פתיחת התפריט הראשי

אושפיזיןארמית: "אורחים") הוא כינוי לשבע דמויות מקראיות הבאות על פי הקבלה להתארח בסוכותיהם של ישראל במהלך שבעת ימי חג הסוכות. על פי המסורת, בכל יום מגיע לסוכה אורח אחד מן השבעה בראש ואליו מתלווים שאר האורחים.

תוכן עניינים

נוסח הזמנת האושפיזיןעריכה

ישנם שני נוסחים להזמנת האושפיזין:

  • על פי נוסח האר"י: "אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין" ומונים את שמות האורחים. לאחר מכן: "במטו מינך (שם האורח) אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי (שמות שאר האורחים)", כלומר: "בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים".
  • על פי נוסח אחר: "עולו אושפיזין עלאין קדישין, עולו אבהן עלאין קדישין, למיתב בצלא דהימנותא עילאה", כלומר: "היכנסו אורחים עליונים קדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה העליונה". "צל האמונה" הוא כינוי קבלי לסוכה. לאחר מכן מזמינים את האורח של אותו היום, ועמו את כל שאר האורחים.

סדר האושפיזיןעריכה

 
סדר אושפיזין

לפי המנהג האשכנזי (לפי סדר הדורות):

לפי המנהג הספרדי והחסידי:

יש הנוהגים להזמין בשמיני עצרת את שלמה המלך כאורח השמיני[1].

הסדר האשכנזי נקבע על פי הזוהר בהשמטות בראשית רסא א, והסדר הספרדי והחסידי על פי האר"י. וכתב רבי צדוק הכהן על כך בספרו פרי צדיק ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים".

מידותעריכה

חשיבות האורחים באה לידי ביטוי במידות המיוחסות להם. סדר האושפיזין הנהוג לפי המנהג האשכנזי הוא כפי סדר לידתם של האישים המוזכרים, ולפי המנהג הספרדי והחסידי לפי סדר הספירות המקביל לשבע הספירות התחתונות. בכל יום מיוחסת חשיבות מיוחדת למידה הקשורה באורח של אותו היום:

שלוש הספירות העליונות (חכמה, בינה ודעת לשיטת חב"ד או כתר, חכמה ובינה) אינן משויכות לאף אחד מהאושפיזין כיוון שהן מוגדרות כספירות 'מוחין', הנמצאות מעל לעולם הזה.

מנהגים ותוספות מאוחרותעריכה

יש הנוהגים להזמין עניים לאכול בסוכה לכבוד האושפיזין[2].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בשם ר' ישראל מרוז'ין- מובא על ידי נינו ר' יעקב מהוסיאטין בספרו "אהלי יעקב", מכון להוצאת אמרי קודש", תל אביב, תשס"ו, עמ' תק"ו
  2. ^ על פי דברי ספר הזוהר (חלק ג', קד.) ש"חלקם של האושפיזין"- מנת האוכל שלהם- שייכת לעניים, ומי שלא מזמין עניים לסוכה- האושפיזין קמים ויוצאים מסוכתו