אורפנד לנד

להקת מטאל אוריינטלי ישראלית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אורפנד לנד (Orphaned Land, בעברית "ארץ יתומה") היא להקת פרוגרסיב מטאל ישראלית, הידועה כחלוצה בסגנון האוריינטל מטאל.[1] הלהקה נוסדה ב-1991 על ידי קובי פרחי ואורי זילכה, תחילה בשם "Resurrection" ("תחייה"). הרכב הלהקה כלל בשנותיו הראשונות את קובי פרחי (שירה), אורי זילכה (גיטרה באס), יוסי סאסי (גיטרה, וכלי מיתר אתניים), מתי סוטיצקי (גיטרה) וסמי בכר (תופים), ואף על פי שידעה מספר שינויים במהלך השנים, כל חבריה המקוריים פרט לסמי בכר נשארו בה עד שנת 2012. מתי סוטיצקי פרש מהלהקה ביוני אותה שנה, ויוסי סאסי בינואר 2014. הרכב הלהקה הנוכחי כולל את פרחי ואת זילכה, את חן בלבוס בגיטרה ובשירת רקע את מתן שמואלי כמתופף ואת עידן אמסלם בגיטרה.

אורפנד לנד
Orphaned Land
להקת אורפנד לנד, בפסטיבל וואקן, 2010
להקת אורפנד לנד, בפסטיבל וואקן, 2010
מקום הקמה פתח תקווה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל בת ים, ישראל
תקופת הפעילות מ-1991
זרם מטאל
סוגה פרוגרסיב דת' מטאל, דת'-דום, אוריינטל מטאל, פולק מטאל (מוקדם)
אוריינטל מטאל, פולק מטאל, פרוגרסיב מטאל (מאוחר)
חברת תקליטים Century Media Records
orphaned-land.com
חברים
קובי פרחי
אורי זלכה
חן בלבוס
מתן שמואלי
עידן אמסלם
(משתתפים קבועים: שלומית לוי, יציב כספי)
חברים לשעבר
יצחק לוי
סמי בכר
עדן רבין
אבי דיאמנד
מתי סוטיצקי
יוסי סאסי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השפעות

עריכה

אף על פי שהחלו את דרכם כלהקת דת'-דום, חברי ההרכב הושפעו ממגוון סגנונות ובפרט מוזיקת עם יהודית ומזרח תיכונית, וכיום הם שמים דגש על שילוב בין אלמנטים יהודיים ומוסלמים בעזרת תערובת מוזיקלית המשלבת מוזיקה מזרחית אותנטית, ובעזרת מלל העוסק ברוחניות, דת (כולל פסוקים מהתנ"ך, מהברית החדשה ומהקוראן), מיתולוגיה וחיי האדם.

פופולריות

עריכה

במשך רוב שנות פעילותה, הלהקה לא פרצה למעגל המודעות הרחב בישראל, אך היא הגיעה למודעות בינלאומית וצברה פופולריות גדולה בעיקר בטורקיה ובמדינות ערב, אף על פי שהשמעתה שם היא לרוב בלתי חוקית[דרוש מקור], ואף אפשרה את הורדת המוזיקה שלה בחינם במדינות שבהן נאסר למכור את אלבומיה. חברי הלהקה מתגאים מאוד בבסיס המעריצים שלהם ממדינות אלה השומע אותם במחתרת. הלהקה מכנה את עצמה לעיתים "בית כנסת למטאליסטים"[2], ואת הז'אנר שבמסגרתו היא פועלת – "אוריינטל מטאל".

היסטוריה

עריכה

ראשית הלהקה

עריכה

אורי זילכה וקובי פרחי היו כבני 16 כשהקימו את הרכב הדת' מטאל "Resurrection" בשנת 1991. פרחי נולד ביפו אך עקר עם משפחתו לבת ים[3] שם גר זילכה. כבר אז הכירו כמה מהאנשים שמלווים את הלהקה עד היום[4].

