדות פשוטה היוותה הישג ניכר בנסיבות שני העשורים שלה בתחום הריגול, ונראה כי היא מצדיקה את התבטאויות התקשורת שהיא קיבלה כ"המרגל הטוב ביותר של סטלין".

ספריםעריכה

כאורסולה ברטון

  • Immer unterwegs. Reportage aus Prag über die Tätigkeit unserer Ingenieure im Ausland. Verlag Die Wirtschaft: Berlin 1956

כרות ורנר

  • Ein ungewöhnliches Mädchen. Verlag Neues Leben: Berlin - 1958
  • Olga Benario. Die Geschichte eines tapferen Lebens. Verlag Neues Leben: Berlin - 1961
  • Über hundert Berge. Verlag Neues Leben: Berlin - 1965
  • Ein Sommertag. Verlag Neues Leben: Berlin - 1966
  • In der Klinik. Verlag Neues Leben: Berlin - 1968
  • Muhme Mehle. Neuauflage: Spotless: Berlin - 2000
  • Kleine Fische – Große Fische. Publizistik aus zwei Jahrzehnten. Verlag Neues Leben: Berlin - 1972
  • Die gepanzerte Doris. Kinderbuchverlag: Berlin - 1973
  • Ein sommerwarmer Februar. Kinderbuchverlag: Berlin - 1973
  • Der Gong des Porzellanhändlers. Verlag Neues Leben: Berlin - 1976
  • Vaters liebes gutes Bein. Kinderbuchverlag: Berlin - 1977
  • Gedanken auf dem Fahrrad. Verlag Neues Leben: Berlin - 1980
  • Kurgespräche. Verlag Neues Leben: Berlin - 1988
  • Sonjas Rapport. (autobiografical) First "complete" German language edition, Verlag Neues Leben (Eulenspiegel Verlagsgruppe) 2006 (original "censored" edition 1977), ISBN 3-355-01721-3.

אותות כבודעריכה

  • 1937 - מסדר הכרזה האדומה (Орден Красного Знамени)
  • 1969 - (מסדר הכרזה האדומה (Орден Красного Знамени
  • 1978 - הפרס הלאומי של מזרח גרמניה
  • 1978 - מסדר קרל מרקס
  • 1982 - מסדר ההצטיינות הפטריוטי
  • 1986 - מדליית היובל "ארבעים שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945"
  • 1987 - קרס הזהב של מסדר ההצטיינות הפטריוטי
  • 1990 - מסדר החברות (Орден Дружбы) (לאחר מותה).

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "GESTORBEN Ruth Werner". Der Spiegel (online). 10 July 2000. Retrieved 2 January 2015.
  2. ^ 2.0 2.1 Bernd-Rainer Barth; Karin Hartewig. "Werner, Ruth (eigtl.: Ursula Maria Beurton) geb. Kuczynski * 15.05.1907, † 07.07.2000 Schriftstellerin, Agentin des sowjetischen Nachrichtendienstes GRU". Bundesstiftung zur Aufarbeitung der SED-Diktatur: Biographische Datenbanken. Retrieved 1 January 2015.
  3. ^ 3.0 3.1 Richard Norton-Taylor (11 July 2000). "Ruth Werner: Communist spy who passed the west's atomic secrets to Moscow in the cause of fighting fascism". The Guardian (online). Retrieved 2 January 2015.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Thomas Karny (11 May 2007). ""Sonja" – Stalins beste Spionin". Wiener Zeitung (online). Retrieved 3 January 2015.
  5. ^ Ilko-Sascha Kowalczuk. "Kuczynski, Jürgen * 17.9.1904, † 6.8.1997 Wirtschaftshistoriker". Bundesstiftung zur Aufarbeitung der SED-Diktatur: Biographische Datenbanken. Retrieved 1 January 2015.
  6. ^ Eduard Kögel (author); Dieter Hassenpflug (mentor) (2006). "Zwei Poelzigschüler in der Emigration: Rudolf Hamburger und Richard Paulick zwischen Shanghai und Ost-Berlin (1930–1955)" (PDF). Dissertation zur Erlangung des akademischen Grades Doktor-Ingenieur an der Fakultät Architektur der Bauhaus-Universität Weimar. University Library Bauhaus-Universität Weimar. Retrieved 8 July 2018.
  7. ^ 7.0 7.1 Thomas Karny (11 May 2007). ""Sonja" – Stalins beste Spionin". Wiener Zeitung (online). Retrieved 3 January 2015. Ilko-Sascha Kowalczuk. "Kuczynski, Jürgen * 17.9.1904, † 6.8.1997
  8. ^ Richard Norton-Taylor (11 July 2000). "Ruth Werner: Communist spy who passed the west's atomic secrets to Moscow in the cause of fighting fascism". The Guardian (online). Retrieved 2 January 2015.
  9. ^ Ian Kershaw: Wendepunkte. Schlüsselentscheidungen im Zweiten Weltkrieg. DVA, München 2008, page 346.
  10. ^ 10.0 10.1 John Simkin. "Ursula Kuczynski (also known as Ursula Beurton)". Spartacus Educational. Retrieved 2 January 2015.
  11. ^ 11.0 11.1 Debbie Waite (6 August 2010). "RED SONYA: The spy who lived in Kidlington". Oxford Mail (online. Retrieved 3 January 2014.
  12. ^ "Oxford birth registry index entry for Beurton Peter J." FreeBMD. ONS. Retrieved 2 January 2015.
  13. ^ Debbie Waite (6 August 2010). "RED SONYA: The spy who lived in Kidlington". Oxford Mail (online. Retrieved 3 January 2014.
  14. ^ "Oxfordshire death registry index entry for Kuczynski Bertha". FreeBMD. ONS. Retrieved 3 January 2015.
  15. ^ Rupert Allason under the pen name Nigel West (17 May 1999). The Crown Jewels: The British Secrets at the Heart of the KGB's Archives. HarperCollins.
  16. ^ Burga Kalinowski. "Ruth Werner: Sonjas Rapport". Verlag Neues Leben, Verlag Neues Leben, Berlin 1977, 342 S. Berliner LeseZeichen Ed. Luisenstadt. Retrieved 3 January 2015.
  17. ^ Dr. Thomas Kampen. "09 :: Ruth Werner – Sonjas Rapport". Sinologie Heidelberg Alumni Netzwerk (SHAN e.V.). Retrieved 3 January 2015.
  18. ^ Wolfgang Mehlhausen (15 January 2009). "Stalins Meisterspionin: In ihrer nun in deutscher Sprache erschienenen Autobiographie "Sonjas Rapport" berichtet Ruth Werner schonungslos von ihrer Tätigkeit als Spionin des sowjetischen Geheimdienstes KGB". Retrieved 3 January 2015.
  19. ^ John Rettie, "The day Khrushchev denounced Stalin", BBC, 18 February 2006. Accessed 3 July 2017
  20. ^ Khrushchev, Nikita S. “The Secret Speech–On the Cult of Personality”, Fordham University Modern History Sourcebook. Accessed 3 July 2017.
  21. ^ Brian Spurrin quoted by Debbie Waite (6 August 2010). "RED SONYA: The spy who lived in Kidlington". Oxford Mail (online. Retrieved 3 January 2014.
  22. ^ David Burke quoted by Debbie Waite (6 August 2010). "RED SONYA: The spy who lived in Kidlington". Oxford Mail (online. Retrieved 3 January 2014.