פתיחת התפריט הראשי
חברי אגודת "אחוזת בית" (התמונה צולמה משנות ה-20 לערך)
שדרות רוטשילד שבשכונת "אחוזת בית" בשנות ה-20
תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית

"אחוזת בית" הייתה אגודה שנוסדה ביפו ב-1906 על ידי קבוצת יהודים ביוזמתו של עקיבא אריה ויס, במטרה לבנות עיר עברית חדשה בארץ ישראל – לימים העיר תל אביב.

ייסוד ותכנוןעריכה

ב-1906 התאספו במועדון "ישורון" ביפו כמאה ועשרים איש מיהודי העיר. עקיבא אריה ויס, שעלה בחוף יפו בבוקר אותו יום, הציע בעברית את תוכניתו לבנות עיר בה "נוכל לחיות חיים עבריים". הצעתו נתקבלה. והוקם ועד, שוויס נבחר לעמוד בראשו, ולחברי הוועד נבחרו דב ברגר, יצחק חיותמן, יחזקאל דנין (סוכובולסקי) ודוד סמילנסקי, וכך נוסדה האגודה "אחוזת בית".

 
עקיבא אריה ויס

ויס הגה רעיון חדשני: לא עוד בניית שכונות קטנות צפופות וללא תכנון מוקדם ביפו, כמו נווה צדק ונווה שלום, שסיפקו דיור דל לעשרות משפחות בלבד. אחוזת בית, לעומתן, נועדה לכונן תחילתהּ של עיר עברית חדישה ומתוכננת, שתשנה את פני ההתיישבות בארץ. ויס תיאר את חזונו זה בעלון תעמולה, שכתב בקיץ 1906 ושהופץ בין יהודי יפו:

"וכמו שהעיר ניו יורק מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו יורק הארץ-ישראלית"

אחרי האספה בישורון השקיע ויס את זמנו ומרצו במפעל להקמת העיר החדשה. לאגודה נכנסו 60 חברים שביחד הכניסו 100,000 פרנק. עוד 300,000 פרנק נתקבלו כהלוואה[1], מהקרן הקיימת[2] שספגה ביקורת על כך שהיא מלווה סכום כה גדול לבנייה עירונית[3][4].

בין חברי האגודה נתגלעו ויכוחים בקשר למיקום ולגודל המגרש שיש לקנות לבניית הבתים. היו חברים שחששו מסיבוכים כספיים והסתפקו בדאגה לעצמם, כלומר, בית נאה לשישים משפחות המייסדים בלבד[דרוש מקור]. אלה העדיפו מגרש קטן שהוצע למכירה ביפו. ויס, שתכנן בניין עיר עצמאית גדולה, התעקש, והצליח לשכנע את חברי האגודה לרכוש את אדמת כרם ג'יבלי - שטח גדול, מרוחק מיפו, שיאפשר התפשטות והתרחבות בעתיד. הרכישה נעשתה סיועם של אהרן מאיר מזי"א ודוד ילין שרכשו במקביל קרקעות לעצמם וסייעו בהתנדבות לאגודת אחוזת בית לרכוש את חלקה[5].

חברי הקבוצה נתקלו בקושי, שכן השלטון העות'מאני אסר על היהודים לרכוש אדמות. על כן, יעקובוס קאן (Jacobus Henricus Kann) שהיה נתין הולנדי, מעשירי אירופה והבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי (Bankierskantoor van Lissa & Kann) ויזם ציוני נלהב, רכש על שמו כ-60 קרקעות עבור המתיישבים היהודים באחוזת בית[6]. הקושאן על הקרקע נתקבל באוגוסט 1908, הודות להשבת החוקה של האימפריה העות'מאנית ביולי 1908[7].

תוכנית ראשונית לשכונה הוכנה על ידי יוסף טריידל[8]. התוכנית כללה מים זורמים בבתים, דבר שנחשב לחידוש גדול בארץ ישראל של אותם ימים[9]. בהמשך נתבקש גם וילהלם שטיאסני להשתתף בתכנון השכונה[10].

הוחלט גם שלרחובות יינתנו שמות של מנהיגים ציוניים[9]. בחברה חפשו הצעות לשם השכונה[11]. בהצבי, עיתונו של אליעזר בן-יהודה, התפרסמו טענות על כך שאישים שונים ניצלו את אגודת אחוזת בית כדי לגרוף לכיסם רווחים[12]. בעיתון התקיים פולמוס סביב העניין שכלל הכחשות וטענות שכנגד[13][14].

עבודה עבריתעריכה

לקראת תחילת העבודות באחוזת בית, היקף נרחב של עבודות לאותה תקופה, התפרסמו בעיתונות דרישות של פועלים יהודים שהבנייה תתבצע בעבודה עברית[15]. הטוענים הזכירו שלבניית השכונה ניתנה הלוואה גדולה מהקרן הקיימת ולכן לטענתם היה על הבונים להשתמש בעבודה עברית[16]. משבקשות אלו לא נענו במלואן, היו פועלים שאיימו או הכו קבלנים בגלל סירובם להעסיק פועלים יהודים[17]. למרות זאת, רוב הבתים נבנו בידי פועלים ערבים.