מיאסניקוב כתב בשיתוף עם הלהקה את המילים לשיריהם בכל האלבומים שלהם, ואילו אחיו הצעיר של אורן, חן בלבוס, שימש לימים כגיטריסט שני מחליף בלהקה.

הלהקה החלה להתעצב כאשר בשנת 1992 הצטרף אליה המתופף סמי בכר, והגיטריסטים מתי סוטיצקי ויוסי "סאסי" סהרון, שניהם מפתח תקווה. בתקופה הזו החלו חברי הלהקה לאמץ לעצמם השפעות אתניות ומזרח-תיכוניות[4]"

עם התייצבות הלהקה בהרכב הראשון שלה, גילו חבריה כי גם בארצות הברית קיים הרכב בשם "Resurrection", ובמקביל החליטו שהגיע הזמן לשנות את שמה לשם בוגר יותר שייצג את הכיוון שפנו אליו. זילכה בחר להשתמש במונח "ארץ יתומה", הלקוח משירו של יהודה פוליקר "רוחות מלחמה", וכך שינתה הלהקה את שמה ל-"Orphaned Land". לטענת זילכה, המוזיקה של פוליקר השפיעה רבות על הסגנון שלו[5]. במקביל החלו לעבד חלק מהטקסטים שכתב מיאסניקוב לבדו או בשיתוף עם פרחי. מיאסניקוב טען שבשומעו את הביצועים הסופיים של השירים שכתב, התקשה תחילה לזהות כי המבצעים הם אכן אורפנד לנד וכי הטקסטים נכתבו תחת ידיו[4].

באותה תקופה החלה הלהקה לצבור תאוצה - תחילה במופעים במועדונים שונים וביניהם הרוקסן בתל אביב, אחר כך גם בהקלטת הדמו "The Beloved's Cry", ואף במופעי פתיחה ללהקות כמו קת'דרל ותיאמת. באותה תקופה עשו לעצמם חברי הלהקה שם של מושכי-צרות, ופרחי אף נקלע לעימותים עם לירון תאני, אז תקליטן מועדון הרוקסן[4].

שני האלבומים הראשונים

עריכה
 
אורנפד לנד בהופעה חיה, 2005

הלהקה חתמה בלייבל הצרפתי "Holy Records", ובו הפיקה בשנת 1994 את האלבום הראשון שלה- Sahara. האלבום הורכב בחלקו משירים שכבר הופיעו בדמו שקדם לו, ובחלקו משירים מקוריים. כבר באלבום זה ניכרת ההשפעה של המוזיקה האתנית-מזרחית על הלהקה, אף כי האלבום נטה לכיוון דת'-דום יותר מכל יצירותיה המאוחרות.

הלהקה סיימה להפיק את אלבומה השני, "El Norra Alila", בשנת 1996. האלבום היה מפותח מקודמו - השירים היו מגוונים באורכם, פרחי שכלל את שירתו בשילוב מספר סגנונות מהגראולינג ועד שירה נקייה, והאלבום כולו נטה יותר לכיוון הפרוגרסיב במבנה השירים והמורכבות שלהם. בנוסף, האלבום, רובו ככולו, עסק מפורשות בנושאים של דת ואמונה, שהפכו לקו מנחה בכל שנות יצירותיה של הלהקה. הלהקה החלה את שיתוף הפעולה הארוך והפורה שלה עם אבי אגבבה, שסיפק את כלי ההקשה האתניים בכל אלבומיהם הבאים ואף בחלק מההופעות החיות.

זמן קצר לאחר הוצאת האלבום חתמה הלהקה בלייבל Century Media[4]".

