אח"י תרשיש (סער 4)

ספינת טילים היסטורית בחיל הים הישראלי

אח"י תרשיש הייתה ספינת טילים של חיל הים הישראלי, מסדרת סער 4. הספינה נבנתה במספנות ישראל, הושקה בשנת 1975 ושירתה רוב ימיה בבסיס חיפה.

אח"י תרשיש
Isnavtarsh.jpg
אח"י תרשיש עוגנת בהדסון מול ניו יורק יולי 1976.
אח"י תרשיש עוגנת בהדסון מול ניו יורק יולי 1976.
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
סדרה סער 4
סדרה קודמת סער 3
סדרה עוקבת סער 4.5
אוניות בסדרה אח"י רשף, אח"י קשת, אח"י רומח, אח"י כידון, אח"י מולדת, אח"י קוממיות, אח"י עצמאות, אח"י ניצחון
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל, ישראל
הוזמנה 1967 במספנות ישראל ספינה חמישית מתוך 6 ספינות במסגרת פרויקט "תכלית"- סער 4.
הושקה 27 באוקטובר 1974
הוכנסה לשירות תחילת 1975
מצבה כיום נגרטה ב-2008
גורלה נמכרה לצ'ילה בשנת 1997 ושירתה בשם LM PAPUDO
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך 58 מטר
רוחב 7.8 מטר
שוקע 2.5 מטר
מהירות מרבית 35 קשר
גודל הצוות 50-45 לוחמים, חוגרים וחובלים
טווח שיוט 4,800 מיל ימי ב 19 קשר, 2,200 מיל ימי ב 30 קשר.
גובה התרנים 10 מטר
הנעה 4 מנועי דיזל מאייבך MTU 538 16v
צורת הנעה 4 מדחפים
כמות הדלק 60,000 ליטר
מתקני התפלה שני מעבים
חימוש


6 × משגרים לטילי גבריאל נגד ספינות.
2 × תותחי אוטו מלרה 76 מ"מ 2 × תותחי אורליקון 20 מ"מ
2 × מקלעים מא"ג 7.62 מ"מ

פצצות עומק
אמצעי גילוי ול"א מכ"ם דגון תוצרת אלתא מכ"ם בקרת אש אוריון תוצרת חברת סילניה באיטליה.

הספינות מסדרת סער 4 יועדו לשרת בזירת ים סוף. תעלת סואץ הייתה אז חסומה לשיט ספינות, והעברתן לים סוף תוכננה בהפלגה מחיפה למפרץ שלמה סביב יבשת אפריקה. מועד היציאה נקבע ל-15 באוקטובר 1973, אך הפלגתן נדחתה בשל פרוץ מלחמת יום הכיפורים. שתי הספינות הראשונות מתוך הסדרה השתתפו באופן פעיל במלחמה והיוו תוספת כוח משמעותית בזירת הים התיכון.

בספינות סער 4 ובמערכותיהן הוכנסו שיפורים רבים שנלמדו בספינות הטילים מהדגמים הקודמים. באח"י תרשיש הוכנסו שיפורים שנלמדו על ידי מספנות ישראל בעת בניית הספינות הקודמות בסדרה. צוות אח"י תרשיש למד את המערכות החדשות, את נוהלי התפעול ואת תרגולת הקרב עוד כאשר הספינה הייתה בבנייה.

הפלגות ומבצעיםעריכה

  ערך מורחב – שייטת ספינות הטילים

הפלגה לארצות הבריתעריכה

  ערך מורחב – מבצע פעמון החירות

זוג ספינות סער 4, "אח"י תרשיש" בפיקוד שאול חורב ו"אח"י יפו" בפיקוד בני אריאלי, הפליגו לניו יורק בקיץ 1976 וייצגו את ישראל בחגיגות 200 שנה לעצמאות ארצות הברית. אל"ם אלי רהב שסיים תפקיד מפקד שייטת הסטי"לים פיקד על המבצע ומפקד חיל הים האלוף בנימין תלם הצטרף להפלגה.

בתום הביקור המוצלח בארצות הברית וביוזמת התעשייה הביטחונית המשיכו הספינות לביקור בנמל קרטחנה בקולומביה, בו נעשתה הצגת יכולות לחיל הים של קולומביה[1]. הביקור שודר בטלוויזיה על ידי צוות שהגיע במיוחד מעיר הבירה בוגוטה. הספינות עשו רושם מצוין והאדמירל הקטור סלאזר, מפקד הצי האטלנטי של קולומביה, היה מלא התפעלות. עם זאת, החליטה קולומביה בסופו של דבר לרכוש כלי שיט מאיטליה.