עלייה על הקרקעעריכה

  ערך מורחב – הגרלת המגרשים לאחוזת בית

ב-11 באפריל 1909 (כ' בניסן תרס"ט), אחרי קרוב לשלוש שנות עבודה רצופות במכשולים, הגשים ויס את ראשית חלומו, וביום זה התקבצו משפחות המייסדים על חולות האדמות הראשונות שנרכשו. ויס ערך את הגרלת המגרשים בין החברים באמצעות צדפים שאסף על שפת הים. לימים, נקבע יום זה כיום הקמתה של העיר תל אביב. באותו מקום חפר אחר-כך את באר המים הראשונה. כשהוחל בבנייה התרים ויס את הנדבן יעקב מוזר לצורך בניית הגימנסיה באחוזת בית.

בידי האגודה נותרו שטחים נרחבים לבנייה אותם הציעה למכירה למי שהיה מוכן לשלם במזומן[6]. במאי 1909 כבר הוחל ביישור הקרקע[18]. רוב הבתים שנבנו בשכונה נבנו כמבני כורכר, כנהוג באותו זמן. ביתו של עקיבא אריה ויס, לעומת זאת, נבנה מלבנים, מבית חרושת של ללבני מלט, שקים דוד ארבר ביפו. הבנייה התקדמה במהירות[19], בתחילת ינואר 1910 כבר החלו ראשוני המתיישבים להיכנס לבתים[20] ובחודש שבט תר"ע (1910) כבר עמדו כשישים בתים על החולות ומשפחות המייסדים חגגו את הכניסה אליהם. עם תום השלב הראשון, ב-21 במאי 1910, שונה שמה של אחוזת בית לתל אביב[21], על פי הצעתו של מנחם שינקין, לקרוא לעיר כשם התרגום העברי של נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד".

 
בית ויס, מבתיה הראשונים של אחוזת בית, בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב, לאחר שיפוצו

ויס ניהל את האגודה קרוב לארבע שנים, מיום הווסד האגודה בשנת 1906 ועד לאחר שהסתיימה בנייתם של שישים הבתים הראשונים בשנת 1910, כאשר התפטר מתפקידו לאחר שחברי האגודה דחו את הצעתו להרחבת השכונה.

בשנותיה הראשונות דמתה השכונה ליישוב קהילתי, עם תקנון וועדת קבלה.

גלריית תמונותעריכה

תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
רחוב הרצל (תל אביב)רחוב אחד העםרחוב יהודה הלוירחוב ליליינבלוםבית הכנסת הגדול (תל אביב)שדרות רוטשילדמגדל שלום מאיררחוב אלנבירחוב נחלת בנימיןמוזיאון ההגנהמסילת הרכבת יפו-ירושליםדרך יפו-תל אביבבית דיזנגוףבית וייסנווה צדקמלון פלטיןבית רומנו (תל אביב)בית הסנהבית מניבית החולים ליולדות פרוידבית פולאקמגדל בנק דיסקונט 

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ארץ ישראל, העולם, 25 באוקטובר 1907
  2. ^ דו"ח מישיבת הועד הפועל הגדול, העולם, 10 בינואר 1908
  3. ^ הועידה הרביעית של פועלי ציון באוסטריה, העולם, 17 ביוני 1908
  4. ^ הועידה הציונית השנתית, העולם, 28 באוגוסט 1908
  5. ^ שאלה לאגודת אחוזת בית ביפו, הפועל הצעיר, 26 בנובמבר 1908
    מכתב אל המערכת, הפועל הצעיר, 9 בדצמבר 1908
  6. ^ 6.0 6.1 בארץ ישראל, העולם, 4 במאי 1909
  7. ^ כרוניקה, הפועל הצעיר, 31 באוגוסט 1908
  8. ^ יפו, הצבי, 13 בינואר 1909
  9. ^ 9.0 9.1 חנוכת בית, המצפה, 19 במרץ 1909
  10. ^ יועץ הבנין המלכותי, הצבי, 17 ביוני 1909
  11. ^ יפו, הצבי, 18 במרץ 1909
  12. ^ מלואים לבנין של סתירות, הצבי, 21 במרץ 1909
  13. ^ הכחשות על הכחשות, הצבי, 28 במרץ 1909
  14. ^ ש. ורשבסקי, תשובה גלויה, הצבי, 25 במרץ 1909
  15. ^ לועד אחוזת בית ביפו, הפועל הצעיר, 23 באפריל 1909
    מכתבים להעורך, הצבי, 6 ביוני 1909
  16. ^ מכתבים מיפו, הפועל הצעיר, 16 ביולי 1909
  17. ^ מיפו, הצבי, 25 ביוני 1909
    בשאלת הבנאים, הפועל הצעיר, 27 באוגוסט 1909
  18. ^ יפו, החרות ירושלים, 4 ביוני 1909
  19. ^ אחוזת בית, החרות ירושלים, 6 באוגוסט 1909
  20. ^ יפו, חבצלת, 9 בינואר 1910
  21. ^ דברי סופרים - יפו, המודיע, 26 במאי 1910