אלבום שלישי

עריכה

זמן קצר לאחר החתימה ב-Century Media, ב-1997, נפלה הלהקה לתרדמת יצירתית, כאשר חיכוכים נוצרו בין חברי הלהקה וכל אחד פנה לדרכו. חברי הלהקה החלו לפנות לכיוונים שונים, מה שהיה הכרחי היות שאף אחד מהם לא יכול היה להתפרנס כמוזיקאי בלבד. סוטיצקי טס למזרח הרחוק, סאסי התחתן והחל לעבוד בתחום ההיי טק, זילכה עבד כמוכר בחנויות מוזיקה שונות ופרחי הקים את חברת MDMA שהתמחתה בייבוא מוזיקת מטאל וטראנס לישראל[6].

לקראת סוף 2001 חזרה הלהקה להופיע בישראל ובטורקיה. ב-2003 הלהקה קיימה לראשונה הופעה אקוסטית שבה ביצעה את שירי המטאל שלה בעיבודים שקטים. באותה השנה הודיעה הלהקה על הקלטת אלבום חדש. אולם, המתופף סמי בכר והקלידן איציק לוי לא שבו יותר לעבוד עם הלהקה. עדן רבין הצטרף ללהקה כקלידן[4]. הלהקה גם גייסה לשורותיה את המתופף אבי דיאמונד, אף כי באלבום הוא עדיין אינו מוזכר כחבר להקה אלא רק כנגן. גם הזמרת שלומית לוי החלה להשתתף באופן פעיל בשירה ובקולות רקע, ואף מלווה את הלהקה בהקלטותיה ובהופעות חיות עד היום.

האלבום השלישי, Mabool ("מבול", 2004) יצא שמונה שנים לאחר El Norra Alila. היה זה אלבום הקונספט הראשון של הלהקה, ושיריו מהווים סיפור רציף המציג את גרסתה היצירתית של הלהקה לסיפור המבול התנ"כי. פרחי טען שבנוסף לסיפור התנכ"י, שאבה הלהקה השראה מניסיונותיהם של אלון מיאסניקוב וחבריו בסיאנס[6].

האלבום נטה הרבה יותר לכיוון המטאל המתקדם, אף כי עדיין נשתמרו בו אלמנטים של דת' מטאל[7]. שני שירים מתוך האלבום זכו לוידאו-קליפים- "Ocean Land" ו"נורא אל נורא".

לאחר יציאת האלבום יצאה הלהקה לסבב הופעות בעולם, ואף השתתפה ב"פסטיבל העוד". כשנה לאחר סיום האלבום, עזב עדן רבין את הלהקה מסיבות אישיות[8].

אלבום רביעי

עריכה

אורפנד לנד הכריזו על הפקת אלבום חדש ב-2006, ואף הוסיפו כי האלבום יופק על ידי סטיבן וילסון, סולן להקת פורקיופיין טרי ומחברי להקת בלקפילד (אותה ייסד יחד עם אביב גפן), אשר ברזומה שלו כמוזיקאי בולטת אף הפקת שלושה אלבומים של להקת המטאל המובילה אופת'. וילסון טען שכאשר שמע את שני האלבומים הראשונים של הלהקה, התרשם עמוקות מהמוזיקה אך הרגיש שההפקה דורשת שיפור, ועל כן שמח מאוד להשתתף בהפקה[9]. הוא גם תרם חלק נוסף לאלבום כקלידן. סיפור האלבום הוכרז כמלחמה בין האור לחושך, נושא שהלהקה נגעה בו קלות באלבומיה הקודמים אך הפעם החליטה להרחיב אותו.

ב-10 באוגוסט 2007, עלתה לאינטרנט ההודעה על עזיבתו של אבי דיאמונד מהלהקה, עקב "מיצוי שיתוף הפעולה בין אבי לבין הלהקה", ובמקומו הצטרף ללהקה מתן שמואלי מהמושב בית יוסף. למרות זאת, הלהקה ביקשה מדיאמונד להקליט איתם את תפקידי התופים באולפן, ואילו שמואלי ליווה את הלהקה בהופעות החיות, ובנוסף צילם במסגרת לימודי הקולנוע שלו את הסרט "A Heaven You May Create" שסוקר את תהליך הקלטת האלבום ומקיים ראיונות עם חברי הלהקה. דיסק הסרט חולק כבונוס לרוכשי המהדורה המיוחדת של האלבום.

