או. ג'יי. סימפסון
אורנת'ל ג'יימס "או. ג'יי." סימפסון (באנגלית: Orenthal James "O. J." Simpson; 9 ביולי 1947 – 10 באפריל 2024), שכונה "המיץ" (The Juice)[1], היה שחקן פוטבול אמריקאי, אחד הרצים האחוריים הטובים בתולדות המשחק, ששיחק גם בטלוויזיה ובקולנוע (בין השאר בסדרת סרטי "האקדח מת מצחוק"). מעל כל אלה, נודע סימפסון בעיקר כמי שהועמד למשפט בשנים 1994–1995 בחשד לרצח אשתו לשעבר ניקול בראון וחברה רונלד גולדמן, וזוכה במשפט הפלילי. משפטו של סימפסון היה אחד המשפטים המתוקשרים ביותר בהיסטוריה האמריקאית, והוא חקוק בזיכרון האמריקאי הקולקטיבי כאחד המאורעות שהעלו את המתח הבין גזעי במדינה על פני השטח. סימפסון נמצא לבסוף אחראי למותם במשפט אזרחי ב-1997, וחויב בתשלום פיצויים למשפחות הקרבנות.
סימפסון, 1990 | |
לידה |
9 ביולי 1947 סן פרנסיסקו, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
10 באפריל 2024 (בגיל 76) לאס וגאס, ארצות הברית |
עמדה | רץ אחורי |
גובה | 185 ס"מ |
משקל | 95 קילוגרם |
מספר | 32 |
מכללה | אוניברסיטת דרום קליפורניה |
דראפט | דראפט ה-NFL 1969, באפלו בילס, סבב 1, מספר 1 |
היכל התהילה | היכל התהילה של הפוטבול המקצועני ב-1985 |
קבוצות כשחקן | |
1969 – 1977 1978 – 1979 |
באפלו בילס סן פרנסיסקו 49' |
הישגים כשחקן | |
| |
בדצמבר 2008 נשלח סימפסון למאסר בעקבות פרשה פלילית מאוחרת יותר, ושוחרר ב-2017.
ביוגרפיה
עריכהסימפסון נולד ב-1947 בסן פרנסיסקו שבקליפורניה למשפחה אפרו-אמריקאית נוצרית. הוריו הם יוניס (לבית דרדן) (1921–2001), מנהלנית בבית חולים, וג'ימי לי סימפסון (1920–1986), שף ושרת בבנק. אביו של סימפסון עזב את המשפחה, פעל כדראג קווין ומאוחר יותר יצא מהארון. ב-1986 מת מאיידס[2][3]. סביו של סימפסון מצד אמו היו במקור מלואיזיאנה. בריאיון למגזין "לייף" ב-1968 אמר סימפסון שדודתו היא זו שהעניקה לו את השם אורנת'ל[4].
בילדותו פיתח סימפסון רככת שגרמה לו לעיקול ברגליים, לכן אמו אילצה אותו ללכת עם נעליים שחוברו לפלטות ברזל כמה שעות בכל יום, עד גיל 5[5][6]. לסימפסון אח ושתי אחיות, שאחת מהן נפטרה. הוריו של סימפסון נפרדו ב-1952 ואמו גידלה אותו[7].
סימפסון נפטר לאחר התמודדות עם מחלת הסרטן ב-10 באפריל 2024[8].
קריירה
עריכהסימפסון התפרסם לראשונה כשחקנה של אוניברסיטת דרום קליפורניה בשנים 1967–1968. בשתי העונות נבחר לקבוצה הכל-אמריקאית (all-american) של המכללות והוביל את ליגת המכללות במספר יארדים שרץ עם הכדור (rushing). ב-1968 קבע שיא מכללות (1,709) בקטגוריה זו, הוסיף 22 טאצ'דאונים וזכה בגביע הייזמן היוקרתי, הפרס היוקרתי ביותר לשחקן בפוטבול מכללות. ב-1983 נבחר להיכל התהילה של פוטבול המכללות.
ל-NFL נכנס כבחירה מספר אחת בדראפט של 1969, לקבוצת הבאפלו בילס. ב-1973 היה השחקן הראשון בתולדות הליגה שרץ למעלה מ-2,000 יארדים בעונה אחת ונבחר ל-MVP של ה-NFL. הוא שיחק בחמישה משחקי פרו בול (ה"אול סטאר" של ה-NFL). משחקו האחרון ב-NFL היה ב-16 בדצמבר 1979. בשנת 1985 הוכנס להיכל התהילה של הפוטבול המקצועני.
