אור-לי ברלב
אור-לי ברלב (נולדה ב-2 ביוני 1972) היא אקטיביסטית חברתית ועיתונאית עצמאית. היא העיתונאית העצמאית הראשונה שהתקבלה למועצת העיתונות והתקשורת בישראל. פעילותה ממומנת על ידי תרומות הציבור.[2]
 | |
| אור-לי ברלב | |
| לידה |
2 ביוני 1972 (בת 51) אַשְׁדּוֹד, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | המכללה למנהל |
| תקופת הפעילות | מ-1997 |
| מעסיק |
הארץ |
| פרסים והוקרה |
פרס סמי מיכאל (8 בדצמבר 2020) |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | orly.barlev1 |
| טוויטר | orlybarlev |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אור-לי ברלב נולדה וגדלה באשדוד, כבת הבכורה למשפחה בת שלושה ילדים. אמה הייתה סייעת לרופא שיניים ואביה טכנאי אלקטרוניקה. לאחר שירותה הצבאי למדה לתואר ראשון בתקשורת וניהול במכללה למנהל. במקביל ללימודיה שידרה דיווחי תנועה מן המטוס הקל ברשת ג'.
בשנים 1997–2000 הייתה ברלב עיתונאית ברשת ב' של קול ישראל. בבחירות לכנסת ה-15 הייתה הכתבת המסקרת את מפלגת המרכז. לאחר מכן הייתה הכתבת לענייני ההסתדרות ויחסי עבודה במשק. לאחר שעזבה את קול ישראל שימשה כשנה עורכת בדסק החדשות של עיתון "הארץ". במקביל למדה והוסמכה כמגשרת, ובשנים 2006–2007 כתבה טורים שהופיעו באתר האינטרנט של "הארץ", ברובם בנושא הורות וגידול ילדים.
ב-2011, בעקבות פריצת המחאה החברתית, הקימה עם תומכי מחאה נוספים את דף הפייסבוק "צדק חברתי - חדר המצב", דף פעיל המגדיר עצמו כ"ערוץ תקשורת המהווה שופר לרעיונות שעלו במחאה החברתית".
ב-2013 החלה לפעול עם ארגונים נוספים כנגד יצוא הגז הטבעי והמלצות ועדת צמח. בשנת 2015, עם התגברות המאבק נגד מתווה הגז, הייתה ברלב ממובילות המאבק כנגדו[3][4][5], והופיעה בפני ועדת הכלכלה של הכנסת מטעם "מטה מאבק הגז", בעת שהוועדה דנה אודות המתווה[6].
ב-2016 החלה להשתתף בצוות הפרשנים בתוכנית לילה כלכלי בערוץ 10, עד לירידת התוכנית בשנת 2017[7].
בר-לב חברה ב"קרן התחקירים העצמאית", המממנת עיתונאים חוקרים הפועלים בשליחות ובהנחיה ישירה של הציבור ומקורותיה הכספיים הם מימון המונים. כעיתונאית עצמאית היא כותבת באתרים "המקום הכי חם בגיהנום" ו"העין השביעית" ובבלוג "הכלכלה האמיתית".
במרץ 2018, נכללה ברשימת "20 האקטיביסטיות המובילות של ישראל לשנת 2018" של ליידי גלובס[8].
בנובמבר 2018 השתתפה בתוכנית התחקירים "הרשת החברתית" בערוץ רשת 13, יחד עם תומר אביטל וערן הילדסהיים.
ב-2020 השתתפה בהפגנות המחאה נגד בנימין נתניהו ושידרה מהן באופן שוטף לרשתות החברתיות. במהלך שידור הותקפה על ידי שוטר שטען שאינה עיתונאית. בשידור נשמעת ברלב אומרת שהשוטר חפן את שדיה[9]. מספר ימים לאחר אירוע התקיפה קיבלה מארגון העיתונאים תעודת עיתונאי על מנת שתוכל להזדהות בפני שוטרים בהפגנות.
ב-2020 נכללה ברשימת "100 המשפיעים על ישראל" של העיתון דה מרקר תחת הכותרת "מתעדת מחאת בלפור".[10]
בינואר 2021 חשף אתר פייק ריפורטר חשבון ברשת טוויטר שהתחזה לברלב.[11]
החל מפתיחת משפט נתניהו מסקרת את המשפט בהרחבה באמצעות דיווחי לייב מהמשפט והנחיית מפגשים שבועיים עם משפטנים ועיתונאים באמצעות רשת הטוויטר. החל מהבחירות לכנסת ה-25 עוסקים המפגשים גם בתוכניותיה של הקואליציה המיועדת לשינויים במערכת המשפט ובהשלכותיהן הצפויות.[12][13]
החל מינואר 2023 מסקרת באופן שוטף את אירועי המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע[14] ואף נואמת בבמות שונות ברחבי הארץ במסגרת המחאה.[15][16]
פרסים עריכה
בדצמבר 2020 הוכרזה אור-לי ברלב כזוכת פרס סמי מיכאל לשוויון ולצדק חברתי המוענק מדי שנה על ידי אוניברסיטת בן-גוריון, עמותת סמי מיכאל ו"הקשרים - המכון לחקר הספרות". הפרס ניתן בטקס שהתקיים ב-8 בדצמבר 2020 לכבוד יום זכויות האדם הבינלאומי.[17][18]
במאי 2021 זכתה בפרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה, "על מחויבות ללא תנאי וסיקור עיתונאי מתמשך ומעמיק בשחיתות השלטונית, מבוסס על ידע ייחודי שנצבר בעבודה מאומצת ובמחיר אישי".[19]
באפריל 2021 זכתה באות אבירת איכות השלטון בקטגוריה מאבק חברתי, מטעם התנועה לאיכות השלטון.[20]
חיים אישיים עריכה
ברלב גרושה ואם לשתיים. היא מרצה על פוליאמוריה[21].