האלבום יצא ב-25 בינואר 2010 בשם The Never Ending Way of OrWarrioR וזכה מיד לביקורות טובות. על סגנון האלבום אמרה הלהקה, "הוא בין "אל נורא עלילה", שהיה מאוד מורכב וקשה, ל"מבול" - שהיה מאוד פרוגרסיבי ויחסית קומוניקטיבי וקליט[7]". גם באלבום זה הופק קליפ, הפעם לשיר "Sapari", המבוסס על מזמור תימני.

במאי של אותה השנה, הופיעה הלהקה כמופע פתיחה למטאליקה בישראל, וחברי הלהקה הודו שהדבר היווה להם כבוד רב[10]. קירק האמט, הגיטריסט המוביל של מטאליקה, המליץ בעצמו על אורפנד לנד[11].

בסוף 2011 הוציאה הלהקה DVD בשם "The Road To Or Shalem", שכלל הקלטות של הופעות חיות, סרט דוקומנטרי ובונוסים אחרים, כולל מספר הופעות משותפות עם יהודה פוליקר וסטיבן וילסון. בנוסף, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות באירופה עם שתי להקות מתוניס ומאלג'יר.

פרויקטים אחרים, חן בלבוס מחליף את מתי סוטיצקי

עריכה

ב-11 ביוני 2012 הודיע גיטריסט הלהקה מאז הקמתה, מתי סוטיצקי, על עזיבתו עקב סיבות אישיות[12]. הלהקה הביעה צער רב על עזיבתו, ועם זאת בדומה לעזיבת חברים קודמים הודתה שיש מקום לשיתוף פעולה עתידי איתו.

במקומו של סויטצקי הצטרף ללהקה חן בלבוס. חן, אחיו של אורן שניגן עם הלהקה בימיה הראשונים, היה מיודד עם הלהקה ובפרט עם פרחי מזה שנים, ועוד קודם להצטרפותו ניגן בה לעיתים כגיטריסט-מחליף[13].

באותה שנה הופיעה הלהקה בפסטיבל הפיוט בירושלים, בשיתוף פעולה עם קובי אפללו, וכן בפסטיבל הפרוגסטייג' בחוף דוגית שבכנרת, שבו התארחו להקות רוק מתקדם מכל העולם.

באוקטובר 2012 הקימו מעריצי הלהקה עצומה הקוראת להעניק ללהקה פרס נובל לשלום בעקבות פעילותיה ברחבי העולם. על העצומה חתמו עד היום אלפי אנשים.

אלבום חמישי

עריכה

בסוף שנת 2012 החלו חברי הלהקה לעבוד על אלבום חדש[13]. הפקת האלבום החלה באיסטנבול, ישראל ובשוודיה[14]. להקלטת האלבום הצטרף המתופף-לשעבר סמי בכר, שזה לו שיתוף הפעולה הראשון עם הלהקה מאז האלבום "El Norra Alila" ב-1996. האלבום "All Is One" יצא ביוני 2013.

בשנת 2014 יוסי סאסי עזב את הלהקה לטובת התמקדות בקריירה האישית והוצאת אלבום סולו שני[15], לאחר עזיבתו של יוסי סאסי, עידן אמסלם החליף אותו.

אלבום שישי

עריכה

בינואר 2018, הלהקה הוציאה את אלבומה השישי, Unsung Prophets & Dead Messiahs. בספטמבר 2018, אורפנד לנד זכתה בפרס הקליפ הטוב ביותר בפרסי מוזיקת הפרוגרסיב בלונדון, עבור הקליפ לשיר "Like Orpheus" מתוך האלבום.