ניסוי הנחתת מסוקעריכה

אח"י תרשיש הייתה הראשונה לבצע ניסוי הנחתת מסוקים. בשנת 1977 הותקן בירכתי הספינה מנחת במקום תותח 76 מ"מ. נעשו ניסויי הנחתה עם מסוק בל 205 ביום ובלילה.

פעילות נגד מחבליםעריכה

באותה תקופה נעשו פעולות רבות למניעת הברחות נשק מהים. אח"י תרשיש יחד עם ספינת דבור תקפו סירת מחבלים והשמידו אותה בדרכה לחופי ישראל.

מעבר בתעלת סואץעריכה

אח"י תרשיש הייתה ספינת הטילים הראשונה שעברה בתעלת סואץ. המעבר היה בדצמבר 1979, בחג החנוכה.

מפקד הספינה היה ישעיהו פטוקה, אורח הכבוד היה מפקד חיל הים. להפלגה הצטרפו מפקד בסיס חיפה ומפקד שייטת ספינות הטילים. הספינה התקבלה בנמל פורט סעיד בארוח של מפקד בסיס חיל הים המצרי שם. באותו לילה הודלק בספינה נר חמישי של חנוכה שצוין בחנוכיה מוארת על תורן הספינה.

מנוע אחד התקלקל במהלך ההפלגה ומלבד זה לא היו אירועים מיוחדים.

והנה "נוהל" שבוצע לראשונה בהפלגה זו ואומץ על ידי הסטי"לים שעברו בתעלה אחרי אח"י תרשיש:

הנתב המצרי הודיע שמהירות השייט הנדרשת בתעלת סואץ היא 7 קשר, מהירות נמוכה כזאת מחייבת הפעלת מנועים לסירוגין וזה פוגע בכשירות המנועים ועלול לגרום לתקלות.

לכן הורה מפקד הספינה להדמים את מד המהירות ועבר את התעלה במהירות גבוהה יותר (10–12 קשרים).

שירות במלחמת לבנון הראשונהעריכה

  ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון

שירות נוסףעריכה

הספינה סיימה את תפקידיה בחיל הים בשנת 1995. היא נמכרה לצ'ילה בשנת 1997, ושירתה בשם LM PAPUDO, על שם קרב ימי שנערך בשנת 1865 בין צ'ילה לאימפריה הספרדית[2]. בשנת 2008 נגרטה.

מפקדי הספינהעריכה

מפקדי אח"י תרשיש
דרגה ושם תקופת הפיקוד הערות תמונה
רס"ן אפרים אשד אוקטובר 1974 - אוגוסט 1975 השקה והכנסה לשירות
רס"ן שאול חורב אוגוסט 1975 - אוקטובר 1976 מבצע פעמון החירות
רס"ן יוסי לוי אוקטובר 1976 - 1977
רס"ן ליאור מרגולין 1977 עד ספטמבר 1978 ניסויי הנחתת מסוקים
רס"ן ישעיהו פטוקה ספטמבר 1978 - 31 דצמבר 1979 מעבר ראשון בתעלת סואץ דרומה מחיפה לשארם א שייך.
רס"ן אלי רונן ינואר 1980 - 1981 מבצעים ואימונים בזירת ים סוף ובהמשך בים התיכון.
רס"ן רון גינזבורג 1981 העברת הספינה צפונה מזירת ים סוף לים התיכון דרך תעלת סואץ.[א]
רס"ן עוזי טישל 1981 - 1982 מלחמת לבנון
רס"ן גיורא בוקסר ינואר 1982 עד אפריל 1983
רס"ן יצחק וינרב
רס"ן יצחק קרמונה 1985 - 1986
רס"ן אילן בן גיגי 1986 - 1987
רס"ן כוכבי אזרן 1987 - 1988
רס"ן לוי שאפט 1988 -1989
רס"ן עמית לבני 1989 - 1990 העברת הספינה בסיום תקופת הפיקוד מבסיס אשדוד לבסיס חיפה עם מעבר פלגה 31 לב"ח

גלריהעריכה

מקורות והסבריםעריכה

קריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אח"י תרשיש בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

  1. ^ מפקד מחליף לאלי רונן שהפליג על סיפון LM-31 Chipana (אח"י קשת) לצ'ילי וחזר לפקד על התרשיש.
  2. ^ עם מנחת מסוק בגובה הסיפון.

הערות שולייםעריכה