אחוזם

מושב עובדים בחבל לכיש

אחוזם (אֲחֻזָּם) הוא מושב הנמצא מדרום לקריית גת, על כביש 40 המחבר בין אזור הדרום והמרכז ובסמיכות לכביש 6. תחנת הרכבת נמצאת מרחק של כעשר דקות נסיעה.

אחוזם
Ahuzam 08-11-2013-3.jpg
הכניסה למושב אחוזם
מחוז הדרום
מועצה אזורית לכיש
גובה ממוצע[1] ‎169 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 541 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.3% בשנה

המושב הוקם בשנת 1950 בשם "מעגלים" על ידי עולים ממרוקו כמושב של העובד הציוני וחולקו בו כ-100 משקים למשפחות שונות על ידי הסוכנות היהודית.

היישוב נמצא בחבל לכיש והוא חלק ממועצה אזורית לכיש. שמו של היישוב ניתן לו על שם אחד מצאצאיו של יהודה.[2]

המושב המשתייך לתנועת הפועל המזרחי, ובו מתגוררים תושבים דתיים וחילוניים כאחד המכבדים איש את רעהו. במושב קיימים שני בתי כנסת פעילים, מקווה אך יחד עם זאת שערי המושב נותרים פתוחים בסופי השבוע ומאפשרים לציבור לנסוע במהלך השבת.

כיום, אין במושב גן ילדים או בית ספר יסודי. הילדים במושב לומדים בבית ספר אזורי ממלכתי או ממלכתי דתי לפי בחירת ההורים. אך הדבר עתיד להשתנות בעקבות ההרחבה החדשה שהחלה להיבנות במושב בשנת 2021 ועתידה למשוך משפחות צעירות.

מלבד בתי הכנסת במושב, תמצאו במושב גם מגרש ספורט מגודר, גן משחקים גדול, מינימרקט ושירותי דואר. בשנת 2021 הוחלט להעניק למושב תקציב של כ-40 מליון שקלים לפיתוח של תשתיות חדשות במושב שבין היתר יאפשרו פיתוח של מתקנים נוספים לרווחת הציבור.

בעקבות חילוקי דעות שונים שהיו בעבר במושב, הוחלט על הקמת ועד ממונה חיצוני במושב אשר ידאג לפעילות התושבים.

הרב יעקב אלקבץ שימש כרב היישוב עד לפטירתו באפריל 2020. שימש גם כרבו של חבל לכיש.

המתיחות בשנות החמישיםעריכה

בדצמבר 1955 התרחשה במושב קטטה בה נפצעו מספר תושבים. בעיתון הצופה נטען שתושבי המקום, ברובם דתיים, נחרדו מהחינוך החילוני שקיבלו ילדיהם וחיפשו דרכים לארגן לילדיהם חינוך דתי. לאחר שניסיונות שונים כשלו הם ארגנו מעבר של תושבים רבים לפועל המזרחי ובבחירות לכנסת השלישית הצביעו רבים מהם עבור הפועל המזרחי במקום להצביע עבור המפלגה הפרוגרסיבית, כמתבקש מההשתייכות הארגונית של המושב. לטענת עיתון הצופה, בעקבות הצבעה זאת, פעלו אנשי העובד הציוני להביא למושב משפחות חילוניות ועל רקע זה פרצה הקטטה[3][4]. מנגד, בעיתונים אחרים נטען שהסכסוך החל מניסיונות של הפועל המזרחי להעביר את המושב אל תנועתם[5][6]. ועדת חקירה של משרד החינוך קבע בינואר 1956 כי רוב התושבים מעוניינים בחינוך חילוני וכי יש להסתפק בתגבור לימודי קודש עבור ההורים המעוניינים בכך[7]. לחברי הפועל המזרחי הוצע לעבור למושב באזור שובה בנגב[8], אך אלו סירבו ודרשו מושב באזורם[9]. לקראת שנת הלימודים הבאה נקבע שבית הספר במושב לא ייפתח והילדים יוסעו לבית ספר אזורי ממלכתי או ממלכתי דתי לפי בחירת ההורים[10]. בשנת 1958 נפתח בית ספר דתי לאחר שכל תושבי המושב ביקשו חינוך דתי לילדיהם[11].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אחוזם בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף ספטמבר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ ככתוב בכתובים: "בְּנֵי, יְהוּדָה: פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי, וְחוּר וְשׁוֹבָל...וַתֵּלֶד לוֹ נַעֲרָה אֶת-אֲחֻזָּם וְאֶת-חֵפֶר, וְאֶת-תֵּימְנִי וְאֶת-הָאֲחַשְׁתָּרִי; אֵלֶּה, בְּנֵי נַעֲרָה". (דברי הימים א', פרק ד', פסוקים א'-ו')
  3. ^ שמואל אבידור, מגילת היסורים של אחוזם, הצופה, 30 בדצמבר 1955
  4. ^ טרור פרוגרסיבי נגד מצביעי ב' באחוזם, הצופה, 7 בספטמבר 1955
  5. ^ הרקע בסכסוך אחוזם - מפלגתי, דבר, 13 בדצמבר 1955
  6. ^ שרגא מילשטיין, למה סערו הרוחות באחוזם, מעריב, 16 בדצמבר 1955
  7. ^ מציעים לקיים רק בי"ס ממלכתי באחוזם, חרות, 11 בינואר 1956
  8. ^ מתיישבים מאחוזם למקום חדש, דבר, 21 במרץ 1956
  9. ^ עולים דתיים מאחוזם תובעים להקים בשבילם נקודת התישבות חדשה, חרות, 11 ביולי 1956
  10. ^ אחוזם ללא בית ספר בשנת הלמודים החדשה, הצופה, 16 ביולי 1956
  11. ^ חינוך ממ"ד לילדי "אחוזם", הצופה, 20 בנובמבר 1958


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.