סגנון

עריכה

השפעות וסגנון מוזיקלי

עריכה
 
אורפנד לנד בהופעה באצטדיון רמת גן, 2010

הלהקה משלבת מספר סגנונות מוזיקליים, ומתנסה אף באקסטרים מטאל, כשייחודה הוא שילוב אלמנטים של מוזיקה מזרחית אתנית. בתחילת דרכה של הלהקה, היא התנסתה בסגנונות דת' מטאל כמו דת'-דום, פרוגרסיב דת' מטאל ודת' מטאל מלודי, בשילוב עם סגנון האוריינטל מטאל שבו הלהקה חלוצה וידועה במיוחד. מאז האלבום Mabool - The Story of the Three Sons of Seven מ-2004, הלהקה החלה להתרחק מסגנון הדת' מטאל, לטובת מאפיינים "נקיים" יותר של פרוגרסיב מטאל, אך המשיכה לנגן בסגנון האוריינטל פולק מטאל.[16]

תכנים

עריכה

מרבית הטקסטים של אורפנד לנד קשורים ברוחניות, בחלק מהמקרים בפן הדתי ובחלק לא, אף על פי שאף אחד מחברי הלהקה אינו דתי כיום[17]. גם פרחי וגם זילכה חזרו בתשובה במהלך חייהם ואף חזרו בשאלה[4].

את מרבית הטקסטים כותב קובי פרחי בשיתוף פעולה עם אלון מיאסניקוב[13].

שיתופי פעולה והופעה

עריכה
 
קובי פרחי עם הפסנתרנית מורן מגל, שהשתתפה באלבום All Is One

הלהקה שיתפה פעולה עם מגוון מוזיקאים מישראל ומרחבי העולם, ביניהם קובי אפללו בפסטיבל הפיוט, יהודה פוליקר ויהודה קיסר, סטיבן וילסון, מיראת', חלאס[18], ארקן, ארתווג, מטאליקה, קת'דרל, תיאמת, ואיברהים טאליסס בטורקיה. הלהקה הקליטה גרסת כיסוי ל-Estarabim - שירו של ארקין קוראי[19].

אחד משיתופי הפעולה הבולטים ביותר של הלהקה עוד מראשיתה היה עם משפחתו של יוסי סאסי- אחותו הדס סאסי תרמה את קולה בשני האלבומים הראשונים; אביו, דוד סהרון, שר את "שיר המעלות" באלבום "El Norra Alila", ואפילו סבתו תרמה את קולה לצהלולים[20].מבין המוזיקאים הקבועים שעובדים עם הלהקה ניתן למנות את אברהם סלמאן, נגן קאנון ותיק ומוערך, אבי אגבבה ויציב כספי על כלי ההקשה, ושלומית לוי בשירה, בעיקר החל מהאלבום "Mabool". בין שיתופי הפעולה הבולטים האחרים נכללים מקהלת מורן באלבום "Mabool", תזמורת נצרת באלבום החמישי, האחים עמרם (בניו של אהרון עמרם), מירה עוואד ומקהלת שחר באלבום "All Is One", שבו השתתפו גם המוזיקאים הישראלים יהודה פוליקר וקובי אפללו בהלחנת וכתיבת שניים מהשירים.

הלהקה הופיעה בשלל מדינות ופסטיבלים ברחבי העולם- בין השאר Open Air, Hellfest בצרפת ב-2006, פסטיבל Brutal Assault בצ'כיה, Evolution באיטליה, ו-Wacken.

 
אורפנד לנד ב-Rock Hard Festival 2014

במהלך ההופעות נוטים חברי הלהקה לעיתים להתלבש בפרטי לבוש מסורתי מדתות שונות - כאפיה, ציצית, שטריימל, וקובי פרחי נוהג לעיתים קרובות להתחפש לישו. גם בתמונות שהתפרסמו בטרם יציאת האלבום "The Never Ending Way of OrWarrioR", היו לבושים חברי הלהקה בלבוש מסורתי, אך כשאלה המחופשים למוסלמים מעיינים בתנ"ך, ואילו אלה המתחפשים לחרדים מתפללים על שטיח מוסלמי. חברי הלהקה הדגישו מספר פעמים את החשיבות שבלבוש המעורב בהופעות[19].

