אח"י מבטח (ק-28)

אח"י מבטח (ק-28)
	הספינה "אח"י מבטח"
תיאור כללי
סוג אונייה	פריגטה
צי	חיל הים הישראלי
דגל הצי
סדרה	הפריגטות מסדרת ריבר
אוניות בסדרה	אח"י מבטח (ק-28); אח"י משגב (ק-30); אח"י מזנק (ק-32)
ציוני דרך עיקריים
מספנה	Yarrow Shipbuilders Limited
תקופת הפעילות	פברואר 1949 – 1959 (כ־9 שנים)
מלחמות וקרבות	מבצע קדש
נתונים כלליים
אורך	92 מטר
שוקע	12 רגל
מהירות	17 קשר
גודל הצוות	121 קצינים ולוחמים
טווח שיוט	9500 מייל
הנעה	2 מנועי בוכנה קיטור 5500 כ"ס
חימוש	3 תותחי 102 מ"מ; 8 תותחי נ"מ 20 מ"מ; 2 תותחי נ"מ 40 מ"מ

ערך זה עוסק בפריגטה. אם התכוונתם לספינת טילים, ראו אח"י מבטח.

אח"י מבטח הייתה פריגטה בשירות חיל הים הישראלי בין השנים 1949–1959. סימנה הצבאי היה ק-28.

בשרות חיל הים עריכה

אח"י מבטח הייתה הפריגטה הראשונה שהגיעה לחיפה מתוך שלוש ששירתו בחיל הים. במקור הייתה בשירות הצי הקנדי ובמלחמת העולם השנייה שירתה כספינת אספקה וליווי. היא נרכשה על ידי חיל הים ונכנסה לשירות מבצעי לאחר שיפוץ כללי והתקנת תותחים ב-20 באפריל 1949. הפריגטה שימשה כבית ספר לכל מקצועות הימאות הקרבית ונטלה חלק בהפלגות אימונים ממושכות ברחבי הים התיכון ובתמרונים לאורך המדינה.

אף על פי שאח"י מבטח לא השתתפה בקרבות, נזקפים לזכותה אירועים משמעותיים בהם הבאת ארונה של חנה סנש מאירופה ב-1950 לקבורה בהר הרצל בירושלים, השתתפותה בטיפול וחילוץ נפגעי הרעש באיים היוניים שבמערב יוון באוגוסט 1953 והעלאת עצמות הברון אדמונד רוטשילד ורעייתו ב-1954 מצרפת לקבורה בארץ.

קציני הפריגטה אח"י מבטח (ק--28) בפיקוד מרדכי לימון בטיפול במבדוק בנאפולי 10 במאי 1950.
אח"י מבטח

הקפת אפריקה עריכה

ערך מורחב – הפלגת הרקולס

בדצמבר 1956 לאחר מלחמת סיני הקיפה את יבשת אפריקה בדירוג של שבוע אחרי אח"י מזנק (ק-32) והגיעה לאילת דרך מצרי טיראן שנפתחו אז לשייט ישראלי^[1]. היא סיימה את שירותה בחיל בשנת 1959 ונמכרה לצי הימי של סרי לנקה^[2]. הפליגה עם צוות ישראלי עד לסרי לנקה.

בשנת 1967 ניתן השם אח"י מבטח לספינת הטילים הראשונה של צה"ל, מסדרת סער 1.

מפקדי הפריגטה עריכה

המפקדים נבחרו קציני ים מנוסים בדרגת רס"ן .


המפקדים
דרגה ושם	תקופת כהונה כמפקד האניה	דגשים מתקופת הפיקוד	תמונה
אלן ברק
מרדכי לימון
מילה ברנר
דוד מימון
אלכס שור
אריה פרידמן
אריה ברוש
אברהם תבור
יהודה בנרון
נפתלי רוזן