אח"י סופה (סער 3)

אח"י סופה (ס-332) הייתה ספינת טילים מדגם סער 3, שפעלה בשירות חיל הים הישראלי משנת 1969 עד שנת 1994.

אח"י סופה

ספינת סער 3 בשנות ה-80
ספינת סער 3 בשנות ה-80
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי
דגל הצי
חברת ספנות	שייטת ספינות הטילים
סדרה	סער 3
סדרה קודמת	סער 2
סדרה עוקבת	סער 4
אוניות בסדרה	אח"י סער, אח"י סופה, אח"י געש, אח"י חרב, אח"י חנית, אח"י חץ
ציוני דרך עיקריים
מספנה	קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי (CMN), שרבור צרפת
הוזמנה	14 במרץ 1966
הושקה	4 בפברואר 1969
תקופת הפעילות	24 בדצמבר 1969 – 1986 (כ־16 שנים)
אחריתה	טובעה על ידי חיל הים כדי לשמש אתר צלילה.
מיקום	מפרץ אילת29°30′50″N 34°55′44″E
מלחמות וקרבות	מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק	220 טון - (250 טון דחי מקסימלי)
אורך	45 מטר
רוחב	7 מטר
שוקע	2.1 מטר
מהירות	40 קשר
גודל הצוות	35 – 40 איש
טווח שיוט	1,000 מייל ב-30 קשר; 2,500 מייל ב-15 קשר
הנעה	4 מנועי דיזל מסוג MTU 538, ארבעה מדחפים, סה"כ 12,800 כוח סוס.
חימוש	תותח 76 מ"מ טילי הרפון טילי גבריאל מקלעי 0.5
אמצעי גילוי ול"א	מכ"ם חיפוש שטח-אוויר "נפטון" מכ"מ בקרת אש "אוריון"
מוטו	בסערה אל הים

בשנת 2003 הושקה ספינה מדגם סער 4.5 נירית, שנקראה גם היא אח"י סופה שמהווה המשך לזאת מדגם סער 3.

בשירות חיל הים

הספינה אח"י סופה נבנתה במספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי בשרבור שבצרפת, והובאה לישראל בשנת 1969 במסגרת מבצע נועה, בו הוברחו מצרפת חמש ספינות טילים של חיל הים לאחר שצרפת הטילה אמברגו על יצוא נשק ממנה לישראל. מפקד הספינה במבצע היה אריה רונה והוא הביא אותה ארצה.

המבצע הראשון בו השתתפה אח"י סופה היה מבצע אביב נעורים והיא נשאה עליה את סגל הפיקוד שכלל בין השאר את אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק, והנחיתה אותו בחופי ביירות. במבצע זה חוסלו כמה מבכירי אש"ף.

במלחמת יום כיפור השתתפה הספינה בפעולות התקפיות רבות. בהטבעת ספינות מצריות בפורט סעיד בה הוטבעו שלוש ספינות מצריות ופעילות נגד חיל הים הסורי בערי החוף הסורים. ב-10 באוקטובר 1973 פעלה בנמל טרטוס ויום לאחר מכן השתתפה בשורה של פעולות התקפה בחופי סוריה, במלחמת של"ג (1982) ביצעה ירי שני טילי "הילטון" (גבריאל מוסב ים יבשה) לעבר יעדי מחבלים בבירות, וכן ירי ארטילרי לעבר יעדי מחבלים, הספינה נקלעה לירי מהחוף על ידי תותח 100 מ"מ מבוקר מכ"ם, והצליחה לחמוק ממנו בהצלחה. היא סיימה את שירותה הקרבי בהנחתת כוחות של גולני וצנחנים בחופי לבנון במלחמת לבנון הראשונה.

בתאריך 11 באפריל 1994 הובאה הספינה מול חופי אילת, שם הוטבעה לעומק של כ-25 מטר על מנת שתשמש אתר צלילה.

מפקדי הספינה

מפקדי אח"י סופה
דרגה ושם	תקופת הפיקוד	הערות	תמונה
אריה רונה	1969-1970	ספינות שרבורג
מיכה לצרוס	1971
שאול חורב	1972-3
גדעון רז	1973	בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים
יצחק שמיר	בתוך כדי המלחמה	בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים
נתן כתרן	נובמבר 1973 – אמצע 1975
אריה גביש	אוגוסט 1976 – אוגוסט 1977	מ 5 שנתי
עוזי לבנת	קיץ 1977 – סוף 1978
דב בר
דרור אלוני	1980-1978
חיים לילוס	1982-1980
חיים היימן	1981
רן קפלן	1982	מפקד בשל"ג
משה קינן	מאוגוסט 1982
אלי גמבש	1985 – 1986	מעביר את ההספינה לאילת, מפקדה האחרון.

גלריה

• 
  רציף המעבורת בשרבור ממנו יצאו ספינות שרבורג לדרכן.
• 
  צוות אח"י סופה בהפלגת ספינות שרבורג, עם מפקד הפלגה משה טבק, בהגעתם לנמל חיפה, ינואר 1970.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אח"י סופה בוויקישיתוף

• אח"י סופה באתר ההתאחדות הישראלית לצלילה
• גדי צוקר סטי"ל אח"י סופה באילת באתר יוטיוב, 17 באוקטובר 2016.
• צלילה לאח"י סופה באילת 17 באוקטובר 2016 עופר וניב.