בשנת 2017, הגיטריסט המקורי של "ג׳נסיס", סטיב האקט, הלהקה ביחד עם הזמרת הישראלית-ערבית, מירה עוואד, פרחי שר על באלבום של האקט, "The Night Siren" ובשיר "West to East".[דרושה הבהרה] האקט המשיך לעבוד עם אורפנד לנד והקליט סולו גיטרה לאלבום החדש של הלהקה. באותה שנה הופיעה הלהקה בפסטיבל יערות מנשה. בפסטיבל השתתפו בין היתר אביתר בנאי, אלון עדר, אסתר רדא, עדי-קשת כהן וגל דה פז[21][22].

ביוני 2021 הופיעה הלהקה בהיכל התרבות תל אביב בלווי תזמורת האופרה הקאמרית אשדוד עם 45 נגנים בניצוחו ובניהולו האמנותי של אלון שטרן, מקהלת Hellscore עם 16 זמרים וזמרות, והזמרת נועה גרומן. קהל ההופעה מנה כ-2,500 איש[23].

הצלחה, השפעה ועמדות

עריכה

אורפנד לנד זכתה להצלחה בין-לאומית, בעיקר ברחבי מדינות המזרח התיכון. מוזיקאים ידועים בסצנת הרוק והמטאל הישראלית והעולמית כאחד, כגון יהודה פוליקר[24], קובי אפללו, סטיבן וילסון, קירק האמט, מחבר הספר "Heavy Metal Islam" מארק לוין ועוד רבים שיבחו את הסגנון המוזיקלי הייחודי שלהם. היא גם נחשבת חלוצה בתחומה, שכן בתחילת שנות פעילותה, ז'אנר הפולק מטאל אך החל לצבור תאוצה, והשילוב בין מוזיקה מזרחית למוזיקת מטאל היה לא מקובל ונדיר יחסית, על אחת כמה וכמה בישראל. יסודות ראשוניים של הסגנון נשמעו כבר בצליליה של הלהקה סיילם, אך הללו היו משניים יחסית. במהלך שנות פעילותה של אורפנד לנד קמו להקות נוספות שפעלו במסגרת ז'אנר ה"אוריינטל מטאל" ופיתחו אותו. בין אלה נמנות הלהקות הישראליות מלכאש, דיסטורטד ועם הספר, חלאס הפלסטינית, מיראת' מתוניס, ארקן ועוד. לאורך השנים, אורפנד לנד שיתפה פעולה עם רבות מהן.

ברבות ממדינות המזרח התיכון נאסרת השמעת המוזיקה של הלהקה והדבר נחשב לכפירה, אך מעריציה שומעים אותה במחתרת[20]. הלהקה זוכה למעמד מיוחד בטורקיה, שם היא מבצעת הופעות באופן קבוע ואף קיבלה שם שלושה פרסים לשלום[13]. חברי הלהקה ביקשו אזרחות טורקית[25].

הלהקה הדגישה במספר הזדמנויות כי הם גאים בזהותם כישראלים וכיהודים. הם נוהגים לצאת לסיבובי הופעות עם דגלי ישראל ולעיתים לובשים בגדים עם ההדפס "אור" או "אור-שלם"- הכינוי שלהם לירושלים[13].

חברי ההרכב

עריכה

חברים נוכחיים

עריכה

חברים לשעבר

עריכה

נגנים אורחים קבועים וחברים להופעות

עריכה

דיסקוגרפיה

עריכה

"The Calm Before The Flood" יצא כפרומו לאלבום "Mabool". הוא כולל מספר קטעים מאלבומים קודמים של אורפנד שהוקלטו בהופעה חיה בגרסה אקוסטית וצורף למהדורה המוגבלת של האלבום "Mabool" ."Mabool" ו-"Ararat" יצאו במהדורה מוגבלת של 500 עותקים על גבי תקליט ויניל.

