אזור האגמים וילנדרה
אזור האגמים וילנדרה (אנגלית Willandra Lakes Region) הוא אתר מורשת עולמית המשתרע על שטח של כ-2,400 קמ"ר בדרום-מערב ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה. לאזור חשיבות תרבותית וטבעית רבה והוא כולל עדויות חשובות להתיישבות אנושית קדומה וכן את אתר שריפת הגופות העתיק ביותר הידוע לאדם.
אגמי וילנדרה מהחלל - אגם מונגו מסומן בספרה 6 | |||||
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידע כללי | |||||
תאריך הקמה | 1981 | ||||
נתונים ומידות | |||||
שטח | 240,000 הקטאר | ||||
מיקום | |||||
מדינה | אוסטרליה | ||||
מיקום | ניו סאות' ויילס | ||||
קואורדינטות | 33°37′05″S 143°06′05″E / 33.618142°S 143.101406°E | ||||
האתר
עריכהבאזור מערכת של אגמים יבשים מתקופת הפליסטוקן אשר נוצרו במהלך שני מיליוני השנים האחרונות, וחופי רובם מוקפים בדיונות בצידם המזרחי. הדיונות של אגם מונגו ידועות במיוחד והן זכו לכינוי "החומה הסינית" (Walls of China). אורך הדיונות שמזרחית לאגם מונגו הוא 26 ק"מ וגובהן עד 30 מטר.
המערכת כוללת חמישה אגמים גדולים המחוברים זה לזה ו-14 אגמים קטנים יותר. שטחם של האגמים נע בין 6 ל-350 קמ"ר. כאשר הנהר המוביל מים אל האגמים חדל מלזרום, הם הפכו למלוחים יותר וגוועו בהדרגה מדרום לצפון. כיום האגמים הם מישורים שטוחים שבהם שיחים נמוכים ומשטחי עשב, המסוגלים להתמודד עם מליחותה הגבוהה של הקרקע. כ-10% משטח האזור, הכוללים שני שלישים משטחו של אגם מונגו, הם פארק לאומי מוכרז על ידי ממשלת אוסטרליה.
קו החוף העתיק של האגמים מתאפיין בשלוש שכבות של סלעי משקע:
- שכבת גול גול (Gol Gol) - המשקעים המוקדמים ביותר שקעו במקום לפני 50,000 שנים ויותר וציבעם כתום-אדום.
- שכבת מונגו (Mungo) - השכבה המאוחרת יותר, המתוארכת לפרק הזמן שהחל לפני 50,000 שנים ונמשך עד לפני 19,000 שנה, והיא כוללת חרסית וחול קוורץ נקי. שכבה זו היא העשירה ביותר בממצאים ארכאולוגיים.
- שכבת זאנסי (Zanci) - השכבה המאוחרת ביותר, העשויה מאבק חרסית שהועף על ידי הרוח ונערם לדיונות בעת שהאגמים שינו את גובה מפלסם, טרם גוועו באופן סופי.
תולדות המקום
עריכהממצאים ארכאולוגיים מראים שרידי התיישבות אנושית לחופי האגמים המתוארכים כבני 50,000 שנים. חפירות חשפו שרידי גופת אישה שרופה חלקית בדיונה סמוך לאגם מונגו. היא תוארכה בתחילה כבת 26,000 שנים, אך בשנת 2003 נקבע כי היא בת 40,000 שנה לערך. כך או כך, התגלית הפכה את המקום לאתר שריפת הגופות העתיק ביותר הידוע. עוד התגלו בשנת 1974 שרידיו של גבר שנקבר באוכר אדום וגילו הוא כ-40,000 שנים. גם עדות זו למנהג קבורה זה, אשר בימינו רווח בשטחי צרפת ובמקומות אחרים, היא המוקדמת בעולם.
במהלך עידן הקרח האגמים היו מלאים וההתיישבות האנושית ניזונה מהדגה העשירה, כמו גם מחיות כיס ומציפורי אמו. כשהאגמים החלו לסגת נסמכו התושבים גם על צמחים. קיימות גם עדויות ליישוב אנושי בווילנדרה במהלך 10,000 השנים האחרונות.
החי והצומח
עריכהקיימים 22 מיני יונקים, בייחוד עטלפים, באזור אגמי וילנדרה, ולאלה מצטרפים 40 מיני זוחלים ודו-חיים ו-137 מיני עופות, בהם תוכאים, קקדואיים ופרושיים. הצומח אופייני לאקלים חצי צחיח, ולמעט עצי אקליפטוס, הוא כולל שיחים ועשבים דלילים.
קישורים חיצוניים
עריכה