אזהרת מדעני העולם לאנושות

"אזהרת מדעני העולם לאנושות" היא כותרת שניתנה למספר מאמרים בהם מדענים מזהירים מפני פעולות הרסניות הנעשות על ידי בני אדם ועלולות לפגוע באיכות הסביבה.

המאמר הראשון נכתב בשנת 1992 על ידי הפיזיקאי הנרי וו קנדל (אנ') וכ-1,700 מדענים מובילים בתחומם אישרו את תוכנו וחתמו עליו.

מאמר שני בכותרת דומה פורסם 25 שנה לאחר מכן, ונכללה בו קריאה להנהיג פיקוח ילודה ולהקטין באופן ניכר את הצריכה לנפש של דלק מאובנים, בשר ומשאבים אחרים. על מסמך זה חתמו 15,364 מדענים מובילים בתחומם, מספר שיא של חתימות למאמר מדעי.

מאמר נוסף בעל כותרת דומה פורסם בנובמבר 2019.

המאמר הראשוןעריכה

הפיזיקאי הנרי וו קנדל (אנ'), שהיה נשיא מועצת המנהלים של איגוד המדענים המודאגים, פרסם בנובמבר 1992 את המאמר "אזהרת מדעני העולם לאנושות" שנפתח במילים הבאות: "בני האדם והעולם הטבעי נמצאים במסלול של התנגשות. פעולות האדם גורמות להרס קשה ולעתים בלתי הפיך לסביבה ולמשאבים קריטיים. רבים מדרכי ההתנהגות שלנו, אם לא יוגבלו, מעמידות בסכנה חמורה את העתיד אותו אנו מבקשים לחברה האנושית ולממלכות החי והצומח."

כ-1,700 מדענים מובילים בתחומם אישרו את תוכנו וחתמו עליו, בהם רבים מחתני פרס נובל. המאמר נכתב בעקבות פסגת כדור הארץ, ועידה של האומות המאוחדות בנושאי איכות הסביבה שהתכנסה בריו דה ז'ניירו ביוני 1992 וקראה לטפל במשבר האקלים. כמו כן הוא נכתב כתגובה למאמר בשם "קריאת היידלברג" שעליו חתמו מספר מדענים, ובו נטען שמשבר האקלים מבוסס על "אידאולוגיה לא רציונלית המתנגדת להתקדמות מדעית ותעשייתית, ומכשילה התפתחות כלכלית וחברתית". בניגוד למאמר של קנדל, מאמר זה לא כלל המלצות להתמודדות עם המשברים בנושאי איכות הסביבה, ומדענים שחתמו עליו טענו לאחר מכן שהדבר נעשה במרמה והתנערו מתוכנו.

תוכן המאמרעריכה

במאמר נטען שכדור הארץ נמצא במצב קריטי מבחינת זיהום אוויר, זמינות מים נקיים, יכולת דגים לחיות באוקיינוסים, פוריות אדמות חקלאיות, שרידות היערות ושרידות מינים של בעלי חיים. הכותבים הוסיפו שכדור הארץ מתקרב לקצה גבול היכולת לשאת אנשים נוספים, כאשר כבר בשנת 1992, עת אוכלוסיית העולם עומדת על 5.4 מיליארד אנשים, חמישית מאוכלוסיית העולם חיה בעוני קיצוני. הם הזהירו שללא שינוי קיצוני כדור הארץ ייהרס ואנשים יסבלו סבל נורא. הם כתבו שכדי למנוע את האסון המתקרב תוך עשור אחד או מספר מועט של עשורים, יש לנקוט בחמשת הצעדים הבאים:[1]

  1. לצמצם צעדים הרסניים לסביבה ובין השאר להתרחק משימוש בדלק מאובנים ולהקטין את פליטת גזי החממה. כן נדרש להפסיק את בירוא היערות והפגיעה במיני בעלי חיים.
  2. ניצול יותר יעיל של אנרגיה, מים וחומרי גלם אחרים, על ידי שימור ומיחזור.
  3. הפסקת הגדלת אוכלוסיית העולם על ידי תכנון ילודה וולנטרי.
  4. להקטין ובסופו של דבר לחסל את העוני
  5. לדאוג לשוויון מגדרי.