אלבומים

עריכה

מיני-אלבומים ודמואים

עריכה
  • The Beloved's Cry 1993 (דמו)
  • The Calm Before The Flood 2003
  • Ararat 2005

סרטים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
כתבות
וידאוקליפים

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Erdem, M. Nur, Kocabay-Sener Nihal, Demir Tu?ba, Handbook of Research on Aestheticization of Violence, Horror, and Power, IGI Global, 2020-10-02, ISBN 978-1-7998-4656-7. (באנגלית)
  2. ^ תומר מוסמן, ‏בית כנסת למטאליסטים, באתר ‏מאקו‏, 11 בדצמבר 2010
  3. ^ "המוזיקה היא הדבר הכי שפוי בעולם", אורלי בויום, באתר "פורטל יפו", נובמבר 2011
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 קיצור תולדות הלהקה, אלון מיאסניקוב, באתר metalist.co.il, מרץ 2004
  5. ^ המסע לאור-שלם ובחזרה Ovmetal, אופיר מסר.
  6. ^ 1 2 ראיון נרחב עם הלהקה, אורון, באתר metalist.co.il, אוגוסט 2003
  7. ^ 1 2 ליהיא לסלו, ביקור אולפן: אורפנד לנד, באתר nrg‏, 14 באפריל 2009
  8. ^ פרישה: עדן רבין עזב את Orphaned Land נובמבר 2005
  9. ^ הסרט "A Heaven you May Create, בבימוי מתן שמואלי, 2007
  10. ^ עמי פרידמן, העיר תל אביב, אורפנד לנד: לא בקטע של סקס, סמים ורוקנ'רול, באתר הארץ, 15 במאי 2010
  11. ^ אור ברנע, מטאליקה ממליצה על אורפנד לנד, באתר ynet, 4 באוגוסט 2010
  12. ^ אסף נבו, ‏הגיטריסט מתי סוטיצקי נפרד מ"אורפנד לנד", באתר ‏מאקו‏, 11 ביוני 2012
  13. ^ 1 2 3 4 5 First We Take Yafo, איתן גפני, באתר metalist.co.il, ספטמבר 2012
  14. ^ Orphaned Land Facebook, דף הפייסבוק של הלהקה, ינואר 2013
  15. ^ יוסי סאסי עוזב את Orphaned Land, 7 בינואר 2014
  16. ^ Mabool: The Story of the Three Sons of Seven by Orphaned Land - RYM/Sonemic (באנגלית), נבדק ב-2023-05-15
  17. ^ Interview: Matti Svatizky, Orphaned Land, אלון מיאסניקוב, באתר Much More Metal.com, יוני 2010
  18. ^ עודד בן עמי, ‏סיבוב הופעות למען דו קיום, באתר ‏מאקו‏, 18 ביולי 2013
  19. ^ 1 2 Orphaned Land - מחשיכת המטאל אל האור, אופיר מסר, ינואר 2010
  20. ^ 1 2 אורפנד לנד- ערוץ 10, רוני קובן, ערוץ 10, פברואר 2004
  21. ^   לעוף, לראות דינוזאורים וגם להעיר את אמא. מה ששמעתם, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2021
  22. ^ אביתר בנאי, אורפנד לנד, The Girls ועוד בפסטיבל יערות מנשה 2017, באתר וואלה, 20 במרץ 2017
  23. ^ יובל אראל‏, אורפנד לנד כבשה את ההיכל, בבלוג של יובל אראל, מגזין מוזיקה ותרבות, 11 ביוני 2021
  24. ^ ynet, יהודה פוליקר ואורפנד לנד נותנים בכפיים, באתר ynet, 13 במאי 2012
  25. ^ תום שרון, ‏חברי להקת "אורפנד-לנד" יבקשו אזרחות טורקית, באתר ‏מאקו‏, 9 ביולי 2012