לאחר הפרישה
עריכהלאחר פרישתו פנה לעסוק במשחק, בין השאר במיני-סדרה "שורשים" ובטרילוגיה הקומית "האקדח מת מצחוק". כמו כן היה פרשן בשידורי פוטבול בטלוויזיה ומנחה אורח של התוכנית סאטרדיי נייט לייב.
משפט הרצח
עריכה- ערך מורחב – משפט הרצח של או. ג'יי. סימפסון
אשתו לשעבר של סימפסון, ניקול בראון וחברה רונלד (רון) גולדמן נמצאו מתים מחוץ לדירתה ב-12 ביוני 1994. סימפסון קושר במהרה לרצח וכתב אישום הוגש נגדו. סימפסון נעצר לחקירה, שם הכחיש את הרצח ובאופן תמוה שוחרר לאחריה. בהמשך, לאחר איסוף די ראיות, הוחלט לעצור אותו בשנית אולם הוא לא הסגיר את עצמו למשטרה, אלא הובא למעצר לאחר מרדף משטרתי, מרדף מוזר שנערך בנסיעה איטית כאשר נראה כי המשטרה למעשה מלווה אותו ולא מנסה לעצור אותו. המרדף, המעצר ודיוני המשפט לאחר מכן, הועברו כולם בשידור חי למיליוני צופים. סימפסון שכר להגנתו כמה מן הפרקליטים הידועים ביותר בארצות הברית, ובהם רוברט שפירו, ג'וני קוקרן (אנ') (שעמד בראש צוות ההגנה), אלן דרשוביץ, רוברט קרדשיאן ואף. לי ביילי. טענה מרכזית של ההגנה הייתה שהמשטרה שתלה ראיות כדי להפליל את סימפסון. קו ההגנה נסוב בעיקר סביב נושא האפליה של הקהילה האפרו אמריקאית על רקע מספר תקריות של אלימות משטרתית וכן אפליה של הקהילה במערכת המשפט.
בפסק הדין, שניתן ב-3 באוקטובר 1995, ובו צפתה למעלה ממחצית אוכלוסיית ארצות הברית, מצא חבר המושבעים את סימפסון לא אשם בשתי הרציחות. אחת העדויות המכריעות במשפט הזה הייתה כפפה מזירת הרצח, שעוזר התובע דרש מסימפסון ללבוש, אך כאשר האחרון ניסה לעשות זאת נראה שהיא קטנה מדי בשביל כף היד שלו[9]. במהלך השנים לאחר המשפט התנהל ויכוח האם הכפפה הייתה קטנה מידי או שהתכווצה מהדם שעליה[10][11].
המתח בין שחורים ולבנים בארצות הברית ב-1995 היה גורם משמעותי במשפט עצמו, וביחס התקשורתי אליו. במיוחד לאור משפטו של רודני קינג. בסקרי דעת קהל שנערכו בזמנו נמצא שרוב השחורים סברו כי סימפסון אינו אשם, או שלא היו בטוחים באשמתו, ואילו רוב הלבנים סברו כי ביצע את מעשי הרצח. יש התולים את זיכויו של סימפסון בעדות השקר של הבלש שעמד בראש צוות החקירה המשטרתית - מארק פורמן, אשר נחשף במהלך המשפט כגזען ופגע קשות באמינות צוות התביעה אל מול חבר מושבעים שהורכב ברובו מאפרו-אמריקאים[12][13].
הזיכוי הפלילי לא חתם את הדיון המשפטי בפרשה. אביו של גולדמן תבע את סימפסון בבית דין אזרחי בקליפורניה, על גרימת מות השניים, וזכה בדין. אולם סימפסון לא שילם את הפיצויים שנפסקו (33.5 מיליון דולר), והמשיך להתקיים מהפנסיה שלו כשחקן NFL, שלפי חוקי מדינת קליפורניה אין להחרימה כדי לשלמם. לאחר מכן עבר להתגורר במיאמי שבפלורידה, מדינה שבה החוק מקשה על החרמת ביתו של אדם כדי לשלם חוב.
מאבק משפטי נוסף ניהל סימפסון עם הוריה של בראון, שתבעו משמורת על שני ילדיהם. לבסוף נפסק בשנת 2000 כי הילדים יישארו בחזקת אביהם.
בנובמבר 2006 נודע כי סימפסון עמד לפרסם ספר בשם "אילו עשיתי זאת" (אנגלית: If I did it), ובו סיפק תיאור בדיוני, ספק הודאה ברצח. לאחר מחאה ציבורית רבה, ביטלה ההוצאה לאור את הופעת הספר[14]. חובותיו של סימפסון למשפחות הקרבנות גרמו להעברת הזכויות על הספר למשפחות הקורבנות, לאחר שהוכיחו כי מדובר בהכנסה כספית אפשרית. הספר יצא לאור בחודש ספטמבר 2007 תחת הכותרת "אילו עשיתי זאת: וידויו של רוצח" (אנ') (אנגלית: "If I Did It: Confessions of the Killer"), (כאשר ה"אילו" מופיע באותיות מזעריות ו"עשיתי זאת" באותיות גדולות). הספר נחשב בארצות הברית כרב-מכר[15][16][17].
השוד בלאס וגאס
עריכהבספטמבר 2007 נעצר סימפסון בחשד שהוא וקבוצת אנשים נוספת נכנסו לחדר במלון בלאס וגאס, ושדדו באיומי נשק חם מזכרות ספורט אשר הוחרמו ממנו בעבר בשל חובות, סימפסון טען כי המזכרות עדיין שייכות לו[18]. סימפסון הועמד למשפט ובאוקטובר 2008 נמצא אשם בשורת אישומים חמורים שהוגשו נגדו. ב-5 בדצמבר 2008 נידון סימפסון ל-33 שנות מאסר בפועל בגין שוד וניסיון חטיפה. השופטת אמרה שסימפסון נהג ביהירות ובטיפשות. נקבע שסימפסון יוכל להגיש בקשה לשחרור מוקדם לאחר תשע שנות מאסר[19].
ב-19 באוקטובר 2012, הסכים שופט בנבדה לפתוח לדיון מחודש את התיק בגין החטיפה והשוד המזוין כנגד סימפסון, כדי לקבוע אם כוכב הפוטבול לשעבר יוצג בצורה כה גרועה על ידי פרקליטיו, עד כי יש להורות על שחרורו מהכלא ועריכת משפט חוזר. ב-13 במאי 2013, התקיים דיון ראשוני כדי לקבוע אם סימפסון יהיה זכאי למשפט חוזר, אך רק ב-27 בנובמבר 2013, החליטה השופטת לינדה בל לדחות את בקשתו של סימפסון למשפט חוזר בגין הרשעתו בשוד. בפסק דינה, כתבה השופטת שכל טענותיו של סימפסון משוללות יסוד. ב-31 ביולי 2013 החליטה ועדת שחרורים של מדינת נבדה על מתן חנינה חלקית לסימפסון בנוגע לסעיפי הרשעתו בשוד המזוין, אך שהוא יישאר בכלא לפחות עד 2017, עקב הרשעותיו בסעיפי אישום נוספים. ב-20 ביולי 2017 החליטה ועדת החנינות של מדינת נבדה לשחררו לאחר ריצוי 9 שנות מאסר. מול הוועדה התייצבו בתו הבכורה ואחד הנאשמים הנוספים בשוד[20]. ב-1 באוקטובר 2017 שוחרר סימפסון מבית הכלא[21]. בדצמבר 2021 בוטלו גם התנאים המגבילים שהוטלו עליו עם שחרורו, והוא הפך לאדם חופשי באופן מלא.
בתרבות הפופולרית
עריכהב-2016 יצאה סדרה דוקומנטרית בת כמה חלקים בשם או. ג'יי סימפסון: תוצרת אמריקה (אנ'), בבימויו של עזרא אדלמן ובהפקת רשת הטלוויזיה ESPN, כחלק מסדרת סרטי הספורט התיעודיים של הרשת 30 על 30 (אנ'). הסדרה חוקרת סוגיות תקשורתיות, פוליטיות וחברתיות, ובמיוחד את היחסים הבין גזעיים בארצות הברית בין שחורים ללבנים, דרך סקירת חייו של סימפסון. הסדרה זכתה בפרס סרט התעודה הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-89[22][23][24].
ב-2 בפברואר 2016 שודרה בארצות הברית סדרת טלוויזיה אנתולוגית בשם "סיפור פשע אמריקאי" (אנגלית: "American Crime Story"), אשר עונתה הראשונה, הקרויה "אמריקה נגד או. ג'יי. סימפסון" ("The People v. O. J. Simpson"), הציגה את סיפור משפט הרצח המתוקשר והשנוי במחלוקת. בסדרה זו השחקן קובה גודינג ג'וניור גילם את סימפסון.
בשנת 2017 הוצג מערכון סאטירי בתוכנית סאטרדיי נייט לייב על או. ג'יי. סימפסון, בו התארחה השחקנית גל גדות.
מכוניתו של סימפסון מוצגת במוזיאון הפשיעה והענישה הלאומי[25].
קישורים חיצוניים
עריכה- או. ג'יי. סימפסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- או. ג'יי. סימפסון, ברשת החברתית טיקטוק
- או. ג'יי. סימפסון, באתר הליגה NFL.com
- או. ג'יי. סימפסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- או. ג'יי. סימפסון, ברשת החברתית טיקטוק
- או. ג'יי. סימפסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- או. ג'יי. סימפסון, באתר AllMovie (באנגלית)
- או. ג'יי. סימפסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- או. ג'יי. סימפסון, באתר Metacritic (באנגלית)
- או. ג'יי. סימפסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- או. ג'יי. סימפסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- או. ג'יי. סימפסון, באתר היכל התהילה של הפוטבול המקצועני
- מתן שרון, אסיר של תשומת לב, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ באנגלית אמריקאית OJ הוא כינוי נפוץ של Orange Juice - מיץ תפוזים.
- ^ Lorrie Moore, The Case of O.J. Simpson, באתר The New York Review of Books, 27 באוקטובר 2016 (באנגלית)
- ^ Toobin, Jeffrey (בספטמבר 2015). The Run of His Life: The People v. O. J. Simpson. Random House Publishing Group. p. 45. ISBN 978-0-8129-8854-3. נבדק ב-12 ביוני 2016.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ The Baby Name Orenthal, באתר nancy.cc, 8 באוקטובר 2014 (באנגלית)
- ^ "A timeline of O.J. Simpson's life". CNN. נבדק ב-18 בינואר 2017.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ הביוגרפיה של אוג'יי סימפסון, באתר biography.com (באנגלית)
- ^ Bruce, Aubrey (12 במאי 2013). "Inside Conditions...only a mother could love". newpittsburghcourieronline.com. אורכב מ-המקור ב-31 ביולי 2013. נבדק ב-15 במאי 2013.
{{cite news}}
: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, 24.4.2019) - ^ NYT, O.J. Simpson, Football Star Whose Trial Riveted the Nation, Dies at 76, nytimes.com, 11/04/2024
- ^ עידן ויניצקי, "לא אשם": 20 שנה ליום הזיכוי של או ג'יי סימפסון במשפט הרצח, באתר וואלה, 3 באוקטובר 2015
- ^ Why Didn’t The Gloves Fit O.J. Simpson? This Iconic Trial Moment Lives On, אתר The Bustle, 16 באוקטובר 2016
- ^ A new documentary reveals one reason why the gloves didn't fit O.J. Simpson אתר The Business Insider, 13 ביוני 2016
- ^ Why LAPD Det. Mark Fuhrman May Have Helped OJ Simpson Get Away With Murder, mic.com (באנגלית)
- ^ "Acquit Simpson and Send Police a Message, Cochran Urges Jury : Trial: The verdict will talk about justice in America and whether officers are above the law, defense attorney says. 'It doesn't fit,' is his theme against prosecutors' assertions". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). 1995-09-28. ISSN 0458-3035. נבדק ב-2019-04-16.
- ^ David Bauder, O.J. Simpson Book, TV Special Canceled, The Washington Post website, November 20, 2006
- ^ כתבת NBC "סיפורו של או ג'יי: האם הוכחה לאשמה?" (הקישור אינו פעיל, 3 במרץ 2015)
- ^ תיאור הספר "אילו הייתי עושה זאת: וידויו של רוצח" מאת משפחת גולדמן, באתר beaufortbooks, ISBN 0-8253-0588-8
- ^ ליאור קודנר, לו הייתי מבצע רצח, כך ביצעתי אותו, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2007
- ^ Police: Simpson questioned in alleged theft - CNN.com, web.archive.org, 2007-09-14
- ^ רויטרס, או.ג'יי סימפסון הורשע בשוד מזוין ובחטיפה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2008
- ^ רויטרס, או ג'יי סימפסון קיבל חנינה וישתחרר באוקטובר, באתר nrg, 20 ביולי 2017
- ^ לאחר תשע שנות מאסר: או ג'יי סימפסון שוחרר מבית הכלא בנבאדה, באתר וואלה, 1 באוקטובר 2017
- ^ עמי פרידמן, "או.ג'יי סימפסון: תוצרת אמריקה": לראות בשחור לבן, באתר ynet, 23 בינואר 2017
- ^ ציפי שמילוביץ, ניו־יורק, טאצ'דאון, באתר "ידיעות אחרונות", 20 ביוני 2016
- ^ אילן קפרוב, "או. ג'יי סימפסון: תוצרת אמריקה" חושפת את הקרע העמוק של ארצות הברית, באתר וואלה, 22 בינואר 2017
- ^ מכוניתו של או. ג'יי. סימפסון, באתר מוזיאון הפשיעה והענישה הלאומי