בדיקת התחזיותעריכה

לאחר 25 שנה נמצא שאוכלוסיית העולם גדל ב-3.4% ל-7.3 מיליארד בני אדם. צריכת דלק מאובנים עלתה ב-56% וגם הצריכה העולמית של משאבים אחרים עלה משמעותית. שיעור האנשים שיש להם זמינות למים נקיים עלה מ-76% בשנת 1990 ל-89% בשנת 2010. היצע הדגים עלה ב-30%, ורעב ועוני צומצמו מאוד. פוריות האדמה גדלה והשטח המוקדש לחקלאות לא השתנה למרות הגידול במספר בני האדם. רמת זיהום האוויר בארצות הברית ירד. שטח היערות בעולם ירד ב-3%[2].

המאמר השניעריכה

בנובמבר 2017 חתמו 15,364 מדענים על מאמר בשם "אזהרת מדעני העולם לאנושות: הודעה שנייה", שנכתב על ידי ויליאם ג'יי ריפל (אנ'), פרופסור לאקולוגיה מאוניברסיטת אורגון יחד עם 7 מחברים נוספים. המאמר קורא, בין היתר, להנהיג פיקוח ילודה ולהקטין באופן ניכר את הצריכה לנפש של דלק מאובנים, בשר ומשאבים אחרים.

במאמר נכללים מספר גרפים המציגים את הבעיות העיקריות בתחום איכות הסביבה, כפי שאוזכרו במאמר הראשון מ-1992. בגרפים ניתן לראות שמרבית הנושאים הסביבתיים התפתחו בכיוון הלא נכון, וברובם לא חל שיפור. לאחר מכן נמנים 13 צעדים שיש לנקוט כדי לטפל במשבר ולעבור לקיימות.

אזהרת מדעני העולם ממצב חירום אקלימי (2019)עריכה

בנובמבר 2019 פורסם מאמר המזהיר מפני מצב חירום אקלימי, תחת הכותרת "אזהרת מדעני העולם ממצב חירום אקלימי". המאמר פורסם כטור דעה בכתב העת BioScience בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.

על פי המאמר, שינויי האקלים הביאו למצב חירום שעלול להוביל ל"אסון קטסטרופלי" אם לא יבוצעו שינויים משמעותיים בפעילויות האדם הפוגעות באיכות הסביבה[3][4].

על המאמר חתמו מעל ל-11,000 אנשים מ-153 מדינות. כ-1740 חותמים הם מארצות הברית, מעל 1500 מצרפת, מעל 900 מגרמניה, 825 מהממלכה המאוחדת, מעל 700 מברזיל וכ-700 מספרד. החותמים הם מתחומי מחקר שונים, בהם מדעי הסביבה אך גם אסטרופיזיקה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, רפואה ותחומים נוספים. בגרסה הראשונית היו 11,258 חתימות, אך חלקן התגלו כשגויות והוסרו מהרשימה. כיום חתומים על המאמר 11,092 שמות. מעל 1,000 מהחותמים הציגו את עצמם כתלמידים או מועמדים לדוקטורט ועוד כ-900 הזדהו כפוסט-דוקטורנטים. המארגנים הציגו את כל החותמים כמדענים[5]. אולם היו שביקרו את ההגדרה של כל החותמים כמדענים. עזרא לבנט (אנ') טען בתוכנית הטלוויזיה שלו שבדק את שמות החותמים מקנדה ומצא שרובם אינם עוסקים במחקר, ושכמעט כולם אינם עוסקים בתחומים הרלוונטיים למאמר[6].

בין החותמים מישראל נמנים אופירה אילון, תמר דיין, עדי וולפסון, אבישג זהבי, רון מילוא ואביתר נבו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה