אח"י מזנק

אח"י מזנק הייתה ספינת טילים, ששירתה בחיל הים בין השנים 19681996. הספינה נבנתה במספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי, בשרבור שבצרפת, כספינת תותחים מדגם סער 1. בשנת 1973, לפני מלחמת יום הכיפורים, הוסבה לסער 2, ונוספו לה יכולות נוספות בהן נשיאת הטיל גבריאל. בסוף שנות השבעים הוסבה למשימה עיקרית של לוחמת נצ"ל (נגד צוללות) נגד צוללות על ידי התקנת סונר נגרר בעל עומק משתנה.

מזנק
Isnavmiznak.jpg
ספינת תותחים דגם סער 1, אח"י מזנק,
ספינת תותחים דגם סער 1, אח"י מזנק,
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 2
החלה דרכה כסער 1
אוניות בסדרה אח"י מבטח
אח"י משגב
אח"י מזנק
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנת קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי (CMN) בשרבורג
הוזמנה מאי 1965
הושקה 4 בינואר 1968
הוכנסה לשירות הוסבה לסער 2 בתחילת שנת 1973.
גורלה הושקעה בים ומשמשת כאתר צלילה
מלחמות וקרבות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
אורך 45 מטר
רוחב 7 מטר
שוקע 2.1 מטר
מהירות 40 קשר
גודל הצוות 35 – 40 לוחמים
טווח שיוט 1,000 מיל ימי
חימוש 3 תותחי בופורס 40 מ"מ
מקלעי 0.5
סונאר קוער
פצצות עומק
טילי גבריאל לאחר ההסבה

בשירות חיל היםעריכה

  ערך מורחב – ספינות סער

הספינה אח"י מזנק הייתה ספינת הסער השלישית שנבנתה בשרבור, אחרי אחיותיה אח"י מבטח ואח"י משגב. לספינה ניתן המספר 313. אח"י "מזנק" הפליגה משרבור לישראל בחודש מאי 1968 והצטרפה לשייטת ספינות הטילים שהוקמה זמן קצר קודם. הספינה קיימה אימונים והכשירה צוותים לספינות הסער הבאות, והשתתפה ברבות מן הפעולות נגד המחבלים בלבנון ובהן מבצע ברדס 20, מבצע ברדס 54–55 ומבצע אביב נעורים, אז הובילה את הכוח שפעל בביירות.

במהלך שנת 1973, במשך מספר חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים, הפכה לספינה הראשונה מדגם סער 1 שעברה התקנות לירי טילים ובכך הפכה לסער 2. בתקופה זו לא אויישה בצוות מלא, שעות ההפלגה והאימונים צומצמו דרסטית תוך מתן עדיפות מוחלטת לביצוע ההתקנות כל זאת עד ממש לפני פרוץ המלחמה.

מלחמת יום הכיפוריםעריכה

אח"י "מזנק" הייתה ספינת הפיקוד של מפקד השייטת מיכאל ברקאי בתרגיל הקרב החילי "קשתית" שבוצע יום לפני ערב יום כיפור. ברקאי המשיך לפקד על השייטת מהספינה גם עם תחילת המלחמה, בקרב לטקיה שפתח את המבצעים בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים.

אחי" "מזנק" הותקפה בטילי סטיקס בעת שעברה צפונית לנמל פורט סעיד, בדרכה לאזור ימת ברדוויל להגשת סיוע לאח"י חנית שעלתה על חוף סיני ליד בסיס דפנה. הספינה לא נפגעה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, המשיכו ספינות הסער ללוות אוניות שהובילו רכש ביטחוני במרכז הים התיכון. בינואר 1974, באחת מהפלגות אלה נכנסה אח"י "מזנק" יחד עם הספינה אח"י קשת לעגינה במים טריטוריאליים של האי מלטה, כמסתור מהים הסוער. המלטזים הזמינו את הספינות להיכנס לנמל ולטה אך מפקד השייטת מיכאל ברקאי לא נענה להזמנה, היות שלא נתן אמון בראש ממשלת מלטה דום מינטוף שנהג להתבטא נגד ישראל. מלטה ביקשה את עזרת בריטניה וסיירת בריטית עקבה מקרוב מאוד אחרי הספינות. מאוחר יותר הועברה התנצלות דיפלומטית מישראל למלטה.

סיום שרותעריכה

בינואר 1996 הוטבעה הספינה במרחק של 3 ק"מ מחופי חיפה בעומק של 33 מטר על מנת שתשמש אתר צלילה.

מפקדי הספינהעריכה

מפקדי אח"י מזנק
דרגה ושם תקופת כהונה כמפקד הספינה פעילות תמונה
צבי גבעתי משרבורג לישראל
גדי בן זאב 23 בפברואר 1969 –
אברהם אשור 1971
אלי לוי 1972 בנוסף לתפקידו כמפל"ג
עמי שר אל 1972
משה בן ישי (צינר) 1973 מלחמת יום הכיפורים
זאב יחזקאלי 1973 בתום המלחמה
יוסי לוי 1974
שמעון מאיר 1975
יוסי יוגב (פלדמן) 1980–1982
משה סרי 1982–1983
שלמה כהן 1983–1984 [א]
  1. ^ תמונה מתקופה מאוחרת יותר
ירון צחר 1985-1986
דרור מאור 1987-1986
נועם פייג 1987–1988
יהונתן ורט אפריל 1990 – יולי 1991

גלריהעריכה

מפקדיםעריכה

דרגה ושם תקופת כהונה הערות תמונה
סא"ל עזרא קדם 1968 השקה והעברה משרבורג לישראל
גדי בן זאב 1968
צבי גבעתי (קרוזו)
אברהם אשור (מוסלי) 1971
אלי לוי 1972
עמי שראל 1972
משה בן ישי (צינר) ספטמבר–אוקטובר 1973 קרב לטקיה, חילוץ אח"י חנית.
זאב יחזקאלי 1973–1974 ליווי אניות סוחר. "תקרית מלטה".
יוסי לוי (קצין) 1974
שמעון מאיר 1975
צוויג אריה 1977–1979
יוסי יוגב (פלדמן) 1980–1982
שלמה כהן (מומו) 1983–1984
משה סרי 1985-1984
ירון צחר 1985–1986
דרור מאור 1986–1987
נועם פייג 1987–1988
יוני ורט 1990–1991

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אח"י מזנק בוויקישיתוף
  • אח" מזנק באתר ההתאחדות הישראלית לצלילה