פתיחת התפריט הראשי

אח"י חיפה (סער 2)

ספינת טילים בחיל הים הישראלי

אח"י חיפה הייתה ספינת טילים דגם סער 2 סומנה במספר צי ס-322. הספינה הראשונה שנשאה את מערכת טילי גבריאל ואיתה נעשו השלמות פיתוח המערכת וקליטתה לתפעול מבצעי. הספינה הייתה כלי השיט השני לשאת בשם אח"י חיפה. הראשונה הייתה המשחתת המצרית איברהים אל-אוול שנלקחה שלל וקיבלה את מספר הצי ק-38.

אח"י חיפה (ס-322)
סמל אח"י חיפה כפי שעוצב על ידי מ' אריה, 1957
אח"י חיפה ס-322
אח"י חיפה ספינת טילים מדגם סער 2 נושאית את מערכת טילי גבריאל, צילום משנת 1969.
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 2
אוניות בסדרה אח"י אילת (ס-321)
אח"י חיפה (ס-322)
אח"י עכו (ס-323)
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי
הושקה 1968
הוכנסה לשירות אוקטובר 1968
מצבה כיום טבועה.
גורלה והוטבעה ב-10 בנובמבר 1998.
מקום טביעתה במשולש הגבולות במפרץ אילת, בעומק של 800 מטר.
נתונים כלליים
הדחק 220 טון, מרבי 250 טון
אורך 45 מטר
רוחב 7 מטר
שוקע 2מטר
מהירות 40 קשר (מרבי), מהירות מבצעית 30 קשר
גודל הצוות 40 איש
חימוש בשנות השבעים 5 טילי גבריאל, 2 תותחי 40 מ"מ ו-2 מקלעי 0.5, פצצות עומק. בשנות השמונים 4 טילי הרפון, 1 תותח 40 מ"מ, 4 טורפדו דגם 44 ופצצות עומק נגד צוללות
אמצעי גילוי ול"א בשנות השמונים נוסף סונאר עומק משתנה

הספינה לקחה חלק בפעילות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים בתחילת שנת 1975 הועברה בהפלגה סביב אפריקה לים סוף. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים הוחזרה, בדצמבר 1979, לים התיכון. הפעם דרך תעלת סואץ והותקנה כספינה נגד צוללות. באמצע שנות התשעים הוצאה אח"י חיפה מהשירות. התוכנית להשקיע אותה כאתר צלילה לא התקבלה והיא הוטבעה בלב מפרץ אילת.

נתוניםעריכה

חימוש שנות ה-70 מערכת בקרת אש גבריאל, 5 טילי גבריאל. 2 תותחי 40 מ"מ L70 תוצרת ברדה, שני מקלעי 0.5, רקטות מוץ. סונאר בקוער הספינה ופצצות עומק נגד צוללות.

חימוש שנות השמונים מערכת טילי הרפון 4 טילי הרפון, תותח 40 מ"מ ברדה, נוסף סונאר עומק משתנה וטורפדו נגד צוללות דגם 44 תוצרת ארצות הברית.

היסטוריהעריכה

  ערך מורחב – ספינות סער

נבנתה במספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי בשרבורג. כחמישית בסדרה הראשונה של ספינות הסער. הושקה בשנת 1968 יצאה לדרכה לארץ באוקטובר 1968. בהפלגתה במפרץ ביסקאיה נתקלה בגלים גבוהים ונכנסה למספר שעות מנוחה בנמל לוריאן בצרפת. המשיכה בדרכה עם כניסה לתדלוק בנמלי גיברלטר ונמל אוגוסטה סיציליה.

כחודש לאחר הגעתה לחיפה הועברה לנמל הקישון ברציף מספנות ישראל להתקנת מערכת נשק גבריאל על ידי אנשי מפעל מבת של התעשייה האווירית.
תאונה בה איבדה חייל - שאול איתן- שנמחץ למוות במהלך אימון ראשון בתותח 40 מ"מ בעת שהספינה הייתה ברציף מספנות ישראל.
צוות הספינה הוכיח את יכולתו לקלוט ולהפעיל את מערכת הטילים על אף היותה מסובכת יחסית. בתהליך הקליטה ירתה הספינה כ-12 טילים להוכחת מערכת הנשק. ב-7 באפריל 1969 ירתה והטביעה את המשחתת לשעבר אח"י חיפה (ק-38) ממנה קיבלה את שמה.

מלחמת יום הכיפוריםעריכה

  ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים הייתה הספינה בטיפול תחזוקה. היא הוכנסה במהירות לכשירות והשתתפה בקרבות לקראת תום המלחמה. בהיותה במשימת ליווי אניות אספקה לישראל, במזרח הים האגאי, ממערב לסקרפנטו עלתה על סלע תת-מימי בעומק רדוד שמסומן במפה אך לא מופיע במכ"ם. לספינה ניזוקו המדחפים והחלה חדירת מים שנבלמה בפעולת בקרת נזקים של הצוות.

מפקד הכוח סא"ל גדעון רז ניהל את פעילות בקרת הנזקים. הספינה נגררה על ידי אנית סוחר מגויסת א.מ. חנה, בפיקודו של ישראל לשם, לחיפה והועלתה למבדוק במספנות ישראל. הספינה תוקנה והוחזרה לכשירות תוך מספר ימים. מפקד הספינה הועבר מפיקוד אך המשיך לשרת בחיל הים ואף עלה בדרגה.

הקפת אפריקה "מבצע יופי"עריכה

אח"י חיפה בפיקוד דני מלמד עם אחותה אח"י עכו בפיקוד אלכס טל יצאו ב-28 בפברואר 1975 לפלגה מסביב לאפריקה כשמפקד הכוח היה אברהם בן-שושן. המטרה הייתה לצרף ספינות עם כושר לחימה נגד צוללות אל ארבע ספינות סער 4 בים סוף. המצרים הפעילו בזירת הים האדום צוללת[א] והיה חשוב להיערך כנגדם עם כושר לחימה נגד צוללות. ספינות הסער 2 עשו את אותו המסלול בו עברו ספינות הסער 4 לפניהן באורך 13,500 מייל. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים חזרה אח"י חיפה עם אחיותיה לים התיכון וב-18 בדצמבר 1979 הגיעה לבסיס חיפה.

הספינה צורפה לפלגת הנצ"ל, שעברה מאוחר יותר לבסיס אשדוד צוידה בסונאר טובל ותרגלה תקיפת צוללות. במלחמת לבנון הראשונה הייתה חלק מהכוח שסיפק הגנה קרובה וליווי נגד צוללות, לנחתות העמוסות טנקים שיצאו לנחיתה בחוף.

אח"י חיפה הוצאה מהשירות בשנת 1998 30 שנה לאחר השקתה. גוף הספינה נשמר תקופה ארוכה על החוף בבסיס אילת. הועלתה בקשה של ההתאחדות לצלילה להשקיע אותה בקרבת חוף כדי ליצור אתר צלילה נוסף שהיה אמור להיקרא על שמו של סא"ל עזרא קדם ("כריש"). לאתר הצלילה הנוסף הייתה התנגדות של המשרד לאיכות הסביבה ולא התקבל אישור. ב-10 בנובמבר 1998 הוטבע גוף הספינה במפרץ אילת באתר 29°25′00″N 34°55′00″E / 29.41667°N 34.91667°E / 29.41667; 34.91667.[1] בעומק מים שמעל 800 מטר.[2]

מפקדי הספינהעריכה

רב-סרן תקופת כהונה כמפקד הספינה הערות תמונה
אלי רהב 1968 - 1969 קבלה בשרבורג וקליטת מערכת גבריאל ראשונה
יעקב אלון 1969- 1970
דוד מעוז 1970 - 1971
יצחק אלמוג (קורל) 1971 - 1973
שמואל צוייג 1973 - 1973 מלחמת יום הכיפורים
דני מלמד נובמבר 1973 -אפריל 1975 כולל העברת הספינה מסביב לאפריקה
חיים להב אפריל 1975
פנחס שחף
אילן בוכריס 1979-1978
עמנואל אברהם
עמרם חיימי 1984
עופר דורון
שלומי מיכאל 1986-7
פנחס גורביץ 1989-90
אריה מגד 1991
רונן קלר 1991 - 1993
יפתח גב

בין אנשי הצוותעריכה

מתוך אנשי הצוות שאיישו את הספינה במשך השנים הגיעו לתפקידים בכירים בחיל הים. ברשימה חלקית:

  • יעקב ניצן - קצין משמרת בהפלגה לארץ הגיע לדרגת אל"ם ונספח ימי בארצות הברית בתפקידו האחרון.
  • יצחק אלמוג - המפקד החמישי, הגיע לדרגת תא"ל וראש צוות קליטת סער 5 בתפקידו האחרון.
  • משה אורון - קצין הגנ"ק וסגן המפקד בצוות הראשון, הגיע לדרגת אל"ם ומפקד זירת ים סוף בתפקידו האחרון.
  • גידי ינאי - קצין הגנ"ק וסגן המפקד בצוות הראשון, הגיע לדרגת אל"ם וראש מחלקת תכנון וארגון (תוא"ר) של החייל בתפקידו האחרון.
  • פנחס מילוא - סגן קצין הגנ"ק בצוות הראשון הגיע לדרגת אל"ם ורמ"ח מבצעים חיל הים בתפקידו האחרון.
  • זאב ינובסקי, "לונגו" החל כטכנאי בקרת אש עבר את קורס החובלים פיקד על ספינות טילים ובסיס אשדוד השתחרר בדרגת אל"ם וניהל מספר שנים את עמותת חיל הים.
  • יוסי שמר שמילוביץ, ״שמילו״, קצין המכונה בחיפה ובזירת ים סוף, הגיע לדרגת אל״ם כרמ״ח תאו״ל, מפקד בצ״ת ומפקד מספנות חיל הים.

גלריהעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אברהם רבינוביץ, ספינות שרבורג, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2001.
  • משה אימבר (תחקיר, כתיבה ועריכה), שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים, ההוצאה לאור של משרד הביטחון - אריק נצר, 2005.
  • מירי לוי שאול, איתן למשפחת שאול אלבום זיכרון, 2018.

קישורים חיצונייםעריכה

  • חברי שאול איתן ז"ל שמעון שני על חברו לצוות שנהרג בתאונת אימונים בספינה, באתר משמר המורשת הימית.

ביאוריםעריכה

  1. ^ במלחמת יום הכיפורים אף ירתה טורפדו נגד המכלית "סמסון" אך לא פגעה.
  2. ^ משמאל לימין קצין ההנדסה המלווה צרפתי מפקד השייטת אל"ם הדר קמחי, ראש משלחת משרד הביטחון בפריז מרדכי לימון, גברת אמיו ומארי-קריסטין אמיו - משפחתו של פליקס אמיו. בעל המספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מדור היסטוריה חיל הים, סיכום פעילות שנת 1998.
  2. ^ הארץ, רויטל לוי-שטיין, "זכות הציבור לדעת", פברואר 2000