אזור סחר מיוחד

אזור סחר מיוחדאנגלית: special economic zone) הוא אזור שבתוכו חוקי המסחר שונים משאר חוקי המסחר במדינה בה נמצא האזור. במרבית המקרים אזורים אלה, שחלקם הם אזורי תעשייה, נמצאים בגבולות המדינה המארחת אותם, ומטרתם היא יצירת מקומות עבודה חדשים, השקעה במסחר וניהול יעיל יותר.

על מנת לעודד עסקים להקים בית עסק באזור תעשייה שכזה, מעניקות הרשויות הטבות מס, מחוקקות תקנות השקעה מיוחדות ועוד.

הקמת אזורי סחר מיוחדים על ידי המדינה המארחת, לעיתים מונעת מהרצון של אותה מדינה למשוך השקעות חוץ ישירות, אחד היתרונות הבולטים בכך היא שחברה שנמצאת באזור סחר מיוחד יכולה לייצר ולסחור בסחורות במחיר נמוך יותר מאזורים אחרים, ובכך להגדיל את היצע התחרות ברחבי העולם, עם זאת הרבה מדינות ספגו ביקורת על ניהול אזורי סחר מיוחדים, בטענה כי אזורים אלו לא שונים בהרבה ממחנות עבודה, וזאת לאור העובדה שבחלק לא קטן מהאזורים נשללות מהעובדים בה זכויות עובדים בסיסיות[1].

הגדרה עריכה

ההגדרה של אזורי סחר מיוחדים נקבעת באופן אינדיבידואלי על ידי כל אחת מהמדינות בהן קיימים אזורים כאלו, על פי דו"ח מ-2008 של הבנק העולמי אזור סחר מיוחד מודרני כולל בדרך כלל "אזור מאובטח, מנוהל באופן יעיל וגם כולל מכס נפרד עם הטבות "דיוטי פרי"[2].

היסטוריה עריכה

אזורי סחר מיוחדים מודרניים הופיעו כבר בסוף שנות החמישים של המאה ה-20, אזור הסחר המיוחד הראשון היה בנמל התעופה שאנון שבאירלנד[3].

החל משנות השבעים של אותה מאה החלו לקום בזה אחר זה אזורי סחר מיוחדים, אזור הסחר הראשון בסין העממית נפתח ב-1979 על ידי דנג שיאופינג, האזור שכן בשנג'ן. באותו אזור התעשייה עודדו הרשויות הסיניות השקעות זרות ובמקביל האיצו את התיעוש באזור.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אזור סחר מיוחד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Watson, Peggy (July 23, 2012). "Sackings expose the harsh reality of Poland's junk jobs". The Guardian.
  2. ^ "Zone Definition", Special Economic Zone: Performance, Lessons Learned, and Implication for Zone Development, Washington DC: World Bank, 2008, pp. 9–11
  3. ^ "Political priority, economic gamble". The Economist. April 4, 2015