קישורים חיצוניים עריכה
אור-לי ברלב, ברשת החברתית פייסבוק
אור-לי ברלב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אור-לי ברלב, סרטונים בערוץ היוטיוב- ריקי כהן, המהפכנית החדשה, באתר סלונה, 13 בדצמבר 2011
- נועה בנוש, "חירות? החופש לאהוב כמה אנשים במקביל", באתר ynet, 3 באפריל 2015
- תחיה ברק, אקטיביסטית בלב, באתר את, 8 ביוני 2015
- דנה ירקצי, עד אדי הדלק האחרונים: הפעילים שנאבקים על טריליון השקלים שלכם, באתר וואלה!, 27 ביוני 2015
- גיא רולניק, איפה הצליחה והיכן נכשלה אורלי בר לב ומחאת הגז (אורכב 09.11.2017 בארכיון Wayback Machine), הבלוג של גיא רולניק, 19 בדצמבר 2015
- אור סופר, אור-לי ברלב: כישלון? לא קיים אצלי בלקסיקון, באתר onlife, 2 במרץ 2016
- תומר אביטל, "הזעקה של אור-לי ברלב מגיעה מתוך הקרביים של העם", באתר מעריב אונליין, 8 במרץ 2016
אור-לי בר לב, "לא רק שלא אכפת לי מה יגידו כולם, אם כבר - אז לי יש מה להגיד להם", באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2016- אור-לי ברלב, אור-לי ברלב מסבירה: למה בחרתי להיות נאהבת על ידי שני גברים במקביל, באתר TheMarker, 12 ביוני 2017
- דיאנה בחור ניר, שלי יחימוביץ': "אור־לי ברלב המציאה מודל עצמאי למנהיגות אזרחית", באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2017
- דנה ספקטור, מגאפון ומגפונים, באתר "ידיעות אחרונות", 7 בספטמבר 2018
- ירון טן-ברינק, הצגה של אישה אחת: למה כולם צופים בערוץ אור-לי ברלב?, באתר "Time Out ישראל", 2 באוגוסט 2020
- אור-לי ברלב, מחאת בלפור הצילה את ישראל, באתר הארץ, 17 ביוני 2021
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
- ^ דפנה ליאל, אחרי פסילת ההצבעה הראשונה: הכנסת דחתה את ההצעה להקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות, באתר מאקו, 21 באוקטובר 2020
- ^ עמוד ההתרמה של אור-לי ברלב
- ^ הוויכוח על מתווה הגז - מאבק בין ימין לשמאל?, באתר ערוץ 7, 3 בדצמבר 2015
- ^ ערן אזרן, מטה מאבק הגז חידש הערב את המחאה ב-20 מוקדים: "זו הונאה של מדינה שלמה", באתר TheMarker, 21 בנובמבר 2015
- ^ עוצרים את אסון הגז בישראל, באתר עמותת שומרי הבית
- ^ יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כבל בפתיחת דיוני ההתייעצות עם ועדת הכלכלה בעניין משק הגז הטבעי: "מי שחושב שהוא בא להתייעצות רק כדי לסמן וי – טועה", באתר הכנסת, 22 בנובמבר 2015
- ^ אור-לי ברלב, אל תכבו את האור ל"לילה כלכלי", באתר העין השביעית, 7 בפברואר 2017
- ^ 20 האקטיביסטיות המשפיעות בישראל 2018, באתר ליידי גלובס
- ^ תומר מיכלזון ושרון שפורר, ברלב: "שוטר נגע לי בחזה". המשטרה: "היא עושה שימוש ציני ופסול במקצוע העיתונאי", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 25 באוגוסט 2020
- ^ רותה קופפר, 100 המשפיעים על ישראל 2020, באתר דה מרקר
- ^ "מה אפשר ללמוד מחשבון הטוויטר המזויף שמישהו פתח לאור-לי ברלב". הארץ. נבדק ב-2023-07-24.
- ^ https://twitter.com/orlybarlev, Twitter
- ^ לא היה כלום | פרק 10, באתר העין השביעית, 13 ביוני 2021
- ^ Or-ly Barlev, he-il.facebook.com
- ^ אור-לי ברלב בהפגנה בקפלן / שבוע 24 להתנגדות להפיכה המשטרית, נבדק ב-2023-06-26
- ^ אור-לי ברלב בהפגנה בחיפה נגד ההפיכה המשטרית: לעבור מהגנה להתקפה / 11.3.23, נבדק ב-2023-06-26
- ^ פרסום ועדת הפרס בדף הפייסבוק של סמי מיכאל
- ^ אבירי איכות השלטון לשנת 2020, באתר התנועה לאיכות השלטון
- ^ ענת ביין-לובוביץ', גור מגידו ואור-לי ברלב זכו בפרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה, באתר גלובס, 3 במאי 2021
- ^ רשימת זוכי אות אביר איכות השלטון לשנת 2020, באתר התנועה לאיכות השלטון, 11.4.21
- ^ גבי גזית, "יחסי זוגיות פתוחים עדיפים על חיים של בגידות": אורלי בר-לב על פוליאמוריה, באתר מעריב אונליין, 13 ביולי 2016